“הכתובת הייתה על הקיר", אמר אתמול נור דהרי, עובד ממשלה בריטי ממוצא פקיסטני, זמן קצר אחרי הפיגוע הקטלני בלונדון. דהרי (47), שנולד בקראצ'י והיגר לבריטניה לפני 16 שנה, נוסע בשנים האחרונות ברחבי המדינה ומנסה לשכנע צעירים מוסלמים לא ללכת שבי אחרי מקסמי השווא שמוכרים להם במסגדים.

גם לו, כמו לפריד בנייטו, יש ניסיון אישי. הוא גדל על ברכי הזרם הסלאפי בפקיסטן והיה בעצמו דתי קיצוני, “לא במובן של טרור, אבל קיימתי מצוות באדיקות והאמנתי שאני טוב יותר מאחרים, רק בגלל שאני מוסלמי. הארד קור".

כשהגיע ללונדון גילה שבני הקהילה הפקיסטנית בעיר קיצוניים יותר מאחיהם בפקיסטן. “גם אלה שנולדו בבריטניה צמחו על ברכי הוריהם שנשארו בגטאות של קיצוניות וקנאות דתית. דווקא כאן הבנתי שעלי לעזוב את דרך האיסלאם הקיצוני. לאט־לאט גיליתי שכולם מסביב שטופים בשנאה, והדרך היחידה לשרוד הייתה לזנוח את האמונות הללו".

דהרי המשיך להתפלל במסגדים והיה עד לשטיפות המוח המתרחשות ברבים מהם. “יש שתי טעויות מהותיות שהבריטים ביצעו עם המוסלמים: הראשונה – הם פתחו את ארצם בשנות התשעים לכל אדם, בלי לבדוק את עברו ודיעותיו. כך נכנסו לכאן עבריינים רבים מהודו, פקיסטן ואפגניסטן. הבעיה השנייה היא שהבריטים, בשם חירות הפרט, לא נכנסים למסגדים פה. אין להם מושג אילו הטפות שנאה נאמרות בכל תפילת שישי. גם כשהם כבר נזכרו לחקור את ההקצנה, הצעירים המקומיים הצליחו להערים עליהם".

איך?

“כוהני הדת מצאו פתרון: הם שוכרים בית בלב שכונה מוסלמית, מקימים בתוכו מסגד מאולתר וקוראים לו 'מרכז קהילתי'. לשלטונות אין מושג אילו הטפות שנאה מתרחשות ב'מרכזים' הללו".

במהלך שנותיו בלונדון דהרי גם נחשף לסלידה של מהגרים רבים כלפי בריטניה, המדינה שקלטה אותם. “מצד אחד, המוסלמים הקיצוניים מטיפים לצעירים לא לשלם מסים, לא להתגייס לצבא ולמשטרה או לעבוד במשרדי הממשלה. מצד שני, הם מעודדים אותם למצוץ כסף מקופת המדינה ומלמדים אותם איך להערים על הרשויות כדי לקבל קצבאות אבטלה ומזון ודיור חינמי. כך הם מנציחים את הבעיה וגורמים גם לאלה שנולדו כאן להרגיש זרים בארצם. בכניסה למסגדים מחלקים עלונים בהם נכתב כי בריטניה צריכה להיות מוסלמית, ועד שזה לא יקרה – אסור לשתף פעולה עם המדינה".

התגובה של דהרי לפיגוע ליד הפרלמנט תאמה לזו של מרבית הבריטים: זעזוע, אבל לא הפתעה. “יש על אדמת בריטניה מאות, אולי אלפי, צעירים שהמדינה 'איבדה' אותם", הוא אומר, "הם לא צריכים גב של ארגון טרור – הם פועלים כטרוריסטים בודדים. הוריהם לא יודעים שמתחת לאפם צומח הדור הבא של הטרור. רוב המוסלמים כאן נשארים אדישים ולא יוצאים כדי להפגין נגד הטרור. כשאני מנסה לשכנע צעירים שקיצוניות היא דבר רע, קוראים לי 'בוגד, סוכן מוסד ציוני'. הפיגוע הבא על אדמת לונדון הוא רק עניין של זמן".