שבת 23 במרץ 2019
בפייסבוקבטוויטרבאינסטגרם
נגישות
ידיעות אחרונות
הכי מטוקבקות
    צילום : ידיעות אחרונות
    ממון • 26.03.2017
    רוצה סיוע? תוציא מהכיס הפרטי
    נתונים חדשים של ה־OECD: ישראל היא מהמדינות הבודדות בארגון שלא מסייעות כלל לקשישים סיעודיים עם צרכים נמוכים • במקביל, מבחני ההכנסה שנדרשים הקשישים לעבור הם מהמחמירים ביותר שיש במדינות המפותחות
    רותם אליזרע

    ישראל היא מהמדינות הבודדות ב־OECD שלא נותנות כל סיוע בקהילה לקשישים סיעודיים בעלי צרכים נמוכים. במקביל, מבחני ההכנסה באשפוז הסיעודי בישראל הם בין המחמירים במדינות המפותחות. כך עולה מנתונים שמפרסם היום לראשונה ה־OECD (ארגון המדינות המפותחות), שערך השוואה של היקף הזכויות שנותנות המדינות החברות בארגון לקשישים הסיעודיים.

     

    כאמור, לפי הנתונים ישראל וצ'כיה הן המדינות היחידות מקרב המדינות המפותחות שלא נותנות כל סיוע בקהילה לקשישים סיעודיים עם צרכים נמוכים, שלפי הגדרות אנשי המקצוע אמורים לקבל סיוע של 6.5 שעות תמיכה בשבוע.

     

    באנגליה הם אמנם לא מקבלים עזרה פיזית, אך כן מקבלים מענק כספי.

     

    בישראל מבחני ההכנסה באשפוז הסיעודי הם בין המחמירים במדינות ה־OECD וכוללים מבחני נכסים של הקשישים. כדי לבדוק את זכאות הקשיש לקבלת סיוע, המדינה נוהגת לבדוק לא רק את נכסיו והכנסותיו של הקשיש עצמו אלא גם את אלה של ילדיו ובני משפחתו.

     

    ליצמן | צילום: אלכס קולומויסקי
    ליצמן | צילום: אלכס קולומויסקי

     

     

    לפי הדוח, שיעור הקשישים הסיעודיים בישראל מבין כלל הקשישים הוא הגבוה ב־OECD ועומד על למעלה מ־20%. אחרי ישראל ממוקמות שווייץ, הולנד, ניו־זילנד ונורווגיה. בתחתית הרשימה פורטוגל ואסטוניה. קשיש נחשב אדם מעל גיל 65.

     

    הדוח בוחן איזה אחוז מהכיסוי נותנת המדינה לקשישים הסיעודיים בקהילה לפי רמות תלות שונות. ברמת התלות הנמוכה לא ניתנות זכויות ציבוריות לקשישים הסיעודיים בישראל. רק בארה"ב, בקרואטיה ובצ'כיה המצב דומה.

     

    ברמת התלות הבינונית ישראל גם כן בתחתית הרשימה מבחינת היקף הכיסוי הציבורי - כזה שמספק כ־45% בלבד מהצרכים של הקשיש. ברמת התלות הגבוהה הכיסוי הציבורי מגיע לכ־45% מהצרכים, נמוך מרוב מדינות ה־OECD. המדינות עם הכיסוי הגבוה ביותר בכל רמות התלות הן הולנד, אירלנד ושוודיה.

     

    הבשורה החיובית היא שהאשפוז הסיעודי הציבורי בישראל הוא מהמקיפים ב־OECD ומממן כמעט 80% מעלות האשפוז הסיעודי, יותר מאשר בבלגיה, באיסלנד, בקוריאה, בצרפת וביפן.

     

    אלא שכאשר בוחנים את מצבן של האוכלוסיות החלשות בישראל, עולה כי הן נדרשות לשיעור ההוצאה הפרטית הגבוה ביותר ב־OECD עבור טיפולים וסיוע סיעודי בקהילה.

     

    אחרי ישראל ממוקמות קרואטיה, צרפת וארצות־הברית.

     

    "נתוני ה־OECD מצביעים על הצורך ביישום מיידי של הרפורמה לסיעוד ממלכתי אותה גיבשנו במשרד הבריאות", אמר בתגובה לדוח שר הבריאות יעקב ליצמן. "זה צו השעה לשינוי מערכתי ביחס המדינה לאוכלוסייה המתבגרת בישראל. מחובתנו להביא תיקון חברתי כלפי הדור הקודם שנדרש לשירותי סיעוד וכיום אינו מקבל מענה מיטבי בסבך הביורוקרטיה". לדבריו, חוסר היערכות המדינה להזדקנות האוכלוסייה הופך לפצצת זמן. "אני קורא לראש הממשלה ולשר האוצר להשלים את הדיונים בנושא ולהביא ליישום הרפורמה לטובת אזרחי ישראל", אמר ליצמן.

     

    מנכ"ל משרד הבריאות, משה בר־סימן־טוב: "הנתונים מראים שרק פתרון מערכתי עם הזרמה כספית גדולה והוספת עוד כוח אדם איכותי למערכת ייתן מענה. הציבור הישראלי מצפה מאיתנו למערכת בריאות וסיעוד טובה יותר שתחסוך לו הרבה הוצאות פרטיות, וזה דורש העלאה מתונה של דמי ביטוח הבריאות. האוכלוסייה בישראל מתבגרת בצעדי ענק, ואנחנו לא ערוכים לזה מבחינה לאומית. רק רפורמה משמעותית תוכל לשים אותנו במקום הנכון. הוועדה שהוקמה בראשות הממונה על התקציבים באוצר, אמיר לוי, ובראשותי מחויבת לתת מענה לצרכים הללו".

     

    elizera12@gmail.com

     


    פרסום ראשון: 26.03.17 , 20:22