נקעה נפשו

רחמנות על הדיפלומטים הזרים כאן. ממשלותיהם מצפות מהם לשלוח אחת לכמה ימים מברק ארוך, סודי ביותר, שבו מתואר המצב הפוליטי בישראל לעומקו. הממשלות צמאות לתשובות פשוטות, חד־משמעיות: יש משבר או אין משבר, יש בחירות או אין בחירות, יש חקירה או אין חקירה, מי ינהיג את ישראל בעוד שנה ובראש איזו קואליציה, ימין־ימין או מרכז־ימין.

הם קוראים בחריצות תרגומים של כתבות ומאמרים המתפרסמים בתקשורת הישראלית, ונפגשים מדי פעם עם פקיד במשרד החוץ, עם חבר כנסת, עם פרשן תורן. הישראלי מכביר מילים; הדיפלומט מהנהן במרץ אבל לא מבין דבר. הוא יודע שהמברק שיכתוב אחר כך לא יקדם בסנטימטר את הקריירה המקרטעת שלו בבית.

המברק שלא יכתוב יאמר כך, פחות או יותר: ישראל היא מדינה מעניינת. ברוב המדינות הדמוקרטיות שאני מכיר הולכים לבחירות משלוש סיבות: אחת, הגיע המועד הנקוב בחוק; שנייה, צץ משבר פוליטי חמור, מהסוג שמפרק ממשלות; שלישית, ראש הממשלה זיהה הזדמנות לנצח בגדול ולחזק את כוחו. בישראל המציאו סיבה רביעית: הולכים לבחירות כדי לברוח מהחלטות. הבחירות הן סוג של אסקפיזם.

אנסה להסביר. בקדנציה הקודמת עמד נתניהו בראש ממשלת מרכז־ימין. הוא פירק אותה לאחר שנתיים. הוא נימק את הפירוק בטעמים רגשיים: נקעה נפשו מניסיונות החתירה נגדו של שותפיו לקואליציה. הקש ששבר את גבו היה הצעת חוק פרטית בעניין שולי, שזכתה לרוב זמני, בלתי־מחייב, בכנסת. הוא כפה בחירות, שאחריהן הקים ממשלת ימין־ימין.

הממשלה שהקים כנועה וצייתנית. כל שריה מדברים בקול אחד. מפעם לפעם נשמע ציוץ של ביקורת, אבל איש לא מאיים עליו ואיש לא חותר נגדו. אף על פי כן, לאחר שנתיים הוא שוב מודיע שנקעה נפשו. הנושא שעליו ניטשת המחלוקת כל כך שולי, שאני מעדיף לא לייגע אתכם בפרטיו. די מביך לקרוא לעימות הזה "משבר". אבל הנפש היא נפש, והנקע נקע. ייתכן שהוא יגלגל את ישראל לבחירות.

אתם מתעניינים בצד המדיני. למרבה השמחה, יש צד מדיני. בארה”ב נבחר נשיא חדש, טראמפ שמו. הכוחות שמרכיבים את ממשלת ישראל הנוכחית תלו בו הרבה תקוות. ראש הבית היהודי בנט דיבר עליו כעל משיח: בחירתו הסירה מעל ישראל את כל הכבלים שכפו עליה נשיאים קודמים. היא תוכל לספח, להתנחל, לחוקק כאוות נפשה.

ואז פתח טראמפ את פיו ואמר, תגיעו לאיזה דיל שאתם רוצים. הוא לא אמר, תעשו מה שאתם רוצים, תתנחלו איפה שאתם רוצים. הוא אמר, תעשו דיל. השליח שלו, עורך דין שתחום ההתמחות שלו הוא חוזי נדל"ן בחברת טראמפ, הגיע לכאן כדי להכין את הניירות לחתימה. הוא מאוד הופתע לשמוע שאין דיל. יש אילוצים. טראמפ מכיר רק באילוצים של עצמו.

ואכן, התפרסמו ידיעות על עסקה – עמונה חדשה תמורת הקפאה. נתניהו מיהר להכחיש: הוא לא ייתן לבנט לגנוב לו קולות בימין – לא בדרך לבחירות.

הסיפור המדיני הוא רק דוגמה. שאלתם על החקירות בתיקי ראש הממשלה. אל תאמינו לפרסומים: בתקופת בחירות קשה מאוד לקדם חקירה, ובלתי אפשרי להגיש כתבי אישום או לנהל משפט. האווירה טעונה מדי. שערו בנפשכם שהמשטרה תבקש לחקור מישהו בחו"ל. שום ממשלה זרה לא תמהר לאשר חקירה כזאת מפחד שתואשם במזימה נגד ישראל. קמפיין הבחירות ימסמס את החקירות; ניצחון בקלפי יקבור אותן.

יש עוד יתרון אחד, בלתי מבוטל, לתקופת בחירות: מותר לבעל־הבית להשתגע. הבוחרים אוהבים את זה; העולם מבין. אתם ודאי זוכרים מה שאמר ארדואן על טראמפ לאחר שהודיע שיגרש מאמריקה את כל המוסלמים: בבחירות זה מקובל. גם נתניהו רוצה להשתגע.

הישראלים לא רוצים להקדים בחירות. הם עייפו מפוליטיקה. גם אלה מביניהם שרוצים שינוי לא מאמינים שיבוא עכשיו. על הבעיה הזאת נתניהו יודע להתגבר. קשה לו יותר לגרור אחריו את מפלגתו שלו ואת שותפיו לקואליציה. נתניהו סידר להם ממשלת חלומות, ועכשיו הוא משלם את המחיר. ¿