"שדר אגדי, אבא אגדי"
כולם היו שם, בהלוויה של מאיר איינשטיין: ספורטאי עבר, בני משפחה ואוהדי ספורט שבאו לחלוק כבוד אחרון לאיש שכיכב בפסקול חייהם • "היית צריך לראות את כל האנשים שעומדים פה ואוהבים אותך", ספדה לו האלמנה אולי • והחבר אבי רצון חתם בצמד המילים משידור הניצחון ההיסטורי על צרפת: "מאיר, תירגע"
"אבא, לפני הכל נקריא לך את הכותרת כי זה מה שתמיד ביקשת". כך, באופן זהה, פתחו אתמול שתי בנותיו של מאיר איינשטיין, סיוון וסביון, את ההספדים שלהן בלוויה בבית העלמין בהרצליה. אז מאיר, קבל כותרת: הקהל מחזיר לך אהבה. מאות הגיעו להיפרד ממך בדרכך האחרונה. היה מרגש וגם בלתי נתפס, בדיוק כמו זעקת השער שלך מאוקטובר 1993 שנחרתה לנצח.
היו שם פוליטיקאים, ספורטאי עבר, קולגות מהתקשורת ואוהדי ספורט שלא הכירו את איינשטיין אישית, אבל באו לחלוק את הכבוד למי שהרכיב את פס קול חייהם בניואנסים קוליים המזוהים רק איתו — כאלה שתמיד יזכירו לכל אוהדי הספורט רגע מיוחד, צמרמורת מכדור שנבעט לרשת, שמחה מתפרצת עם שריקת הסיום.
קראו עוד: נפרדים ממאיר איינשטיין
איינשטיין הלך לעולמו ביום חמישי בלילה, כשנה וחצי אחרי שאובחנה אצלו מחלת שרירים. בן 65 היה במותו. "אהוב שלי, אתה כל כך חסר לי. אני מרגישה שמשהו ממני נגדע", ספדה לו אלמנתו אולי, 41 שנה לצידו, והדמעות זלגו. "היית צריך לראות את כל האנשים שעומדים פה ואוהבים אותך, שתסתובב פה בינינו ותגיד לי מי זה, את מי אני לא מזהה. אמרתי לך תמיד שאני מתה עליך, נכון? אני יודעת שאתה רוצה אותי ואתה לא יכול בלעדיי, אבל תצטרך לחכות קצת... נוח על משכבך אהוב שלי. הבית ריק ואתה כל כך חסר. לא יודעת איך אפשר להמשיך לבד, אף אחד לא הכין אותי לזה. אומרים ששנה וחצי של מחלה זה מספיק זמן להתכונן, אבל הסוף כל כך עצוב ואי אפשר להתכונן לזה".
בהמשך סיפרה אולי על הרגעים האחרונים: "הסתכלת עליי במבט עצוב כל כך, אמרתי לך שהאינפוזיה תעזור לך, שתחזק אותך. אתה כל כך סבלת וידעת שאני אומרת את זה סתם. ליטפתי אותך ואמרתי לך שטיפלתי בך במשך 41 שנה ממש יפה, ואתה צחקת והתחלת לבכות בלי קול, כי כבר לא היה לך קול, ורק דמעות ירדו. כל כך בכית, ידעת שאתה נפרד. היה צריך לשחרר אותך מהסבל הנוראי שעברת".
בתו סיוון סיפרה: "אני מרגישה הקלה שאתה לא סובל יותר. היית אבא תומך, אוהב ומפרגן. התייעצנו על הכל. לא תיארנו לעצמנו שתאבד את הנכס הכי יקר שלך — הקול שלך. את החוזק האמיתי שלך ראיתי כשהתלוויתי אלייך בשנה האחרונה לתוכנית 'שבת ביציע', כשכבר היית בכיסא גלגלים. ראיתי איך הגאווה שלך מנעה ממך לבקש עזרה כלשהי. זכיתי גם להיות איתך באולפן ולתת לך נשיקה מחזקת שנייה לפני שעלית לשידור עם הווידוי בדצמבר האחרון".
גם בתו סביון ריגשה את הנוכחים כשאמרה: "תמיד כשהיינו מתחילות לספר לך משהו, היית מבקש מאיתנו קודם את הכותרת. אז הנה הכותרת שלי: אני מתגעגעת. מה שהפך אותך לשדר אגדי, הפך אותך גם לאבא אגדי. לאורך השנים שאלו אותי איך זה להיות הבת של מאיר אינשטיין ולא ידעתי מה לענות. הרי אין לי מושג מה זה להיות הבת של מישהו אחר, רק שלך".
הפרשן אבי רצון, שהיה לצד איינשטיין במשחק הניצחון של ישראל על צרפת 2:3 באוקטובר 1993, שרטט את דמותו של השדר האגדי כחבר קרוב. בסיום דבריו חזר על אותו משפט מהשידור ההיסטורי ההוא: "מאיר, תירגע".
לפנייה לכתב/ת 
