שבת 21 בספטמבר 2019
בפייסבוקבטוויטרבאינסטגרם
נגישות
ידיעות אחרונות
הכי מטוקבקות
    על פי התחזיות של ארגון "פנתרה" (Panthera - הארגון העולמי לשימור חתולי הבר), 53 אחוז מהצ'יטות החיות כיום ייכחדו בעוד 15 שנה.
    7 ימים ספיישל • 28.03.2017
    בית הצ'יטה
    בתוך 40 שנה הצטמצמה כמעט בחצי אוכלוסיית הצ'יטות בעולם וכיום היא מונה רק כמה אלפים בודדים. צלם הטבע רועי גליץ יצא לאגם נדוטו, בשמורת הסרנגטי, שם הן מתקבצות ומחכות לעדרי הזברה והגנו הנודדים בחיפוש אחר עשב טרי. אלא שהשנה, בעקבות הבצורת בטנזניה, הטרף הצפוי התעכב, מה שהפך את ניסיונות הציד של החתולים הגדולים לדרמטיים במיוחד. מרוץ ההישרדות של הצ'יטות, פרק נוסף ביומן המסע בעקבות חיות הבר ההולכות ונכחדות
    צילם וכתב: רועי גליץ, טנזניה

    כל שנה יוצאים עדרים עצומים, המונים יותר משני מיליון זברות וגנו ומאות אלפי צבאים ואנטילופות, למסע ארוך ומסוכן בערבות הסרנגטי הצחיחות בחיפוש אחר עשב, מים ושטחי מרעה חדשים. תופעת הטבע הייחודית, המכונה "הנדידה הגדולה", נותרה מסתורית ובלתי צפויה, זאת מאחר שמועד היציאה לדרך והמסלול נקבעים על פי כמות המשקעים שירדו באותה שנה וכמות הצמחייה בשטחי המרעה ובסוואנות הפתוחות של הסרנגטי — שמורת הטבע הענקית המתפרשת על פני חלקים גדולים בטנזניה ובקניה.

     

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

    הביקור בארץ פרא. צפו 

     

    כ־800 קילומטר יחצה ביחד הנחיל הענקי הזה, במסלול המעגלי שמוביל מקניה לטנזניה ובחזרה. כ־250 אלף גנו וכ־30 אלף זברות ימותו בדרך. חלקם ייטרפו על ידי החיות שכבר מחכות להם לאורך התוואי, אחרים ייפלו קורבן לרעב, לצמא ולתשישות, אבל הנדידה חייבת להימשך. העדרים העצומים, שמחסלים כמויות אדירות של עשב, חייבים למצוא צמחייה חדשה וטרייה למאכל. אם יישארו במקום, ייכחדו. כמי שרגישים ככל הנראה לקולות בתדרים נמוכים מאוד, הם מצליחים לשמוע את קולות הסערה, גם במרחק של עשרות קילומטרים — וכך, מחזוריות הגשמים מכתיבה את התקדמותם העונתית.

     

    צבוע נגד צ'יטה: אחרי שצדה גנו צעיר, הצ'יטה האם והגורים ממהרים לאכול. זאת מאחר שהאזור מלא בצבועים, המשחרים לנבלות. לקראת סוף הסעודה, כשהשמש החלה לשקוע, הגיע צבוע שהריח את הטרף וניסה לתקוף את הגורים הצעירים. האם, בתגובה, הסתערה עליו בכל כוחה
    צבוע נגד צ'יטה: אחרי שצדה גנו צעיר, הצ'יטה האם והגורים ממהרים לאכול. זאת מאחר שהאזור מלא בצבועים, המשחרים לנבלות. לקראת סוף הסעודה, כשהשמש החלה לשקוע, הגיע צבוע שהריח את הטרף וניסה לתקוף את הגורים הצעירים. האם, בתגובה, הסתערה עליו בכל כוחה

     

    אבל התחממות כדור הארץ משפיעה גם על התופעה עתיקת היומין. הבצורות שפוקדות את טנזניה משבשות גם את הרדאר של הזברות והגנו וגורמות לנדידה הגדולה לחשב מסלול מחדש.

     

     

    לא כוחות ספוילר: לגנו המבוהל לא היה ממש סיכוי מול הצ'יטה הבוגרת המסתערת  לעברו במהירות.
    לא כוחות ספוילר: לגנו המבוהל לא היה ממש סיכוי מול הצ'יטה הבוגרת המסתערת לעברו במהירות.

     

    *** 

    בשלהי חודש פברואר האחרון יצאתי לאגם נדוטו, השוכן בדרום הסרנגטי, שם נמצא אחד מריכוזי הברדלסים (צ'יטות) הגדולים בעולם. זוהי תקופת ההמלטות — שבמהלכה נולדים כ־8,000 עגלי גנו רכים ביום — וחלון ההזדמנויות שהטורפים החתוליים הגדולים אורבים לו כל השנה, מחכים להניח את טופריהם על הגורים חסרי האונים.

     

    טנזניה מתייבשת ברפובליקה השוכנת במזרח אפריקה יש שתי עונות גשומות בשנה: קצרה (נובמבר־דצמבר) וארוכה (מארס־מאי). אבל השנה העונה הגשומה הקצרה הייתה שחונה והעונה הגשומה הארוכה בוששה להגיע. התוצאה: מקווי מים יבשים וקרקע מחורצת וצמאה.
    טנזניה מתייבשת ברפובליקה השוכנת במזרח אפריקה יש שתי עונות גשומות בשנה: קצרה (נובמבר־דצמבר) וארוכה (מארס־מאי). אבל השנה העונה הגשומה הקצרה הייתה שחונה והעונה הגשומה הארוכה בוששה להגיע. התוצאה: מקווי מים יבשים וקרקע מחורצת וצמאה.

     

    אלא שהשנה איחרו הגשמים להגיע והנדידה הגדולה התעכבה. השלוליות והביצות שסביב האגם התייבשו והמישורים הגדולים הפכו לקערת אבק גדולה וצחיחה. הצ'יטות, שחיכו לשווא לנחילי הגנו והזברות, נאלצו להסתפק בארנבים או להסתכן בתקיפת חזירי יבלות.

    במשך ימים ארוכים עקבתי אחריהן כדי לתעד את טכניקות הציד המושלמות, שפיתחו החתולים הללו במהלך האבולוציה ושוכללו לדרגת אמנות. להזכירכם, מדובר בטורף היבשתי המהיר בעולם, המסוגל להתקדם בכ־115 קמ"ש. הטורפים החתוליים המרשימים הללו נמצאים כיום בסכנת הכחדה עולמית. כ־7,100 צ'יטות בלבד נותרו כיום בעולם. רובן, פרט ל־50 שחיות באיראן, מפוזרות באפריקה.

     

    לאור סיכויי ההישרדות הנמוכים של גורי צ'יטה, היה מפתיע במיוחד להיתקל לפתע באמא עם ארבעה גורים בוגרים. גם ג'וניור, המדריך המקומי שלי, התרגש: "זו אמא מיוחדת מאוד, אם היא הצליחה לגדל בעצמה ארבעה גורים עד לבגרות. זה מחזה נדיר!"
    לאור סיכויי ההישרדות הנמוכים של גורי צ'יטה, היה מפתיע במיוחד להיתקל לפתע באמא עם ארבעה גורים בוגרים. גם ג'וניור, המדריך המקומי שלי, התרגש: "זו אמא מיוחדת מאוד, אם היא הצליחה לגדל בעצמה ארבעה גורים עד לבגרות. זה מחזה נדיר!"

     

    הצ'יטות של דרום הסרנגטי תלויות באופציות הציד הרבות שמספקת הנדידה הגדולה, כדי שיוכלו לגדל את גוריהן בעונת הגשמים. כ־90 אחוז מגורי הצ'יטה ימותו במהלך שלושת החודשים הראשונים לחייהם. חלקם ייטרפו בידי אריות או צבועים וחלקם יגוועו ממחלות הנובעות מחוסר שונות גנטית, עקב הידלדלות האוכלוסייה.

     

    ***

    עדיין חשוך במאהל, כשהשעון המעורר בטלפון מכריז על יום חדש בסוואנה. ההשכמה המוקדמת נועדה להתמקמות בסמוך לריכוזי הצ'יטות הגדולים עוד לפני שהשמש עולה. הזריחות של אפריקה הן הזמן הטוב ביותר ביום לצילומים — לא רק בגלל התאורה היפה, גם עיקר האקשן קורה בבוקר כשהטורפים מנצלים הזדמנויות לארוחת בוקר דשנה.

     

     

    האם וארבעת הגורים ברגע של שלווה משפחתית
    האם וארבעת הגורים ברגע של שלווה משפחתית

     

    "אתה רואה את אמא צ'יטה הזו? היא חייבת לצוד הבוקר", קובע בנחרצות ג'וניור, המדריך המקומי שלי, שנוהג בג'יפ במיומנות מעוררת השתאות, כשהוא רואה אמא עם שני גורים, בטן ריקה ועדר של צבאים מולה.

    המצלמה מכוונת, אין הזדמנות שנייה ואסור לפספס — לא בצילום, ובעיקר לא בציד. המרדף מתחיל. הטרף יוצא בריצת זיגזג מהירה כדי לבלבל את הצ'יטה השלוחה לעברו כטיל קרקעי. בחישוב מהיר היא בוחרת בצבי הכי חלש בחבורה, מתמקדת בו ומקצרת את המרחק. בסיבוב מהיר היא מצליחה לתפוס לו את הצוואר באחיזת חנק. עכשיו גם הגורים מתקרבים לאמא המתנשפת כדי ליהנות מהסעודה שתבטיח להם יום נוסף בסרנגטי.

     

    ***

    "ייתכן שהעדרים בכלל לא יגיעו לאזור, אם הגשמים לא יגיעו — וזה אומר עתיד לא טוב עבור משפחות הצ'יטות המתמעטות שלנו", מזהיר ג'וניור בדאגה.

    ימים ארוכים בחברת הצ'יטות הצליחו להשאיר עליי את חותמם, כבר קל לי יותר להבחין בין צ'יטה אחת לאחרת ואני מגלה שלכל משפחה יש את האופי המיוחד שלה.

     

     

    צוחק אחרון הצבועים הם אחת החיות החשובות בסרנגטי, בזכות העובדה שהם יכולים לאכול נבלות, גם ימים רבים אחרי שכבר נרקבו. לכן הם מכונים גם "הסניטרים של הטבע". כמה חבל שמאז "מלך האריות" הם סובלים מיחסי ציבור גרועים. אני בכל מקרה אוהב אותם מאוד. אגב, ה"צחוק" המפורסם שלהם מעיד ככל הנראה על התרגשות.
    צוחק אחרון הצבועים הם אחת החיות החשובות בסרנגטי, בזכות העובדה שהם יכולים לאכול נבלות, גם ימים רבים אחרי שכבר נרקבו. לכן הם מכונים גם "הסניטרים של הטבע". כמה חבל שמאז "מלך האריות" הם סובלים מיחסי ציבור גרועים. אני בכל מקרה אוהב אותם מאוד. אגב, ה"צחוק" המפורסם שלהם מעיד ככל הנראה על התרגשות.

     

    ביום האחרון שלי בסוואנה התעוררתי לקולות רעמים מתגלגלים וכשיצאתי מהאוהל, לפני הזריחה, הברקים היבהבו וגשם שוטף החל לרדת. העננים הגיעו סוף־סוף למישורים האדירים של נדוטו. "העדרים הגדולים יגיעו לכאן מחרתיים, הזברות הריחו את הגשם ויובילו אותם לכאן. הצ'יטות יקבלו את ההזדמנות שלהן לציד איכותי", אומר לי ג'וניור בשמחה. עוד כמה חודשי חסד בקרב ההישרדות האכזרי של הצ'יטות. •

     


    פרסום ראשון: 28.03.17 , 01:05