יו"ש: בנייה ציבורית גדולה, יוקר דיור נמוך
מרכז "מאקרו": למעלה משליש מהבנייה ביו"ש ציבורית, לעומת 1% בלבד בת"א ו־8% בחיפה • דירה ביהודה ושומרון גדולה וזולה יותר מבמרכז
הבנייה הציבורית למגורים (מכלל הבנייה) ב־20 השנים האחרונות גבוהה משמעותית ביהודה ושומרון לעומת כל אזור אחר בישראל. כך עולה ממחקר שערך ד"ר רובי נתנזון, מנכ"ל מרכז "מאקרו" לכלכלה מדינית. לפי המחקר, בשנים 2015־1995 הבנייה ביוזמה ציבורית ביו"ש הייתה גבוהה משמעותית משאר חלקי המדינה, למעט בשנים 2010־2012 בעקבות הקפאת הבנייה. נתוני הבנייה ביוזמה ציבורית מדגימים את המעורבות של המדינה בשוק הדיור באזור לעומת אזורים אחרים. עורכי המחקר מצאו כי ממוצע שיעור הבנייה ביוזמה ציבורית ביחס לכלל הבנייה בכל אזור עומד ביו"ש בשני העשורים האחרונים על 36.3%, לעומת 27.7% בדרום, 22.3% בירושלים ו־13.9% בלבד בצפון. התחלות הבנייה למגורים ביוזמה ציבורית בחישוב של מ"ר לנפש הכי גבוהות ביו"ש ב־20 השנים האחרונות ועומדות על 0.61 מ"ר לנפש, לעומת 0.3 מ"ר בדרום ו־0.17 מ"ר בלבד בצפון הארץ.
עוד נכתב במחקר, כי יוקר הדיור מורגש הרבה פחות ביו"ש: עלות השכירות הממוצעת ביו"ש היא 2,370 שקל לדירת 2 חדרים ו־5,380 שקל לדירת 6 חדרים, נמוך מהממוצע הארצי שעומד על 2,830 שקל ו־5,980 שקל בהתאמה. ב־2015 היה ממוצע המחיר למ"ר (דירות חדשות ומשומשות) ביהודה ושומרון 11,303 שקל, כשהממוצע הארצי עמד על 14,958 שקל. בנוסף, יחידת דיור ממוצעת במחוז יהודה ושומרון כוללת 4.1 חדרים ו־108 מ"ר, לעומת 3.33 חדרים בלבד בתל־אביב ו־ 101.8מ"ר במרכז. גודל דירה ממוצע ביו"ש גדול ב־15.2 מ"ר מהממוצע הארצי. מחוז המרכז גדול מהממוצע ב־9 מ"ר, ומחוז ת"א קטן ב־12.1 מ"ר.
עם זאת, מספר המשכורות הנדרשות לקניית יחידת דיור ביהודה ושומרון עלה מ־87.4 ב־2003 ל־152.1 ב־2015. הממוצע הארצי עלה בתקופה המקבילה מ־125 ל־162.3. המשמעות: הפער בין יו"ש לממוצע הארצי ירד מכ־38 חודשים לכ־10 חודשים בלבד. "אמנם הפער בין יהודה ושומרון לממוצע הארצי הצטמצם בתקופה הנבחנת, אולם כאשר לוקחים בחשבון את המרחק מאזורי הביקוש מתגלה שביהודה ושומרון מחירי יחידות הדיור נמוכים במידה ניכרת משאר האזורים", כותב ד"ר נתנזון.
נתוני המחקר מתבססים על מידע רשמי שמתפרסם על ידי מוסדות המדינה דוגמת הלמ"ס, משרד השיכון, הרשויות המקומיות, ועוד.
המחקר בדק גם את ההוצאה על מגורים בשכירות מתוך סך ההכנסה הממוצעת לשכיר. "מטרת המדד לבחון את יכולת התושבים לשכור דירות בגדלים שונים בכל אזור בישראל", אומר ד"ר נתנזון. הנתונים העלו כי בדירות שני חדרים שיעור ההוצאה ביהודה ושומרון עומד על 26.7%, הנמוך ביותר מלבד מחוזות הצפון וחיפה. בדירות 4.5 ו־5 חדרים נמצא אזור יו"ש במקום הלפני אחרון מבחינת הוצאות עם 41.6% ו־49.3% בהתאמה, כאשר רק מחוז הצפון נמוך יותר עם 39.7% ו־48.3%. "יש הבדל משמעותי בין יוקר השכירות ליוקר הבעלות על דירה ביו"ש", מסביר ד"ר נתנזון. "בעוד שיחידות הדיור ביו"ש הן הזולות במדינה בצורה מובהקת ביחס לשכר הממוצע, בשכר הדירה המצב מעט שונה ויש אזורים זולים יותר בארץ. ניתן לשער שהפער נובע מכך שחלק מתושבי יו"ש רואים במקום 'תחנת מעבר' ובוחרים לגור שם לתקופה קצרה עקב המחירים הנמוכים, למשל במקרה של מציאת עבודה או לימודים באזור המרכז ללא יכולת לשלם את מחירי השכירות הגבוהים. לאחר התבססות התא המשפחתי אלה עוזבים את האזור וקונים דירה באזורים אחרים".
המחקר מצא גם כי שיעור הבעלות על יחידות דיור ביו"ש גבוה במיוחד ועומד על 71.5%, שני רק לאזור הצפון (71.8%). בחינת גודל יחידות הדיור העלתה כי שיעור הדירות הגדולות (5 חדרים לפחות) ביו"ש עומד על 38.3%, גבוה בצורה משמעותית לעומת שאר המחוזות, כאשר המחוז הבא ברשימה הוא מחוז המרכז עם 27.1% דירות גדולות. הממוצע הארצי הוא 19.8% בלבד.
"מחירי הדיור ביהודה ושומרון, הן ביחס לגודל היחידות והן בבחינת מ"ר לנפש, נמוכים משמעותית ביחס למיקום הגיאוגרפי שלהם במדינה", מסכם ד"ר נתנזון. "גם בתחום השכירות המחירים ביו"ש נמוכים ביחס למיקום. הן אזור המרכז והן אזור ירושלים יקרים במידה ניכרת".
לפנייה לכתב/ת 
