"אתה יכול להיכנס", אומרת לי פקידת הקבלה. מאחוריה מגיח ד"ר רון עזריה כשעל פניו חיוך מנומס ומוביל אותי לחדרו. "היי גיא", הוא זורק לעברי בסגנון גיא פינס, בזמן שהוא מתיישב על כיסא הרופא. אני מתיישב מולו, סורק בעיניים את החדר ומתחיל לענות על מטח השאלות שנזרקות לעברי.
"בוא נעמוד רגע מול המראה ותראה לי במה מדובר", הוא אומר ומסמן לי להוריד את החולצה. יומיים קודם התקשרתי לסניף התל־אביבי של מרפאת המומחים DR – כירורגיה פלסטית.
מדובר במרפאה מוכרת ובעלת מוניטין, שפועלת שנים ארוכות, ומלבד קליניקה ברחוב ריינס בתל־אביב, מחזיקה בסניף נוסף בחיפה. אינספור מטופלים עברו דרכה. "באים אלינו המון", מבהירה עוד קודם נציגת המרפאה בטלפון, "באים מכל הארץ, מאילת ועד נהריה ועכו".
ביקשתי להתייעץ לגבי הליך אסתטי שגרתי שאכן יש בו נחיצות, כפי שעולה מהבדיקה המהירה שמבצע ד"ר עזריה. אחרי שהוא מאבחן אותי, אני לובש בחזרה את החולצה, והוא מציג על מסך המחשב שלו תמונות של ניתוחים בסגנון לפני ואחרי.
הוא מסביר שמדובר בניתוח בהרדמה מלאה, אבל שאין מה להיבהל. "אחרי כמה שעות, כשרואים שהכל בסדר, אתה יכול ללכת הביתה. זה לא הליך שדורש אשפוז לילה", הוא אומר. הניתוח, לדבריו, מתבצע במרכז הרפואי מ.ר.ב, שנמצא שתי קומות מתחת למרפאתו. "אנחנו לא שייכים אליהם, זה פשוט חדרי ניתוח שאני יותר אוהב לעבוד בהם", הוא אומר.
"איך עובד פה הקטע של הדיסקרטיות?" אני מתעניין. התשובה מתקבלת מיד באמצעות הבעת פנים ברורה של "איזה מין שאלה טיפשית זו". "אני לא מכיר", אני אומר, וד"ר עזריה משיב בפסקנות, "חייב להיות".
כשאני שואל כמה יעלה הניתוח שהוא מציע, ד"ר עזריה מפנה אותי אל מנהלת הקליניקה. לפני שאני יוצא מחדרו, אני מעיף מבט במעלה אחד הקירות ומזהה קופסת פלסטיק קטנה שנראית כמו גלאי נפח המשמש לאבטחה. זו, כך נראה, הסיבה העיקרית לביקור שלי במרפאה.
חדרי בדיקות וטיפולים רפואיים כמו אלה של ד"ר עזריה – שבהם מטופלים שמים את מבטחם ברופא שמולם, ומאחורי הדלת הסגורה משילים את בגדיהם וחושפים בפניו את מסתרי גופם, סודותיהם הרפואיים, פגמיהם הכמוסים ביותר — אמורים להיות דיסקרטיים לחלוטין. הפרטיות אמורה להיות בהם ערך עליון שאין להפר.
אלא שסדרה של תמונות שהגיעו לידינו מעלה, שבסניף התל־אביבי של המרפאה הזו צולמו מספר מטופלות. חלק מהתמונות שהגיעו לידינו מעלות כי מטופלות צולמו במהלך בדיקה רפואית, כשפלג גופן העליון חשוף.
המיקום של קופסת הפלסטיק שזיהינו בפגישה עם ד"ר עזריה תואם את זווית הצילום שממנה צולמו חלק מהתמונות שבידינו. עוד לפני שנכנסנו לחדרו של ד"ר עזריה, הספקנו להציץ אל חדרו של רופא אחר במרפאה, ד"ר רועי ענבר, שדלתו הייתה פתוחה. גם שם זיהינו קופסה זהה, שממוקמת בזווית שממנה צולמו מספר תמונות אינטימיות של מטופלות שבידינו. מתברר כי אותו תיעוד של חלק מהמטופלים דלף.
תחקיר "ידיעות אחרונות" חושף כי מרפאת הכירורגיה הפלסטית הזו היא לא היחידה שהציבה מצלמות בחדרי הטיפול הדיסקרטיים. כך, למשל, גם מרפאת שיניים גדולה בקריית־גת הציבה מצלמות בחדרי הטיפול ללא ידיעת הבאים, וגם שם דלפו תמונות.
מתברר כי תיעוד של חלק מהמטופלים במרפאת השיניים זלג בשבוע שעבר לאינטרנט, ובמשך כמה ימים ועד לפנייתנו למרפאה היה פתוח לגולשי אתר, שבו ניתן לצפות בעשרות אלפי מצלמות אבטחה ומעקב שמפוזרות ברחבי העולם.
"אסור להכניס מצלמות לחדרי הטיפולים, זו פגיעה בצנעת הפרט", מבהירים הרופאים שאיתם אנחנו משוחחים, אלא שביניהם היו שגילו כי מדובר בתופעה שקיימת מתחת לפני השטח.
"אלפי מטופלים מרוצים"
"מרפאת המומחים לכירורגיה פלסטית ד"ר רון עזריה וד"ר רועי ענבר הינה מרפאת המומחים המובילה בישראל לניתוחים פלסטיים ואסתטיים", נכתב בראש אתר האינטרנט של הקליניקה. מדובר כאמור ברשת בת שני סניפים – בתל־אביב ובחיפה, שפניה המקצועיות הן שני הרופאים, שניהם מומחים בעלי שם. ייתכן שפגשתם אותם בשלל תוכניות הטלוויזיה שבהן התראיינו כבעלי מומחיות בניתוחים פלסטיים. פעם הסבירו לצופים על מתיחות בטן, פעם על הרמה והגדלת חזה, פעם על מתיחת ירכיים ועוד.
על מספר המטופלים והמטופלות שעברו תחת ידי השניים אפשר ללמוד מאתר האינטרנט של הקליניקה, שם נכתב כי יש להם אלפי מנותחים מרוצים. באתר גם תוכלו למצוא לא מעט מכתבי הערכה ותודה. כשאני שואל את ד"ר עזריה בפגישתנו כמה מטופלים ניתח עד היום, הוא מתקשה לאמוד. "מי סופר?" הוא משיב.
באתר המרפאה מוצג הרזומה העשיר של שני המומחים, שניהם בעלי ניסיון רב ועבדו בבתי חולים מהגדולים בארץ. ד"ר עזריה וד"ר ענבר, מתברר עוד, משמשים חברי הנהלה בעמותה הישראלית למנתחים פלסטיים אסתטיים, שנשיאה הוא ד"ר דב קליין, אולי הרופא המוכר ביותר בתחום. ד"ר עזריה, לפי אתר העמותה, משמש גם יו"ר ועדת האתיקה של העמותה.
מידע על מצלמות נסתרות בסניף התל־אביבי של המרפאה לכירורגיה פלסטית ותמונות מטופלות שדלפו מביאים אותנו, כאמור, לבקר בקליניקה שברחוב ריינס. מבט ראשוני יכול ללמד כי המקום מרושת היטב במצלמות. ארבע מהן ניתן לזהות בקלות יחסית: מעל דלת הכניסה למרפאה מוצבת מצלמה גדולה, וכמוה מצאנו עוד אחת באזור חדר הקבלה. מצלמה נוספת מכסה את המסדרון הפנימי וגם בחדרה של מנהלת המרפאה ישנה מצלמה.
מצלמות מהסוג הזה, שהן גלויות, לא זיהינו בחדרי הרופאים כשביקרנו במקום. אלמלא אותן תמונות שהגיעו לידינו, כנראה לא היינו יודעים שגם בחדרים הדיסקרטיים הללו, שבהם מתקבלים מטופלים, הוצבו מצלמות.
התמונות שבידינו צולמו ככל הנראה לפני כמה חודשים ודלפו, וחלקן מפורסמות כאן בטשטוש כדי למנוע זיהוי של מטופלות. צפייה בתמונות מעלה כי מדובר בחדרי הרופאים של ד"ר עזריה וד"ר ענבר. הביקור שקיימנו במקום נועד בין היתר לוודא זאת.
בתמונה אחת נראית אישה בעלת שיער בלונדיני המרימה בידיה את חולצתה, כך ששדיה חשופים למצלמה. כל זה, על פי הצילום, קורה במהלך בדיקה עם רופא, שיושב מולה בגבו למצלמה. בפינה השמאלית העליונה של התמונה, סמוך למקום שבו מצוין התאריך, כתוב באנגלית "cam8". מכאן ככל הנראה עולה שמדובר באחת מרשת מצלמות שהוצבו במרפאה.
בשני צילומים נוספים נראית בחורה צעירה, בעלת שיער ארוך, ככל הנראה בשנות ה־20 לחייה. לגופה רק מכנסיים, ופלג גופה העליון חשוף לחלוטין מול המצלמה שמתעדת הכל. גם היא, לפי הצילום, נבדקת באותם הרגעים על ידי הרופא שיושב מולה. באחד הצילומים נראות פניה. והנה עוד צילום של מבקרת בחדרו של הרופא. שערה כהה והיא ניצבת בבגדים מלאים. גם במקרה הזה נראה שניתן לזהות את פניה.
התיעוד לא נגמר כאן. בתמונה אחרת שבידינו נראה ד"ר ענבר עומד לבד בחדרו ומעיין במסמכים שעל שולחנו. בצילום אחר האור בחדר הרופא כבוי, ככל הנראה כיוון שמדובר בשעות שבהן המרפאה סגורה או שהרופא אינו בחדרו.
צילום נוסף שבידינו מלמד שגם בחדרו של ד"ר עזריה הותקנה מצלמה. התעודות הרבות שעל קיר החדר, כמו גם המראה המוארכת שבה הבטתי בעצמי כשנבדקתי בחדרו במהלך הביקור, לא מותירות ספק לגבי זיהויו של המקום אל מול הצילום שבידינו.
"מוצר מבוקש"
ד"ר תמי קרני, המשמשת יו"ר הלשכה לאתיקה בהר"י (ההסתדרות הרפואית בישראל), מבהירה בשיחה איתנו כי תיעוד גלוי או חסוי של מטופלים בחדר רופא אינו דבר שמוכר לה. "אני יו"ר הלשכה לאתיקה מאז 2014 ולפני כן שימשתי סגנית יו"ר הלשכה במשך שמונה שנים, ואני לא זוכרת שהייתה לנו שום תלונה בנושא וגם לא שקיימנו אף דיון שעסק בסוגיה של רופא שמבקש לתעד מטופלים", היא אומרת. "מעולם לא נתקלתי בדבר כזה. חולה או נבדק הרי יכולים להתפשט במהלך בדיקה ויש מצבים אינטימיים, ולכן צילום במקום כזה אינו בא בחשבון ואינו ראוי".
למרות שלא נתקלה בכך, ד"ר קרני מבהירה: "אם רופא רוצה לצלם מטופל או להקליט אותו, יש לבקש את רשותו".
בביקורנו במרפאת DR בתל־אביב לא ראינו שילוט בעניין, וגם בטופס שמקבלים המטופלים לפני הבדיקה אין התייחסות לנושא. בבדיקה עצמה לא הזכיר ד"ר עזריה שום עניין של תיעוד.
המצלמות שהוצבו בחדרי הרופאים בקליניקת הכירורגיה הפלסטית אינן הדבר המטריד היחיד בפרשה הזו. ממידע שבידינו עולה כי תמונות אינטימיות של חלק מהמטופלות דלפו כאמור לאינטרנט, אל אתר בשם Insecam (אינסקם), המשדר ממצלמות לא מאובטחות ברחבי העולם.
מ', ישראלי שעובד בתחום אבטחת המידע, נתקל לתדהמתו באותם צילומים בזמן אמת ולדבריו אף תיעד ושמר כמה מהם. לדבריו, הוא אינו יכול להתחייב למשך הזמן שבו שודרו התמונות של הנעשה בחדרי החדרים של המרפאה ולמספר המטופלות שנחשפו בשל כך. "התמונות שתיעדתי נועדו להמחשה בלבד. ברור שהיה אפשר לתעד עוד מטופלים", הוא אומר.
באתר לא מופיעות הכתובות שבהן ממוקמות המצלמות השונות ולא מופיעים גם פרטים מזהים אחרים. ועדיין, באמצעות מידע המופיע בחלק מהתמונות — ניתן לעיתים לנסות לזהות את המקום שבו צולמו.
במקרה של מרפאת DR – כירורגיה פלסטית, לצד תמונות מטופלות שדלפו לא היה אזכור לשם המרפאה או לכתובתה. עם זאת, גם ללא פרטי הזיהוי המדויקים, הצלחנו בקלות להתחקות אחר מקום הצילום. אחת מהתמונות שדלפו צולמה במצלמה אחרת, שמוצבת בכניסה למרפאה. הודות לצילום של דלת המשרד השכן – היה ניתן להתחקות אחר כתובתה.
גלעד האן, חוקר עבירות ופשעי מחשב, מסביר כי באופן עקרוני, תמונות אינטימיות מסוג זה, אם הן נופלות לידיים הלא נכונות, עלולות להגיע לאתרי פורנו ואף להפוך לסחורה בעלת ביקוש. "יש מסחר בווידיאו או בתמונות מהסוג הזה", הוא אומר. "תגיד, 'יש כל כך הרבה תמונות עירום, אז מה העניין?' העניין הוא שמדובר בצילומים אותנטיים ולא בשחקניות שעמדו מול המצלמה, ולכן הם נחשבים יותר. ברשתות הסגורות, בדארקנט או בדיפ־ווב, יש מסחר בהכל. אמנם התשלום הוא לרוב בביטקוין, אבל זה כסף לכל דבר. כמובן אין תמחור סטנדרטי, זה יכול להיות למשל עבור סט של תמונות. אחרי שתמונות מהסוג הזה נמכרות, ניתן למצוא אותן באתרי פורנו, שבחלקם יש קטגוריות של תמונות ממצלמות אבטחה. אם אלה ישראליות שמצולמות, אז יכול להיות להן ביקוש גדול יותר כי אין הרבה תמונות של ישראליות ברשת. ויש גם עניין של יוקרה, האקרים שפשוט רוצים לפרסם מטעמי יוקרה – אני הצלחתי לשים יד על תמונות כאלה".
"אנחנו נבדוק"
בשבוע שעבר קבענו פגישה נוספת במרפאת DR בתל־אביב, הפעם עם ד"ר ענבר, כדי לעמת אותו עם הממצאים שבידינו. קיבלנו מידע על כך שמטופלים צולמו בחדרי הרופאים ללא ידיעתם, אמרנו לו.
ד"ר ענבר השיב מיד שלא ידוע לו על מצלמות בחדר. הצבענו על קופסת הפלסטיק הממוקמת על הקיר מאחורי גבו. "אני לא חושב שזו מצלמה", השיב.
לאחר שיצא מהחדר, לדבריו כדי לברר זאת מול ד"ר עזריה ששהה בחדר סמוך, השיב: "אין מצלמות בחדרי הרופאים, יש רק הקלטה. הקלטה של קול, שלא יחשבו שאנחנו מטרידים אנשים".
בביקורנו במקום, אגב, לא מצאנו הבהרה למטופלים בעניין הקלטת קול. ד"ר קרני, יו"ר הלשכה לאתיקה בהר"י, מסרה לנו שגם עניין של הקלטת קול בחדרי רופא הוא פרקטיקה שאינה מוכרת לה, ובכל מקרה, יש לבקש את רשות המטופל. מאוחר יותר הבהירה נציגת המרפאה שאין הקלטת קול.
בשלב זה הצגנו בפני ד"ר ענבר את התמונות שבידינו. "אתה מחדש לי", אמר, יצא שוב מהחדר כדי לבדוק, ולאחר שחזר הבהיר שוב שהוא ועמיתו לא יודעים על מצלמות בחדרי הרופאים.
"אני עובד בתור רופא", אמר והציע שנשאל את מנהלת המרפאה, הדס אריאל, שהיא גם אשתו של הרופא השני, ד"ר עזריה. "אתם מחדשים לי, אני צריך לבדוק".
זו פרקטיקה שאתה מכיר, שמצלמים בחדרי טיפולים?
"לא. חד־משמעית לא".
"אכפת לך אם נפתח את הקופסה?" הצענו שנבדוק יחד אם מותקנת בתוכה מצלמה. "אם אין שום דבר, אז בוא נראה". ד"ר ענבר השיב בשלילה. "אני רק עובד פה, אני לא הבעלים. אנחנו נבדוק בעצמנו".
עקירה בשידור חי
עד כמה שזה נשמע מטריד, לא רק בחדרי הטיפול של ד"ר עזריה וד"ר ענבר הוצבו מצלמות. תכירו את מרפאת השיניים "גילת" שברחוב משה ברזני בקריית־גת.
"זו מרפאה של 20 שנה, במיקום הזה אנחנו שנה", אומרת לי פקידת הקבלה שמולה אני יושב בשבוע שעבר.
הקליניקה מעוצבת בקפידה, מצוחצחת. לצד ההשקעה במראה, אין ספק שהשקיעו כאן גם במערכת מצלמות אבטחה. מצלמה אחת מכוונת למסדרון שמוביל למרפאה, אחרת מתעדת את הנעשה בחדר ההמתנה ואחת נוספת מוצבת בקצה השני של אותו החלל – ממש מעל ראשי הפקידות. גם מעל הארון בחדרו של מנהל המרפאה, יוני מרקוביץ', ישנה מצלמה.
בעוד שכל אלה גלויות, ישנן גם מצלמות שהוסלקו במעין קופסאות גלאי נפח בשלושת חדרי הטיפולים עצמם. צילומים מתוך אותן מצלמות שראינו במו עינינו לא מותירות מקום לספק. הנה רופא לבן שיער עם זקן שמטפל בשיניו של אדם השרוע על כיסא. את פני המטופלים ניתן לזהות, כמו גם את תווי הפנים של הסייעות. המצב דומה בשני חדרי הטיפול הסמוכים. האם מי מכל אלה יודע שהוא מצולם כשעוקרים את שיניו או כשהוא עובר טיפול שורש?
במהלך אותו ביקור במרפאה אני לא מוצא שלט המבהיר לבאים שהמקום מצולם. כשאני שואל את אחד הלקוחות שיצא מהמרפאה אם יש לו מידע על כך שחדרי הטיפול הדיסקרטיים מצולמים, הוא משיב בשלילה. "מה זאת אומרת?" הוא שואל בחזרה, "אני לא מכיר דבר כזה".
זה לא נגמר כאן. גם צילומי מטופלים מתוך המרפאה הזו דלפו לרשת. מי שבשבוע שעבר גלש באותו אתר המציג תמונות מתוך מצלמות לא מאובטחות, היה יכול לצפות בשידור חי בלקוחות המרפאה בזמן טיפול.
למחרת חזרנו למרפאה ונכנסנו למשרדו של המנהל מרקוביץ'. "רצינו לדעת למה אתם מצלמים את המטופלים בזמן הטיפול בלי שהם יודעים", אמרנו לו. "אנחנו לא מצלמים את המטופלים בזמן הטיפול", השיב מרקוביץ', "אין פה שום בעיה של צנעת הפרט, אין אפשרות לראות שום מטופל... כל המצלמות שיש לי פה לא מצלמות את המטופלים", הוא המשיך.
הצגנו בפניו תמונות וסרטון וידיאו המלמדים על כך שבחדרי המרפאה הדיסקרטיים מצולמים לקוחות בזמן טיפולים. מרקוביץ' השיב כי בדבריו קודם התכוון לכך שהחדרים אמנם מצולמים, אלא שהדבר לא נועד כדי לתעד מטופלים. "הם (המטופלים — ג"ל) נמצאים שם, אבל אנחנו מצלמים את המטופלים? זו המטרה של המצלמה?... יש פה עניינים ביטוחיים. יש דרישות בסיסיות של חברת הביטוח", הסביר מרקוביץ'.
האם רופאי המרפאה יודעים על המצלמות? שאלנו. "אני לא ישבתי בישיבת צוות מסודרת להגיד להם לגבי הדבר הזה", הוא אמר והוסיף, "אני בטוח שהרופאים יודעים".
ביקשנו לברר מדוע המצלמות בחדרי הטיפול מוסוות ואינן גלויות כמו שאר המצלמות שפרושות במרפאה. "זה גלאי עשן משולב... זה מכשיר משולב", אמר מרקוביץ'.
שעות ספורות לאחר פנייתנו, הופסקו "השידורים החיים" ברשת של המתרחש בחדרי הטיפול. במרפאת השיניים בחרו לא להשיב לשאלות שהפנינו גם בכתב.
"להפיל את הרופא"
האם מרפאת הפלסטיקה במרכז תל־אביב ומרפאת השיניים בקריית־גת הן המוסדות הרפואיים היחידים שבהם מצלמים מטופלים בחדרים שאמורים להיות דיסקרטיים? נראה שלא.
כדי לבדוק אם אכן מדובר בתופעה נרחבת יותר התקשרנו לשלוש חברות המתקינות מצלמות אבטחה. הצגנו את עצמנו כנציגי מרפאה שלא באמת קיימת, וביקשנו לקבל הצעת מחיר עבור התקנת מצלמות, כולל בחדרי הטיפולים.
בשני מקרים הודו בפנינו שזו אינה הפעם הראשונה שבה הם מתבקשים להתקין מצלמות נסתרות בחדרי טיפול של רופאים. "עושים את זה. רק בשבוע שעבר התקנתי בחדר של רופא", אמר לנו נציג של אחת החברות.
"אין בעיה. אפשר להראות לך דוגמאות", אמרו לנו בחברה אחרת, כשהסברנו שמדובר בחדרי רופאים. נציג החברה סיפר כי התקין מצלמות בחדרי טיפול של מרפאת אסתטיקה אחרת. "רק שתדע שאם מתפשטים שם או דברים כאלה, אז זה קצת לא צנוע לעשות את זה", אמר הנציג והוסיף שאת אותה הערה השמיע גם בפני מנהלי המרפאה שבה התקין מצלמות.
"מתקינים מצלמות גם בחדרי הטיפולים, אני מכיר את זה", סיפר לנו השבוע רופא מאזור ירושלים, שגם הסביר: "בענף שלנו יש טורפים. אנשים שכל מטרתם היא לנסות להפיל את הרופא כדי להוציא ממנו כסף, שלא לדבר על עניין של הטרדות מיניות לכאורה. אף אחד לא יגיד שזו הסיבה, יגידו אולי שזה לצורכי אבטחה. בכל מקרה, אני חושב שאם מותקנות מצלמות, צריך שיהיה שלט שמודיע שהפעילות בחדר מצולמת".
רופא אחר שעימו שוחחנו, בעל ותק של עשרות שנים, מסכים שישנה חובה ליידע מטופלים לגבי הימצאות מצלמות בבתי חולים ובמרפאות. ובכל מקרה, לדבריו, ניתן להתקין מצלמות רק בחללים שמחוץ לחדרי הרופאים. "אסור להכניס מצלמות לחדרי הטיפולים. זו פגיעה בצנעת הפרט", הוא מבהיר. "יש מטופלים שלא רוצים שיידעו שהם נמצאים בטיפול – אתה לא יכול לתעד את זה. בשום מרפאה אתה לא יכול לצלם את החולה".
פרופ' רוני גמזו, מנכ"ל משרד הבריאות בעבר והיום מנכ"ל המרכז הרפואי איכילוב: "תיעוד מקומות רגישים שצנעת הפרט חשובה בהם פוגע בחוק הגנת הפרטיות ובחוק זכויות החולה. אפילו ההוראות של רמו"ט (הרשות למשפט, טכנולוגיה ומידע שבמשרד המשפטים — ג"ל) מחייבות יידוע והשמדה מיידית של תיעוד שכזה, ובמיוחד נדרשת מטרה ראויה שאין אפשרות אחרת להחליפה. בכל מקרה, ביצוע כזה ללא ידיעת המטופל הוא פגיעה קשה באמון בין המטפל למטופל".
מרפאת DR בתגובה: "המצלמות הוסרו, לא נחשפו מטופלים"
עו"ד פנינת ינאי מסרה בשם הקליניקה: "קליניקת ד"ר רון עזריה הינה מהקליניקות המובילות בארץ בתחום הרפואה הפלסטית, מתבצעים בה עשרות ניתוחים מדי חודש, והיא שירתה ומשרתת מאות לקוחות מרוצים.
"במרפאה נעשה שימוש בטכנולוגיות המתקדמות ביותר, הן במסגרת הפרוצדורה הניתוחית והן במסגרת הגנה על מאגרי המידע, תוך שמירה קפדנית על פרטיות החולים כערך עליון.
"לפני כשנה, בשל גניבת חפצים אישיים מחדרי הרופאים בזמן שאלה נכחו בחדרי הניתוחים בקומה הנפרדת, הוגשה תלונה במשטרה ובעצה אחת עם חברת אבטחה הוחלט להציב מצלמות בנכס כולו. מרשיי מעולם, ויודגש — מעולם, לא הדליקו את המצלמות בזמן מפגש עם הפציינטים, ואלו הודלקו בתקופה הרלוונטית אך ורק כאשר המרפאה לא הייתה מאוישת. בתום כמה חודשים, ומשנפתר עניין הגניבות, הופסק הצילום כליל והמצלמות נותרו מקובעות על הקיר ללא שימוש.
"בעקבות פנייתכם, נדהמו מרשיי לגלות את דבר צילום החדר לכאורה והדלפתו לדבריכם, ולדבריכם בלבד, כאשר ספק בעינינו אם יש לדברים אחיזה, וזאת בין היתר מכיון שסירבתם למסור לנו כל מידע על אותו אתר אינטרנט עלום אשר שידר זאת לדבריכם. רק לשם משנה זהירות ועמידה מאחורי הגישה הדווקנית של מרשיי לשמירה ולהגנה מקסימלית על זכויות החולים קלה כבחמורה, הוגשה תלונה ליחידת הסייבר של משטרת ישראל על אודות חדירה לסרבר של הקליניקה, הדלקת המצלמות אשר אינן בשימוש והדלפת החומר, זאת בהתאם לגרסתכם והיא בלבד מאחר שלא מצאנו לה כל הוכחה או תימוכין.
"לצערנו התקפות סייבר הינן נחלתן לא רק של קליניקות בוטיק, אלא גם של גופי רפואה גדולים ואפילו של גופי ביטחון מיומנים. החשוב הוא כי מרשיי נקטו את כל אמצעי הבטיחות הנדרשים, ובתום חקירת המשטרה בכוונתם למצות את הדין עם המעוולים בכל דרך.
"יוער כי לאחר עיון בשלוש תמונות סטילס מטושטשות שהצגתם בפנינו, אשר לטענתכם נלקחו מאותו אתר עלום, שמחנו לראות כי לנוכח מיקום המצלמה ואיכות הצילום שלה, ממילא לא היה ניתן לראות את הפציינטים חרף החדירה הזדונית, ולפחות בהיבט הזה לא נגרם כל נזק.
"במסגרת הפקת הלקחים ומדיניות המרפאה לשמירה קפדנית ביותר על פרטיות החולים הוסרו המצלמות כליל, והמרפאה תמשיך לתת למטופליה את השירות המקצועי הניתוחי המתקדם והאיכותי ביותר הקיים היום במדינת ישראל, כל זאת תוך המשך שמירה קפדנית על החיסיון הרפואי באופן מלא, כפי שהיה נהוג עד כה".
האח הגדול, גרסת הרשת: בתים פרטיים, עסקים ומועצת פרדס־חנה
באתר האינטרנט Insecam, שמציג צילומי וידיאו מעשרות אלפי מצלמות ברחבי העולם, ניתן לצפות בצילומים מתוך בתים, משרדים, חנויות ואפילו מוסדות ציבור.
בעלי Insecam מגדירים עצמם כ"ספרייה הגדולה בעולם של מצלמות אבטחה ומעקב מקוונות". כיצד מגיעים הצילומים הללו ל־Insecam? מפעילי האתר מדגישים כי הם לא פרצו לאף מצלמה, וכי מדובר במצלמות מקוונות שמפעיליהן לא דאגו להכניס סיסמה שתבטיח את פעולתן בדרך דיסקרטית, ועל כן השידורים למעשה פתוחים לכל דורש.
"תוכלו לחפש מצלמות אינטרנט בשידור חי מרחבי העולם", מזמינים בעלי האתר את הגולשים. "בחרו ארץ לצפות בה במצלמות חיות שמשדרות רחובות, תנועה, חניות, משרדים וטיילות חוף". בהמשך נכתב באתר כי מטרתו בעצם להגן על צנעת הפרט.
מעקב אחר תוכני המצלמות באתר במשך כמה ימים מלמד כי בישראל ישנם לא מעט בתים שמשדרים לייב לכל דורש, 24 שעות ביממה, ככל הנראה ללא ידיעת בעליהם. כך למשל מצאנו מצלמה שמשדרת ממטבח ומסלון של משפחה שמתגוררת ככל הנראה באזור ירושלים (לצד כל צילום נכתב שם העיר שממנה משדרת המצלמה או שבה ממוקם שרת האינטרנט — ג"ל). מצלמה אחרת מתעדת כל העת מסלונם של בני משפחה מאזור רמלה. מדובר בזוג צעיר עם ילדים קטנים.
מצלמה אחרת ממוקמת בחדר של בני נוער, שאת פניהם ניתן לראות היטב. מצלמות אחרות הציגו את הנעשה בבתיהם של קשישים שמלווים במטפלות.
בחלק מהבתים מצלמות שנועדו לשמש כאמצעי אבטחה ולהגן על יושבי הבית ורכושם, ולמעשה הפכו לפרצת אבטחה – וחושפים את הנעשה בפינות רבות בבית. אחד הבתים, למשל, מרושת בכמה מצלמות המכסות חללים רבים ממנו – ואפילו כספת.
חלק מהצילומים יכולים ללמד על הרגלי הבקרה של מעסיקים בישראל. לא מעט מצלמות משדרות מתוך משרדים או חדרי עבודה. ספק אם אותם עובדים מודעים לכך שבחדרם הפרטי הוצבה מצלמה המתעדת את מעשיהם באופן רציף, וספק אם הם מתארים לעצמם שאותו תיעוד נגיש ברשת.
המצלמות משדרות מתוך מגוון עסקים: מוסכים, פיצוציות, מאפיות, חנויות בגדים. באחת מחנויות הבגדים המצלמה ממוקמת באופן שבו שהיא צופה באופן חלקי גם אל אחד מתאי המדידה.
וישנה מצלמה נוספת שמשדרת זה תקופה ארוכה מחדר ישיבות רחב ידיים, שדגלי ישראל באחת מפינותיו. בדיקה מהירה מגלה שמדובר בחדר הישיבות הנאה של המועצה המקומית פרדס־חנה־כרכור. כן, מישהו התקין במקום מצלמה, אלא שהפעילות בחדר – כולל דיונים פנימיים ופגישות עם מבקרים שונים במועצה - שודרה באינטרנט באין מפריע. בתחילת השבוע שודרה באותו אתר באינטרנט פגישה רבת משתתפים עם קציני צה"ל.
את העובדה שמדובר בחדר הישיבות של מועצת פרדס־חנה־כרכור גילינו הודות לסמל המועצה שמתנוסס על אחד הקירות.
ממועצת פרדס־חנה־כרכור נמסר בתגובה: "המצלמות הוצבו במטרה לצלם ולשדר את ישיבות מליאת המועצה באתר המועצה, וזאת כחלק ממדיניות הרשות לפעול בשקיפות מול תושביה. המצלמות הוצבו על ידי חברה חיצונית שלה מומחיות בתחום זה. מבירור ראשוני עולה כי המצלמה נפרצה והסיסמה אליה שונתה. לאור פנייתכם, וכמובן כדי להבטיח צנעת הפרט וכן שמירה על דיוני ועדה מקומית שהינם דיונים בדלתיים סגורות, הפרצה טופלה מיידית".
