הקרב השני על יחיעם

זה היה אחד הקרבות המרים במלחמת העצמאות: 46 לוחמים שהשתתפו ב־27 במארס 1948 בשיירת אספקה לקיבוץ יחיעם שבגליל נקלעו לקרב מול כנופיות ערביות ונפלו. עכשיו, כמעט 70 שנה לאחר האירוע הטראומטי הזה, מתחדש הקרב על יחיעם.

הנהגת ערביי ישראל הודיעה כי בכוונתה לערוך את העצרת המרכזית של יום הנכבה דווקא באנדרטה, שבה מונצחים 70 לוחמים שהשתתפו בכל הקרבות על יחיעם. "הוועדה הארצית להגנה על זכויות העקורים", שמארגנת את טקסי יום הנכבה, צופה כי לאירוע יגיעו כ־25 אלף איש. נוסף על העצרת הם יערכו צעדה שתעבור בסמוך לכפרים ערביים שננטשו במלחמת העצמאות.

בני משפחות הנופלים וכן תושבים רבים בגליל המערבי קיבלו את הידיעה בזעם ובתדהמה, שכן העצרות ביום הנכבה נערכות בדרך כלל ביישובים ערביים.

ראש המועצה האזורית מטה אשר, יורם ישראלי, מתנגד בתוקף לקיום העצרת: "לא יקום ולא יהיה", אמר אמש. "ביום העצמאות יחגגו יהודים את יום העצמאות. לא אתן את ידי לקיום העצרת. שהמארגנים יבחרו להם מקום מתאים לציון הנכבה".

יעל שביט ונילי פחטר, קרובות משפחתו של בן עמי פחטר, מנופלי השיירה: "לא ייתכן שפתאום תתקיים צעדה דווקא באתר להנצחת הנופלים. אנו דורשים להעתיק את הצעדה מאזור האנדרטה".

זאב יעקב (94), חבר קיבוץ כפר־מסריק שלחם בקרב על עכו ואיבד את חברו הטוב אליהו (לצי) לוינגר שנפל בשיירה: "אסור לאפשר קיום עצרת באתר. אזור השיירה הוא זיכרון יהודי טהור, ויש למנוע את חילול כבוד הנופלים. כשהשיירה נתקעה יצאו מהכפר כברי אז המונים כדי לבצע פוגרום ולקחת את השלל של הלוחמים".

עמית אלעשר, החוקר את קרבות הגליל המערבי ומדריך קבוצות לוחמים באתר ההנצחה, הביע גם הוא תרעומת: "לא ניתן לרקוד על דם החללים. יש מספיק מקומות לקיים הפגנה, כמו בשנים עברו. אני זועק זעקה מרה בשם הנופלים שניהלו קרבות הרואיים".

המשטרה לא אישרה בינתיים את קיום העצרת באתר ההנצחה בנימוק לבעיות אבטחה. במשטרה הסבירו: "אבטחת צעדה שבה עתידים לקחת חלק כ־25 אלף אזרחים מצריכה היערכות משטרתית מיוחדת, שאיננה אפשרית במועד זה. צר לנו על ההחלטה של מארגני הצעדה על קיומה בדיוק ביום שבו חל יום העצמאות, בזמן שבו מתקיימים מאות אירועים ברחבי הארץ ובזמן שמשטרת ישראל משקיעה את כלל משאביה באבטחתם". יו"ר העמותה להגנה על זכויות העקורים, עו"ד וקים וקים, אמר שאם העצרת לא תאושר יפנה לבג"ץ: "אולי יש כאן החלטה פוליטית".