לישון על הגג של דיזנגוף סנטר

המטרה: חדר במלון בתל־אביב בסכום של עד 200 שקל ללילה. במשרד התיירות ובעיריית תל־אביב מקדמים רעיונות איך לפתור את מחירי הלינה היקרים בעיר שלא מאפשרים לתיירות העממית להתפתח. זאת למרות מחירי הטיסות שהוזלו משמעותית מאז החלו לטוס לישראל חברות לואו־קוסט דוגמת איזיג'ט, וויזאייר ובתקופה האחרונה גם ריינאייר.

הרעיון הוא להביא צעירים מאירופה לבילוי ארוך בתל־אביב, ולא רק לסופי שבוע. התיירים אמנם מוציאים הרבה כסף על בילויים, אבל אינם יכולים להרשות לעצמם את מחירי הלינה הגבוהים בבתי המלון.

זאת בנוסף לעובדה שבתל־אביב יש מחסור גדול במלונות ברמה עממית וכן מחסור באכסניות למיניהן, ובעיקר כאלה עם מחירים זולים.

מחירי הלינות בתל־אביב, גם העממיות, עדיין יקרים משמעותית ממחירי הלינה בחו"ל, והשקל החזק מקשה עוד יותר על התיירות העממית להתפתח בעיר הגדולה.

למשל: בדיקה שערכנו אתמול לתחילת חודש מאי העלתה כי 3 לילות בחדר זוגי בהוסטל אברהם בתל־אביב עולים (ללא מע"מ) 1,220 שקל, סכום הדומה לשלושה לילות באותם תאריכים במלון קראון פלאזה פוטסדאמר פלאץ או במלון לאונרדו מיטה (שניהם בדירוג של 4 כוכבים) בברלין.

"אנחנו מחפשים כל דרך להוזיל את מחירי הלינה בתל־אביב ולהרחיב את המעגל העממי", הסביר מנכ"ל משרד התיירות אמיר הלוי. "צעירים רבים מגיעים לתל־אביב בטיסות מוזלות ומחפשים גם לינה זולה. הם מוציאים הרבה כסף על בילויים, ואנחנו רוצים שהם ישהו בעיר תקופה ארוכה יותר מהממוצע". לדבריו, אחד הפתרונות שנשקלים הוא הקמת אוהלים על גגות של חניונים או הוסטלים קיימים, בדיזנגוף סנטר או אפילו בפארקים. בין השאר מאתרים מקום מתאים לכך בפארק גני יהושע. "זה ייצור עשרות מיטות. אנחנו נמצאים בדיונים עם מהנדס העיר כדי לבדוק את הנושא ולראות אם הוא עומד בכל הדרישות", אומר הלוי.

"להתרחק ממרכז העיר"

"תל־אביב היא עיר יקרה. יוקר הלינה במלונות ויוקר הבילויים הם בנפשנו, ולכן קשה מאוד לפרוץ לסקטורים חדשים של תיירים שיגיעו לעיר", אומר איתן שוורץ, מנכ"ל מינהלת "עיר עולם ותיירות" בתל־אביב. "עד לפני שנתיים הייתה אקסיומה שאי אפשר להוזיל את מחירי הלינה בתל־אביב. משרד התיירות ואנחנו קבענו כיעד לייצר פתרונות של מלונאות זולה דרך המודלים של אירופה שמתרחקים ממרכזי הערים או פתרונות אחרים.

"בין היתר, בוחנים את האפשרות להקים מתחמי קרוונים בפארק גני יהושע או בפארק דרום, או להקים מתחמי מחנאות באוהלים. נבדקת גם האפשרות להקמת אוהלים על גגות חניונים וכו'. ישימו שם דשא מלאכותי ואוהלים וזה יוזיל את הלינה בעיר".

שוורץ מוסיף כי נבדקות דרכים גם להביא רשתות בינלאומיות שמתמחות בהוסטלים וכן יזמים פרטיים שיקימו הוסטלים בשכונות הדרום־מזרחיות של העיר במקומות קרובים לתחנה המרכזית או לתחנות רכבת.

לדבריו, המטרה היא לאתר מבנים שאפשר להשמיש אותם למלונאות וכן מגרשים שניתן יהיה לבנות בהם הוסטלים. כל זאת בכפוף לתוכנית בניין העיר. "חייבים לפתוח את השסתום שמונע כיום גידול בתיירות. לא כל הפתרונות יהיו ישימים בתקופה קצרה וחלקם הם פתרונות לטווח ארוך", אמר שוורץ.

כך משכנעים מלונות לקבל דירוג

משרד התיירות יעניק עשרות ומאות אלפי שקלים למלונות ברמה של 3 כוכבים שעד כה לא הצטרפו לשיטת הדירוג החדשה.

המטרה: לעודד את בעלי המלונות לבצע שיפוצים כדי שיוכלו לעמוד ברמה הנדרשת שתאפשר להם לקבל דירוג של שלושה כוכבים ושלושה כוכבים־פלוס.

מאז החלה שיטת הדירוג החדשה הצטרפו אליה 88 בתי מלון, מהם 74 כבר קיבלו דירוג. מרבית המצטרפים דורגו ברמה של 5־4 כוכבים, ומתוך 131 מלונות עממיים רק 18 הצטרפו לדירוג.

הסיבה העיקרית לכך שמלונות ברמה של שלושה כוכבים, המוגדרים כמלונות עממיים, לא הצטרפו לדירוג היא העלות הגבוהה של שיפוצים ושדרוגים הנדרשים מכל מלון כדי לקבל דירוג מתאים.

לאור זאת החליט משרד התיירות להקצות 5 מיליון שקל, בתקציב השנה הנוכחית, שיינתנו כמענק לבעלי מלונות עממיים שיצטרפו לדירוג.

כל מלון יוכל לקבל מענק בגובה של עד 40% מההשקעה המוכרת, אבל לא יותר מ־400 אלף שקל למלון ולא יותר מ־1.6 מיליון שקל לרשת מלונות.

גובה ההשקעה המוכרת הוא כ־15 אלף שקל לחדר, כפול מספר החדרים במלון. הסכום יאפשר לבעלי המלונות לבצע עבודות התקנה, התאמה, שיפור, רכישת ציוד וריהוט באופן התואם את רשימת הקריטריונים הדרושים לקבלת דירוג וכן לשמר את הרמה הזו במשך שלוש שנים לפחות.