המגה־עשיר הישראלי: גבר בן 56, תושב ת"א
89% גברים ו־11% נשים: ההכנסה השנתית הממוצעת של 400 המגה־עשירים מגיעה ל־36.9 מיליון שקל
89% מהמגה־עשירים בישראל הם גברים ורק 11% נשים. רובם תושבי תל־אביב, בני 56 בממוצע ובעלי הכנסה שנתית של 36.9 מיליון שקל. כך עולה מדוח ראשון שפירסם אתמול הכלכלן הראשי באוצר, יואל נוה, ובו נותחו נתוני 400 האנשים העשירים בישראל, ה"מגה־עשירים".
מהנתונים מתברר כי ההכנסה השנתית של מגה־עשיר ישראלי היא 36.9 מיליון שקל, לעומת הכנסה שנתית ממוצעת של 127 אלף שקל לכלל האוכלוסייה: מגה־עשיר משתכר פי 290 מהממוצע.
ועוד נתונים: לעשרת האנשים העשירים בישראל יש הכנסה ממוצעת של 320 מיליון שקל. הכנסתם של 400 המגה־עשירים היא 2.95% מסך כל ההכנסה החייבת במס. הכנסתם של עשרת הכי עשירים היא 0.6% מסך ההכנסה החייבת במס.
הפערים בין גברים לנשים קיימים גם אצל המשתכרים מיליוני שקלים בחודש: מגה־עשירות משתכרות פחות מגברים מגה־עשירים בפער של 12%, כ־33 מיליון שקל לעומת 37 מיליון שקל ב־2013.
הניתוח מושתת על נתונים מינהליים ודיווחים לרשות המסים. מקור הנתונים הוא מודל המס של מינהל הכנסות המדינה, הכולל נתונים מפורטים על ההכנסות החייבות במס (הכנסות משכר, עסק, פנסיה והון) ונתונים סוציו־דמוגרפיים של בעלי הכנסות אלה. הנתונים הם ל־2013 (אך קודמו לערכי 2016 על פי השינוי בשכר הממוצע), כך שייתכן שחלק מהתוצאות מקריות וייחודיות לשנה זו.
כל הפרטים דורגו על פי הכנסה חייבת מכל המקורות, ונבחרו 400 בעלי ההכנסות הגבוהות ביותר. על כל פרט חושבו כלל המסים הישירים שעליו לשלם (מס הכנסה, דמי ביטוח לאומי ומס בריאות).
המאפיין המרכזי של המגה־עשיר הוא כמובן הכנסתו השנתית הגבוהה, אבל למגה־עשיר הכנסה של חברות בבעלותו שטרם חולקה לבעלים, העשויה להביא את הכנסתו הכוללת ל־60 מיליון שקל בשנה. רמת ההכנסה השנתית הממוצעת של מגה־עשיר היא 36.9 מיליון שקל, לעומת הכנסה שנתית ממוצעת של 127 אלף שקל לכלל האוכלוסייה, כלומר פי 290 מהממוצע.
בעוד שהכנסות מיגיעה אישית (שכר, עסק ופנסיה) של נישום ממוצע הן כ־93.2% מסך ההכנסה החייבת במס, ההכנסות מיגיעה אישית בסך הכנסותיו של מגה־עשיר הן רק 8.2% מכלל ההכנסה. חלק הארי של הכנסתו נובע מרווחי הון, מריבית ומדיבידנד שחולק. דיבידנדים שטרם חולקו לא כלולים בחישוב. כדי להשתייך למועדון האקסקלוסיבי של 400 המגה־עשירים בישראל מספיקה הכנסה שנתית של 10.5 מיליון שקל. לעשרת העשירים בישראל הכנסה ממוצעת של 320 מיליון שקל, נמוכה מהכנסתם של עמיתיהם האמריקאים ביחס של 1 ל־3.8 בלבד.
הכנסתם של 400 המגה־עשירים היא 2.9% מסך ההכנסה החייבת במס בישראל, לעומת 1.3% מסך ההכנסה החייבת במס בארה"ב.
מגה־עשיר משלם 10.2 מיליון שקל מסים ישירים בשנה, פי 400 מהנישום הממוצע שמשלם 25.5 אלף שקל מס לשנה. הכנסתם של המגה־עשירים, שהם כ־0.01% מהאוכלוסייה, היא 2.9% מכלל ההכנסה בישראל והם נושאים לבדם בכ־4% מכלל המסים הישירים המוטלים על יחידים.
בעוד ש־42% מאוכלוסיית המדינה ו־44% מבעלי ההכנסות החייבות מתגוררים במרכז (מחוז תל־אביב ומחוז המרכז), אזור המרכז הוא מקום מושבם של 80% מהמגה־עשירים. במחוז תל־אביב חיים 53% מהמגה־עשירים, לעומת 18% מכלל בעלי ההכנסה החייבת. הפריפריה הצפונית והדרומית, שבה מתגוררים 32% מבעלי ההכנסה החייבת, היא מקום מושבם של 5% בלבד מהמגה־עשירים.
ההכנסה גדלה עם הגיל, מגיעה למקסימום בגילי 64־55 ויורדת בגיל מתקדם יותר. במפתיע, שיא ההכנסות בקרב המגה־עשירים מגיע מהר מאוד – לבני 29־25 הכנסה שנתית ממוצעת של 92 מיליון שקל, והיא קטנה לאחר מכן עם הגיל. עם זאת, יש רק 6 מגה־עשירים בני 29־25, והממוצע הגבוה הושפע על ידי אדם אחד שב־2013 הייתה לו הכנסה חד־פעמית של מאות מיליוני שקל מרווח הון.
89% מהמגה־עשירים הם גברים. אף שנשים הן 46% מכלל אוכלוסיית בעלי ההכנסה החייבת, הן רק 11% מהמגה־עשירים. מגה־עשירות משתכרות פחות ממגה־עשירים בפער של 12% – 33 מיליון שקל לעומת 37 מיליון שקל ב־2013, בהתאמה.
לפנייה לכתב/ת 
