שרביט המגן
מטריית ההגנה האווירית של ישראל הפכה אתמול באופן רשמי לעבה במיוחד, לאחר שמערכת יירוט הטילים "שרביט קסמים" נחנכה והפכה למבצעית • המערכת מיועדת להתמודד עם טילים שנורים מטווח בינוני־ארוך של 300-75 ק"מ – דוגמת הטילים שהגיעו לידי חיזבאללה בשנים האחרונות
"הרגשתי גאווה גדולה, ביחד עם הצוות הגדול שעבד איתי", סיפר אתמול שלמה ש', ראש פרויקט שרביט קסמים ברפאל, ששמו המלא ותמונתו אסורים בפרסום. "אחרי 11 שנים של עבודה בשפיץ של הטכנולוגיה, היה לנו הרבה נחת לראות את המערכת נכנסת לשירות מבצעי – ועכשיו אנחנו מחכים לרגע שבו היא תיירט לראשונה מטרה עוינת, ובמקביל מקווים שהיא לעולם לא תידרש לעשות זאת".
מערכת ההגנה נגד טילים "שרביט קסמים", המכונה בחיל האוויר גם "קלע דוד", נחנכה אתמול בטקס חגיגי בבסיס חיל האוויר בחצור והפכה באופן רשמי למבצעית. מדובר במערכת שפועלת לצד מערכות הגנה נוספות נגד טילים, כמו "כיפת ברזל" וה"חץ", ומיועדת להתמודד עם טילים שנורים אל עבר ישראל מטווח בינוני־ארוך של 300-75 ק"מ — כמו הטילים שהגיעו בשנים האחרונות לידי חיזבאללה.
מערכת שרביט קסמים פותחה על ידי רפאל, ששימשה קבלן ראשי, יחד עם חברת ריית'און האמריקאית. את המכ"ם למערכת מספקת חברת אלתא של התעשייה האווירית, ואילו אלביט מספקת את מערכת השליטה. מערך ההגנה האווירית החל בקליטת המערכת כבר בפברואר 2016, וביולי 2016 הוקם הגדוד המבצעי "קלע דוד" שאליו גויסו לוחמים מכלל מערך ההגנה האווירית, בעלי ניסיון רב בהפעלת מגוון מערכות נשק.
העבודה על "שרביט הקסמים" החלה ב־2006, תחת ראש הממשלה אהוד אולמרט ושר הביטחון עמיר פרץ, והתקדמה משמעותית בשנה לאחר מכן כאשר אהוד ברק החליף את פרץ במשרד הביטחון. ניסוי היירוט הראשון בוצע ב־2012, ומאז בוצעו שורה של ניסויים מוצלחים שהובילו להפיכתה של המערכת למבצעית. עבור שלמה ש' (58) זוהי כבר המערכת הרביעית שהוא משתתף בפיתוחה — בטיל ה"ברק־1", שמגן על ספינות חיל הים, הוא עוד היה מפתח אלגוריתמים, אחר כך התקדם לתפקיד המהנדס הראשי של הטיל נגד טנקים "ספייק־ER" ובהמשך ניהל פיתוח מערכת תקיפה מסווגת. "הפרויקט הזה הוא תוצאה של עירוב תרבויות והרבה יחס וחברות אישיים", הוא מספר. "אנחנו כבר עובדים על הבלוקים הבאים שלה, שבאמצעות שינויים קלים במיירט יעניקו לה יכולות נוספות".
באירוע החניכה של המערכת אתמול השתתפו ראש הממשלה בנימין נתניהו, שר הביטחון אביגדור ליברמן, הרמטכ"ל רב־אלוף גדי איזנקוט, מפקד חיל האוויר אלוף אמיר אשל, מפקד מערך ההגנה האווירית תת־אלוף צביקה חיימוביץ' וראש הסוכנות האמריקאית להגנה מפני טילים (MBA) ג'יימס סירינג.
"זהו יום חג לעם ישראל", אמר בטקס ראש הממשלה נתניהו, ופירט על תרומתה של וושינגטון להישג. "ישראל וארצות־הברית מציינות היום אבן דרך חשובה בפיתוח המשותף של טכנולוגיות פורצות דרך להגנה מפני טילים. אנחנו כחול־ולבן, ובקונטקסט הזה – כחול, לבן ואדום עובד טוב יותר". נתניהו פירט עוד על יכולת ההגנה של ישראל עם צירופה של המערכת המכונה “קלע דוד”. "אנו מוסיפים היום נדבך משמעותי לעוצמתה של המדינה", הוא אמר. "עם כל החשיבות שאני מייחס ליכולת ההגנה שלנו, אני חוזר ומבהיר: המבקש להכותנו — יוכה. המאיים על קיומנו — ישים עצמו בסכנת קיום. לא רחוק מכאן נמצא עמק האלה, שבו גבר דוד על גוליית באמצעות קלע דוד. אנחנו ממשיכים לצעוד בדרכו של דוד המלך. חרב דוד בידנו, קלע דוד בשמינו, וסמל המגן דוד על דגלנו".
שר הביטחון ליברמן נשא אף הוא דברים בטקס ומיקד את דבריו באיומים על ישראל. "כשמסתכלים על מפת העולם רואים סיכה קטנה הנקראת מדינת ישראל", הוא אמר. "סביבנו 58 מדינות מוסלמיות, עם אוכלוסייה כוללת של 1.6 מיליארד איש, שמשתרעות מהמזרח התיכון עד אינדונזיה ועד קירגיזסטן במרכז אסיה. כל פעם אני שואל את עצמי איך אפשר להתמודד עם זה, ועם חימוש של 220 מיליארד דולר רק ב־2016, לא כולל איראן, והתשובה היא שיש רק דרך אחת — חזון, גאווה וביטחון. כל המושגים הללו משולבים בפרויקט הזה".
כך זה עובד
הזיהוי
ירי של רקטה או טיל אל עבר ישראל מזוהה על־ידי המכ"מים של מערך ההגנה האווירית בישראל, שמשותף למערכות כיפת ברזל, שרביט קסמים, החץ והפטריוט
הבחירה
בהתאם לטווח ולגודל הטיל ולהיכן שהוא אמור ליפול, מוחלט כיצד ליירט אותו – כאשר שרביט קסמים מיועדת
לטילים ולרקטות כבדות שנורו מטווח של 300-75 ק"מ
השיגור
בניגוד לכיפת ברזל, שרביט קסמים לא פרוסה בצורת סוללות ברחבי הארץ ולא משתנעת בהתאם לסכנות – אלא ישנם משגרים קבועים שמופעלים מהמוקד הארצי
הירי
בעת השיגור מופעל מאיץ שמעניק לטיל המיירט של שרביט קסמים, סטאנר, דחיפה ראשונית למהירות של עד כחמישה מאך – כלומר, פי חמישה יותר ממהירות הקול
היירוט
כשהטיל המיירט סטאנר מתקרב למטרה הוא מזהה אותה באמצעות מכ"ם שנמצא עליו ובאמצעות חיישן אופטי, ובעזרתם הוא מתביית על המטרה ופוגע בה
לפנייה לכתב/ת 
