החיים הקשים של סדאם חוסיין

סדאם חוסיין חי וסובל. למעלה מעשר שנים לאחר שהוצא להורג ב־2006, הדיקטטור העיראקי שנלכד על ידי האמריקאים ב־2003 והועמד לדין על מעשי הזוועה שביצע, נוכח מאוד בחייו של אדם אחד בהודו. המהנדס הימי בן ה־25 לא מאשים את סבו שהעניק לו באהבה את שמו של הדיקטטור, אבל לאחר ש־40 פעמים ניסה להתקבל לעבודה חדשה על אונייה בחברות ספנות בינלאומיות שונות ונדחה, הוא הגיע למסקנה שלמעסיקים יש בעיה לשכור מישהו שנושא את השם הטעון הזה. שנתיים לאחר שסיים את לימודיו באוניברסיטה האיסלאמית של טאמיל נאדו, מתחיל הבחור מג'משדפור שבג'הרקאנד לחוש בכובד המשא.

סדאם חוסיין הצעיר היה סטודנט מצטיין וסיים את הלימודים במקום השני, אבל בעוד חבריו למחזור כבר מצאו עבודה והם מפליגים ברחבי העולם, חברות ספנות המשיכו לדחות אותו.

בחצי השנה הראשונה סדאם לא הבין למה הוא נדחה שוב ושוב. "אז החלטתי לבדוק את העניין", הוא סיפר ל"הינדוסטן טיימס". "יצרתי קשר עם מחלקות כוח האדם בחברות שפניתי אליהן. בכמה מהמקומות אמרו לי במפורש שהשם שלי מהווה בעיה". "להעסיק חבר צוות עם שם שמעורר חשד מיידי", מסכים איש משאבי אנוש מדלהי, "יהיה סיוט מבחינה ביורוקרטית לכל מקום שיגיעו אליו. פקידי הגירה בכל נמל שהוא יגיע אליו מיד יעכבו אותו ויפתחו בבדיקה".

סדאם חשב שאם ייפטר מהשם המעיק, יבוא קץ לתלאותיו. הוא פנה לבית המשפט והגיש בקשה לשנות את שמו לסעיד, אבל גלגלי הביורוקרטיה מסתובבים לאט והחלפת השם התבררה כסיוט לא פחות גדול. התברר לו כי שינוי השם במסמכים המזהים החשובים, כמו דרכון, רישיון נהיגה וכו', לא הספיק. האוניברסיטה לא הסכימה לאשר את לימודיו עם השם החדש, ושוב פנה סאדאם־סעיד לבית המשפט בבקשה לאלץ את הרשויות לשנות את שמו על אישורי הלימודים שלו. אלא שבית המשפט זהיר מאוד בגלל אנשים שמנצלים לרעה את המערכת ומשנים את שמם לעיתים תכופות. ב־5 במאי תתקבל ההכרעה.