שני 19 בנובמבר 2018
בפייסבוקבטוויטרבאינסטגרם
נגישות
ידיעות אחרונות
הכי מטוקבקות
    דנה אינטרנשיונל. "יש לי רגעים של אושר נורא גדול, אבל אחריהם מגיעה הנפילה. אין דבר כזה חיים מאושרים, אפילו לא ימים מאושרים"
    7 ימים • 05.04.2017
    45 דברים שלמדתי
    ילדים. אהבה. בחורים יפים. אילנית. הזכייה באירוויזיון. דיאטה. פוליטיקה. נצנצים וסודות ‑ כולל הבילוי הלילי עם הזמר המזרחי המפורסם והקטע עם השחקן הידוע שנחשב לסמל סקס. רגע לפני שהיא מוציאה סינגל חדש, הדיווה הבינלאומית דנה אינטרנשיונל, שהפכה לאייקון תרבות ולאחת הזמרות הישראליות המצליחות בעולם - חוגגת 45. סיכום ביניים, בלי חשבון, של סיפור הסינדרלה הכי צבעוני ומרגש שיש, כל הדרך לפסגה. ויש גם וידוי על המשיכה לבצלאל סמוטריץ'. דנה, כמה?
    אלון הדר | צילומים: איתן טל | איורים: גיא חרל"פ

    דרך ארוכה עברה הדיווה הבינלאומית דנה אינטרנשיונל, מאז הוציאה בגיל 22 את הסינגל הראשון, "סעידה סולטנה", לרדיו. מה שנראה בתחילה כמו גימיק של שיר אחד — נמשך ברצף להיטים ובהם, "ישנן בנות", "אני לא יכולה בלעדיך", "צ'ינקוומילה", "לאב בוי", "ניצחתי" ועוד — שהפכו אותה לזמרת מוכרת בכל בית, עם 16 אלבומים, שלושה מהם בינלאומיים, מכירה של עשרות אלפי דיסקים ושלוש זכיות בתואר זמרת השנה.

     

    הזינוק הגדול התרחש ב־98', אז ייצגה את ישראל עם השיר "דיווה" בתחרות האירוויזיון שהתקיימה בברמינגהאם שבאנגליה — וזכתה במקום הראשון. המונים קפצו אז למזרקה בכיכר רבין ויצאו לחגוג את הניצחון המרגש. מאז הפכה לאייקון גייז בינלאומי, הוזמנה לאינסוף מצעדי גאווה ואירועים, כולל המשחקים הגאים, והפכה לסוג של שגרירה ישראלית. משרדי החוץ והתיירות שולחים אותה לעולם, לייצג שם את הפנים החדשות של המדינה.

     

    היא נמנית גם עם נבחרת מכובדת של מוזיקאים יהודים פורצי דרך, המוצגים בבית התפוצות במסגרת התערוכה "גיבורים", לצד בוב דילן, עפרה חזה ואריק איינשטיין. בקרוב היא אף צפויה לצאת למסע הופעות והסברה בקמפוסים באנגליה, זאת אחרי שבשנים הראשונות לקריירה ספגה דחיות והתעלמות מגופים ממלכתיים.

     

    בקרוב, אחרי תקופה ארוכה של שקט, היא תחזור עם סינגל ראשון מתוך אלבום חדש. עוד בתוכניות: קמפיין גדול לחברת תקשורת ומחזמר, שכותב בימים אלה בלונדון מחזאי אנגלי, המבוסס על סיפור חייה.

     

    במסגרת חגיגות יום הולדתה ה־45 הסכימה דנה אינטרנשיונל לפתוח צוהר נדיר ולשתף אותנו באומץ לב ברגעים הגדולים, הקשים והמסעירים של חייה. מהיריקות שקיבלה בהופעות הראשונות שלה דרך הכאב שלא נגמר על מותו של אהובה הצעיר. מהלילה השחור שעבר עליה לאחר שלא הצליחה להעפיל לאירוויזיון, ועד לשמלת הנוצות של ז'אן־פול גוטייה. ויווה לדיווה.

     

    1/ זיכרון

     

    אני מטפסת על כיסא ומזמרת בקול. המופע הצייצני כלל הנפת שיער דמיונית, כששרתי אילנית (ע"ע הערצה), ותנועות ידיים מוגזמות כשזימרתי שושנה דמארי. בשיר הראשון הגיבו בחיוך ובכפיים, בשני התאמצו להראות שמקשיבים, ברביעי הקהל כבר עבר לפטפוטי סבתות ודודות. כשחזרתי להדרן אמרו לי: די מותק, מספיק להיום.

     

     

     
    דנה אינטרנשיונל. "יש לי פתיל קצרצר"
    דנה אינטרנשיונל. "יש לי פתיל קצרצר"

     

     

    2/ קושי 

     

    בקדם אירוויזיון 95' הגעתי למקום השני עם השיר 'לילה טוב אירופה'. בלילה שאחרי לא נרדמתי. בכיתי, ראיתי שחור, חלום חיי התנפץ. אם מישהו היה לוחש לי באוזן אז: הצילו אותך, בינתיים תשתפשפי בשלוש שנים של קריירה ובמות וגם תמצאי תסרוקת מוצלחת יותר — היה נחסך ממני כאב איום. מאז אני מנסה לאמץ את הרעיון הרוחני: מה שקורה, קורה לטובה. אמיתי או לא? לא רלוונטי. העיקר שזה מרכך קצת את הקשיים.

     

     

     

    בצלאל סמוטריץ'. "בנוי טוב"
    בצלאל סמוטריץ'. "בנוי טוב"

     

     

    3 / על הבוקר

     

    פוקחת עיניים, וחוזרת לישון לעוד חצי שעה.

     

     

    4 / אהבה

     

    אחרי הזכייה באירוויזיון 98'. "אלוהים איתי"
    אחרי הזכייה באירוויזיון 98'. "אלוהים איתי"

     

     

    ניסים. שנינו בני 20 וקצת ומאוהבים כמו שרק בגיל הזה אפשר, עם הלהט והתשוקה והביטחון והאהבה והפרפרים בבטן רק מלשמוע את הקול שלו בטלפון. שנתיים לאחר שנפרדנו הוא נהרג בתאונת אופנוע, ואיתו מת אצלי גם איזה איזה ערוץ של רגש, אולי הפחד לא להיפגע ולכאוב חסם אותי מאז. האהבה הזו גרמה לי אושר יותר מכל ההצלחות בקריירה.

     

     

    5 / ילדים

     

    מצד אחד, זה נפלא. חלק מהמהפכה שעוברת על העולם. בתחילת הקריירה שלי לא היו מעזים בכל לשאול אותי על ילדים, כי היה ברור שאחת כמותי פסולה להיות אמא. מצד אחר, זה עדיין מנציח את המקום שכופה על נשים שחצו, אבוי, את גיל 35 בלי ילדים — לתת הסברים לעולם. זה גם מלווה במסע הצקות בראשות ההורים, החברים והסבתא שלוחשת שבקצב הזה היא לא תזכה להיות בברית של הנין.

     

    צילום : ידיעות אחרונות
    צילום : ידיעות אחרונות

     

     

    אני מאוד אוהבת ילדים. אבל לשעתיים. בינינו, כמה הורים משאירים את האושר הכי גדול במעון עד חמש, סופרים דקות עד שיירדם ומורטים שיער בחופש הגדול, אני חוששת שלא אוכל להעניק לילד את מה שהוא צריך, וכנראה אין לי בזה עניין גדול. 

     

     

    6 / חלום

     

    יש חלום אחד שחוזר על עצמו שבו אני ישנה במיטת ילדותי בחדר בבית הוריי ומרגישה מוגנת, שטוב לי. הוא מאוד מוחשי. כשהסרטון המקסים מסתיים, אני מתעוררת ורוצה עוד קצת.

     

    איור: גיא חרל"פ
    איור: גיא חרל"פ

     

     

     

     

     

    7 / קנאה

     

    כשיש שיר נורא־נורא מצליח ומאוד יפה בעיניי. אני יכולה לבכות מעצב ומקנאה שהוא לא שלי.

     

    בהופעה במצעד הגאווה. "תחושת שליחות"
    בהופעה במצעד הגאווה. "תחושת שליחות"

     

     

     

    8 / אושר מושלם

     

    יש רגעים של אושר נורא גדול, אבל אחריהם מגיעה הנפילה. צריך לנסות לצוד רגעים מאושרים ולהבין שאין חיים מאושרים, אפילו לא ימים מאושרים. להסתפק בכמה שיותר רגעים.

     

     

    איור: גיא חרל"פ
    איור: גיא חרל"פ

     

     

    9 / לא סולחת

     

    אני נוחה לרגוז, אבל מהירה לסלוח. יש רק אדם אחד בעולם שלא אסלח לו — שלמה בניזרי. לפני האירוויזיון הוא התראיין שוב ושוב בארץ ובעולם ואמר בחיוך זחוח שאני בושה לעם ישראל. "קחו בן אדם ותדביקו לו זנב", חזר על ההלצה שנראתה לו מבריקה, "אז הוא יהפוך לחתול?" הכי קשה היה לי כשחשבתי שאמא שלי בטח שומעת איך מדברים עליי ככה. כל כך טיפש וחשוך, ומבחינתו לא היה כאן חטא של כל המלבין פני חברו כאילו שפך דמים.

     

    לצערי, בזמן הניקוד של התחרות הוא צץ לי במחשבות. אם אכשל, בטח ישמח ויצהל ויקבל סיבוב נוסף של הגיגים מימי הביניים. לכן, המשפט הראשון שיצא לי מהפה אחרי הזכייה היה: "אלוהים איתי". הוכחתי שאני לא בושה לעם ישראל אלא גאווה גדולה. כמה שנים לאחר מכן הרשיעו שופטי ישראל את בניזרי בקבלת שוחד. אני זוכרת אותו נכנס בשערי הכלא ונבלע מאחורי הסורגים עם שאר העבריינים. התברר שאני יותר מוסרית ממנו. עם הזנב של החתול.

     

     

    עם שלי יחימוביץ'. "כוח נשי"
    עם שלי יחימוביץ'. "כוח נשי"

     

     

    10 / עלבונות

     

    בתחילת הדרך הגעתי למסיבת פורים בבית ספר באריאל, וכל ההופעה ירקו עליי וקיללו. אני זוכרת את עצמי עומדת על הבמה, ספוגה ביריקות, ומתלבטת אם להמשיך לשיר. החלטתי שאם ארד — הבורות והרוע ינצחו. עמדתי ורקדתי כאילו אני באולם מריע וצוהל. העלבון שרף רק מבפנים, בחוץ עינטזתי מולם בהגזמה, לשדר שהם לא יכולים להנמיך את הגאווה במה שאני.

     

     

     11 / מבוכה

     

    דנה אינטרנשיונל. "מעולם לא  עשיתי דיאטה"
    דנה אינטרנשיונל. "מעולם לא עשיתי דיאטה"

     

     

    אירוויזיון 99' בירושלים. אני מעניקה את הפרס לזמרת שרלוט משוודיה. בינינו, תפקיד לא נורא כיפי להעביר את הפרס שלך לזמרת שמחליפה אותך. עמדתי שם, בשמלה שתפר לי במיוחד ז'אן־פול גוטייה (ע"ע), הרמתי את הפסל, וכיוון שלא הספקתי להגיע לחזרות — לא ציפיתי לכובד כזה. קצת התנדנדתי. הייתי מתגברת ומצליחה לייצב את הלולב שאליו הפכתי ולהיות לברוש יציב — אלא שאז פתאום כותב השיר של שרלוט דרך על שולי שמלתי והשתטחתי עם הפסל לקול מצהלות הקהל באולם ו־300 מיליון צופים ברחבי העולם. 

     

    לא מאחלת לאף אחד להרגיש מה שהרגשתי כששכבתי על הרצפה והתקשיתי לקום. המשכתי לזייף חיוכים וצהלות ונראיתי פתאום שמחה יותר מהזוכה שהחמיצה פנים, כשקלטה שברגע הגדול שלה מתעסקים בי. נפגשנו מאז כמה פעמים באירופה ונדמה לי שהיא לא סולחת לי ולא אומרת לי שלום. בדרך חזרה הביתה מבנייני האומה, שי (כרם, המנהל האישי — א"ה) ואני שתקנו כל הדרך.

     

     

    12 / מורה לחיים

     

    איור: גיא חרל"פ
    איור: גיא חרל"פ

     

     

    המורה עם המכנסיים הקצרים, הרגליים השריריות והבליטה המכובדת שהשאירה אותי מרותקת ומהופנטת עד סוף השיעור. זה סיקרן אותי וגם עשה לי נעים שלא הבנתי אז את פשרו.

     

     

    13 / מוות

     

    לא מעסיק אותי בכלל ולא מפחיד. מחשבות על החיים דווקא קודחות אצלי בראש כל הזמן. לפעמים הייתי מתה שיהיה לי בראש שקט לחמש דקות.

     

    איור: גיא חרל"פ
    איור: גיא חרל"פ

     

     

     

    14 / איפור

     

    כשאני לא מופיעה או מצטלמת, לא תראו אותי מאופרת. לא אוהבת.

     

     

     

    15 / סודות היופי 

     

    אחרי שעברתי עשרות סטייליסטים, ספרים ומעצבים בכל העולם, מלונדון ועד פריז, מרוסיה ועד יפן — ואחרי עשרות הבטחות ל"פביולס" שנגמרו באכזבה, הבנתי שהספר והמאפר חושבים קודם כל על עצמם. שיגידו להם כמה חדשני ומיוחד ומקורי וקול מה שעשו. ואחרי שמאפר אנגלי חשק לראות אותי במראה אפל והוציא אותי מכשפה של ממש, וספר משוודיה קלע לי צמות קטנטנות במשך שש שעות עד שיצר לי על הראש קן ענקי של עורבים, ומאפר מהולנד הדביק לי אבנים על השפה בדבק שלא ירד יומיים — החלטתי שאני לא רוצה להיות בובת ניסיונות של אנשי אופנה, אלא למקסם את המראה הדי רגיל שלי, עד לדרגת יפה. לא מלכת היופי, אבל ביום טוב, אולי סגנית שלישית של מיס חיפה והקריות.

     

     

    16 / דיאטה

     

    מעולם לא עשיתי דיאטה ונראה לי שגם לא אזדקק לה. אני נורא רזה, לפעמים אפילו מתבאסת מזה שנגזר עליי להסתובב בעולם על רגליי הדקיקות (לטעמי מדי) עד סוף ימיי.

     

     

    17 / דמעות

     

    אני כמעט לא בוכה, קשה לי להראות חולשות, אבל לאחרונה ראיתי את הסרט "מנצ'סטר ליד הים". זה התחיל בדמעה אחת שברחה, ועוד אחת, וכשהרגשתי שאני ממש דומעת בירכתי את החושך באולם ששמר עליי.

     

      

    18 / הכי סקסי

     

    ח"כ בצלאל סמוטריץ'. נשבעת שלא בשביל הפרובוקציה. הוא פשוט עושה לי את זה. אמיתי. ראשית, הוא גבר נאה. די קצר, אבל בנוי טוב, עם לוק של מדריך בתנועת נוער. אני מאוד אוהבת את הלהט של צעירי הכיפות הסרוגות. אני בטוחה שחלק גדול מהתשוקה שלהם לרגבים, והאהבה להר טרשים קירח, הם תחליף למיניות.

     

    שנים התעסק סמוטריץ' באובססיה במלחמה נגד הומואים. החיים לימדו אותי שמי שאובססיבי — יש לו בדרך כלל עניין לא פתור עם המיניות. אני מאמינה שלא מעט פעמים הקול החיצוני המקלל הוא תשובה לקול הפנימי המבולבל. אבל כנראה שעם סמוטריץ' אין לי סיכוי, אחרי שטרח להגיע עם חמור למצעד הגאווה. ודווקא הבלתי מושגות שלו הופכת אותו לסקסי, זה גורם לי לרצות אותו נורא.

     

    19 / ספונטניות

     

    זה התחיל כראיון שגרתי בטלוויזיה הרומנית. המראיין הציג אותי, הקהל קם על הרגליים ומחא כפיים, ואז, אחרי ה"גוד איוונינג ואיי אם סו הפי טו בי היר" המסורתי, שאל: "אז תגידי, לאיזה שירותים את הולכת, של בנים או של בנות?" הייתי בשוק. זאת השאלה הראשונה שאתה מפנה לזמרת?! קמתי ואמרתי לו: "שאלה טיפשית של מראיין טיפש". נופפתי לקהל ויצאתי מהאולפן בשידור חי.

      

    20 / נצנצים

     

    בצילום שער ב"טיים אאוט לונדון", הסטייליסט הביא לי ג'ינס קרוע וגופייה שחורה. האיפור היה מינימלי והשיער נראה כאילו שמתי קליפס. לפעמים אני מרגישה שזו הרבה יותר אני מאשר שמלות המעצבים, ההדר, הנוצץ ובדי כדור הדיסקו שתופרים לי. יעל דיין אמרה לי פעם שהקהל רוצה אותי זוהרת כדי להאמין שיש כזה מושג: גדולה מהחיים. שאני מביאה שמחה וצבע ופאן וצריכה לשמוח בזה, כי בארץ אין הרבה אנשים שמצליחים למלא את התפקיד הזה. הרבה פעמים אני מרגישה שאני כלואה בתוך זה לנצח.

     

     

    21 / אובססיה

     

    בחורים יפים. אני הולכת ברחוב ולא מסוגלת שלא לחפש כאלו, להביט בהם וליהנות מהמראה. יש כאלה שמתענגים על נופי הטבע. אני, מהיצירה הבסיסית של אלוהים. וכשהוא מתאמץ ומשקיע, זה כל כך יפה ואסתטי ששום יצירה, פסל או ציור לא ישתוו לזה.

      

    22 / דאצ'ה

     

    קיץ אחד נסענו לסיבוב הופעות עם הזמר הרוסי המצליח פיליפ קירקורוב. כשהגענו לקייב, נשיא אוקראינה העניק לנו את הדאצ'ה שלו ושם התגוררנו. בלב יער, הרחק מהאזרחים העניים, מוחבאת לה אחוזת פאר שכמותה לא ראיתי מעולם. שבוע שאוכל לספר עליו רק אחרי שיחול עליו חוק ההתיישנות. 

      

    23 / געגוע (1)

     

    לאלי אברמוב, מפיק מוזיקלי נדיר שעבד איתי 13 שנה וחלה בסרטן ונפטר מהר נורא. כמובן לאבא שלי וכל מילה נוספת על זה תגרום לי לבכות. הייתי נורא רוצה לומר לו עד כמה אני אוהבת ומקבלת וגאה במה שהוא. לכלב שלי ברדפורד, שקירקס אותי ועשה ממני שפוטה שלו. ועכשיו, געגוע טרי לגילה גולדשטיין. לא היינו בקשר ולא פגשתי אותה כבר שנים, לצערי, אבל לקחתי את הפטירה שלה מאוד קשה. היא הייתה סוג של אייקון תל־אביבי.

     

     

    24 / תקווה

     

    הופעתי לא מזמן בלטביה במצעד הגאווה של מדינות הים הבלטי. היה נורא מרגש, כמו בישראל לפני 20 שנה. למשתתפים יש תחושת שליחות.

     

     

    25 / בילוי מושלם

     

    לסגור את הטלפון, לנעול את הדלת, לשבת לבדי בבית ולשמוע מוזיקה שאני אוהבת. יש לי שלושה כלבים שאני אוהבת כמו שאוהבים ילדים. ממש ככה, אני צריכה פעם לשאול פסיכולוג אם זה נורמלי.

     

    26 / השראה

     

    אחותי הבכורה לימור. יפהפייה, מטופחת ונדיבה שאין דברים כאלה. תמיד הייתה שם בשבילי ואף פעם לא ביקשה דבר לעצמה. זכיתי לאם ואחות וחברה.

     

    27 / אלבום אהוב

     

    באלבום הראשון הכל היה חדש ומרגש ומפחיד ושמח. היינו קבוצת אנשים — עופר ניסים, שירזי, עופר נחשון ושי כרם והרגשנו שהייתה תחושה של חלוציות. אני אוהבת את אלבום האוסף שלי "דיווה" שמכר הכי הרבה מכל הדיסקים שלי, יותר מ־150 אלף עותקים. יש לי פינה חמה לאלבום "יותר ויותר" שהקלטנו שלוש שנים לאחר האירוויזיון עם אלי אברמוב ודני דותן מלהקת הקליק. אלבום יותר אישי, פחות שמח, מתוחכם ופחות מתחנף לקהל. הביקורות אמרו שהאלבום הקדים את זמנו והתחילו להתייחס יותר ברצינות למוזיקה שאני עושה. וכמובן האלבום האחרון, "הכל זה לטובה". הקריירה של זמר בארץ היא כמו רכבת הרים ואתה לעולם לא יכול לדעת מה יצליח ומה ייזרק לפח האשפה באדישות שתקרע לך חתיכה מהלב. האלבום הזה התפוצץ בענק כמו שלא דמיינתי. "לאב בוי" הפך לשיר המושמע ביותר באותה השנה, והיה את "סרט הודי" ו"הכל זה לטובה". מילים כל כך מדויקות, שכתב אילן שפלר, מהכותבים הוותיקים של "ארץ נהדרת". זה בין השירים הבודדים שכתב, כי יותר נוח לו באזורי הליצנות. זו החמצה שהוא לא כותב יותר.

     

     

    28 / פחד

     

    ג'וקים! צורחת כמו משוגעת כשנכנס אליי מהחלון אורח כזה. כל ג'וק נדמה בעיניי לאריה טורף.

     

     

    29 / פאדיחה

     

    תוכנית הבידור הכי נצפית בפולין. מסיימת ראיון וצועדת לבמה לשיר "דיווה". זה מתחיל נהדר והקהל מתלהב ומוחא כפיים, פתאום לקראת סוף השיר אני שמה לב שכולם נורא צוחקים. הסתכלתי על עצמי לראות אם זה קשור אליי, ואמא'לה, פאדיחה איומה. כשהרמתי את הידיים בהתלהבות בסי פארט, השמלה נשרה מטה בצד שמאל, וציץ אחד נחשף במלואו.

     

    30 / אלבום חדש

     

    אני בשלבי סיום של אלבום חדש לאחר עוד הפסקה ארוכה. אסף אטדגי אמר לי: יש זמן תעשייה ויש זמן דנה. אבל אחרי יותר מ־20 שנות קריירה, אני מרגישה שאני לא צריכה להוכיח כלום ושלא נורא חשוב לי להיות כל הזמן בתחרות. בשנים הראשונות זה בער בי, היה חשוב לי מצעדים שנתיים וכאלה. היום אני עושה רק מה שבאמת בוער בי. והפעם הייתה עוד סיבה: לפני שלוש שנים התחלנו לעבוד על האלבום החדש עם אלי אברמוב. במהלך העבודה הוא חלה ונפטר. עבדנו איתו צמוד בעשר השנים האחרונות והיה קשה להתאושש מזה. לחלק גדול משובה של הבעירה הפנימית אחראי אורי גלילי, מפיק מוזיקלי חדש, מבריק וגאון שגילינו, והצית בי שוב את האש.

     

    31 / כעס

     

    פוליטיקאים ומנהיגים שמסכסכים בין עדות, מאיימים שעוד שנייה מחסלים אותנו, מבטלים את הדעות של המחנה האחר וזורעים שנאה בינינו לבין הערבים. השיטה של הפרד ומשול טובה להם אולי, אבל מדרדרת אותנו להיות חברה אלימה יותר.

     

    32 / געגוע (2)

     

    שנות ה־80, תל־אביב. מגלה את חיי הלילה, ושם, בחסות החשיכה והמוזיקה והפתיחות, מתחילה לאהוב את עצמי ולהיות פחות מבולבלת בראש. מתגעגעת לאושר שגרמו לי נשיקה בסתר, ליטוף בשיער, הציפייה לצאת ביום שישי לבילוי במועדון שיסתיים בבוקר וישכיח ממני ללילה את הטרדות והקשיים והחיים. ולחלומות, על כל מה שמחכה לי.

     

    33 / דנה בת 16

     

    הרבה פעמים אני חוזרת אליה ומחבקת נורא. אומרת לה: את לא תאמיני, דנה, אבל מה שיקרה לך בחיים יותר גדול מכל החלומות שלך. המריבות עם אמא שאת כל כך אוהבת ייפסקו ואמא, כן אמא, הולכת להיות כל כך גאה בך. ועוד משהו: כשאת עומדת מאחורי שלמה ארצי במקהלת הילדים במחזמר "יוסף וכתונת הפסים המשגעת" את לא צריכה להתאמץ כל כך להבליט את עצמך.  

     

    34 / הערצה

     

    כילדה, אילנית, עם הבלונד החלק, נראתה לי האישה הכי יפה בעולם. שמתי על הראש מגבת והרגשתי שהשיער שלי יפה וארוך כמו שלה והשירה שלי מהממת כמו שלה.

     

    35 / מאהב מושלם

     

    ההוא שלא מגיעים איתו לשלב המימוש ונותר בפנטזיה.

     

    36 / קפה

     

    את מי הייתי רוצה לפגוש בבית קפה? את המלצרית הכי יעילה וזריזה בעולם. אני ממש לא אוהבת לבלות בבית קפה. מרגישה חשופה ולא בנוח, ובטח שלא יכולה לקיים שיחה אינטימית כשמבטים נעוצים בי. פגישות אני עושה בבית. לבית הקפה אני באה בשביל הקפה וארוחת הבוקר שאני מתעצלת להכין.

     

    37 / חרטה

     

    בשנה הראשונה לקריירה השתתפתי ב"רוק עצמאות" ובתגובה למה שנראה בעיניי חוסר צדק, התנפלתי על האמרגן שוקי וייס ככה, שאני מתה מבושה בכלל כשאני נזכרת בזה. שילוב של גיל צעיר וטיפשות לריב ככה עם מפיק כל כך חשוב. לא הבנתי אז את העולם, וחשבתי שיש בו צדק. רגע שעד היום אני מתחרטת ומשלמת עליו.

     

     

    38 / התרגשות

     

    ההופעה בסן־פרנסיסקו מול שני מיליון איש או ההופעה במדריד, לפני חצי שנה, מול מיליון וחצי אנשים שממלאים את הרחובות מסביב לבמה ורואים אותי על מסכי ענק. יש משהו בגודל ובעוצמה האלה שקשה להסביר במילים. והייתה גם פנייה מחולה במחלה קשה בבית החולים איכילוב שסיפרה שהיא שומעת את השיר שלי "ניצחתי" שוב ושוב והוא נותן לה כוח להתמודד. הגעתי, דיברנו ואז שרתי לה את השיר. אני מחזיקה לה את היד, היא דומעת ושרה איתי. אחד הרגעים החזקים ביותר שחוויתי.

     

     

    39 / חתונות ובר מצוות

     

    גאה להופיע באירועים. רואה בזה זכות וכבוד שאנשים מזמינים אותי להופיע בערב הכי חשוב בחייהם.

     

    40 / ז'אן־פול גוטייה 

     

    יש לי שמלה, יחידה בעולם, בעיצוב משותף של ז'אן־פול גוטייה והכלב שלי. באחת הנסיעות לחו"ל, הוא החליט לנקום בי על זה שנעלמתי וכשחזרתי — מצאתי את השמלה מלאה בחורים מהביסים שלו.

     

    41 / פוליטיקה

     

    בעבר נעניתי לפניות של שלי יחימוביץ' וציפי לבני לתמוך בהן ולהופיע בכנס סיום מערכת הבחירות שלהן. אני מאמינה מאוד בכוח הנשי, ומאמינה שהנהגה נשית תעשה למדינה טוב. מאמינה שאפשר לשנות לא רק דרך הפוליטיקה, אז בינתיים אני לא רואה את עצמי במקום הזה, אבל זה לא מופרך שבעתיד זה יקרה.

     

    42 / חולשה

     

    ראיון ה"מר במאית", עם אסי עזר, ששודר אצל גיא פינס והפך מאז לקאלט, עם השורה הבלתי נשכחת: "מר במאית, אני שומעת מכל מקום שאת מרכלת. חמודה שלי. ציפור עם ציפור נפגשת, תיזהרי".

     

    "כשאני בעצבים יוצאות לי מהפה מילים שאלוהים יודע איך הגעתי אליהן. יש לי פתיל קצרצר. עולה לי מיד לגרון. אחרי שנייה זה חולף, ואני מתביישת בעצמי ונבוכה.

     

     

    43 / בדידות

     

    אין לי רגעי בדידות, אלא רגעים שהולכים ומתרבים של לבד. אם פתאום נמאס לי מעצמי, יגיעו אליי חברים. אם אני רוצה מגע, זה גם זמין ופשוט למצוא מי שיבוא להיות בן זוג שלי לשעתיים־שלוש. ואם זו אהבה ממש גדולה זה יכול להימשך עוד שעה. אבל הסיכוי שבן הזוג הרגעי יישאר לישון איתי, על הסדינים הלבנים, אפסי. הכי כיף לי לישון לבד במיטה גדולה. גם זוגות נשואים שניסו את הקונספט אימצו אותו. מה לעשות, שינה לא מתאימה לשני אנשים באותה המיטה.

     

    44 / אלוהים

     

    שאלו פעם את הרבי מקוצק היכן נמצא אלוהים והוא ענה: בכל מקום שנותנים לו להיכנס. אז אני נותנת לו. 

     

     

    45  / סודות

     

    במהלך השנים בשואו ביזנס יצא לי, כמו בכל מקום עבודה, להתחבר עם האנשים מהתחום. למשל הזמר המזרחי שאחרי הופעה ביום העצמאות על אותה הבמה ביקש ממני את הטלפון. לרגע לא דמיינתי ששעה אחרי הוא יתקשר וישאל אם הוא יכול לבוא, אחרי שנתן מחמאות על כמה מדהים נראיתי. זה נשמע לא ממש אמין, אבל חדור מטרה. החלטתי לזרום עם זה. כמובן כשנפרדנו, הוא ביקש ממני שאף אחד לא יידע.

     

    והיה גם השחקן המצליח, שנחשב לסמל סקס והגיע אליי דרך חברה צדקת שנתנה לו את הטלפון של "ענת", כששאל אם היא יכולה להכיר לו עוד חברות כמוה. דקה אחרי שהוא נכנס, הוא אמר: "מה ענת? את דנה". לבשתי פאה בלונדינית ועשיתי חושך והרגשתי טיפשית; עומדת ככה עם החצי תחפושת והשם הבדוי. הרבה פעמים בסיטואציות כאלו אני מרגישה הרבה יותר בנוח ובחופשיות כשאני לא בתפקיד דנה אינטרנשיונל. הפעם הוא היה זה שהרגיע שלא יספר לאף אחד ושלא אדאג. הוא הוסיף: שנינו לא נספר.

     

    וגם: שני הכדורגלנים הידועים מאוד, כל אחד לחוד, אחד נאסף בחתונה שבה הופעתי והוא שתה בה המון, מה שנתן לו כנראה אומץ להגיע אליי בהמשך הלילה. הכדורגלן השני הגיע בשיטת חברה

     

    מביאה חברה.

     

    אני הכי נגד אאוטינג, אבל לפעמים משעשע אותי לחשוב על השקרים והסודות שהרבה מאוד מהאנשים חיים איתם בטבעיות חיים שלמים. •

     


    פרסום ראשון: 05.04.17 , 13:15