המנטורים מייעצים לחווה של חוה: "כדי לפרוץ קדימה יש צורך בהשקעות"

"החווה של חוה", חוות החיות של חוה זליגר היא בעלת עיצוב פשוט וטבעי, שתואם את הפשטות והנועם של בעלת הבית. חוה בסך הכל רצתה להציל את משק החי, שעמד לפני סגירה בעת שקיבוץ חפץ חיים, שבו היא מתגוררת, החל את תהליך ההפרטה בשנת 2001.

חוה לא משקיעה הרבה בעיצוב של החווה "כי הכי חשוב זה לדאוג לחיות, למזון טוב ואיכותי, לטיפול וטרינרי, ולתנאי מחיה טובים", כדבריה. לאורך כל השנים היא ניהלה את החווה ללא הלוואות. "כשהיה כסף — עשינו, וכשלא היה — לא עשינו", היא מסכמת את תפיסת עולמה הכלכלית.

"משק החי" צמח והתפתח באיטיות ל"חווה של חוה", שבה מאות חיות בר ועופות, רפת ואטרקציות שונות שמושכות 50־60 אלף מבקרים בשנה. דור המייסדים, חוה ובעלה יעקב, העבירו את המושכות לדור ההמשך - נועם שמנהל את החווה, קרן שאחראית על השיווק ואביה שאחראית על העובדים בחווה.

נועם סבור שהחווה הגיעה לצומת דרכים מבחינה עסקית. "או שפורצים קדימה ומציבים יעד להגדלת המחזור או שממשיכים לדשדש".

בני המשפחה נפגשו עם המנטור יורם אורגד, שמתמחה במהלכי מפנה עסקיים, ועם המעצב אלון חסון, שמתמחה בעיצוב אירועים והום סטיילינג. חסון מזהה צורך דחוף לתת לחווה "שפה ייחודית מבחינת העיצוב, מהכניסה של המבקרים ועד ליציאה. הכל צנוע ופשוט, אבל הגיע הזמן לתת חיים וצבעים למקום של חיות שבו מבקרים ילדים".

הוא מציע לפנות את רהיטי הפלסטיק ולעבור לעץ ולחומרים אורגניים.

המנטור יורם אורגד מסביר לבני המשפחה שכדי לפרוץ קדימה יש צורך בהשקעות: "חייבים לקפוץ מדרגה. צריך להגיע לקהלים חדשים, כמו קבוצות של הגיל השלישי, יותר קבוצות של ילדים, קייטנות בקיץ, ימי הולדת ועוד". לדבריו, לצד אהבת החיות יש צורך לייצר תוכנית עסקית עם הגדרת מטרה ברורה של הגדלת המחזור העסקי ב־50% תוך 3 שנים. אורגד מבקש מדור ההמשך לחשוב גם איך מנצלים את השעות המתות של החווה, במיוחד אחרי הצהריים.