כששר הפנים, הפריפריה, הנגב והגליל, אריה דרעי, רוצה להרשים את הבאים אליו לפגישה, הוא נוהג ללמוד היטב את החומר. ממש לשנן אותו בעל פה. בדיוק כמו שלמד בישיבה. כשמתחילה הפגישה, דרעי מפתיע את הנוכחים בשליטה מוחלטת בפרטים, כולל שורה תחתונה וכולל פתרון לדרישה שהוצבה בפניו. הם יוצאים מהחדר ממלמלים: "הוא גאון". הוא, כמובן, מחייך בצניעות ואומר שהניסיון שלו פשוט רב־שנים.
"בממשלה הנוכחית אני ונתניהו זקני השבט. הכרתי אותו לראשונה, בשנת 1985, כשהייתי עוזר של השר פרץ במשרד הפנים נסעתי עם ראש הממשלה פרס לארצות־הברית. ביבי היה אז שגריר באו"ם.
"כשהייתי בקבינט של יצחק שמיר, וביבי היה סגן שר החוץ הוא ביקש להיפגש איתי. באותה פגישה שנתניהו יזם, אצלי במשרד, הוא ביקש שאתדרך אותו, כי הוא יהיה מנהיג הליכוד והוא צריך קואוצ'ינג. הוא אמר שהוא מתכוון להשתלט על הליכוד, אבל יש לפניו שורה של נסיכים כמו דן מרידור, אהוד אולמרט, רוני מילוא, והוא צריך קודם כל לנטרל אותם. הוא רצה לשמוע עצות ממני איך לפעול. כבר אז ראיתי לפניי בחור שאפתן, אינטליגנטי, כריזמטי וחדור מטרה. זה נראה לי קצת תמוה, כי היו שם מנוסים ממנו, מתאימים ממנו. זה קרה הרבה יותר מהר ממה שחשבתי: ב־93' הוא השתלט על הליכוד וכבר ב־96' נבחר לראשות הממשלה".
כשדרעי מתבקש לתת עכשיו ציון לנתניהו, הוא מהסס מעט: "אוי, שאלה קשה. לכל אחד יש ייחודיות. הוא אדם ברמה מאוד גבוהה. יש לו כיום הרבה ניסיון. זה לא ביבי של 96'. הוא הרבה יותר מנוסה וזה בא לידי ביטוי בישיבות הקבינט, כשעולים נושאים אסטרטגיים־ביטחוניים. אני מסתכל על כל האחרים סביב השולחן ונו, מה אגיד..."
גמדים לעומתו?
"את אמרת. האמת, אין מה להשוות. יש לו ראייה רחבה, הוא רואה את התמונה הגדולה, מסוגל לראות את כל האיומים נכוחה".
הוא לא ניזון מפחדים?
"לא. הוא לא מעצים את האיומים. הלוואי ויכולתי לומר שאין איומים. הם גדולים וחמורים ממה שחושבים. אבל בסוף־ בסוף צריך לזכור שאנחנו בממשלה קואליציונית, לא משטר נשיאותי. הוא תלוי בקואליציה ובסיעה וצריך לשרוד ולכן הוא לא עושה תמיד מה שהוא חושב באמת, אלא מה שחייב לעשות כדי שהקואליציה תחזיק מעמד. הבעיה היא שכאשר מתחילים להתפשר, זה כמו תבשיל שמחממים והוא פושר. זה לא אותו הטעם. מפה נובעת כל ההתנהלות האחרת.
"ואם מדברים ברוח הפסח על מנהיגות, הרי שיש כיום מנהיגות חולפת ויש ירידת הדורות וזה קורה בכל העולם. החשיפה התקשורתית היא און־ליין, וזה מעמיד את האנשים באור אחר. קשה מאוד ליצור הילה של מנהיג כפי שהיה פעם. אם דוד בן־גוריון היה חי עכשיו, לצערי לא היה לו פשוט. היום משה דיין היה יכול להסתובב באיזה אתר עתיקות? אשתו של דוד בן־גוריון הייתה יכולה להיכנס לחנות כלשהי? פעם לא דיברו על זה ורק יודעי סוד ידעו. אני גם מבין את התלונה נגד המנהיגות של היום, שלא מקבלים החלטות קשות, שלא מסתכלים על אינטרסים ממלכתיים, אלא על אינטרסים אישיים, אלא שאני לא חושב שפעם היה אחרת. פשוט לא ידענו".
נתניהו מושחת?
"לא. בהגדרה שאנחנו מכירים – קבלת החלטות מוטות טובות הנאה - זה לא ביבי שאני מכיר. ובאשר לחקירות, אני מציע לכולם להמתין בסבלנות ולשמוח שאנחנו חיים במדינה שבה אין לראש הממשלה חסינות מחקירות. ניתן למשטרה לחקור. מאחר והחוק לא מחייב השעיה, אלא חלילה אם יוגש כתב אישום, אז אין סיבה לבקש שישעה עצמו, מה עוד שאני מעריך שלא יוגש כתב אישום. ייתכן ויהיה דו"ח של היועמ"ש עם ביקורת על ההתנהלות, אבל לא כתב אישום".
ואם כן יהיה?
"תלוי מה יהיה בו. אנחנו זוכרים דבר דומה מתקופת אולמרט, ששותפיו – ברק ולבני – גרמו לו להתפטר. איך שאני מעריך, בממשלה הזאת נתניהו לא ייתקל בהתנהגות דומה, אבל בסוף זה תלוי בשותפים הקואליציוניים".
לך הציעו מתנות?
"ברוך השם חיתנו שבעה ילדים והיו הרבה שמחות במשפחה. אנשים מוזמנים ומביאים מתנות כנהוג. במהלך השנה שולחים לי, פה ושם, פרחים ויין. כשעישנתי, עד לפני עשר שנים, נתנו לי מקטרות וסיגריות, אבל לא בצורה מאורגנת. והיתר הכל לפי חוק המתנות, שעוברות לגנזך המדינה. היה גם אירוע, רק לאחרונה, שהביאו לי למשרד כתר לספר תורה מכסף. החזרתי לשולח עם מכתב תודה יפה שלא ייעלבו, כי חשבתי שלא יהיה נכון אם זה יישאר במשרד או במרתפי הגנזך".
ויפה?
"היא עסוקה רק בצדקה ובנתינה".
אם בנט חושב
אנחנו נפגשים בשבוע שבו ריח הבחירות מאפיל על כל ריח אחר. שבוע שבו התקבלה פשרה בעייתית מאוד על עתיד תאגיד השידור הציבורי, שבו השר משה כחלון נכנע לגחמה של נתניהו, ככל הנראה כדי לא להיגרר לבחירות שסופן לא ידוע. דרעי מסרב להתייחס לשיחות שהיו לו עם כחלון בארבע עיניים וגם להדלפות שכחלון זועם ואומר בשיחות סגורות, שנתניהו אחוז אמוק ללכת לבחירות בתוך שלושה חודשים.
"אם מחירי הדיור יירדו, איש לא יזכור את התאגיד וכחלון יהיה מלך ישראל. אם לא יירדו, מישהו יזכור שהוא נתן את נפשו והסתכסך ונקלע לעניין שאיש לא מבין? מה יכולנו לעשות, חוץ מלומר בקול גדול שלא נאפשר ללכת לבחירות? אין רוח גבית גדולה מזאת. אמרנו לביבי, 'חלאס ביבי, אין בחירות'. לא יכולנו להיכנס לפרטי הפשרה, כי ביבי החזיק ביד הסכם קואליציוני, שממש הניח מולנו על השולחן, הסכם שמחייב את כולנו לתמוך בשינויים שהוא רוצה להכניס בתקשורת. ולכל מי שאומר שלא מבטלים חוקים, אני מפנה לחוק ההסדרים שיש בו הרבה מאוד חוקים שבמחי שורה אחת בוטלו".
בשיחות עם מקורבים דרעי מותח ביקורת על נתניהו בפרשת התאגיד ולא מסתיר את דעתו על התנהלותו, אבל לציטוט הוא אומר: "ביבי ראש ממשלה מנוסה. האם יהיו בחירות? אני לא יודע, וזו תשובה אמיתית. פשוט לא יודע. כקואליציה עברנו את משבר התאגיד. יש תקציב לשנתיים הקרובות ואין כרגע מבחנים פוליטיים שקשה לעבור, למרות שעדיין יש לפנינו את חקיקת חוק התאגיד החדש, שזה לא יהיה פשוט, ויש בג"ץ, אבל ברגע שנפתר העימות האישי בין ביבי לכחלון, השאר זו כבר אופרה אחרת. לראיה, הקבינט אפילו אימץ את הצעת נתניהו להיענות לבקשת הידיד בבית הלבן ולרסן את הבנייה. הוא אפילו לא הביא את זה להצבעה. כולם הסכימו. אבל האמת היא שהמבחן יהיה בביצוע ולא בדיבורים".
אתה מאמין שהוא יבנה יישוב למפוני עמונה ויימנע מבנייה מחוץ לגושים?
"זה עבר בקבינט ששם יושבים גם ידידיי נפתלי בנט ואיילת שקד. למדתי לעבוד עם בנט וגם הוא מבין שעם כל הפוליטיקה, זו הממשלה הכי טובה גם בשביל הציבור שהוא מייצג".
בנט בעיקר רוצה להיות ראש ממשלה, לא?
"הוא יודע שגם אם יהיו בחירות, הוא לא יהיה ראש ממשלה. בחודש האחרון הוא באמת עשה כל מה שהוא יכול כדי לפתור את המשבר. שלוש־ארבע פעמים ביום התקשר ושאל, 'אריה, ידידי, איך אפשר לעזור'? גם הוא וגם איילת יודעים שיש איראן בפתח".
יש בעיקר מסע הפחדה.
"טועה מי שחושב שזה מסע הפחדה של ראש הממשלה. לי אין אינטרס להעצים, אבל כחבר קבינט שקורא חומרים ומתודרך באופן שוטף, אני אומר באחריות: איראן אויבת נוראה של ישראל. היא מתאמצת לפעול לפי ההסכם שהושת עליה כדי שלא יתפסו אותה בהפרה. הם מבינים שיש שריף חדש בעולם, אבל הם עושים כל שביכולתם כדי להשקיע בטרור נגד ישראל ומעצימים את חיזבאללה בנשק כקו קדמי שלהם מול ישראל. האם לנצח נאכל חרב? אני לא יודע. העם האיראני מאוד חכם ואני מקווה שיום אחד יקומו הצעירים וישאלו את עצמם, למה בעצם אנחנו צריכים להילחם בישראל".
כחבר קבינט, ההתפתחויות בסוריה מצדיקות מעורבות של ישראל במה שקורה שם?
"אני רק יכול לצטט את ראש אמ"ן לשעבר, האלוף עמוס ידלין, שאמר שישראל צריכה להפציץ את מאגרי הנשק הכימי בסוריה. אני מניח שהקבינט יתכנס בקרוב, ידון בכל ההשלכות ויקבל החלטות. אני לא אמליץ לכבוש את סוריה, אבל בהחלט יש עוד דרכים לטפל במה שקורה שם ולא ייתכן להסתפק רק בגינוי ובהבעת צער. יש את המישור הדיפלומטי וגם את המישור המעשי".
ואולי זה ייפתר כשנפתור את הבעיה עם הפלסטינים?
"יש סכסוך פתוח. הם חיים בתוכנו ואנחנו בתוכם, וזו בעיה לא פשוטה. אבל לפני שנכה על חטא, אומר בגלוי שלצערי אבו־מאזן לא רוצה לגמור את התהליך המדיני. הוא לא מוכן ואמרו את זה גם ג'ון קרי, וגם ציפי לבני".
אז מה לדעתך צריך לעשות?
"הנה, אני קורא מכאן לנתניהו לראשונה, מעל גבי העיתון, בראיון הזה: תמנה שר מיוחד שיתעסק בנושא הפלסטיני, שיטפל בקשרים הכלכליים איתם. צריך לנהל את הסכסוך, ואת זה לא עושים מספיק. יש ממשל אוהד בבית הלבן ונוצרה הזדמנות, שצריכה קודם כל להיות בתחום הכלכלי, לתת להם תקווה לעתיד. אפשר לפעול ביחד, כי עובדה שבמלחמה נגד הטרור יש שיתוף פעולה הדוק עם הרשות הפלסטינית".
היית רוצה להיות השר לענייני פלסטינים?
"הצחקת אותי. כבר יש לי שלושה משרדים. אני חושב שצחי הנגבי הכי מתאים לתפקיד. הוא התבגר ומיתן את עמדותיו".
הוא לא עסוק עד צווארו בענייני תיק התקשורת?
"הוא מוכשר מאוד ויכול גם וגם".
אם צדיקה תיפול בשבי
ואם חוזרים לריח הבחירות הוא שב ואומר, שגם אם יהיו בחירות בקרוב, יאיר לפיד, שמוביל בסקרים, לא יגיע לבית ברחוב בלפור. "אם זה תלוי בנו, הוא לא יהיה ראש ממשלה", קובע דרעי ונמנע מלבטא את שמו של לפיד, "לא נמליץ עליו לנשיא. נמליץ על ביבי או על מועמד אחר בגוש הימין. עדיין לא שכחנו מה הוא עשה לנו בתקופת כהונתו כשר אוצר. בשיטתיות הוא ניסה למחוק כל דבר שקשור בחינוך החרדי, ופגע בצעירים החרדים כשביטל את המע"מ לכולם חוץ מאשר להם, בכך שקבע שרק מי ששירת בצבא זכאי להטבה. היינו מוכנים להתפשר, אבל הוא לא היה מוכן וחשף את השנאה שלו ואת מה שהוא באמת חושב עלינו".
בשלב הזה דרעי מזדקף בכורסתו, מכה על השולחן באגרופו ולא מסתיר את כעסו. אני מזכירה לו שלפיד דווקא משתדל להתחנף לחרדים: מבקר בכותל, אשתו מפרישה חלה.
"סליחה? זה אפילו פגיעה יותר קשה, כי זה מראה שהוא מתייחס אלינו כאל אנשים פרימיטיביים שאפשר לקנות אותם בהצגה של הפרשת חלה. בקיצור, מבחינתנו הוא לא יהיה ראש ממשלה. לא רוצה לשמוע עליו. לעומת זאת, אני מצטער מאוד שיצחק הרצוג לא בממשלה כשר חוץ. אני מאוד מעריך אותו. מפלגת העבודה מפלגה שורשית וטובה. תיק החוץ פנוי, שיבואו".
ברור שאתם מעדיפים בראשות הממשלה את נתניהו, שמרעיף עליכם כסף.
"נתניהו בסך הכל החזיר את מה שלפיד לקח. לא יותר. חזרנו לרמת ההקצבות של 2012".
שילמנו וקיבלנו הפגנות של החרדים, מתקפה על חיילים חרדים שכן התגייסו וכמעט לינץ' בבחורה שנקלעה לשם שלא בטובתה.
"אני לא מבין את התופעה הזאת. מאז הקמת המדינה יש לבן תורה את הזכות להתייצב כל שנה ולהצהיר שתורתו אומנותו ולקבל דחייה. לא ברור לי מדוע קמה קבוצה קטנה שעושה את מה שעושה בהפגנות והתפרעויות. זה מכתים את כל היהדות החרדית. כשרואים את המתפרעים, לא מבדילים בין חליפה לחליפה ובין מגבעת למגבעת. תאמיני לי, שאם היה מצב שבו לימוד התורה היה נפגע, הייתי הראשון להפגין. לא הייתי יושב בקואליציה. אבל זה לא המצב. גיניתי מיד את המתקפה על הבחורה, כדי שלא יחשבו שאני מסכים לזה".
דרעי גם גינה את ההתבטאויות המקוממות של הרב יגאל לוינשטיין מהמכינה בעלי, אבל הוא מבין מה הניע אותו: "גיניתי את הביטויים המזלזלים, כי אין להשתמש במילים כאלו, אבל גם אמרתי שזו זכותו לומר את דעתו, רק לא בצורה מזלזלת".
זו לא זכותה של כל אישה לשרת במקום שהיא יכולה ומסוגלת?
"על פי התרשמותי, הרב יגאל הוא אדם איכותי, אוהב העם והצבא. יש לו תחושת אחריות כלפי חניכיו. הוא קרא להם לשרת בצבא, והתברר שזה עלול לפגוע בערכיהם הדתיים. אני אומר לך שאחיינים שלי שהלכו בגיל 18 לצבא, ליחידות הכי טובות, חזרו בשאלה ואמרו שאין אפשרות להיות ביחידות הללו, בנים ובנות ביחד, ולהמשיך לשמור על איסור נגיעה, למשל. אסור לצבא לאבד אותם, גם לא בשם השוויון. יש לי שבע בנות, וכאב לבנות ולנכדות אני לא חושב שמקומה של בחורה בטנק".
זה נכון לגבי כל ילדיך שלא משרתים, זה לא נכון לגבי בנות אחרות שרוצות לשרת בכל מקום שאפשר ולא מוכנות שאתם תחליטו אחרת.
"ומה יקרה אם בחורה צדיקה תיפול בשבי, האם נוכל לישון בלילה?"
אם מדברים על שמירת נגיעה מנשים, הרי שבכל מה שקשור לבחירות להסתדרות, ש"ס ודרעי לא רק שלא שמרו נגיעה, אלא נכנסו למיטה אחת יחד עם שלי יחימוביץ'. הם תומכים בהתמודדות שלה על ראשות ההסתדרות מול היו"ר המכהן, אבי ניסנקורן. באותה הזדמנות דרעי גם מוחל לה על כל המילים הקשות שהטיחה בו כשחזר לממשלה. "היא דיברה אישית נגדי, לא נגד ש"ס. אז אמרה, ונשארנו בחיים. המינוי שלי לשר לא היה תלוי בה".
אבל בך תלוי אם לבחור בה. למה החלטת לתמוך בה?
"היא ביקשה שסיעתה וש"ס ישתפו פעולה. קיימנו משא ומתן והשתכנענו שזו שותפות אמיתית".
ששכרה בצידה בצורה של 25 אחוז מהקואליציה, כולל התקציבים, אם היא תנצח. נשמע מוגזם, לא?
"ניסנקורן שולט בהסתדרות והוא הציע לנו הצעה מבישה (הוא הציע 5 אחוזים, נ.ד). שלי הציעה דרך חדשה שאין בה הצלחה מובטחת. אין ביטוח, אבל שוכנענו שמה שמעניין אותנו מעניין גם אותה".
יש בכלל חברי הסתדרות בש"ס?
"בבדיקה של מאגר תומכי ש"ס מול פנקס הבוחרים בהסתדרות, יש הרבה מאוד עובדים דתיים. לדוגמא, כל עובדי המועצות הדתיות מאוגדים בהסתדרות. אני מאוד בעד עבודה מאורגנת. מי שנגד זה ביבי, שרצה לבטל את זכות ההתאגדות וההפגנות וללכת לבוררות מוסכמת. הוא רצה שזה יהיה חלק מההסכם הקואליציוני. כחלון ואני התנגדנו. את זכות השביתה יש לנצל בשום שכל, אבל היא חייבת להיות בידי העובדים".
אם בג"ץ יחליט
קצת יותר משנה מאז שב דרעי למשרד הפנים, שאותו עזב כדי לשבת בבית סוהר כשאות קלון על מצחו. כמעט עשר שנים המתין בחוץ, עד שהצליח להשתלט שוב על ש"ס, אותה הוא שוב מנסה לעצב ברוחו ובדמותו.
כשנתניהו הרכיב את ממשלתו, הוא מינה את דרעי לשר הכלכלה ופיתוח הנגב והגליל, אבל לאחר שסירב לחתום על סעיף 52 בחוק ההגבלים, ולא נתן יד להנחות שביקשו לעשות במתווה הגז, פרש דרעי מתפקיד שר הכלכלה וקיבל במקום את תיק הפריפריה. ולא, זה לא אותו דבר כמו נגב וגליל, כי לדבריו יש פריפריה חברתית גם בשכונות הדרומיות של תל־אביב, גם בחולון וגם בבני־ברק.
ההזדמנות לחזור למשרד הפנים נקרתה בדרכו כשסילבן שלום החליט לפרוש מהחיים הפוליטיים. הוא מצא משרד שונה: "כשהייתי שם בעבר, איכות הסביבה היה אגף במשרד והיום הוא משרד בפני עצמו. לקחו את רשם העמותות, הצנזורה, מינהל התכנון ומקרקעי ישראל, ועוד והותירו את משרד הפנים עם הרשויות המקומיות שחלקן מקרטעות ועם רשות ההגירה שמטפלת בכל מהגרי העבודה".
נכון להיום, לדבריו, יש 45 אלף מהגרי עבודה מאפריקה, ועם ביטול האשרות ממזרח אירופה לישראל, נולדה תופעה חדשה: "זו תופעה מדאיגה, שאנחנו לא יודעים עדיין איך לטפל בה. לצד העליה המבורכת בתיירות לישראל ממזרח אירופה, יש גם עלייה מדאיגה במהגרי עבודה לא חוקיים. הם מגיעים כתיירים ונשארים בארץ ולא מצליחים למצוא אותם. בסך הכל אנחנו מעריכים שיש בישראל כמאה אלף מהגרי עבודה לא חוקיים. מדי שנה נולדים אלף ילדים חדשים לעובדים הזרים, וצריך לדאוג להם.
"לגבי מהגרי העבודה מאפריקה, הכנו תוכנית להעברתם למדינה שלישית, כשהם מקבלים מענק של אלפי דולרים שיסייע להם להתארגן במקום החדש. כעת מחכים רק לפסיקה של בג"ץ, שדן בסוגיה בהרכב של חמישה שופטים. אני מקווה שהעליון יחליט מהר, כי זה מעכב את יישום המדיניות שעליה הוחלט.
"לגבי שאר השוהים הבלתי חוקיים, שבאו בעיקר מגיאורגיה ואוקראינה, מתברר שמצאו פטנט חדש: הם מגיעים לכאן, ללא צורך באשרות, ומיד, משדה התעופה, יש מאעכרים שלוקחים אותם באוטובוסים לתל־אביב, לאזור רחוב שלמה. שם יש משרדים שכותבים בשבילם בקשות למקלט מדיני בטענה, שמסוכן לחזור למדינות האם. על פי חוק, מי שמגיש בקשה למקלט מדיני, אי־אפשר לשלוח אותו חזרה עד לסיום הבדיקה, דבר שיכול לקחת חודשים על גבי חודשים, ובמהלך הזמן הזה אתה חייב להשאיר אותו בארץ ולאפשר לו לעבוד.
"כיום יש כבר 15 אלף מבקשי מקלט. חלק מהבעיה נפתרה לאחר שמשרד החוץ העביר לנו מכתב שקובע שגיאורגיה מדינה בטוחה. זה מבטיח שבהליך קצר של מספר שבועות מסיימים את הבדיקה ושולחים את מבקש המקלט חזרה לשם. אנחנו מחכים לאותו מסמך גם לגבי אוקראינה. ליבי עם אותם שוהים בלתי חוקיים, שמשלמים 5,000 דולר כדי לבוא לכאן ובסוף מאבדים הכל ומוחזרים לארצם".
הוא גם מסביר מדוע החליט לקבל על עצמו משרד מקוצץ כנפיים: "נכון שמשרד הפנים בלי מינהל התכנון זה כמו גוף בלי לב, אבל החלטתי ללכת לכיוון של צדק חלוקתי והקמתי קרן של 500 מיליון שקל, שבנויה על תשלומי הארנונה של מוסדות המדינה לרשויות. הכסף הזה מיועד לסייע לרשויות החלשות ולצמצם פערים. קליינטים גדולים הם הרשויות הערביות. לצערי עוד אין יישוב ערבי אחד שמחזיק את עצמו".
בכירים במשרד אומרים שדרעי משקיע במגזר הערבי הרבה מעבר לחלקו היחסי, ושאפילו מינה לעצמו יועץ לענייני ערבים, תפקיד שלא היה קיים אצל קודמיו. הסיבה לזה, אומרים המבינים, היא הרצון לקטוף בבחירות את פירות ההשקעה. הוא משוכנע שערבים יצביעו לש"ס, דבר שכבר קרה בעבר.
לצד זה הוא גם דואג שאנשיו ייבחרו למועצות הדתיות. בכירים במשרד אומרים, שזה לא נאמר גלויות, אבל ברור לכל שהוא יסייע לרשויות שזקוקות לכך והן מצידן יבחרו באנשים שלו למועצות הדתיות. כך בשדות נגב, באופקים ובעכו. במעלות ובנשר איש ש"ס נבחר לרב העיר. דרעי אומר, שמדובר באנשים מעולים. לגבי המועצות הדתיות הוא טוען, שזה היה חלק מההסכמים הקואליציוניים. "עוד כשהיינו באופוזיציה עשינו הסכם עם ראש עיריית אופקים, איציק דנינו, שנתמוך בו והוא יתמוך בנו למועצה. מבלי לבדוק את המקרים האחרים, אני יכול לקבוע די בוודאות שמדובר בהסכמים קואליציוניים".
אם יש חשדות
יחד עם החזרה למשרד הפנים, התפרסם גם שדרעי שוב על תקן חשוד, שנפתח תיק חקירה בעניינו. "עברה מאז שנה, ומבחינה עובדתית עד היום לא נקראתי לשום חקירה או עדות", אומר דרעי וחיוך מר חורש את פניו. "מעבר לזה, אף אחד לא אמר לי על מה החקירה, כי היועמ"ש הוציא צו איסור פרסום על פרטיה".
איך מתפקדים תחת ענן חקירה?
"קיבלתי החלטה נחושה שאני לא מתעסק עם זה וממשיך לעבוד כרגיל. פשוט לא מתעסק עם זה. אם לא היית שואלת, לא הייתי בכלל נזכר בזה. אני סומך על רשויות החוק, היועמ"ש והמפכ"ל. אם יש חשדות, שיחקרו ושיעשו את זה מהר".
אם תיקרא הפעם לחקירה, שוב תשמור על זכות השתיקה?
"בפעם הקודמת רק בתחילה שמרתי על זכות השתיקה. הפעם, אם יקראו, אומר הכל, כי אין לי מה להסתיר".
אין מחשבות שאולי תצטרך לחזור לשבת מאחורי סורג ובריח?
"אין לי שום טראומה מהמאסר ושום צליל לא מזכיר לי את טריקת דלת הברזל בבית הכלא. אני הולך מיוזמתי לבקר בבתי סוהר".
אז אין שלדים בארונך?
"הכל פתוח. הארונות נקיים, ולא רק בגלל שעשינו ניקיון פסח".
ואין דבר שדרעי אוהב לדבר עליו יותר מאשר על דבר תורה. והפעם על חג הפסח. "יש לו כמה שמות – חג הפסח, חג המצות וחג החירות. הכל ביחד, יוצר דבר מוסרי וערכי. מבחינתי, חג הפסח הוא המרגש מכולם והאהוב מכולם. חודש ימים הבית בתזוזה, כך כאן וכך היה במרוקו. בערב החג אני לא נותן למסחר את האפיקומן, אבל כן יש לנו מנהג, ויש לי 22 נכדים, שאני שואל שאלות ועל כל תשובה נכונה מקבלים אגוז. ומי שיש לו הכי הרבה אגוזים, אני נותן כסף ויפה קונה לו מתנה. אני מסביר להם כמה החג רוחני מחד וגשמי מאידך".
ללא היסוס הוא מונה את שמות כל 22 נכדיו, על פי שמות הוריהם. מרוצה במיוחד שיש כבר כמה וכמה אריה מכלוף שנקראים על שמו, ומתעכב ארוכות על הנכד אריה מכלוף, בנה של אסנת, שנפטר. מספר שבפסח שעבר, כאשר פורסם דבר החקירות, כל הילדים והנכדים הצטופפו סביבו וכולם היו איתם בסדר, עד כדי כך שהבית רחב הידיים בספסופה לא הספיק והוא נאלץ לשכור חדרים בצימרים באזור. "גם השנה נהיה בספסופה, עם אמא שלי שחלתה וגרה איתנו, הבן שלי ינקי, אח שלי ומשפחותיהם. כל האחרים הולכים למחותנים".
יש שרים וחברי כנסת שמתגאים בכך שלא קראו ספר, חלקם כבר שנים. מה מצבך בתחום?
"מאוד אוהב לקרוא, בעיקר ביוגרפיות של צדיקים, וגם על מאו, צ'רצ'יל, בגין, ובן־גוריון. קראתי את מלחמה ושלום, אבל לא עד הסוף. נשברתי באמצע. אין לי הרבה זמן לקריאה, כי אני מקפיד על תפילה במניין שלוש פעמים ביום, קורא את כל החומרים בעבודה ויש גם לימודי קודש ודף יומי ופרקי תהילים, אז לא תמיד יש זמן. בחופשת הפסח אדביק פערים". ¿
