חשבון גז

ישראל תגבה כל מהלך בינלאומי של גינוי רשמי, הטלת סנקציות או הפעלת כוח נגד משטר אסד. אבל היא עצמה לא תבצע שום מהלך אקטיבי בסוריה, למעט המשך הסיוע ההומניטרי לאזרחים סורים סמוך לגבול בגולן. זוהי המדיניות הישראלית נוכח פשעי המלחמה שביצע השבוע ממשל אסד באזרחיו. "ריאל פוליטיק", קוראים לזה.

לישראל יש מספיק עדויות המצביעות על כך שמי שביצע את ההפצצה הכימית בחאן שייחון היה חיל האויר הסורי, בהוראת ארמון הנשיאות בדמשק. הנחת היסוד במערכת הביטחון היא שהפגנת הכוח הכימית הסורית האחרונה, והיקף חומרי הלחימה הכימיים שמסתיר המשטר, לא מהווים איום ממשי על ישראל. למרות שהשתן עלה לו לראש, מעריכים כאן, הנשיא הסורי לא יעז לעשות שימוש בנשק כימי כנגד ישראל, שכן כבר הובהר לו כמה פעמים בעבר ששימוש בנשק לא קונבנציונלי ייתקל בתגובה חריפה.

בין סקוטלנד לצפון–קוריאה

סביר להניח שישראל בחנה בימים האחרונים את האופציות העומדות לרשותה, והגיעה למסקנה שפעולה נגד המשטר בסוריה לא תצדיק את הסיכון המדיני והצבאי. ישראל לא רואה, למשל, שום צורך לבצע מהלך דיפלומטי או צבאי בסוריה שיעמיד אותה בעימות מול הנשיא פוטין. זה המחיר שהיא משלמת עבור ההבנות האסטרטגיות שיש לה היום עם הנשיא הרוסי, ונוכח המאמצים לגייס את הרוסים לשמירה על האינטרסים הישראליים במסגרת הסדר מדיני בסוריה. גם הרוסים תורמים את חלקם. על פי הפרסומים ברוסיה ניתן לשער כי בפגישתו בשבוע שעבר עם נשיא איראן רוחאני דרש פוטין שאיראן תפסיק לעודד את הסורים לדרדר את המצב הביטחוני מול ישראל. במילים אחרות, נשיא רוסיה השתמש בשותפות האסטרטגית שלו עם איראן - האויבת המרה ביותר של ישראל - כדי שזו תפעיל את השפעתה על הנשיא אסד לטובת ישראל. זה נשמע מטורף, אבל זה בדיוק מה שמצפים בישראל שפוטין יעשה מול חיזבאללה, איראן ואסד בתמורה לשיתוף הפעולה של ישראל עם האינטרסים הרוסיים, גם בסוריה. לכן לא כדאי לריב איתו, גם לא בגלל הברבריות של הצבא הסורי.

מאחורי דרישתו של פוטין מהנשיא האיראני מסתתרת גם דאגה רוסית מתחושת הכוח ועצמאות היתר שמפגין אסד נוכח הישגיו בשדה הקרב וחוסר העניין שהעולם מגלה בנעשה בסוריה. תחושת הכוח הזו היא שהביאה אותו לבצע את ירי טיל הנ"מ הבליסטי לעבר מטוסי קרב של ישראל לפני כשלושה שבועות ואת המתקפה הכימית על גבול מחוז אידליב.

החוצפה של אסד להשתמש בנשק כימי ארבע שנים אחרי החלטת מועצת הביטחון על פירוקו מלמדת על העייפות של העולם מהסכסוך בסוריה ועל שיכרון הכוח בדמשק. מעבר להיבט המוסרי, קשה להסביר באופן הגיוני את השימוש בנשק כימי דווקא נגד יעד לא מרכזי מבחינת השלטון הסורי, הנמצא במרחק של 15 ק"מ מקו החזית בין הצבא הסורי למורדים וכ־30 ק"מ מהעיר חמה. המומחים מנסים להיאחז בתיאוריית האובססיה של משפחת אסד מול הסונים באזור חמה, המהווים כבר כמה עשורים מוקד תסיסה נגד שלטון המשפחה העלאווית. ב־1982 הרג הנשיא חאפז אל־אסד בין עשרת אלפים ל־20 אלף מתושבי העיר חמה כדי לבלום את המרד של האחים המוסלמים. כבר אז דיווח ארגון זכויות האדם אמנסטי על שימוש שנעשה בחומרים כימיים כדי להוציא את התושבים מבתיהם. הסורים הכחישו, העולם גינה, ובכך זה נגמר. האיסלאמיסטים נכנעו, גורשו מסוריה והתקפלו עד פרוץ מלחמת האזרחים הנוכחית. השבוע הלך אסד הבן בעקבות אביו. אחרי שהפסקת האש במחוז חמה קרסה, החליט בשאר לשבור למורדים את המפרקת, בדיוק כפי שעשה אביו: לגרום למסה של הרוגים ופצועים שתרתיע את המורדים בכל סוריה ותדכא את האש לעוד הרבה זמן. עכשיו הוא מחכה לראות אם ההימור שלו הצליח.

מה מסתתר ב"סירס"

אי־אפשר לאמוד במדויק כמה נשק כימי נותר בסוריה. ההערכה היא שאחרי עבודת פקחי הארגון לפירוק הנשק הכימי של האו"ם, נותרו בידה עוד כמה עשרות טונות. עם זאת, צריך להביא בחשבון את האפשרות שהמרכז המדעי־תעשייתי של סוריה, "סירס", חידש בינתיים את פעולתו. ב"סירס" ייצרו אמצעי לחימה כמו טילים ארוכי טווח ואת התרכובות של חומרי הלחימה הכימיים (חל"כ). האם המתקן חזר לייצר נשק כימי באופן חשאי? לא ידוע. אבל פורסם בתקשורת האמריקאית כי סמוך לכמה בסיסים של חיל האוויר הסורי יש מצבורים של פצצות אוויר מחומשות בגז עצבים ומוכנות להטלה.

המודיעין המודרני יכול לשחזר כמה מטוסים הפציצו ביום שלישי בבוקר ובכמה גלים (מתברר שהיו שני גלים של הפצצות כימיות). היכולת הטכנית של גופי המודיעין המתקדמים במערב יכולה אפילו לספר מי האנשים שישבו במטוסים ובאיזו שפה דיברו. אבל לא בטוח שחברות מועצת הביטחון רוצות באמת לדעת מה בדיוק קרה שם ומה אמרו הטייסים זה לזה. קוראים לזה "מידע מיותר". מידע כזה עלול לסבך את מי שנחשף אליו, שכן הידיעה מחייבת אותו לעשות משהו. ואף אחת מהמדינות, כולל ארה"ב, לא באמת רוצה לדעת הכל ולהסתבך.

דוגמה למידע מיותר שיכול רק להזיק מופיעה בסרטון שפרסם השבוע צה"ל מתרגיל משותף של הקומנדו הימי הישראלי והקומנדו הימי האמריקאי (יחידת "אריות הים"), כולל השתלטות על "ספינה עוינת". מי שמביט היטב יכול לראות שהכתובות על הספינה הן ברוסית. מעניין איזה הסברים תספק ישראל לרוסים שישאלו: למה אתם מתאמנים עם האמריקאים בהשתלטות על ספינה רוסית? עוד סיבוך מיותר, על רקע שימוש במידע מיותר, שעלול להעיב על יחסים בין מדינות.