שלישי 20 בנובמבר 2018
בפייסבוקבטוויטרבאינסטגרם
נגישות
ידיעות אחרונות
הכי מטוקבקות
    צילום: דניאל קמינסקי
    מגזין חג • 08.04.2017
    ואתה
    הראל סקעת מדבר עם דנה ספקטור כמו שלא דיבר מעולם. עוד כתבות וטרוים שהחמצתם בגיליון פסח או במהדורת סוף השבוע עכשיו במרחק לחיצה
    דנה ספקטור | צילום: דניאל קמינסקי

    "ואז הם אומרים לנו", הראל סקעת משחזר, "אולי לפני שתביאו תינוק, תנסו קודם כל להביא כלב ביחד?" הוא מטפס לפניי במדרגות של הבימה, אבל עכשיו הוא מסתובב, כדי שאוכל לראות את החיוך שלו: לבן אבל סרקסטי, כמו אבקת כביסה שנמאס לה לכבס. כל ההבדלים בעולם חולפים בינינו בחיוך הזה. למשל העובדה שכשאני רציתי תינוק משלי, אף אחד לא חשש שזוג סטרייטים מגבול גבעתיים לא יידעו מה לעשות עם ילד. אבל כשהוא ובן זוגו, עידן רול, התחילו לדבר על תינוק, באו כל מיני נשמות והציעו להם קודם כל לקחת כלב. איזה פאג כריזמטי עם פרצוף של סילבסטר סטלונה, ישימו עליו כובע עם פונפון ויטפלו בו קצת, להתאמן.

     

    הכתבות והטורים מעיתון סוף השבוע ומגיליון פסח - עכשיו במרחק לחיצה

     

     

     

    צילום: תומריקו

    צילום: תומריקו

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

     

    בינתיים כבר הגענו לראש המדרגות, הראל בקושי מתנשף, הוא קל תנועה כמו אבקן ונמצא בשיא הכושר האפשרי לאדם בן 35. הוא מכניס אותי לחדר ההלבשה שלו ואני מופתעת לגלות שהוא צפוף ופצפון ומלא בקסקטים כעורים של צרפתים עניים שמאפיינים כל כך את המחזמר שהוא מככב בו, "עלובי החיים". "אנשים צופים מהצד על הזוגיות של גייז והיא עדיין נראית להם משהו כזה שהוא במסגרת מבחן", הוא אומר ומתיישב ליד המראה שמישהו זרק לידה עוד אביזר בלהות של עלובים: שלייקעס. "מסתכלים עלינו כמו ניסוי אנתרופולוגי: אז מה, הם יעשו ילד לבד? איך זה יעבוד? מה זאת אומרת? אנחנו כמו כל משפחה רגילה. אז בסדר. אני סיימתי להקשיב לאנשים".

     

    שני גברים וילד

    דווקא סקעת יודע טוב מאוד מה זה תינוק, אולי כי בניגוד לתדמיתו הנקייה, הוא דווקא גדל בקומונה משפחתית צפופה על שטח של כמה דונמים ברחובות. והוא גם טוב עם ילדים. חצי שעה עברה מאז שבאתי לבקר אותו על הסט של "עלובי החיים" בהבימה, והילדה שלי כבר שכחה שילדתי אותה. עכשיו היא רק רוצה את סקעת, שזה מין אפקט ממכר כזה שיש לו לא רק על ילדים, אלא גם על גברים ונשים מבוגרים בהרבה. כן, אנשים מתאהבים בסקעת חזק ומהר מדי, הולכים שבי אחרי עור האפרסק והקסם האישי ולא שמים לב שמתחתיהם יש חתיכת סלע אדם חזק ועיקש.

     

    סקעת ב״כוכב נולד״. אולי נראיתי יותר מדי בטוח בעצמי
    סקעת ב״כוכב נולד״. אולי נראיתי יותר מדי בטוח בעצמי

     

    כבר חצי שנה הם בתהליך, עוברים מסוכנות לסוכנות וממלאים טפסים כאילו הם משרד הביטחון שמנסה לרכוש מטוס קרב. כבר עכשיו ברור שזה יעלה להם המון: יותר ממאה אלף דולר, שזה בערך חצי מיליון שקלים. וגם לא ברור מתי הם ימצאו זמן לזפזפ ככה בין ישראל לארה"ב, איפה שנמצאת הפונדקאית שלהם. בטח בהתחשב בזה שסקעת עומד לעלות עם מופע ענק לציון עשור שלם לפעילותו המוזיקלית - מאז צאת אלבומו הראשון - מופע שבו ישיר שירים מהאלבום החדש "אהבה מסובבת הכל" וגם יבצע שירים מוכרים עם אמנים וזמרים ידועים (ב־16.5 בהאנגר 11 בתל־אביב). אחרי שנים של שירה מלאכית זה די ברור: הראל סקעת ניצח. הוא אחד מארבעת הזמרים היחידים שנשארו בתודעה מכל מפלצת פנסי התאורה הזו ששמה ריאליטי שירה: זה הוא ומארינה מקסימיליאן ושירי מימון ועידן עמדי, נינט כבר לא בארץ. ואפילו מבין ארבעת השמות האלו, הוא בולט. ההופעות שלו סולד-אאוט הרבה מראש, הוא מככב במחזמרים, שופט בפריים טיים ליד אסף אמדורסקי.

     

     

    אולי בכל זאת תביאו תינוק במסגרת משפחה חדשה כזאת, תעשו אותו פה עם רווקה, או לסבית? אני מציעה לו. גם תהיה לכם אמא לתינוק, גם ויקאנדים פנויים לעצמכם. משהו לא ברור עובר על פניו של סקעת: "בשום פנים ואופן. אני ועידן כל כך אוהבים אחד את השני, אנחנו כל כך בטוחים במקום שלנו, אנחנו כל כך מרווים אחד את השני. מצטער, אני לא מכניס לתוך זה אף אחת".

     

    נשמע שאתה קצת חושש מלערב עוד אישה בתהליך, ופתאום אני חושבת, אולי קרו לך דברים קצת סטוקריים עם נשים ואתה מפחד שהן ייכנסו בינך ובין עידן.

     

    "הסיפור שלי עם נשים הוא שאני תמיד פגעתי בהן. אגב, גם אחרי שיצאתי מהארון. אני בן אדם שעדיין נשארו לו, עד לפני שנה, שרידי הבן אדם המרצה, שמאוד כואב לו אם מישהו נפגע ממנו. הייתי בלי לשים לב מתחזק גם את ההתאהבויות האלו ורק מאכיל את המפלצת, מה שנקרא. זה משהו באנרגיה שלי, כל השחקניות שמשחקות לצידי באיזשהו שלב תמיד אומרות לי 'יש לך מגע של גבר. אני לא מאמינה שאתה גיי'".

     

    אגם רודברג. נמשכתי אליה כמו מגנט
    אגם רודברג. נמשכתי אליה כמו מגנט

     

    זה קצת הומופובי, לא? כי איזה מגע הן ציפו שיהיה לך, של ציפור בדראג?

     

    "זה ממש לא הומופובי בעיניי, זה אפילו קצת מחמיא. נגיד מירי מסיקה שהיא מדהימה, ממש נהייתה חברה שלי. היא כל הזמן באה אליי ואומרת לי אוי, אתה כזה סקסי. אתה נוגע בי כמו גבר, תישבע שאתה לא סטרייט. ואז יום אחד היא באה לאמיר דדון (שמשחק את ז'אן ולז'אן ב"עלובי החיים") ואומרת לו תקשיב, כל ה'גייאיות' שלו זו הצגה, הוא סטרייט. ולי היא אמרה במירי-מסיקיות טיפוסית: מה זה, כשאתה נוגע בי אני מרגישה שעומד לך".

     

    אני יודעת למה, זה כי אתה פלרטטן־על, פשוט נולדת לפלרטט.

     

    "מודה שאני אוהב לפלרטט, וגם שתמיד ברחתי ועזבתי כשהרגשתי שהלב שלי עומד להיפתח. אבל היום אני במקום אחר".

     

    מירי מסיקה. חושבת שאני סטרייט
    מירי מסיקה. חושבת שאני סטרייט

     

    המדינה לא מאפשרת לשני גברים להביא ילד, אבל היא כן תדרוש מהילד הזה לעמוד בכל המחויבויות ולתרום למדינה.

     

    "בתקופת צוק איתן העליתי לאינסטגרם את הטקסט הזה: מר וגברת נתניהו היקרים. זה בן הזוג שלי עידן. רב־סרן במילואים בחיל המודיעין שבמקום לשבת איתנו עכשיו בארוחת שישי נמצא באיזה בונקר בעוטף עזה, נלחם כמו רבים במלחמה על הזכות שלנו לחיות כאן ועושה זאת בגאווה ופטריוטיות מעוררת הערכה. עוד מעט, כשהלקחים יידונו, אנא, חזרו לתמונה הזו והילחמו בגאווה גם בשבילנו".

     

    יפה מאוד.

     

    "כי עד שזה מגיע לתינוק, אנחנו נותנים למדינה כמו כל בן אדם אחר. ומשלמים את המחיר על החיים בישראל כמו כל בן אדם אחר. רק ככה אני מסוגל להרגיש את העוול של חוק הפונדקאות, דרך עידן, שבצוק איתן לא חזר חודש שלם הביתה. המריבה הראשונה האמיתית שהייתה לנו זה כשהוא חזר משם, פתאום הוא נהיה בן אדם שונה".

     

    עם בן הזוג עידן רול. אני כמו בחורה שהתאהבה מוקדם מדי, שמצאה את אהבת חייה בתיכון, לפני כל ההתנסויות
    עם בן הזוג עידן רול. אני כמו בחורה שהתאהבה מוקדם מדי, שמצאה את אהבת חייה בתיכון, לפני כל ההתנסויות

     

    למה?

     

    "חזר כאילו בן אדם שהוא טיפה הלום. בלילות הוא לא ישן. שכב בסלון. קם והלך וחזר. הרגשתי כאילו אני בסרט קצת, כאילו הבן אדם חזר מווייטנאם. לקח זמן לחזור לתלם של הזוגיות שלנו, של ללכת בכיף ולשבת ביחד בלי להיות בלחץ. הוא היה בהיכון כל הזמן. הוא כל הזמן היה על קוצים. כאילו משהו עומד לקרות. מחזיק את הטלפון קרוב אליו. והמום קצת. ובוהה ומסתכל. באיזשהו שלב אמרתי, טוב, יום־יומיים־שלושה. עד שיום אחד התפוצצתי. אמרתי לו, תקשיב, די. נגמר. חזרת. הוא כל כך נעלב ממני ורבנו, אמר שאני לא מבין מה עשתה לו המלחמה. את יודעת, לפני כמה זמן ראיתי בחדשות את הזוג הורים הזה, היא הרעילה את הילד כי יש לה תסמונת מינכהאוזן והוא תקף אותו מינית מול המצלמות, לזוג המפלצות האלה אף אחד לא הערים קשיים או שאל שאלות כשהם רצו לעשות ילד", ולשנייה, רק לשנייה, אני רואה על הפנים שלו את המשאב הכי נדיר בארסנל ההבעות שלו: כאב.

     

    יוסף בסקיני

     

    סקעת עושה הכל מעולה, חוץ מדבר אחד: כאב. זה לא רק זה שהוא מפוצץ בביטחון עצמי, זה לא רק זה שיש לו חתיכת ג'ורה מרשימה, יש בו משהו מורם מעם כמעט, מין נפש גאה ואריסטוקרטית, סוג של נסיך. מהשנייה שהוא נכנס אליי הביתה בקריאות "מה זה, אתם ממש חיים במלרוז פלייס", כולם, כל בני המשפחה, ירדו מלמעלה ובאו לשבת איתנו. לקבל השראה מהמחזה הנדיר בביתנו: אדם שפשוט אוהב את עצמו בלי להתנצל, וכמו כל רוזן נפש, הוא הרגיש ישר בנוח. הוא זלל תמרים ועוגיות וכל סוג של מתוק שהיה על השולחן, ביקש עוד קפה בלי לגמגם שהוא בטח מטריד, הוא היה כזה נינוח בעור שלו, שבאיזשהו שלב הוא שלח יד לקערה מלאת הגרגירים החומים שהייתה על השולחן וכמעט אכל בסבבה שלו את האוכל שהיה שם. "לאאא!" קפצתי עליו, "זה של החתולים".

     

    מסתדר מצוין עם כלבים | צילום: תומריקו
    מסתדר מצוין עם כלבים | צילום: תומריקו

     

    פתאום אני מבינה את מי הוא מזכיר לי. את יוסף מהסיפור התנ"כי. ממש כמו יוסף, גם הוא התברך ביופי ובכישרון שמרגיזים אנשים מרוב שנראה שהוא הולך על עננים והכל קל לו: "מה פתאום יוסף", הוא אומר. "אבא שלי בכלל קרא לי פרעה כשהייתי ילד, מרוב שהייתי עונה חזרה ומרדן".

     

    ממש כמו יוסף הוא סומן לגדולות מגיל צעיר על ידי שני ההורים שלו. אמא קשוחה ודעתנית שאליה הוא מכור כמו אדיפוס עיראקי ואבא שמייצג את הצד התימני, הרך והחם. לא ידעתי את זה קודם, אבל סקעת היה תמיד ילד פלא. כבר בגיל 15 הוא היה יוצא להופיע בלילות ואפילו הוזמן לשיר עם מיקי גבריאלוב בתקליט שלו. אבא שלו בעצמו חלם להיות מוזיקאי, אז כשנולד לו ילד כל כך מבורך, הוא שם עליו את כל מה שיש לו. "אבא שלי לא התקבל ללהקה צבאית. הוא בא לאודישן ולא התקבל. הוא טוען שזה בגלל שהוא מזרחי".

     

    וממש כמו יוסף, גם סקעת לא שחצן, ממש לא, הוא עממי וזורם יותר מסביח בצהריים, אבל מרוב שהוא מוצלח נדמה שהוא עף על עצמו בשמי הטפלון וששום דבר לא נוגע בו. יותר מדי מושלם מכדי שנוכל להזדהות. מה שהוביל אותו היישר למלתעותיו של בור מספר 1. "כוכב נולד". הוא היה כל כך טוב בתחרות שלכולם היה ברור שהניצחון יושב בכיס של הסקיני השחור שלו, רק שברגע האחרון הוחלט שהוא לא מספיק אותנטי, לא מספיק אנדרדוג, והניצחון הועבר לידיו של הראל מויאל. "אולי נראיתי יותר מדי בטוח בעצמי", הוא אומר. "בכל פעם שהיו באים לצלם במסדרון הייתי נשאר בחדר בפנים, נותן לאחרים להתבלט. אני לא יודע, הם גם עשו עליי חרם ב'כוכב נולד'. המשתתפים האחרים".

     

    אז הביטחון העצמי שלך דפק אותך?

     

    "לא זכיתי כי לא האמינו לי. אני לא הייתי אותנטי מספיק. מה, הוא גם שר יפה, הוא גם נראה יפה, גם הוא נראה אשכנזי, אבל הוא מזרחי והוא אמר סְקעֲת ולא סַקעֲ'ת. ויש לידו מישהו עם גיטרה אותנטית ועם סווטשירט קרוע והוא שר שירים של חיילים על כפרים, אז ניתן לו, לו מגיע, הוא היה מיליטריסטי כי הוא הצטלם עם הנשק וזה. ואני מה אני הייתי? הייתי בלהקה צבאית. אבל אף אחד לא יודע שאני בי"א־י"ב כל ראשון, שלישי ורביעי, כל אחר הצהריים שלי מוקדשים למה? ליחידה לקראת גיוס. למה? כי רציתי להתגייס לקרבי. מישהו יאמין לי כשאני אגיד דבר כזה היום? אף אחד. לכו תבדקו ברשימות של היחידה לקראת גיוס".

     

    למה שלא נאמין לך?

     

    "כי המקום שבו נולדת, זה כמו מגדר. אם נולדת ברוסיה, אנחנו לא יכולים להאמין לך שאתה עכשיו בן אדם חם ועממי, כי נולדת ברוסיה. אז אני נולדתי ב'כוכב נולד' עם הסוודר הזה, שר 'הנני כאן'. רק היום אני סוף־סוף יכול לדבר על מה שקרה לי שם. אני מסוג יוצאי 'כוכב נולד' שאף פעם לא יצאו נגד המערכת, כי באמת המערכת עשתה לי רק טוב. אני הגשמתי את החלום שלי. אף אחד לא הכריח אותי לעשות כלום. אבל היום אני מבין את הקשיים ואת המכות שיש בלצאת מתוכנית כזו. עכשיו, למה? זה מקבע את הזהות התרבותית שלך. זה לא שאני התביישתי בתימניות שלי, אבל אני בחרתי שלושה שירים באותו זמן שהיו מאוד אשכנזיים. אני הצטיירתי לאנשים כמתנשא מעל התימניות שלי, כי צביקה אמר 'אתה תימני חיקוי'. לי זה נשמע אז סתם איזה משפט מצחיק, לא הבנתי איזו הטבעה עשו עליי. את יודעת, כמו העגלים האלו ששמים עליהם את הברזל עם הסמל? כזו הטבעה. רק שאותי הטביעו בכסף וזהב ופנינים. וזה מה שתוכניות מציאות עושות לך. מחליטות מי אתה ומי תהיה בעיני העם כשאתה רק בן 20".

     

    חמש דקות אחרי שהוא הגיע, הוא עשה דבר מוזר: לקח את היד שלי, הניח אותה על הפנים שלו ואמר: "הנה, תיגעי, את רואה? זה הכל שלי". חשבתי שהוא השתגע, שפתאום התגלגלה בו רוחה של לאה שנירר ועכשיו הוא רוצה שאראה בעצמי אילו לחיים ממוצקות יש לו בלי שום התערבות פלסטית. רק אחרי שהוא אמר "את רואה? אני לא שם מייק אפ, זה העור שלי, ככה אני" הבנתי. לסקעת יש כאב כזה עם הדימוי שלו כמר מושי מושלמי, שהוא בטוח שאנשים חושבים שהוא מתאפר לפני שהוא בא לבתים של עיתונאים ואוכל בונזו מצלחותיהם. "יש לי פנים חלקות. יש לי קול צלול", הוא אומר, "זה נראה שאני מתקתק כזה, פלסטיק. בכלל, לאנשים יש יחסי אהבה/שנאה אליי. פעם חשבתי שזה אולי מעריצים של זמרים אחרים שלא אוהבים אותי. היום אני מבין שמתנשא ככל שזה יישמע, יש אנשים ששונאים את עצמם על זה שהם אוהבים אותי. בעיקר גברים בקהל שלי, שמתים עליי ומתביישים בזה. אני אראה לך הודעות בפייסבוק, גם בטלפון שלי, זה תמיד נפתח בשורה מתנצלת: אני אמנם לא ילדה בת 14, אבל הראל, מה שעשית לי בהופעה. או: אני חייב לציין שאני גבר בן 35, סטרייט, אבל השיר החדש שלך, וואו".

     

    במיטה עם אגם

     

    הראל של היום מאוד שלם עם עצמו, מדבר חופשי על מה שבא לו. שחזור מדויק של הילד האסרטיבי שהיה בעבר. "פעם דיברתי נגד מצעד הגאווה ואיך אני לא מוצא את עצמי שם, היום אני עולה בכיף על הנש (סלנג להט"בי, ד"ס). לפעמים קשה לי להסתכל על הסרטונים שלי מהתקופה של 'כוכב נולד', אני רואה בן אדם סובל, פשוט סובל. זו התקופה הכי עצובה בחיים שלי, לפני שיצאתי מהארון. ברגע שיצאתי מהארון, אני לא חולה יותר, פיזית".

     

    אתה מסוגל להסביר לעצמך מה עשית כל כך הרבה שנים בארון? מה לך ולבושה ולהסתתרות?

     

    "לא היו הרבה ייסורים עצמיים לגבי זה שאני גיי. זה המזל שלי. מאז שהייתי ילד הייתי מאוד מרדן ומאוד הולך עם האמת שלי. גם יש לי תמונה שלי בתור ילד עם חצאית. היום זה נראה לי מאוד הגיוני. אבל אני שנים לא יכולתי להסתכל על התמונה הזו. זה מבחינתי תעודת עניות שלי. כי לימדו אותי להתבייש בתמונה הזו, ברצון הזה ללבוש בגדים של בנות כשבא לי, וזה גם מה שהיה הטריגר שלי בסוף לצאת מהארון, שאני, כמו שאני מכיר את עצמי וכמו שגדלתי, שאני אתבייש במי שאני בפני אנשים אחרים? למה? על מה ולמה? מי הם בכלל?"

     

    ובכל זאת אמרו שאתה מתנער מהזהות ההומואית שלך. טענו שהרומן שלך עם אגם רודברג הוא כיסוי מרוב שאתה מתבייש.

     

    "עשיתי פסטיגל והתאהבתי באגם רודברג. ואני כבר ידעתי שאני לא סטרייט, כבר היו לי בני זוג לפני זה, ולא הצלחתי להבין מה קרה לי. ואז אמרתי, אתה משקר לעצמך. אתה מנסה בכוח להתאהב באישה בשביל התדמית. אבל זה לא עזר, נמשכתי אליה כמו מגנט. והיינו ביחד. התאהבנו באמת. אבל אף אחד לא האמין לזה. כולם חשבו שזה היה תרגיל יחצני, ואז הבנתי שהיא הייתה בעצם המסמר האחרון בתוך הארון האישי שלי. כי אמרתי, אם אני לא מסוגל להיות במיטה עם אגם רודברג שהיא באמת המדהימה בנשים, כנראה שאין פה בכלל שאלה".

     

    אנשים מהצד חשבו שאתה מכחיש, אבל גם לפני שיצאת מהארון באופן פומבי היית פתוח עם הנטייה המינית שלך.

     

    "אולי זה כי אני לא אוהב להיראות נזקק, לא אוהב לדבר על הבעיות שלי, אני רגיל להסתדר לבד, ובכל הסיפור הזה של להיות גיי ולצאת מהארון פתאום יש משהו של הבעת חולשה, של להיות פחות חזק, וזה לא התאים לי. במהות שלי אני בן אדם שבאמת, להבדיל ממה שכולם חושבים, שם זין על העולם. רק שפתאום הפכתי למפורסם ופתאום נהיה אישיו עם להצהיר את זה. פתאום הפכתי להיות מין מצביא כזה של הקהילה, בוא תצא, בוא תייצג הומואים אחרים. רגע. תנו לי. זה שלי. פיתחתי אנטי. ואת יודעת מה? בדיעבד אני מבין שעשיתי דווקא, לא יצאתי ואני לא אצא כי עשיתם לי את המוות. עזבי. עם חלק מהאנשים שעשו את זה אני עובד היום. אני אין לי טינה לאנשים. אבל דחיל רבאק. על אנשים אחרים שומרים ולא עושים אאוטינג, ואני? כאילו מישהו שם אותי בכיכר העיר וביקש ממני להתפשט, כי אני באתי מהריאליטי וכאילו מותר.

     

    "הטעות היחידה שעשיתי הייתה כשיצאתי באיזו כתבה ואמרתי שאני חושב שהמצעד רע לנו מבחינה תקשורתית. שלראות בטלוויזיה גייז עם כל חולצות הרשת ונוצות היען זה עושה נזק. אני לא חושב שהוא מזיק היום, את יודעת למה? כי הלכתי למצעד. לפני זה לא הייתי במצעד. היום אני מבין את זה שהתקשורת יכולה להיכנס לי לתחת. ברגע שבן אדם עומד על המשאית, לבוש איך שהוא לבוש, עושה מה שהוא רוצה, זה הניצחון".

     

    שלישיות? לא בשבילי

     

    מה שמביא אותנו לדיון במיניות של סקעת, לא בנטייה המינית, במיניות עצמה, שהיא מאוד נוכחת אצלו. הוא מרבה לגעת באנשים ויש לו באמת מגע מאוד משכנע, מעביר צד אפילו. הוא זז כמו חמאה לוהטת על מחבת, הוא בעצמו אומר שכשהוא על הבמה בהופעה הוא מרגיש שהוא עושה אהבה עם הקהל. זה לא סתם שהמעריצות שלו ממשיכות ללכת אחריו גם שנים אחרי שיצא מהארון. אצל כל זמר חתיך אחר היציאה מהארון היא אקט גורלי, בטח מבחינת המעריצות שמבינות פתאום שלא, אי־אפשר יותר לדמיין שהוא שר לך את השיר "ואת" בחדר האמבטיה בעוד שניכם מצחצחים שיניים, אבל סקעת כל כך פלרטטן ואוהב אדם שאפילו ההכרזה שלו שהוא גיי לא הצליחה לגדוע את המגנטיזם שלו. מה שגורם לרבים לחשוד בו ובעידן שהם בעצם ביחסים פתוחים. "כן", הוא אומר, "אני יודע, כל מי ששואל אותנו על הזוגיות שלנו, השאלה השנייה, אחרי כמה שנים אתם ביחד, היא אם אתם פתוחים או לא. והתשובה היא לא. אנחנו סגורים לגמרי. קודם כל, כי אני בחיים לא אמצא מישהו יפה יותר מעידן. אפילו לא בר רפאלי. ושנית כי כבר היינו שם בכל החזרות והפרידות והחזרות שלנו, ואני לא חוזר לזה בחיים".

     

    הוא פותח את הסמארטפון, מקריא לי את המילים של "עכשיו", שיר שנכתב בין היתר על מערכת היחסים עם עידן. "אומרים בשלישיות תרגיש יפה/ זה לא יקרה אם לא נלך/ כן עכשיו מהר גבוה ורחוק/ תבין הכי פשוט הוא גם הכי עמוק". "זה לא סתם שיש שם את המילה שלישיות", הוא אומר. "זה שלישיות שלישיות, לזה בדיוק התכוונתי. שאחרי כל הניסיונות המגוחכים האלו בסוף מה שהכי עושה לי טוב זה הפשוט, הכי פשוט הכי עמוק. כמו מה שיש לי עם עידן".

     

    גם לעידן, שהוא באמת מציאה, עשית את המוות. ארבע פעמים קמת ועזבת אותו.

     

    "יש משפט ב'חתונת הדמים', מחזה של פדריקו גרסיה לורקה, זה משפט שהאמא אומרת ושאני לוקח איתי תמיד, יכול להיות שבגלל שאמא שלי כל כך דומיננטית בחיים שלי. היא מייעצת לחתן שהוא עדין כזה וטוב: "האישה שלך, אתה צריך לתת לה סטירה ולצבוט אותה ואז ללטף אותה". אני אף פעם לא הבנתי את המשפט הזה. ועכשיו מתברר שאני עושה את זה גם. את הסטירה־נשיקה הזה. גם ההורים שלי התגרשו פעם אחת ואז חזרו והתחתנו. תגידי לי שזה לא ריטואל חוזר. אבא שלי עזב את הבית, ואז הוא החליט שהוא לא יכול יותר. אני גם הילד שניהל את הבית כשהפרידה הזאת קרתה. כשהם היו צריכים לדבר ביניהם ולהרגיע את אמא שלי, את מי שלחו לדבר? כביכול את זה שהיא לא מסתדרת איתו, זה שהיא הכי רבה איתו ומתווכחת איתו ומנסה לחנך אותו, אבל היא הכי מקשיבה לו. אולי בגלל זה פחדתי מזה כל החיים, זה היה מין משא כזה. אמרתי אלוהים, כשתבוא אליי הזוגיות, מה אני אעשה? איך אני אתמודד? אני תמיד אמרתי לחברים שלי שאני בחיים לא אהיה מונוגמי".

     

    בגלל מי אבא שלך עזב את הבית? מי רצה להיפרד?

     

    "אני מניח שבגלל אמא שלי".

     

    ומי המניאק אצלך ואצל עידן?

     

    "אני, אבל אני לא קורא לזה להיות מניאק. אני קורא לזה מסכן. מסכן שהיה צריך את הסטירה הזאת. במקום להגיע פשוט ולאהוב. רק בפעם הרביעית והאחרונה שהלכתי הצלחתי להבין כמה הגזמתי. המבט שלו עליי, כשהוא זרק אותי בפעם הרביעית והאחרונה, מבט של 'לא רק שאני כבר לא אוהב אותך אחרי איך שהתנהגת, אתה הפכת לבן אדם שאני לא מעריך'. התחננתי אליו, ביקשתי שיסלח לי, ואז הוא אמר לי 'אני עכשיו לומד לבחינות לשכה, עד שאני לא מסיים אותן אין על מה לדבר'. ואז שיחררתי סוף־סוף מכל המגננות שלי. המשפט הזה שאמרתי לאלוהים אחרי 'כוכב נולד' וההצלחה שבאה, 'תשבור לי את הלב, בבקשה, אני צריך את זה' — זה בדיוק מה שקרה לי עם עידן".

     

    בא לי לצעוק אני פרחה

     

    הם הכירו לפני שבע שנים, שלושה חודשים אחרי שסקעת יצא מהארון. "היה לי חבר חודשיים אז, אמריקאי, והלכתי איתו לבר, לזיזי. עכשיו אני כבר ידעתי שאני לא אשאר עם החבר שלי אז, הוא היה אמריקאי מדי, האהבה שלי היא בעברית. אני רוצה את הבן אדם שעושה איתי על האש ביום העצמאות ויושבים כל החברים ושותים ומתים מצחוק. אז נכנסתי איתו לבר ודבר ראשון ראיתי את עידן מברמן על הבר. והתעלפתי ממנו.

     

    "עכשיו, לא התחלתי טכנית עם אנשים לפני עידן. הם תמיד היו באים אליי. והאמת היא שכבר ראיתי אותו כמה פעמים בעבר, קודם. בפעם הראשונה שראיתי אותו חשבתי שיש לו שיניים עקומות. יש לי עניין עם שיניים. אחר כך ראיתי אותו עוד פעמיים באיזה שני מועדונים שהייתי בהם ותמיד העיניים שלי התעכבו עליו. ופתאום הוא פה, מולי. הלב שלי דפק. כי פחדתי מהקארמה. אמרתי, אני נמצא פה עם מישהו אחר. זה לא יפה. למרות שכבר התחלתי להגיד לו שזה לא יקרה בינינו. ניגשתי לדלפק והוא הסתכל עליי במבט כזה של כאילו לא יודע מי אני. ואז כשהוא שאל אותי מה אני רוצה לשתות, הוא נצמד אליי יתר על המידה. ממש הרגשתי את האוויר של הנשימה שלו בתוך הנחיר שלי. אני הייתי שיכור ואמרתי לו טוב, יש לי מישהו להיפרד ממנו רגע בצד ואז אני אחזור. (צוחק) אבל כבר לא חזרתי אליו לבר. ביום ראשון השגתי את מספר הטלפון שלו, התקשרתי אליו בקטע של יעני להתנצל אם הייתי קצת שיכור ונצמדתי יותר מדי שזה בולשיט. אם כבר מישהו נצמד זה הוא נצמד אליי. והוא הזמין אותי אליו הביתה באותו רגע. אמר שהוא רואה איזה סרט ואם בא לי להצטרף. אמרתי טוב, קלטתי את הבן אדם.

     

    "כמובן שאמרתי לו לא. ואז התחלנו להסתמס כזה ונהיינו זוג וזה זרם מהר מדי. בגלל זה גם נפרדנו. כי הוא ניסה לרצות אותי. אני צריך בן אדם שיגיד לי את האמת. זה תמיד משפט שחזרתי עליו ואמרתי לו, עידן, תהיה אתה. הרי כבר בימים הראשונים קלטתי אותך, אתה כזה גאון ורואה דרך בולשיט שאתה יכול לתת לי את הקונטרה שכל החיים חיפשתי, אז מה פתאום אתה נהיה רך איתי ועושה מה שאני אומר?"

     

    אתה אוהב כשקשים איתך.

     

    "אני גבר שרוצה לחזר. ברור. אני לא אוהב שנופלים לרגליי. אני לא רוצה לריב כל הזמן. אבל היה חסר לי איזה משהו. זה מה שלמדתי כשהייתי ילד, שצריך להיות דרמה כל הזמן, צריך להיות עניין".

     

    ואולי זה פשוט שיצאת מהארון רק שלושה חודשים לפני שפגשת אותו, ופתאום, בום, גילית שנפלת על אהבת חייך.

     

    "כן, אני כמו בחורה שהתאהבה מוקדם מדי, שמצאה את אהבת חייה בתיכון, לפני כל ההתנסויות. פתאום חזרו אליי כל הדברים שאמרתי לעצמי בתור נער, שאני אהיה בן זוג חרא ושאני לא אהיה מונוגמי ושאני אבגוד בבן הזוג שלי. אמרתי לו שאני מרגיש שמצאתי את אהבת חיי מוקדם מדי. לך תגרום לבן אדם להבין את המשפט".

     

    אתה נשמע כל כך שלם עם עצמך היום וחופשי, וחזק, שאני תוהה אם אתה לא חושש שכזמר וכאמן יהיה לך קשה עכשיו עם כל האושר הזה. מאיפה תביא את הכאב?

     

    "אל תדאגי, תמיד יישאר בי משהו כואב. ואני גם לא אחד כזה שיישאר תמיד על ישורת. אבל אני תמיד היייתי גם שמח, החברים שלי בכלל קוראים לי פרחה מרוב שאני שמח. אז רגע. תנו לי להיות קצת גם פרחה לפעמים". •

     


    פרסום ראשון: 08.04.17 , 22:47