מעשה כשפים

"הכרתי בחור שכולם אמרו עליו שהוא מותק ונשמה טובה. יצאנו בדיוק שבועיים וחצי הוא הביא לי שתי שרשראות במתנה והתעקש שאענוד אותן. רק בדיעבד גיליתי שהוא הפעיל עליי כישוף בשם 'העכביש האדום', מהקשים והגרועים שבכישופים. פתאום הרגשתי שאני רוצה לתת לו את הכל, את כל העולם ואת כל הרכוש שלי, בלי שאני בכלל מכירה אותו, בלי שליטה, בלי להבין למה. מאישה מתפקדת ועצמאית הגעתי למצב שאני שוכבת במיטה ומבינה שמשהו לא בסדר איתי. תאמיני לי שיש שדים ויש רוחות ויש מזיקים. עברתי שנה קשה מאוד בגלל הכישוף".

אפשר ללגלג על יעל, לטעון שהיא הוזה או להטיל ספק בשפיותה. אבל העובדות מדברות בעד עצמן: מרגע שהוטל עליה אותו כישוף מסתורי, או אולי מרגע שהיא הסיקה שהוטל עליה "העכביש האדום", חייה השתנו לבלי הכר. כמותה יש בישראל עוד אלפי אנשים, שמוכנים לשלם כל סכום כדי להסיר מעצמם כישופים שונים, כדי להחזיר אהבות או כדי לקלל אחרים שהזיקו להם. ומנגד יש הרבה מאוד אנשים שישמחו לקחת את הכסף הזה, ולשכנע אתכם בכל דרך אפשרית שיש כישופים, שדים, רוחות ומזיקים. באותות ובמופתים הם יוכיחו שזאת האמת לאמיתה, ואין בלתה.

המקצוע הזה קיים כמובן עוד משחר ימי ההיסטוריה. לפני התקדמות הרפואה המערבית, שימשו לא מעט מכשפים ורופאי אליל גם כרופאים לכל דבר. ככל שהמדע התקדם, מקומם של המכשפים למיניהם הצטמצם, ובכל זאת הם מגלגלים יחדיו עשרות מיליוני שקלים ומתפרנסים יפה מאוד.

לרגל חג הפסח יצאנו למסע בעולם אפל ומסתורי, כדי להבין את התופעה, וכדי להדגים איך זה בדיוק עובד. השתדלנו לא לשפוט איש – לא את המכשפים, הקוראים בקלפים ולוחשי הלחשים, ובוודאי שלא את ההמונים שנוהרים אליהם כדי להסיר קללות או כדי לדעת מה צופן להם העתיד. בסופו של דבר הרי כולם משרתים איזה צורך אנושי בסיסי, ואם מישהו מרגיש שזה עוזר לו – אין שום סיבה לנסות לגרום לו להפסיק להאמין.

הקלות הבלתי נסבלת

אני פונה למתקשר חביב ומוכר, כדי לקבל מענה לשאלה שמטרידה אותי: נסיעה מתוכננן לחו"ל עם אדם אחר. פיקטיבי, אגב. המתקשר מספק תשובה ארוכה, רובה כללית למדי, שיכולה הייתה להתאים לכל אדם. לו אני מן המאמינים, כבר הייתי שבויה בכוחו. בסוף השיחה הוא פתאום שואל: "מה אומר לך השם אילן?" באופן אוטומטי, אני בכלל קוראת "אלון", ולרגע מופתעת מהכישרון. "אלו אותן מילים, אילן ואלון", הוא מנסה לשכנע. "זה קרוב משפחה שנפטר", אני ממציאה. "תשמעי", מכניס המתקשר קצת דרמה לסיפור, "אני מבקש ממך להדליק עבורו נר עם המון אמונה שהאור יגיע אליו ויחבק אותו".

הרעיון פשוט. הוא זורק שם גנרי כלשהו. אם יש אדם כזה בחיי, נפלתי בפח. אם אין כזה — הוא תמיד יכול לומר שיש, אבל אני עדיין לא יודעת. כך או כך — אם ההימור הצליח, אספר עליו לחבריי שיהפכו ללקוחותיו. אם ההימור נכשל, אהיה נבוכה מכדי לספר על הניסיון. סיטואציה שבלתי אפשרי להפסיד בה. ובשני המקרים זה כבר עלה לי כמה מאות שקלים.

משפט אחד, התחלתי, חזר אצל כל המכשפים: "יש הרבה שרלטנים בתחום, אבל אני שונה", הם אמרו בזה אחר זה. הרציונל מאחוריו: אנחנו יודעים שזה תחום בעייתי, ואם במקרה היית בעבר אצל מישהו אחר והתאכזבת — זה לא שמדובר בתחום של שרלטנים, אלא באדם ספציפי שאין לו מושג, וכעת את בידיים טובות.

החלטתי לאתגר את המיסטיקנים השונים, ופניתי אליהם בבקשה לבצע כישוף לעיני המצלמות. כולם בלי יוצא מן הכלל סירבו. להסיר כישופים שהטילו אחרים, לעומת זאת, הם דווקא הסכימו בחפץ לב. כמו גם "להחזיר אהבות" או לספר לי מה צופן עבורי העתיד.

אני נוסעת ליפו, אל אחת מהמפורסמות ביותר בתחום: "אלגרה מלכת הקפה", אישה בשנות ה־40 לחייה, צעירה וחיונית. בין לקוחותיה נמנים פוליטיקאים וסלבריטאים. היא מכניסה אותי לחדר ומבקשת ממני לומר לעצמי בלב את שמי ואת שם אמי, ואז ללגום מהקפה. אחרי שאני מבצעת את בקשותיה, היא לוקחת את הכוס ושופכת את תכולתה. לאחר מכן היא מורחת שמן עם ריח חזק במיוחד על כפות ידיי ועל מצחי. "שיהיה לך בהצלחה!" היא מאחלת, ומערבבת ערימת קלפים גדולה.

אלגרה

"תוציאי שני קלפים", היא מבקשת, ומיד יורה: "הייתה לך תקופה לא קלה. את דואגת ולא שקטה. את בחורה חרוצה, מבחינה בריאותית הכל בסדר אצלך. שנת 2018 מאוד טובה לך. תהיה לך הצלחה גדולה, ופרנסה טובה. בשנה הבאה תכירי בחור גבוה מאוד עם לב טוב, ותזכרי מה שאני אומרת לך — יש לו יוד או וו בשם".

אני מפרקת לרגע בראש את הדברים שאמרה לי. "הייתה לך תקופה לא קלה, את דואגת ולא שקטה", הימור קל. אם הייתה לי תקופה טובה, בטח לא הייתי בכלל מתעניינת בתחום. בחלק השני, אי אפשר ליפול: כל אחד ישמח לשמוע שצפויה לו תקופה טובה. ואם לא תהיה תקופה כזאת, תמיד יהיה את מי להאשים. למשל את חוסר האמונה שלי.

אלגרה מזהה את שביעות הרצון שלי וממשיכה. היא מזהה שיש מישהו חולה במשפחה ומעדכנת שהכל יהיה בסדר. "את רוצה לדעת כמה ילדים יהיו לך?" היא שואלת, ואני מבינה עד כמה התחום הזה יכול להיות סוחף. הרי כולנו סקרנים לדעת מה מחכה לנו בעתיד, בשלל תחומים. אני שולפת קלפים נוספים ופורשת אותם על השולחן. "בינתיים יהיו לך שני בנים. הריונות בריאים, לא רואה הפלות", היא מבטיחה.

איך יכול להיות שאת לא רואה שום דבר רע בחיים שלי וצופה לי רק טוב?

"תודי לאלוהים", היא נוזפת בי. "את רוצה לשאול את הרוחנית שלנו אם מצפה לך משהו רע? תשאלי".

היא נותנת לי לבחור שוב קלפים ומבקשת ממני לשאול "את הרוחנית". הקלף הראשון שנפתח מאויר בחרבות "את רואה? הרוחניים כועסים עליך. שאלת שאלה לא טובה. יש שאלות שלא שואלים. תחשבי טוב – יהיה טוב", היא מביעה כלפיי כעס, ולפתע נאנחת: "אוי, אני צריכה לומר לך עכשיו משהו לא טוב. בעתיד, מישהו יקר לא יהיה בין החיים".

סליחה, אבל זה משפט שאפשר לומר לכל אחד, לא?

"זה מישהו מהמשפחה", מתעלמת אלגרה מההערה, "אבל אני לא יכולה להגיד לך מי. גם אין כאן זמנים".

אלגרה מברכת אותי ומבקשת שאכבה בזה אחר זה את הנרות שמונחים על השולחן. היא באמת טובה במה שהיא עושה, אלגרה. אולי הכי טובה בארץ. העניין הוא שככה זה בפסיכולוגיה: אם מישהו מגיע אליה בראש פתוח ובאמת מאמין שיש משמעות לדברים, הרי שהמילים שלה ישפיעו עליו, יחזקו אותו, יספקו לו אור בקצה המנהרה בתקופה חשוכה, או יחדדו עבורו את הדרך בימים של בלבול. ומהם כמה אלפי שקלים, בעבור טיפול מזכך נפש כמו זה?

אזהרה: לא לטבעונים

מישהו עצבן אתכם לאחרונה? קבלו כמה מתכונים בדוקים ומנוסים לכישופים, בלי התחייבות כמובן, אבל אולי תחסכו כמה שקלים. הבסיס לכל הכישופים והחזרת האהבות זהה: תמונה של האדם שעליו אתם רוצים לבצע את הכישוף, וחומר ביולוגי כלשהו ממנו – דם, שתן, שיער, אגלי זיעה. הכל הולך.

עכשיו, נתקדם להארד־קור: קחו דג כלשהו, תמיתו אותו בין ידיכם, ותבשלו אותו לאהוב. בתקווה שהוא לא טבעוני, כמובן. על אלה נראה לי שהכישוף יעבוד פחות. עוד אחד? קחו עכביש, הניחו אותו בין חולצה מזיעה של האובייקט המכושף לחולצה שלכם, ודקרו אותו. עד שהוא מת, לחשו את התפילה הבאה: "כשם שעכביש זה סובל כן יישרף לב פלוני בן פלונית (אמרו את שמו ושם אמו). שלא יאכל ולא ינום עד שיבוא ויעשה רצוני". מחריד כמו שזה נשמע.

עוד כישופים: למרוח טיפות דם על תפוח ולתת לאהוב; לשרוף ביצי נמלים; להשקות את האהוב בשתן כדי למנוע בגידה; לתלוש שיערה מראשה של האישה בזמן שהיא ישנה ולמדוד אותה מהירך עד העקב; לכתוב על קלפים שמות וקללות ולהטמין באדמה. אגב, כל מה שקשור בהטמנה באדמה קשור בכישופים שליליים, כמו וודו. יש אנשים שנשבעים שזה עובד.

אסתר, למשל, מספרת שהכשפים והפעולות מלווים את חייה ובכל פעם עושים את העבודה. "הייתי הולכת למתקשרות ומכשפות בכל פעם שהכרתי או רציתי בחור", היא אומרת. "לרוב המתקשרת שלי הייתה אומרת לי על בחורים שמאוד אהבתי שהם לא מתאימים, ולמרות שלא הייתי מקשיבה לה זה תמיד נגמר בדיוק כמו שהיא אמרה. אני זוכרת שהלכתי פעם למכשפה ערביה לגבי בחור שמאוד רציתי, אבל הוא פחות התעניין בי. היא המליצה לי לתת לו משקה או מאכל שמעורב בו דם מהמחזור שלי. הסכמתי לעשות הכל. סחטתי טמפון לכוס יין ולעוגת שוקולד שהכנתי לו, וזה עבד! הבחור נהיה אובססיבי אליי ברמות קשות כל כך, עד שזה הגיע לפיצוץ". ובכן מה, רגע, לא. בבקשה אל תנסו את זה בבית!

מבולבלת מעט, אני מחליטה לנסות מיסטיקן נוסף: הפעם מיקי שמריה מראשון לציון. בשונה מאלגרה, שטענה שלא כל אדם יכול לעסוק בתחום ומתקשרים הם כאלה שנולדו כך, מיקי מעביר שיעורים בנושא ומאמין שמדובר בסך הכל באימון, "בדיוק כמו ספורטאי", הוא מסביר. "אני גם אומר לתלמידים שלי – אתם תהיו בדיוק כמוני".

מיקי שמריה המיסטיקן

בלי לבזבז זמן הוא כותב את שמי ואת שם אמי על דף, נותן לי לערבב את חפיסת הקלפים ופורש אותם על השולחן. "נתחיל בדברים הרעים", הוא אומר. "את בחורה יצירתית, אמנותית ומיוחדת, ויש עליך כישוף שמפריע לך מאוד. את תמיד תומכת בחלש. אם יהיו שני גברים, אחד נאה מאוד ואחד פחות, אבל את רואה שיש לו איזושהי בעיה – הלב שלך ימשך אליו. בגלל זה כל החברים שלך מכוערים". תודה, נשמה. לא נעלבתי בכלל.

כמה ילדים יהיו לי, אני מקשה. "שלושה עם אופציה לשישה, אבל אני ממליץ רק שלושה". רגע, אבל אלגרה אמרה שיהיו לי שניים. תגיעו בקשה להסכמות ביניכם ותחזרו אליי עם תשובה.

ילדים? שניים. או בין שלושה לשישה

גם בתחומים נוספים יש חילוקי דעות בין אלגרה למיקי. בשונה ממנה, הוא לא רואה שום מוות באופק. ולעומת הניתוח שלה, שקבע שאני בחורה חרוצה במיוחד, מיקי פחות או יותר מגדיר אותי כעצלנית ש"דוחה דברים, ואם לא ממריצים אותך את לא זזה".

העניין עם מיקי, כמו עם אלגרה, ששניהם מוכשרים וטובים בתחומם, אבל את הדברים שהם אמרו לי – הם היו יכולים לומר לכל אחד אחר גם בלי לפתוח קלפים, לשפוך קפה או למלמל לחשים. המטרה של הטקסים הללו היא אחת: להכניס את הלקוח לאווירה המתאימה, לגרום לו לחוש שהוא נשאב לתוך עולם מיסטי, לשכנע אותו שנעשית כאן עבודה יסודית ורצינית.

בעוד אני מהרהרת, מיקי פורש על הרצפה שטיח שבמרכזו מגן דוד. "עכשיו נעשה טקס להסרת הכישוף והחסימה", הוא מצהיר. בקצה כל זווית של המגן דוד הוא מניח פרסה של סוסים שפועלת נגד עין רעה, ועליה הוא מניח אבני קריסטל שונות, נרות ומראות. "המראות משמרות את האנרגיה שנוצרת מסביב בזמן שאני מתפלל", הוא מסביר את מעשיו, "והכוחות הם של אלוהים כמובן, אבל אנחנו מכנים אותם מלאכים".

הוא מציב מציב כיסא במרכז המגן דוד, ומורה לי לחלוץ נעליים ולהיכנס. בינתיים הוא מתעטף בטלית, אוחז בשופר הפוך ומתפלל לתוכו. קולו צלול ועדין, והוא מסלסל בעגה תימנית קלה: "ובכללם תציל את אריאלה בת נורית מכל רוחין בישין". התפילה נמשכת ונמשכת, כאשר בסיום כל קטע מיקי תוקע בשופר. לאחר דקות ארוכות הוא מתכסה שוב בטלית ומצהיר: "תם ונשלם תודה לבורא עולם". הוא מורה לי לצאת מהשטיח בזהירות, ואת הפסיעה הראשונה לעשות כמובן ברגל ימין.

טקס להסרת כישוף וחסימה

40 אלף שקל הלכו

על התענוג הזה הייתי אמורה לשלם עד כה כבר אלפי שקלים. המחירים לתקשור, קריאה בקלפים, החזרת אהבות והסרת כישופים מתחילים מ־300 שקל במקרה הזול מאוד, ומאמירים עד עשרות אלפי שקלים אצל המומחים הגדולים ובעלי השם. זה תלוי גם כמובן במצבו של הלקוח. ככל שהוא נואש יותר, כך יסכים לשלם יותר.

למשל יורם, תושב תל אביב, שהייאוש והאמונה עלו לו ביוקר. "כשנפרדתי מאישתי נכנסתי לדיכאון", הוא מספר. "שנה לאחר הגירושין נתקלתי במקרה במודעה בגוגל על החזרת אהבה. התקשרתי לבחור והוא כמובן הבטיח לי שהיא תחזור אליי 'על ארבע', לדבריו. רק שהמחיר היה 11 אלף שקל".

קצת יקר, לא?

"מאוד. כל החיים שלי צחקתי על הפראיירים התמימים שמאמינים בדברים האלה, אבל בגלל שכל כך רציתי אותה הסכמתי לנסות הכול. 'המכשף' נתן לי כל מיני חומרים שרקח ולא הסכים לומר לי מה יש בפנים, רק נשבע שזה לא כולל דם. הוא הורה לי להמתין כמה חודשים עד שהחומרים יתחילו לפעול".

תן לי לנחש. החומרים התקלקלו, בטח באשמתך.

"הם אכן לא פעלו. הטענה הייתה שהפעולה כנראה לא מספיק חזקה. הוא הציע שאעשה משהו חזק יותר, שגם הוא עולה 11 אלף שקלים אבל בטוח יעבוד. בייאושי הסכמתי. הייתי כל כך להוט, ושכנעתי את עצמי ש־11 אלף שקלים כדי להחזיר אליי את אהבת חיי זה סכום פעוט. כעבור שנה, כשכלום לא קרה, הוא ביקש עוד 200 שקל, לעוד איזו פעולה שתחזק את הקשר. לא עבד. בינתיים פניתי למישהו אחר, שהבטיח שהוא פועל על פי כללי הקבלה. נשמע אמין יותר. תמורת 800 שקל הוא ביצע שלוש פעולות, כולל שריפת תמונה של הגרושה, אמירת לחשים, שיחה שלי עם רוחות השמיים, ועמידה עירום מול המראה תוך שאני מדמיין אותה ומורח על עצמי שמן".

משתתפת בצערך.

"זה לא הכל. הייתי אצל בחור חרדי שלא מתעסק בכישופים אלא בשמות קודש של רוחות. הוא נתן לי קמעות עם השמות שלי ושל גרושתי בצירוף שמות הקודש. הייתי צריך לשרוף אותן בלילה, ותוך כדי לומר איזה לחש שיגביר את האפקט. את כל זה הייתי צריך לעשות שבע פעמים במשך 40 יום, וזה אפילו לא היה יקר במיוחד. 200 עד 500 שקל לפעולה".

לפחות גרושתך חזרה אליך בסוף?

"לא. עברו מאז שמונה שנים, ובינתיים התייאשתי. התחזקתי בדת, והגעתי למסקנה שרק הקדוש ברוך הוא מחליט מי יהיה עם מי. כשאני נזכר בדברים האלה אני חושב לעצמי כמה מטומטם הייתי. בזבזתי על עובדי השטן האלה משהו כמו 40 אלף שקל. הייתי מיואש והם יודעים איך לשכנע, מומחים בזה. רק תרשמי בגוגל 'החזרת אהבה' וכל מלאכי החבלה האלה יקפצו".

חשבת אולי לתבוע אותם, נניח על הפרת חוזה?

"הם לא טיפשים. כולם מחתימים אותך על מסמך שמבהיר שבכל מקרה לא יהיו לך טענות כלפיהם".

ואכן, כבר בשיחה הראשונה שלי עם מי "מחזיר אהבות" מהגדולים בארץ, הוא משרטט את הגבולות: "אני לא מקבל אותך בלי שומרים ובלי שאת חותמת לי קודם שהכל באחריות שלך. לידיעתך, אין מאה אחוז הצלחה בחיים, רק המוות בטוח". כמו כולם, הוא פותח באזהרת שרלטנות חמורה: כולם בתחום כאלה, שינסו לעשוק אותי, חוץ ממנו כמובן. "אני בטוח שאני היחיד בארץ שיודע להכין את חומרי הכישוף, ואת חומרי הגלם אני אוסף בעצמי", הוא מתרברב.

הוא מציע לי לגעת בחומרים שאסף, אך כשאני מבקשת לצלם את התהליך הוא זועם. "את לא מצלמת שום דבר, ואם תבואי עם מצלמה אני אדע מיד", הוא נוזף ורוטן. "כל הבית שלי מרושת במצלמות, וגם השיחה הזו מוקלטת. יודעת מה? בואי עם מצלמה. אבל תוך שעה תהיי אצלי, אחרת אין לך מה לבוא". הכישוף האגרסיבי דווקא פועל, ואני יורדת מהרעיון.

לחש תעזבי את האקס

הבאה בתור היא דקלה, יועצת רוחנית מפורסמת עם אלפי עוקבים ברשת, שמבטיחה להחזיר אהבות, לייצר אובססית ולעשות כל מה שתרצו באמצעות לחשים. "מי אמרה 'אני רוצה אותו' ולא קיבלה?! רק תצביעי והוא שלך", היא מצהירה. "היום, כשיש לחשים, להיות עם גבר מתוך פשרה זו בחירה. תהיי עם הגבר שאת רוצה". או: "מישהי חטפה לך ללא בושה את הבחור שאת אוהבת? אל תתביישי תחטפי לה אותו חזרה. ללחש 'תעזבי את האקס שלי, מעצבנת' התקשרי".

אני פונה אליה בבקשה לעזרה דחופה, והיא שולחת באופן אוטומטי את מחירון הלחשים: למשל לחש "תחשוב עליי עד כאב" בחוזק מקסימלי שעולה 5,000 שקל; "לחש מצרי טירוף" יעלה לכם 8,000 שקל; ולחשים אחרים נעים בין 600 שקל ללחש פשוט, ל־8,000 ללחש אקסטרים. מזכיר לי קצת את המנות השגרתיות שמקבלות שמות מפוצצים ובהתאם גם המחיר עולה.

"לחש זו פעולה אנרגטית שמייצרת גשר בינך לבין מה שאת רוצה להשיג", מסבירה לי דקלה. "את הפעולה אני מבצעת מרגע התשלום, ולוקח מספר ימים עד שאני מסיימת אותה. לאחר מכן אני מעדכנת אותך, ואת אמורה לראות תוצאות בין 7־90 יום. יש מצבים שרואים גם הרבה לפני. מה שחשוב לדעת לגביי הפעולה זה שאין בה מאה אחוז. מה שאומר שבמצבי קיצון היא יכולה גם לא לעבוד. במידה וזה קורה אין החזר כספי".

נשמע כמו העסקה הכי טובה בשוק, עד שאני שוקלת בעצמי לפתוח עסק. אתם תשלמו לי, אני אספר לכם שלחתי. אם עבד – מעולה. אם לא עבד – חפשו אותי. יש אנשים שלא רק מאמינים שזה עובד, אלא ממש חשים בזה. למשל יעל, זו מתחילת הכתבה. "מעולם לא האמנתי בחארטות של כישופים ושטויות, אבל מהרגע שעשו עליי כישוף אני לא יכולה לתת לזה שום הסבר אחר", היא אומרת. "רק מי שחווה כישוף יאמין בכישוף. מי שמכושף נהיה מטומטם. זה הזוי שבשנת 2017 קיימים דברים כאלה, זה דברים של ימי הביניים, של תקופת התנ"ך. אנשים שראו אותי כשהייתי תחת הכישוף אמרו לי שהגוף שלי רעד ברמות של פרקינסון, מרוב שהכישוף היה חזק".

איך בעצם העלמת אותו?

"פניתי למומחה בהסרת כישופים. הוא בא אליי הביתה ונתן לי לשתות חמש כוסות יין, עשיתי שטויות. הלכתי לרב שאול אלקריב, שלא לקח ממני כסף ופשוט הסיר את הכישוף. תרמתי לו מעצמי, כמובן".

במהלך העבודה על הכתבה שמעתי אין ספור עדויות כאלה. יהיו שיקראו להם טפשים או תמימים, אחרים יאמינו בכל מאודם שיש בעולם כוח כזה. וכשלעצמי, רק למדתי להעריך יותר את כל אותם מכשפים, שמצליחים לעשות לפחות קסם אחד באופן יוצא דופן: להתפרנס בכבוד, ולעתים אפילו יותר מזה, רק מיצירתיות ומתושיה.

••••

אני הולך אל ברטה פעם בשנה

ובינתיים שום דבר לא השתנה

אבל תמיד אני חוזר

מראה לה את היד

ומקווה שיום אחד

אומר שלום ולא אפחד (אהוד מנור, "קפה אצל ברטה").