עשרה חודשים לאחר שנכנס לתפקיד שר הביטחון, אביגדור ליברמן מסתכל על רצועת עזה בעיניים ריאליות יותר. האיש שהבטיח יחד עם נתניהו כבר בבחירות 2009 למוטט את שלטון החמאס ולאחר בחירות 2015 הבטיח לחסל את איסמעיל הנייה בתוך 48 שעות, יודע שמהקומה ה־14 בבניין משרד הביטחון בתל־אביב הנוף מורכב יותר. או במילים אחרות: מה שרואים מכיסא האורח בשבתרבות בבאר־שבע לא רואים מהכיסא בלשכת שר הביטחון.
"אני קובע בוודאות של 100 אחוזים שאותה מתקפה ברברית בנשק כימי בוצעה על ידי משטר אסד ובהוראה ישירה ומתוכננת שלו, באמצעות מטוסים סוריים", אמר ליברמן בפתח ראיון מיוחד למוסף החג, דברים שכבר הספיקו לעורר סערה כשפורסמו כפרומו לכתבה זו, וגררו אפילו מחאה חריפה של נשיא רוסיה, ולדימיר פוטין. בינתיים הדברים של ליברמן קיבלו אישור בשטח כשהאמריקנים הגיבו על הטבח באמצעות ירי של עשרות טילי שיוט. "התקיפה האמריקאית היא מסר חשוב, הכרחי ומוסרי של העולם החופשי, שלא יסבול את פשעי המלחמה של משטר האימה בראשות אסד כלפי אזרחים חפים מפשע. העדכון האמריקאי לצה"ל ולמערכת הביטחון טרם התקיפה הוא הוכחה נוספת לעוצמת היחסים ולעומק הקשר בין ישראל לבת בריתנו הגדולה ארצות־הברית".
מה הלקח מהטבח המתמשך בסוריה?
"שישראל חייבת לסמוך רק על עצמה. אסד ניסה בעבר להשיג נשק גרעיני, וחיזבאללה לא שונים. שואלים למה אין שלום במזרח התיכון? זה כמו לשאול אם קניבל יכול להיות צמחוני. המילה שלום לא רלוונטית. אפשר להגיע להסדר מדיני, לא לשלום".
בחודשים שעברו מאז שנכנס ללשכת שר הביטחון, החליף ליברמן את ההצהרות המתוקשרות והלוחמניות בממלכתיות מופגנת. ביום ראשון שעבר ביקר בשדרות והטיל את האחריות לחיסולו של בכיר חמאס בעזה מאזן פוקהא על החמאס. מי שאיים כאיש אופוזיציה לחסל טרוריסטים ברצועה – נותן את הקדריט על החיסול לחמאס.
גם בראיון זה מתעקש יו"ר "ישראל ביתנו" שהוא בכלל שמע על החיסול בפעם הראשונה בחדשות שישי. "מההיכרות שלי עם המערכת שם ועם האיש שנבחר לעמוד בראש המערכת, זה נראה עניין פנימי", אומר ליברמן. "זה מאפיין ארגוני טרור. אתם בטח זוכרים את החיסול בפברואר 2016 כאשר יחיא סינואר חיסל את מוחמד אשתיווי שהיה אחד המג"דים ברצועה. הוא עשה את זה על דעת עצמו. חאלד משעל ממש כעס עליו. בלי ידיעת ההנהגה, לא שאל אף אחד. עכשיו נכנס המנהיג החדש והוא רוצה להתבסס ולהראות שהוא בעל הבית והוא לא שואל אף אחד".
אתה יכול להגיד לנו שיד ישראלית לא הייתה מעורבת בחיסול?
"אנחנו יכולים להגיד בוודאות שמדובר בחיסול פנימי. אני לא אהיה מופתע אם בבחירות באיראן ב־19 במאי מישהו שם יחסל את נשיא איראן, חסן רוחאני".
המדיניות החדשה
חיסולים בינתיים אין, אבל ליברמן מצהיר כי מאז שנכנס לתפקיד שר הביטחון חל שינוי במדיניות הישראלית בכל הנוגע לגבולות הנפיצים. "כשנכנסתי למשרד הביטחון אמרתי שאנחנו הולכים על דפוס אחר של תגובה", הוא אומר. "אין לנו שום כוונה ליזום מהלך או ליזום פעולה בדרום או בצפון, אבל אין לי שום כוונה לקבל פרובוקציות או טפטופים. על כל ירי תהיה תגובה עוצמתית".
אתה טוען שהמדיניות הזו לא הייתה אצל קודמך, משה בוגי יעלון?
"לא. לא הייתה תגובה עוצמתית. כל הזמן נכנסו לפינג־פונג. יש שינוי מהותי וזה עובד יפה. אם אני לוקח את המחצית השנייה של 2016 – זו החצי שנה הכי שקטה שהייתה ברצועת עזה מאז 1967".
זה לא משחק מסוכן, בתקופה שהשקט נשמר?
"אין דבר כזה מסוכן. תושבי עזה לא סובלים בגלל ישראל אלא בגלל מדיניות של חמאס. נסוגנו מרצועת עזה עד המילימטר האחרון. פינינו את כל היישובים. אני חושב שמהלך ההתנתקות היה מטורף. אריק שרון אמר לי לפני שהוא פיטר אותי מהממשלה: 'עזה עוד תהיה סינגפור של המזרח התיכון'. ומה עושה חמאס היום? לוקח מיסים מתושבי עזה ובמקום להשקיע את זה בתחנות חשמל, מים, תשתיות, הוא משקיע במנהרות ורקטות. בעשר השנים האלה הם השקיעו בזה מיליארד דולר. אם הם לא יוותרו על רקטות ומנהרות, זו תהיה בעיה של תושבי עזה. שייקחו את גורלם בידם".
אבל בסוף זאת תהיה גם בעיה שלנו.
"כי חמאס מגלגל את זה עלינו ולא אכפת לו שיהיה משבר הומניטרי. אנחנו לא רוצים לגרום למשבר הומניטרי, אבל לא ניקח כסף שלנו ונשקיע אצלם במתקני חשמל ומים. לכן אני מתנגד בתוקף להקמת נמל ימי בעזה. זה מה שהם בדיוק רוצים: להסיר את המצור ולקבל נמל שלא תהיה לנו שליטה עליו. אם חמאס יוותר על מנהרות ורקטות, אני אדאג לבנות שם גם אזור תעשייה במעבר ארז, וגם נמל".
עיניו של שר הביטחון נשואות לקיץ המתקרב. נכון שרצועת עזה אינה מהווה איום אסטרטגי בהשוואה לחזית הצפונית, אבל שם הכל נפיץ יותר. כל טפטוף קסאמים או תגובה עוצמתית יכולים להביא להסלמה. ביולי אמורות להתחיל העבודות להקמת המכשול בגבול רצועת עזה נגד המנהרות, ולא מן הנמנע שחמאס יפעל למנוע את הקמת המכשול שיטפרד את הנשק הכי אפקטיבי שלו. "הכדור נמצא במגרש שלהם", אומר שר הביטחון. "ירצו מלחמה – הם יצטערו. זה לא יהיה חזרה לימי 'צוק איתן'. נגייס את כל הצבא ונלך בכל הכוח. לא נסתפק בירי מנגד או בתמרון ליד הגבול".
בשלב הזה אנחנו מעירים כי למערכה כזאת יהיה מחיר כבד, ושר הביטחון קצת מאבד את הסבלנות. "תקשיבו, אין עניין של מחיר", הוא חותך. "מדינה לא יכולה להרשות לעצמה כל שנתיים לצאת למבצע. יהיה משהו אחר לגמרי, גם בעוצמות האש וגם ביכולת שלנו לפגוע ברמה הרבה יותר גבוהה. חייבים להגיע למצב שצד שכופה עלינו מלחמה – יבין שזה לא משתלם לו. אסור למצמץ. לא נשאיר אבן על אבן".
זה מחזיר אותנו להבטחת הבחירות של נתניהו ושלך כבר מ־2009: "למוטט את שלטון החמאס". זה לא עבד אז – למה שנאמין לכם עכשיו?
"אנשים רואים איך צה"ל פועל בעשרת החודשים האחרונים גם בצפון וגם בדרום. המשוואה הזאת מובנת לכולם ואני מקווה שזה מובן בעיקר בצד השני".
נראה שמפריע לך שמזכירים לך מחדש את 48 השעות לחיסול הנייה.
"לא מפריע לי שום דבר. שידברו איתי בסוף הקדנציה שלי במשרד".
ההבטחה הזאת לחיסול הנייה היא תקלה? היא באה ממקום של פתיל קצר?
"כמו ששמתם לב עברתי כבר ניתוח להארכת הפתיל הקצר, וזה הצליח".
אז שר הביטחון לא מתכנן ליזום פעולה בדרום, אבל כמו שזה נשמע, תוכנית המגירה למערכה רביעית ברצועת עזה רחוקה מאוד מהמדיניות המועדפת על ראש הממשלה, שנחשב שמרן ומתון בניהול מבצעים צבאיים. על תוצאות המבצעים הקודמים ליברמן מתח ביקורת, בסגנון משתנה. האם התכנונים שלו לסיבוב הבא, כשיגיע, מקובלים על נתניהו? "אני לא אומר מבצעים כושלים", ממתן ליברמן. "שלושת המבצעים שכבר ניהלנו צריכים להביא אותנו למסקנה שאי־אפשר לעשות פעם רביעית מאותו הדבר. זה חייב להיות בעוצמות ובווליום אחר לגמרי. גם ראש הממשלה וגם המטכ"ל מבינים את זה. צה"ל מוכן הרבה יותר טוב מפעם בכל הרמות".
מה יהיה בקיץ?
"אני מקווה שיהיה שקט ובטוח. המדיניות שלנו מבוססת על חזון, אחריות ונחישות. אין לנו שום עניין ליזום. אנחנו לא רוצים לכבוש את עזה ולא להקים שם יישובים. רק רוצים שיעזבו אותנו בשקט. לא נחפש הרפתקאות".
לא נזיפה, שיחה
ישראל מתמודדת בימים אלה בשלוש חזיתות ביטחוניות: רצועת עזה, החזית הצפונית (ציר סוריה־איראן־חיזבאללה) וגל הטרור ביהודה ושומרון, ששלח תזכורת כואבת ביום חמישי כשחייל צה"ל אלחי טהרלב נרצח בפיגוע דריסה ליד עפרה. המעורבות הצבאית הרוסית במלחמה בסוריה, לצד מאמצים דיפלומטיים של ישראל במוסקבה, היא סוגיה נוספת שאיתה מתמודדת ישראל, כולל גערות מצד הממשל הרוסי בשגריר הישראלי על הפעילות של צה"ל מעבר לגבול. "לא חטפנו נזיפות", מבקש ליברמן לדייק. "הייתה שיחה אחת עם השגריר. הסברנו להם שמנענו חיכוך. יש אינטרסים שונים והם לא תמיד חופפים לאינטרסים שלנו. אין לנו עניין בחיכוך עם רוסיה".
היחסים עם רוסיה טובים?
"היחסים טובים ופעלנו גם אחרי שיחת השגריר. אין עלינו שום מגבלה".
אתה רואה מעורבות איראנית בדרך לגבול עם הגולן?
"אנחנו רואים מעורבות איראנית בכל הפעילות שהמשטר הסורי מבצע, באמצעות חיזבאללה וכל מיני שכירי חרב שיעים. אני מציע להם לא להתקרב לגבול שלנו".
למרות פיגוע הדריסה ביום חמישי האחרון, ליברמן מעריך שגל הטרור ביהודה ושומרון מאחורינו. לדבריו, המצב הכלכלי הטוב באופן יחסי בערי הגדה, דוחק את הטרור לשוליים. "כשאתה משווה את רמת החיים ביהודה ושומרון לעזה, אתה רואה את ההבדלים. האוכלוסייה ביהודה ושומרון לא רוצה גל פיגועים. כשאתה בודק כל מפגע ומה הרקע שלו, אתה מגלה שרובם היו עם בעיות אישיות. השתפרנו גם במניעה. לצערי, אין ירידה בהסתה אבל יש עלייה באפקטיביות של צעדי הביטחון".
ליברמן מאמץ את שיטת המקל, אבל כדי לתת את הגזר הוא מציב תנאים שאינם בהכרח ריאליים. הוא שולל תמריץ מדיני, כולל משא ומתן, ולא מוכן להטיל כל אחריות על ישראל בכל מה שנוגע לכישלון המתמשך של המגעים. "הקיפאון המדיני הוא קודם כל בגלל הפלסטינים", הוא אומר. "היו פה ראשי ממשלה אחרים. השאלה למה הפלסטינים לא הצליחו להגיע להסדר עם אהוד ברק? ישב איתו ערפאת בקמפ דיוויד. ישבו עם אריק שרון, ישבו עם ציפי לבני ואהוד אולמרט באנאפוליס. למה לא הייתה פריצת דרך? מה, ציפי לבני סרבנית שלום? מה שאולמרט הציע באנאפוליס שום ראש ממשלה אחר לא הציע. מה שחשוב עכשיו זה כמה שיותר לשפר את המצב הכלכלי ביהודה ושומרון".
בנושא אחד ליברמן לא מוכן לשמוע על "דברים שרואים משם לא רואים מכאן": תוכנית חילופי השטחים ואוכלוסיות שפירסם ב־2004. "אני מדבר בכל פורום בינלאומי על חילופי שטחים ואף אחד לא נפל מהכיסא", הוא אומר. "להפך, שואלים אותי שאלות ומבקשים פרטים. אנחנו חייבים להיפרד גם מהפלסטינים שחיים כאן במדינת ישראל. אני לא מבין למה כל חברי הרשימה המשותפת לא יושבים בפרלמנט ברמאללה".
העמדה הרשמית של ישראל היא שהמיעוטים שבה זוכים לשוויון זכויות מלא.
"הגישה שלנו כלפי ערביי ישראל לא הייתה נכונה. תראה את מנהיג המחמד איימן עודה, מאז כניסתו לתפקיד: הוא סירב לחתום על הסכם עודפים עם מרצ בגלל שזו מפלגה ציונית; לא הסכים לבוא ללוויה של שמעון פרס שאותו הוא כינה 'רוצח'; גינו את הליגה הערבית לאחר שהם הכניסו את חיזבאללה לרשימת ארגוני הטרור. התפיסה שלי עקבית: האינטרס שלנו הוא להיפרד מהפלסטינים. אי־אפשר לעבוד יותר על מסלול של שטחים תמורת שלום. מה שיעבוד זה חילופי שטחים ואוכלוסיות. אני רוצה להקטין את מספר הפלסטינים שחיים בתוך מדינת ישראל. מיעוט לאומי מתחת לעשרה אחוז הוא לויאלי. מיעוט לאומי מעל 20 אחוז הופך להיות לעומתי. רוצים להקים מדינה פלסטינית ביהודה ושומרון בלי יהודי אחד, אבל להפוך את ישראל למדינה דו־לאומית".
אתה לא מכיר באבו־מאזן. אז עם מי לדבר?
"אני לא רוצה לכפות עליהם מנהיג ואני לא ממליך מלכים. יש שם מספיק אנשים מציאותיים. אני כמעט כל שבוע נפגש עם פלסטינים כאלה ואחרים. יש ביננו אפילו דיאלוג פורה. גם הם מבינים שאבו־מאזן לא הוביל אותם לשום מקום".
מחוץ לברנז'ה
בשבועות האחרונים סוגיית הנשים הלוחמות בצה"ל עלתה שוב לכותרות. את המאבק בגיוס נשים הוביל יגאל לוינשטיין, רב המכינה הקדם־צבאית בהתנחלות עלי. בממשלה החרישו, עד שליברמן קרא אותו פעמיים לסדר, ובפעם השלישית זימן אותו לשימוע. לצערו, היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, אסר עליו לקיים את השימוע "בגלל חוסר סמכות".
"הבעיה היא שהמפד"ל הופכת לחרד"ל, והבית היהודי בונה לנו בית דו־לאומי", תוקף ליברמן את שותפיו לקואליציה. "כל יום יש אצלם איזה נביא שקר חדש שבא עם נבואה ומוכר לנו הזיות. תראה את הרב לוינשטיין: פעמיים סלחנו לו, אבל הוא חזר לתקוף נשים בצה"ל. איזה מין דבר זה? אני מסתכל על היישוב שלי, נוקדים. הבת שלי הלכה לפעילות בבני־עקיבא, בנים ובנות יחד. אני מסתכל היום ורואה שמפרידים בין הבנים לבנות".
ומה בנוגע לאלימות של חרדים נגד חיילי צה"ל מהמגזר?
"זה לא נורמלי. פלג קיצוני ואנטי־ציוני שעוד מקבל תקציבים ממשרד הדתות ומודעות ממשלתיות בעיתונים שהם מוציאים. האנשים האלה קודם כל צריכים להיכנס לכלא".
למה לא מוציאים אותם מחוץ לחוק?
"הייתי מוציא אותם מחוץ לחוק, אבל אני לא רוצה להשלות או לפזר הזיות: האם יש לי היום כוח פוליטי בכנסת בהרכב הקיים להוציא אותם אל מחוץ לחוק? לא".
במשך שבועיים שלמים סערה המערכת הפוליטית בישראל עד כדי כמעט בחירות. לא בגלל הפקקים, קצבאות הנכים או תהליך מדיני;
ראש הממשלה נתניהו זימן ישיבות דחופות והינדס מהלכים מורכבים על מנת לחסל את תאגיד השידור הציבורי, ומכל עבר נשמעת הביקורת על הניסיונות הלא אלגנטיים של ראש הממשלה לסרס את התקשורת בישראל. תהיתם למה ליברמן שתק? גם אנחנו. "אני לא חושב שזאת הבעיה המרכזית של מדינת ישראל", הוא משיב לשאלה האם לא מדובר באובססיה מוגזמת של נתניהו. "חתמתי בעיניים פקוחות, כמו כל מרכיבי הקואליציה, שבנושא התקשורת מוביל נתניהו".
ממלכתיות היא לא התכונה החזקה שלך. פתאום נוח לך להתחבא מאחורי הסכם קואליציוני?
"אני לא מתחבא. פשוט לא רוצה לקחת שום חלק בוויכוח הזה. נקודה. אין מקום לכל גופי השידור הציבוריים האלה. צריך לאחד את גופי השידור. הברנז'ה אוהבת את עצמה והציבור לא מעניין את הברנז'ה".
למה רצית לסגור את גל"צ?
"תהרגו אותי אם אני מבין למה יש תחנת רדיו צבאית. תאגיד, רשות השידור, טלוויזיה חינוכית וגל"צ – למה צריך ארבעה גופי שידור ציבוריים? שיהיה אחד. בשוק הפרטי נלחמים על כל גרוש ועל כל מודעה ופה אנשים מקבלים מיליארד שקל ואין להם שום בעיה עם זה. נכון שלא הצלחתי, כי זה מסובך משפטית. אבל אני לא קבלן הצלחות. אני משתדל".
לא לממשלה חלופית
צריך לומר את האמת: ליברמן נהנה מכל רגע במשרד הביטחון ובממשלה. אחרי שנה כאופוזיציה לוחמת נגד ראש הממשלה נתניהו ("הוא שקרן, רמאי ונוכל"), ליברמן שינה פאזה. כשדיבר עם גורמים פוליטיים כאיש אופוזיציה ונשאל מה הסיכוי שיחבור לממשלה בראשות נתניהו, השיב ליברמן בציניות: "קודם כל אגיע לירח". אבל בינתיים הוא התמקם בלשכה בתל־אביב ומוותר בכיף על ביקור בירח.
ליברמן הוא אולי האחרון היום שרוצה בחירות; הוא צריך עוד קילומטראז' במשרד הביטחון וגם מצב הסקרים לא משהו (שישה מנדטים על פי הסקר האחרון של ערוץ 10, שפורסם בשבוע שעבר). "אני לא חושב שנתניהו רוצה בחירות", הוא פוסק. "הרבה אנשים עסוקים במאבקים פנים מפלגתיים וזה מקרין החוצה".
יכול להיות שיש לנתניהו מניעים אחרים, כמו החקירות?
"גם לנתניהו ברור שהבחירות לא יכולות להפסיק ולא למנוע את החקירות".
היית יושב בממשלה חלופית?
"אם הממשלה הזאת תיפול נלך לבחירות חדשות, ולא לשום מהלך של ממשלה חלופית. הכל מניפולציה, טריקים ושטיקים".
האם אתה רואה את עצמך מועמד לראשות הממשלה?
"אני רואה את עצמי כשר הביטחון של ישראל ומאוד מרוצה ממה שאני עושה. משרד הביטחון זה קשרי חוץ, כלכלה וחברה. לפני כמה זמן פגשתי במשרד שר ביטחון ממדינה מערבית. הוא נתן לי כרטיס ביקור שעליו כתוב: שר הספורט והביטחון. שאלתי אותו למה ספורט וביטחון? הוא ענה לי: 'תתפלא, כולם אצלנו רבו על משרד הספורט אז את תיק הביטחון נתנו לי כתוספת'. אנחנו לא במצב הזה".
קצר או ארוך, הפתיל של ליברמן ניצת כאשר הוא נשאל על עמיתו לשולחן הממשלה והקבינט, השר נפתלי בנט. יש לכך גם סיבות אלקטוראליות; ליברמן ובנט רואים את עצמם מנהיגי הימין במקום או אחרי נתניהו. בשבוע שעבר הצליח בנט לעורר את חמתם של נתניהו וליברמן, לאחר שטען כי ההבנות עם ממשל טרמפ הן "החמצה אסטרטגית". ליברמן טוען שבנט מנצל נושאים מדיניים־ביטחוניים לצרכים פוליטיים.
"כנראה משהו מדגדג לו בתוך הפריימריז", אומר ליברמן. "מעולם לא הייתה תנופת בנייה ביהודה ושומרון כמו עכשיו. רק אני חתמתי על 6,000 יחידות דיור. זאת דוגמה לשטחיות וניסיון להתלהם. מי שחושב שאנחנו יכולים להחיל ריבונות ישראלית על כל יו"ש לא מבין איפה הוא חי. היו לנו שמונה שנים לא קלות עם ממשל אובמה. מה הם רוצים, שעכשיו נלך לריב גם עם טראמפ?"
קראת את הציוצים של בנט?
"אני לא קורא ציוצים, בטח לא של בנט".
בין שאולי לפטר הגדול
במערכות הבחירות האחרונות חיזק ליברמן את הרשימה שלו בשתי דמויות צעירות וצבריות: ח"כ אורלי לוי־אבקסיס צורפה לקראת בחירות 2009 ושרון גל ב־2015. ח"כ לוי־אבקסיס אף הוצבה במקום השני בבחירות האחרונות. שנתיים חלפו, ושני הח"כים אינם. "לוי־אבקסיס החליטה לעזוב ברגע שהיא הבינה שלא תהיה שרה", אומר ליברמן. "מעולם לא שמעתי ממנה ביקורת בשמונה השנים שלה איתנו, רק שבחים ומחמאות. ברגע אחד היא התהפכה. זכותה. היא ירקה לבאר שממנה שתתה".
אפשר להבין אותה.
"מספר שתיים או שלוש לא אומר כלום. יש גם שרים שאינם חברי כנסת. היא קיבלה אצלנו את כל האפשרויות לצמוח, לגדול, להתבטא. לגבי שרון גל, הוא עשה עבודה טובה והחליט שהוא רוצה לעזוב. רצונו של אדם כבודו".
ולא הטרידו אותך כל הפרשיות סביבו?
"הוא עשה עבודה טובה".
ומה בנוגע לפרשת השחיתות במפלגה שלך?
"כל הפרשה הזאת פרצה לתודעה חמישה ימים אחרי שהכריזו על בחירות חדשות. שאלתי למה לא חמישה ימים לפני. אז אמרו לי האנשים המכובדים מרחוב צלאח א־דין (משרד המשפטים – י"ק) שהכל סגור, והם רק הודיעו פורמלית על החקירה כי תוך חודשיים מגישים כתבי אישום. עברו שנתיים ואין שום כתב אישום. וגם אם יגישו יש את חזקת החפות. אצלנו מגישים כתב אישום וקודם כל מרשיעים בתקשורת. החקירות שלי נמשכו רק 17 שנה. וגם אותי כבר הרשיעו פעם אחר פעם בתקשורת. בסוף יצאתי זכאי פה אחד בבית המשפט ולא ראיתי שמישהו ביקש ממני סליחה".
אם זה היה תלוי בך, היית נותן חנינה לאהוד אולמרט?
"ללא ספק. אולמרט שילם את מלוא המחיר. זה נראה כסתם התעללות עכשיו. במקרה הזה החלטה פוזיטיבית היא החלטה עם הרבה אומץ, ומצטער שהיא לא התקבלה".
ליברמן סיפר שאינו צופה בתוכנית "ארץ נהדרת", שאותה תקף בעבר בטענה כי היא מעצימה סטריאוטיפים. מאז אותה ביקורת הוא קצת התרכך, ואפילו העלה בפורים האחרון לרשתות החברתיות תמונה כשהוא מחופש ל"שאולי", הדמות המיתולוגית מהתוכנית בגילומו של אסי כהן. "הסיפור עם שאולי מרתק", אומר השר. "הייתי בפגישה בוושינגטון עם מזכיר המדינה רקס טילרסון. העליתי פוסט בפייסבוק וקיבלתי על זה 86 לייקים. באותו יום שמתי את התמונה שלי מחופש לשאולי וקיבלתי 29,000 לייקים. אמרתי מה, אולי המדינה בכיוון הנכון".
ומה דעתך על הדמות שלך?
"אני לא רואה 'ארץ נהדרת'. בטלוויזיה אני רואה רק דבר אחד: ספורט".
למה אין לך טלפון חכם?
"אני מסתובב עם טלפון שהוא מוצג ארכיוני עם שני כפתורים: SEND ו־END. אני רואה כמה הילדים שלי והדור הצעיר משועבדים למכשיר הזה. אתה יודע איך הנכדות שלי כותבת 'אבא' בכיתה א' בבית הספר? א', ב', א' ENTER. אני מעדיף לשחק שח או לקרוא ספר. בטיסה האחרונה שלי קראתי בפעם ה־30 את הספר על פטר הגדול".
