למרות מראית העין, ישראל לא בונה מספיק לגובה: רק אחת מכל שבע דירות חדשות נבנית בבניין גבוה מ־16 קומות. בשנה החולפת נבנו בישראל רק 6,924 דירות בבניינים גבוהים, 14% בלבד מהתחלות הבנייה, שיעור הדומה לשנים הקודמות. המובילות הן תל־אביב, נתניה וראש־העין. כך עולה ממחקר שערך מרכז הבנייה הישראלי לקראת הוועידה הלאומית להתחדשות עירונית ב־7 וב־8 במאי.
למה כדאי לבנות לגובה:
המדינה צפופה וקטנה
שמירה על שטחים ירוקים
אין מספיק עתודות קרקע
בכל העולם בונים לגובה
למה לא בונים לגובה:
עלות גבוהה של דמי הניהול
עיריות מתנגדות כי אין תשתיות
עיכובי התנגדויות על הסתרת נוף
"מחיר למשתכן" זול יותר
בתל־אביב היו בשנה החולפת 948 התחלות בנייה של דירות במגדלים גבוהים, רובן במגדלים של יותר מ־21 קומות, אבל שיעור התחלות הבנייה של דירות בבניינים מעל 16 קומות בכל הארץ נותר בשנים האחרונות נמוך יחסית, 10%־15%. באר־שבע גם במקום טוב יחסית, עם התחלות בנייה של יותר מ־450 דירות בבניינים גבוהים. יורם אביסרור, סמנכ"ל השיווק במשה אביסרור ובניו, הבונה את מתחם המגורים הגבוה בעיר: "בבירת הנגב יש בנייה מכל הסוגים ולכל האוכלוסיות. עדיין חשוב לאנשים לגור במרכז העיר, ולכן הביקושים למגדלים גבוהים גדול".
עוד מאות חדרים לסטודנטים ביפו | עופר פטרסבורג
שני פרויקטים ענקיים למעונות סטודנטים בתל־אביב־יפו ובהרצליה יוצאים לדרך, בהמלצת ועדת טרכטנברג: 9 קומות בפינת הרחובות עזה וחבר הלאומים ביפו, עבור כ־400 סטודנטים מהמכללה האקדמית (ראו הדמיה); ו־750 חדרים ב־3 מגדלים במרכז הבינתחומי בהרצליה. הבנייה אמורה להימשך שנה וחצי
בשרון יש בנייה יחסית מועטה של דירות בבניינים גבוהים. שגיא לנצ'נר, מנכ"ל ובעלים של ינוב, הבונה באזור: "הרצליה נמצאת בחלקה התחתון של רשימת הערים שעולות לגובה. הסיבה – בעלי הבתים צמודי הקרקע מעוניינים להתחדש בדירה יוקרתית ומיוחדת, אבל עדיין לשמור על הצביון שאפיין את מקום המגורים הקודם שלהם, מקום שיש בו פחות המולה ויותר פרטיות ואינטימיות. לכן יש ביקוש רב לפרויקטי הבוטיק בעיר. הבניינים הקטנים גם לא מובילים לעלייה בהוצאות התחזוקה הכבדות שיש במגדלי היוקרה".
ערן רולס, יו"ר מרכז הבנייה הישראלי: "במרכזי הערים אין די בנייה לגובה שאפשר להשיג רק באמצעות התחדשות עירונית ותוספת זכויות בנייה משמעותית. הערים המרכזיות וערי הפריפריה משוועות לתוכניות פינוי־בינוי גדולות, שיאפשרו לבנות לגובה. בהתחשב בכך שאוכלוסיית ישראל מוכפלת בכל 35 שנה, וב־2050 יהיו כאן כ־16 מיליון תושבים, המדינה חייבת להעלות לגובה גם פרויקטים מהסוג הזה. ההתחדשות העירונית היא עתיד הבנייה בישראל, שמשאב הקרקע שלה מוגבל. יש להחליף בניינים ישנים מתפוררים ונמוכים של 3 קומות במרכזי הערים, לבניינים חדשים עם תוספת קומות משמעותית, שיציעו הרבה יותר דירות לא רק בשכונות לוויין מרוחקות, אלא בשכונות מפותחות וותיקות".
התומכים בבנייה לגובה טוענים כי היא תאפשר יותר שטחים פתוחים סביב המגדלים ותביא לניצול נכון יותר של הקרקע תוך מחשבה על הדורות הבאים. אולם ישנם גם חסרונות, ככל שהצפיפות גבוהה יותר כך הרשות המקומית צריכה לדאוג ליותר תשתיות, מבני ציבור ומבני חינוך ולכן ראשי הערים והרשויות המקומיות אינם מתלהבים מבנייה לגובה. עדות לכך היא הזכויות שמחולקות במשורה גם בפרויקטים של פינוי בינוי וזאת מחשש לחוסר מענה בתשתיות לתוספת האוכלוסייה. לבנייה לגובה יש גם עלויות. ככל שהבניין גבוה יותר עלויות הבנייה שלו גבוהות יותר והוא מחייב מערכות יקרות יותר.
