התפילות, התקווה והסוף הנורא

כשבוע לאחר שטבעו בכינרת הגיעה אתמול הפרשה לסיומה העצוב: בשעות אחר הצהריים אותרה גופתו של איתמר אוחנה, הצעיר השלישי שנעדר. נחמן איטח ולירון כראדי, שאותרו כיממה קודם לכן, הובאו אתמול למנוחות.

אוחנה (19) מקריית־שמונה, איטח (21) מביתר־עילית וכראדי (17), תלמיד כיתה י"א מאור־עקיבא — הגיעו לכינרת בנפרד במהלך חול המועד. בעת ששטו על מזרני ים נסחפו ללב האגם בשל הרוחות העזות — ונעלמו.

איתמר אוחנה

במשך שעות ישבה אתמול סבתא רחל באוהל הענק שהוקם בחוף לבנון וביקשה מהיושב במרומים רק דבר אחד: שאיתמר יחזור. אבל הגורל רצה אחרת. היא, ששכלה את בנה אלי בעת שירותו הצבאי, התבשרה כי אותרה גופת נכדה האהוב.

זמן מה קודם לכן נקרא האב שמעון אל חדר התדריכים ויצא משם שבור: "מצאו מזרן", אמר. הוא נשא בייאוש תפילה על שפת האגם, אבל היא לא נענתה וסמוך לשעה 17:30 הגיעה הבשורה הנוראה — הגופה של איתמר נמצאה. האם רחל, עטופה בבני המשפחה ובחברים, הביטה אל האגם, מתקשה להשלים עם האובדן: "רציתי לרדת למים, לקרוא לאיתמר ולחפש אותו", אמרה בדמעות. האחות הילה אמרה בקול חנוק: "אני חייבת להיות חזקה בשביל ההורים". היום בשעה 15:00 יובא איתמר ז"ל למנוחות בעירו קריית־שמונה.

לירון קראדי

באור־עקיבא הובא אתמול למנוחות לירון כראדי ז"ל. גופתו התגלתה שלשום במרחק של כ־600 מטרים מהחוף, בעומק של כ־25 מטרים. "איך אני אגיד עליך קדיש?" זעק אביו עופר מעל קברו. "בוא אליי, ילד שלי, חיכיתי לך כל יום שתצא מהמים. החיים שלי לא שווים בלעדיך, בני אהובי. שוב בבקשה אלינו. אלוהים שבשמיים, תענה לי, למה לקחת אותו? למה עשית לי ככה? לירון בן הזקונים שלי, אתה צריך לומר עליי קדיש, היית היהלום שלנו". האם ליאת התייפחה כשהיא נתמכת על ידי בני המשפחה: "לירון, לירון, איפה אתה?" בהלוויה השתתפו חבריו של כראדי מבית־הספר ש"י עגנון בנתניה שבו למד. הוא השאיר אחריו שני אחים מבוגרים ממנו — שי וגד.

נחמן איטח

בבית־הקברות בגבעת שאול בירושלים הובא אתמול למנוחות נחמן איטח ז"ל. "נחמן, לאן הלכת?" זעקה אמו בכאב. הדוד שלו, יעקב איטח, ספד לו: "המוות נכנס בחלון, כמו גנב. מאיפה המכה הזאת באה לנו? כבר קברתי אח וכמה אחיינים. נקווה שהקדוש ברוך הוא יפסיק את הגזירה הזאת. כמעט כל שנה־שנתיים הלך מישהו במשפחה".