שלישי 22 בספטמבר 2020
בפייסבוקבטוויטרבאינסטגרם
נגישות
ידיעות אחרונות
הכי מטוקבקות
    סג"מ נעם קורב עם סבתו חווה | צילום: אלכס קולומויסקי
    חדשות • 19.04.2017
    הקצין שהפך לחוקר שואה
    כשהיה בכיתה ה', מצא סג"מ נעם קורב (21) מירושלים בבית סבתו קופסת עץ מלאה מכתבים בגרמנית וביידיש של קרובי משפחתו שנספו בשואה • מה שהחל בעבודת שורשים בלימודים הפך למסע בלשי מרתק בעקבות המסמכים - ולשני ספרים שכתב
    צחי דבוש

    כבר כשהיה בן 10, החל סג"מ נעם קורב (21) מירושלים לחקור את תקופת השואה, במסגרת הכנת עבודת שורשים בלימודיו. במהלך החיטוט בין חפציה של סבתו לצורך העבודה גילה קופסת עץ שהוציאה אותו למסע בלשי מרתק ושינתה את חייו.

     

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

     

    סג"מ קורב,

    המשרת כקצין בחטמ"ר עציון, הספיק בגילו הצעיר לפרסם כבר שני ספרים על אודות השואה, לאחר מחקר מעמיק בארץ ובחו"ל. הכל החל במסגרת הכנת עבודת השורשים בכיתה ה', כשהגיע נעם לבית סבו וסבתו ואיתר קופסת עץ מסתורית מלאה במכתבים ביידיש ובגרמנית מתקופת מלחמת העולם השנייה. סקרנותו הגדולה הובילה אותו בהמשך ללמוד גרמנית כדי להבין טוב יותר את תוכן המסמכים והמכתבים שמצא ולהתעמק בעבר המשפחתי, שבו רבים מבני משפחתו מצד אמו ואביו נספו בשואה.

     

     

    חלק מהמסמכים שאיתר במסגרת התחקיר
    חלק מהמסמכים שאיתר במסגרת התחקיר

     

    בסוף כיתה י"ב התחיל בכתיבת ספר על הסיפור המשפחתי. "אמא שלי לא ידעה אחרי המלחמה את מה שנעם יודע בעקבות העבודה על הספר", סיפרה סבתו, חווה בונפיל, ניצולת שואה. "לצערי היא לא הספיקה לקרוא את הספר ולדעת יותר על בני המשפחה שלנו. היא לא ידעה שהם הגיעו למחנה ריכוז ואיפה הם הושמדו. כל השנים היא חיפשה וניסתה לגלות", סיפרה חווה בכאב. לדבריה, את הקופסה שממנה שאב נעם את עיקר המידע לספרו הראשון רצתה אמה להשמיד כדי להיפטר מהזיכרונות הרעים של מלחמת העולם השנייה.

     

    במשך שש שנים עבד נעם על הספר יחד עם דודתו הארכיאולוגית רוחמה. "זה לא דבר טבעי", אומר נעם בחיוך. "אני לא מכיר הרבה ילדים שמתעסקים בשואה. אפשר לומר שאני מאוד אובססיבי כלפי זה. השואה תופסת הרבה מקום בחיים שלי".

    באחת הרגילות שקיבל מהצבא לפני עשרה חודשים ניצל נעם את החופשה לנסיעה מיוחדת ללונדון לפגישה עם ניצולת שואה, כדי להשיג עוד מידע. "אני הולך למקומות שאולי פחות מעניינים אנשים אחרים אבל זה אני. השואה היא האירוע הכי קיצוני שהיה בהיסטוריה של האנושות. חשוב לספר לדורות הבאים כדי שהזיכרונות לא יימחקו", אמר נעם.

     

    "אני מאוד גאה בו", אמרה סבתו חווה. "אני בסך הכל ידעתי שהם נספו בשואה, מעבר לזה לא ידעתי כלום. פתאום כל הפאזל הושלם וגיליתי עולמות שלמים שפשוט נמחקו מההיסטוריה עד שנעם הגיע והתחיל לחקור ולבדוק".

    בעקבות הספרים שפירסם מגיע נעם להרצות בפני תלמידים. בעקבות הרצאותיו בוחרים תלמידים רבים להתחיל לחקור גם הם את השואה ואת השורשים המשפחתיים. הספרים שכתב נמצאים בספרייה של יד ושם בירושלים: הספר הראשון הוא "כי היו־ואינם־וישנם", המספר את סיפורה המדהים של משפחת שטיינהרדט, והספר השני הוא "כמעוף הציפור", המגולל את סיפורה של משפחת שטראוס מצד אביו.