היום מעצב צריך להיות גם משפטן

כבת למעצבת אופנה שפרשה לגמלאות לפני שנים, אני עדיין זוכרת את התקופות במהלך השנה שבהן הכינה אימי קולקציה חדשה: העבודה מהבוקר עד השעות הקטנות של הלילה, המתח וההשקעה בפיתוח הדגמים הבאים שיימכרו בישראל ובחו"ל. לאחר מכן, כמעט תמיד, הגיע שברון הלב כאשר גילתה שמישהו פשוט העתיק את היצירה שלה. בסוף, הגיע שלב הקבלה כאשר הבינה שעדיף לה להמשיך הלאה ולפתח את הדגם הבא, במקום להיכנס למלחמות משפטיות שאין לדעת מתי ואם בכלל ירפאו את העוולה. אולי זו הסיבה שגם היום, שנים רבות אחרי, כשאני בוחנת בחנות בגד, אני ישר מזהה את ההשקעה שמאחוריו. מעצבת או מעצב שלא ישנו לילות עד שהיצירה שלהם יצאה לאור.

ענבל דרור. אני לא משפטנית, אני רק מעצבת | צילום: יניב אדרי

הצעת חוק העיצובים 2015, אשר נמצאת בימים אלה בהכנה לקריאה שנייה ושלישית בוועדת הכלכלה של הכנסת בראשות ח"כ איתן כבל, היא בדיוק הפתרון לתסכולם של מעצבים. החוק צפוי לספק הגנה ותרופה למעצבים רבים שסובלים מהעתקות. שינוי מרכזי וחשוב המוצע בהצעת החוק הוא הקניית הגנה לעיצוב לא רשום - כלומר, עיצוב שעומד בתנאי הכשירות בחוק יקבל הגנה אוטומטית, בלא צורך בפעולה נוספת של בעל העיצוב או עלויות מצדו. זאת, בניגוד למצב כיום שבו עיצוב שאינו רשום אינו זוכה, ככלל, להגנה. למרות שהמעצבים מסכימים כי מדובר בחוק חיובי וחשוב, חלקם מודאגים מכך שלחוק "לא יהיו שיניים" מאחר והוא לא צפוי לקבוע סנקציה פלילית כנגד מעתיקים.

מכת מדינה

עד כמה שכיחה תופעת ההעתקות? אם תשאלו את המעצבים מדובר ממש במכת מדינה. "אני 20 שנה מעצבת בישראל ולצערי הרב חוויתי המון־המון העתקות", מסבירה מעצבת האופנה הוותיקה גלית לוי. "אתה די חסר אונים מול המעתיקים וצריך להשקיע המון־המון כסף בלתבוע אותם ולהוכיח. אתה במלחמת התשה בבתי משפט וזה מאוד קשה. החוק הזה אמור לעזור לנו לקבל הגנה חוקית. המצב כיום מתסכל. אתה מעצב המון דגמים, אבל לפעמים יש לך דגם שהוא להיט ואתה לא מספיק להרוויח ממנו כי תיק־תק מעתיקים לך את הדגם. בחלק מהמקרים שהעתיקו אותי תבעתי ובחלק לא, כי אמרתי לעצמי שאני לא אשבור עכשיו את הראש ואכנס להוצאות משפטיות, ועדיף שאמשיך הלאה. היום מעצב צריך להיות משפטן. מעצבי אופנה הם אמנים, כדי להילחם במי שהעתיק אותך אתה צריך לעבור היום שבעה מדורי גיהינום. למעצבי אופנה אין ראש לזה. הם לא בשביל ניירת והתעסקות בבתי משפט. לרבים אין את המימון להילחם משפטית ועורך דין הכי פשוט רוצה על תיק כזה עשרות אלפי שקלים".

גם מתי פולק, מנכ"ל דיזל ישראל מודה: "למרות שזה הדבר הכי שנוא עליי, נאלצתי לתבוע מאות פעמים על העתקות וזיופים. זה על בסיס יומי. אם לא הייתי עושה את זה, לא היה לי עסק. כשמדובר בג'ינס אני נתקל בהעתקות בערך לאחר חצי שנה־שנה. הם לא יעתיקו סתם מוצר, הם מחכים לראות שהמוצר עובד טוב בשוק ואז מעתיקים".

מתי פולק. נאלצתי לתבוע מאות פעמים | צילום: רפי דלויה

חוק חיובי

מטרתה של הצעת חוק העיצובים היא ליצור הסדר מקיף, מאוזן ועדכני שיחול על עיצובים במדינת ישראל ויחליף את ההסדר הקיים כיום.

עו"ד ועורך הפטנטים דוד גילת, שותף בכיר בגילת, ברקת ושות' מקבוצת ריינהולד כהן ועו"ד סער אלון, מנהל מחלקת המדגמים בריינהולד כהן, שהינם נציגי אגודת עורכי הפטנטים בדיוני הכנסת בנושא הצעת החוק, מסבירים כי "הצעת החוק נועדה להביא את מדינת ישראל ליישר קו עם נורמות ההגנה המקובלות בעולם, תוך מתן דגש על דרכים להיטיב עם בעלי העסקים הקטנים והתעשייה הישראלית בכלל. כך למשל, מאפשרת הצעת החוק מתן הגנה על עיצוב שאינו רשום ובכך מקלה הן על מעצבי מוצרים בעלי "חיי מדף קצרים" (עונתיים, תלויים באופנה המתחלפת כדוגמת ביגוד ותכשיטים) והן על המעצבים שאינם מודעים לרישום ואינם ערוכים לנהל רישומים של עיצובים. למעשה, לאחר שחוק העיצובים ייכנס לתוקף, מעצב שעיצב דגם כלשהו ולא רשם אותו, ולפתע הוא רואה שאותו דגם העותק - יכולה להיות לו תרופה וודאית כשהחוק הזה יעבור".

עו"ד דוד גילת

"אני מטפל בימים אלה במקרה שאני פשוט לא מאמין שקורה", מספר מתי פולק, מנכ"ל דיזל ישראל. "חברה גדולה מאוד לקחה מוצר אופנה של דיזל והעתיקה אותו אחד לאחד. פניתי לחברה והאנשים מנפנפים לי שאין מדגם רשום (זכות קניינית במסגרתה מוענקת הגנה על עיצוב מוצר תעשייתי חדש או מקורי) על המוצר. אני חברה גדולה ואני אצליח להוכיח את מה שצריך, אבל אני נלקח בכוח לבית המשפט. ברגע שיעבור חוק העיצובים הבעיה הזו תיפתר ותהיה הגנה. בחברה מתוקנת לא יעלה על הדעת שאדם ישקיע במוצר ואז כשהוא כבר מתחיל ליהנות ממנו יבוא מישהו אחר ופשוט יעתיק אותו. זו פשוט שערורייה". לדברי פולק, "חשוב מאוד שתהיה הגנה למעצב גם אם הוא לא רשם מדגם. לרשום מדגם זה דבר יקר וזה נטל לא סביר על המעצב או על בעל החברה. אני, למשל, משווק אלפי פריטים בשנה, אני לא יכול לרשום אלפי מדגמים. זה לא נטל סביר. כשאני מתחיל את השיווק אני לא יודע איזה מוצר יהיה להיט ואיזה לא וזה נכון שבעתיים כשמדובר במעצבים קטנים שבקושי מוצאים את פרנסתם". יחד עם זאת, גם פולק מודאג וסבור כי אם מישהו נתפס מעתיק באופן סדרתי צריכה להיות סנקציה פלילית בחוק.

פלילי או לא פלילי?

בדיון שהתקיים לאחרונה בוועדת הכלכלה בכנסת ביקשו נציגי אגודת עורכי הפטנטים, עו"ד דוד גילת ועו"ד סער אלון להוסיף ענישה פלילית במקרה של העתקה. אולם עמדתם נתקלת בהתנגדות משרד המשפטים. "אנחנו אומרים, אם אתם כבר נותנים חוק חדש והגנה אז תתנו שיניים", מציין עו"ד גילת.

לדבריו, זה אינטרס לאומי של מדינת ישראל. "אם החוק יקבע שהעתקה זו עבירה פלילית אז המעצבים פשוט יוכלו לגשת לתחנת המשטרה ולהתלונן על העתקה והמשטרה תחליט אם יש בזה משהו או לא, ואז לא צריך ללכת לעורך דין ולשלם עוד כסף".

גלית לוי. לפעמים יש לך להיט ואתה לא מרוויח כי תיק תק מעתיקים ממך

מעצבת האופנה גלית לוי מסכימה: "אם תהיה ענישה פלילית על העתקות בחוק החדש שמתגבש אז זה יעזור. זה ירתיע. העתקה היא בעיניי עבירה פלילית".

המעצבת הידועה לשמלות כלה וערב, ענבל דרור, מסכימה גם היא שזה יהיה פשוט בהרבה אם יהיה אפשר לפנות למשטרה: "אני לא משפטנית. אני כולה מעצבת. אומן. אבל אם יהיה איסור וזה יהיה עבירה פלילית להעתיק אפשר יהיה לפנות למשטרה וזה יהיה יותר קל. היום אין פחד להעתיק ובתחום שלי, שמלות הכלה, אני נפגעת מזה מאוד. אני משקיעה את כולי בלחדש ולייצר קולקציות חדשות, משקיעה סכומים אדירים בפיתוח של הקולקציות ובשיווק, עושה קטלוגים מושקעים ותצוגות, ויש מעצבים שפשוט בוחרים את השמלות הכי מוצלחות שלי, מעתיקים אותן בחוסר קוליגיאליות ופוגעים בי כלכלית. הם מוכרים בזול יותר כי הם לא משקיעים את מה שאני השקעתי. אני גם מרגישה שההגנה על המעצבים בבית משפט כמעט ולא קיימת. מספיק שבן אדם שמעתיק שמלה מבצע בה שינוי קטן וכך הוא חומק מכך. בתחילת הדרך שלי הגשתי תביעה נגד מעתיק ופשוט הבנתי לאורך הדרך שזה קשה ואני מוותרת".

המעצבת המובילה גלית לוי | צילום: אולה בורסניה

במשרד המשפטים סבורים אחרת והמשרד מתנגד לקביעת עבירות פליליות בחוק העיצובים. ראשית, נטען, הפללה של התנהגות כלשהי מוצדקת רק כאשר לא ניתן להשיג את התוצאה הנדרשת באמצעים פוגעניים פחות. בנוסף, במשרד המשפטים סבורים כי לא מוצו כלל אפשרויות האכיפה כנדרש טרם קביעת איסור פלילי. במשרד צופים שעצם הוספת ההגנה החדשה לעיצוב לא רשום, אשר אינה קיימת בחקיקה כיום, כמו גם הבהרת תהליכי הרישום ומתן שירות נגיש וזול לרישום, תשפר מאוד את מצבם של המעצבים ואת כלי האכיפה הנתונים בידיהם. עוד טוענים במשרד המשפטים כי קביעת איסור פלילי מחייבת להגדיר באופן ברור את גבולות האיסור. כאשר מדובר בעיצובים, פעמים רבות ההעתקה אינה העתקה מדויקת, אלא העתקה תוך שינויים מסוימים - כגון יצירת מוצר אחר שמנסה להיות כמה שיותר דומה לעיצוב נשוא הזכות. השאלה, האם שינויים אלה די בהם כדי להוציא את המעשה מגדר הפרה ולכן מגדר העבירה, היא שאלה מורכבת יותר בדיני עיצובים בשל אופיו של תחום משפטי זה.

ח"כ איתן כבל, יו"ר ועדת הכלכלה אמר: "מדובר בחוק חשוב מאוד שבא לשמור על מטה לחמם של מעצבים. אם יש לגורם כלשהו או לאגודת הפטנטים הסתייגויות, הערות או תוספות, הם מוזמנים להציג אותן על פי הכללים ונתייחס אליהן בכובד ראש".