שלישי 11 בדצמבר 2018
בפייסבוקבטוויטרבאינסטגרם
נגישות
ידיעות אחרונות
הכי מטוקבקות
    צילום: דובר צה"ל
    ממון • 20.04.2017
    עד גיל 21 תגיע לירח
    רחפן לכל מפקד, טנק עם מכ"ם, סימולטורים לחיילי חי"ר, צמיד שמשמש כתיק רפואי וחממות במדים: הצצה ראשונה לטכנולוגיות שיתגייסו בשנים הבאות לצה"ל והצנזורה מתירה לחשוף • אודי עציון
    אודי עציון

    שריון | מרכבה סימן–4 ברק

    יותר עמיד, יותר קטלני

    מאז שנכנסו טנקים לשדה הקרב לפני 90 שנה השתנה בהם כמעט הכל, אבל עיקרון אחד נשאר קבוע: בניגוד לטייסי הקרב, לוחמי הסטי"לים והצוללות, טנקיסטים יורים כמעט רק על מה שהם רואים בעיניים. מאז שנות ה־70 הם יכולים לראות ולירות גם בלילה, יש להם ציוד אופטי משוכלל ליום, וזהו.

    בשנים האחרונות הפכו טנקי המרכבה סימן־4 לטנקים הראשונים שמצוידים במכ"ם של מערכת "מעיל רוח" מתוצרת רפאל. הוא מזהה טילים ורקטות שנורים על הטנק, ומשגר אליהם מיירטים שמשמידים אותם לפני הפגיעה. המכ"ם, מתוצרת אלתא/תעשייה אווירית, כבר בטנק, אבל משמש רק להגנה.

     

    מרכבה סימן– 4 ברק
    מרכבה סימן– 4 ברק

     

    במנהלת טנק המרכבה במשרד הביטחון ובמפקד קצין שריון ראשי בצה"ל עובדים כיום על שדרוג משמעותי לדור הנוכחי של הטנק הישראלי, שייקרא סימן־4 ברק, וצפוי להיכנס לייצור בתחילת העשור הבא. אחד החידושים המשמעותיים יהיה דור חדש של מערכת הגנה אקטיבית, שבו יתכן שישולבו גם מיירטים של תעש מערכות, שישפרו עוד יותר את שרידות הטנק, וגם את הקטלניות שלו: המכ"ם יקושר לשאר מערכות הטנק, יזהה עבורן מטרות להשמדה ויסייע לו להשמיד אותן. בנוסף יזכה הטנק לחיישנים נוספים ותוגבר הקישוריות עם גורמים אחרים.

     

    "הטנק יהיה מדויק ועצמאי יותר, במטרה להתמודד טוב יותר בלוחמה בסביבה עירונית, שבה אויב יכול להפתיע אותך, ולהיעלם בתוך 3־4 שניות", אומר גורם צבאי. במקביל יותקן "מעיל רוח" גם בטנקי מרכבה סימן־3 ותיקים יותר, כהמחשה ליכולת של הטנק לקלוט לאורך חייו מערכות חדשות, במסגרת שירות שהולך ומתארך ומגיע כיום לכ־30 שנה. סימן־4 ברק יישאר בייצור עד לפיתוח טנק חדש לגמרי (לא מרכבה סימן־5ׂׂ), עם פחות אנשי צוות, שלמען הגנתם יישבו כולם בתוך גוף הכלי ולא בצריח, וייתכן שגם הנעה היברידית.

     

    חי"ר | סימולטורים משופרים

    אימונים בסגנון פוקימון גו

     

    סימולטורים משופרים | צילום: גדי קבלו
    סימולטורים משופרים | צילום: גדי קבלו
     

     

    באף־35 החדש של חיל האוויר, "אדיר", מתבצעות חצי משעות הטיסה בסימולטורים מתוחכמים, בעיקר כדי לחסוך כסף ולהתמודד עם מחיר של כ־35 אלף דולר לשעת טיסה, גבוה בעשרות אחוזים מאשר באף־16 אותו הוא מחליף.

    בשנים האחרונות גובר בצה"ל השימוש בסימולטורים גם בזרוע היבשה, גם כאן כדי לחסוך בשעות המנוע היקרות של המרכבה סימן 4 ונגמ"ש מרכבה (נמ"ר). התוכנית הרב־שנתית הנוכחית, "גדעון", כוללת תגבור משמעותי בשיטות אימון והדרכה חדשות, על בסיס מציאות מדומה, שבה מתאמנים הלוחמים בסביבה מלאכותית לגמרי, ומציאות רבודה, המשלבת אלמנטים ממוחשבים בתוך המציאות, בסגנון פוקימון גו.

     

    "שעות המנוע של הפלטפורמות החדשות יקרות מבעבר, ומצד שני אנחנו חייבים לייעל את האימונים", מסביר ראש ענף מאמנים במפקד זרוע היבשה, סא"ל גל. "שימוש בסימולטורים יסייע לנו לעמוד ביעדים, ובתוך שנתיים כבר נראה את הפירות, הרבה יותר לשירות פר שקל. אלקטרונים ירוצו במקום כדורים".

     

    כבר היום מפעיל צה"ל מאמן חטיבתי, שמאפשר אימוני מפקדות מרמת הגדוד ועד המטכ"ל בקבלת החלטות ובתפעול מערכת הצי"ד (צבא יבשה דיגיטלי) בלי להניע טנק אחד. השלב הבא הוא מאמנים ללוחמי החי"ר, שחלקם ישמשו גם לשמירת כשירות אחרי תום ההכשרה, ויגיעו למשל למוצבים בהם נמצאים הלוחמים בזמן שהם תופסים קו, ויאפשרו להם לשמר את כישורי הקליעה, תפעול הנשק ועוד.

     

    "בסוף לוחם חי"ר צריך להתחכך בשטח ולירות גם כדורים אמיתיים, אבל רבע מאימוני הגדודים יוכלו לעבור לסימולטורים. היום הלוחמים יורים על מטרות פסיביות. בעתיד נוכל ליצור להם מטרות שינסו גם להרוג אותם ויירו עליהם בחזרה באופן וירטואלי, וגם יפגעו. לא כל תרגיל יצליח, וננתח עם החיילים את טעויותיהם. ככל שפלטפורמה יותר טכנולוגית קל יותר לדמות את הלחימה בה".

     

    חיל הים | אביר הים 

    לירות פגזים בלי להקיא

     

     

    אביר הים
    אביר הים

     

    בימים אלה קולט חיל הים את הדור השני של הכשב"מ (כלי שיט בלתי מאויש), אביר הים, שהוא גרסה משופרת של הפרוטקטור הוותיק מתוצרת רפאל. הדגם החדש, שמגיע לאורך של 11 מטר, שניים יותר מקודמו, יכול לשהות זמן רב יותר במים ולבצע משימות נוספות. הוא נבחר לאחר שגבר על כלים מקבילים של התעשייה האווירית ואלביט.

    "אנחנו נמצאים מבחינת הכלים הלא מאוישים היכן שחיל האוויר היה לפני 15־10 שנה", אומר ראש מחלקת תקשו"ב בחיל הים, אל"מ גיל בן עמי. "זה כבר לא כלי למשימות מוגבלות ויעודיות, המטרה היא להשתמש בו באזורי לחימה במקום כלים מאוישים, להוציא בני אדם מאזור הסכנה. היום יש לנו יכולות שליטה ותקשורת שיאפשרו את זה, ואנחנו מפתחים יכולות אוטונומיות שישלימו אותן. הכלים האלה יסייעו לנו בהגנה על המים הכלכליים, על אסדות הגז, עם יכולת להישאר זמן ארוך במשימה, ללא אילוצי צוות. מחשבים לא מקיאים. השנה השינוי הזה מתחיל לתפוס תאוצה".

    רפאל כבר הדגימה את יכולת הפרוטקטור לירות פגזים מתותח 30 מ"מ, ואף לשגר טילי ספייק לטווח של עשרות קילומטרים. לדברי בן עמי, "אפשר להחליף את מערכת המשימה בזמן קצר, כמו שמחליפים חימוש במטוס קרב". אורך כלי השיט הלא מאויש הוא מחצית מספינת דבורה, אבל אין בו שטח ש"מבוזבז" על מגורים, מטבח ומרכז פיקוד.

     

    מהפך אחד כבר ביצע חיל הים בשנה שעברה: מטוס הסיור הימי הוותיק "שחף" הוחלף בגרסה ימית של מל"ט השובל, נושאת מכ"ם, שניהם מתוצרת התעשייה האווירית. אחד המקרים הראשונים שבהם הוחלף ישירות כלי מאויש בלא מאויש. בחיל הים בוחנים כעת גם שימוש בכלים תת־מימיים לא מאוישים.

    בשנים הקרובות יוחלפו מסוקי העטלף הימיים של חיל האוויר במסוקי סי־הוק, הגרסה הימית של הבלק־הוק, אבל במקביל נבחנת הגברת השימוש גם בכלי טיס לא מאוישים. בעולם כבר אפשר לראות מסוקים לא מאוישים וגם מזל"טים משוגרים מספינות קרב.

     

    תקשוב | תוכנת בּוט

    מזהירה מציפורים על המסלול

    לתוכנת ניהול הטיסות במגדלי הפיקוח בבסיסי חיל האוויר הוכנס בשנה האחרונה "בוט". זוהי תוכנה המחקה משתמש אנושי, ומתריעה בפני הפקחים על נוכחות על המסלול של ציפורים, שעלולות לסכן מטוסים.

    "זו רק דוגמה אחת למה שאפשר לעשות במערכות הצבאיות עם טכנולוגיות שהולכות ומתחזקות בשוק האזרחי", מסבירה סא"ל ורד, ראש ענף סיגמא ביחידת לוט"ם, בית התוכנה הצה"לי. "בדיוק כמו שחברות מסחריות משלבות בוטים בנתינת שירות, כתחליף זול ומהיר יותר לאדם, נראה את זה קורה גם בצה"ל וגם במערכות מבצעיות. ובוט לא חייב לתקשר רק בכתב, הנגשת מידע יכולה להיות גם קולית, אפילו במערכת הקשר".

     

    ענף סיגמא עוסק בחדשנות ובקידום טכנולוגיות חדשות לתוך הצבא. בסיס השלישות העייף של צה"ל ברמת־גן, שבו ממוקמת גם יחידת לוט"ם, ממש לא נראה כמו מתחם היי־טק, אבל בשנתיים הקרובות מתוכנן לקום בו מרכז חדשנות שיתפקד כחממה טכנולוגית.

     

    במקביל בוחן צה"ל את השלכות מהפכת האינטרנט על הדברים, כלומר את היום ההולך ומתקרב שבו כל מכשיר חשמלי יהיה מחובר לרשת, עם ip משלו, ויוכל לתקשר עם מכשירים אחרים. "ב־2020 כל אדם יישא בממוצע 3 מכשירים מחוברים, המשמעויות לשימושים שלנו הן אדירות. רובה למשל לא יהיה 'טיפש', הוא יכול לקבל מידע ממקורות חיצוניים, ולהציג ללוחם החי"ר מטרות שזיהו חיישנים באמצעות מציאות רבודה, כמו פוקימון בסמארטפון, אבל אחד שעלול להרוג אותך אם לא תהרוג אותו קודם". כך יוכלו, למשל, מפקדים לקבל מידע על מצבם הבריאותי של החיילים שלהם מחיישנים שיוצמדו אליהם.

     

    רפואה | צמיד נתונים אישי

    פינוי פצועים בלי לבזבז זמן על בירורים 

     

     

    צמיד נתונים אישי
    צמיד נתונים אישי

     

    אחת הבעיות שמלוות רפואה דחופה בבתי חולים, ועוד יותר טיפול בשטח בחייל פצוע, היא אובדן של מידע רפואי חשוב. הצוות שמקבל את הפצוע לא תמיד מעודכן לגבי טיפול שעבר מאז שנפגע, לגבי מידת הדחיפות בפציעה שלו. אם הפצוע לא בהכרה, אי־אפשר לקבל ממנו מידע קריטי על בעיות ורגישויות שמהן הוא סובל.

     

    פיתוח חדש של חיל הרפואה אמור לפתור על הבעיה באמצעות צמיד רפואי שיישא החייל ועליו כל הגיליון הרפואי שלו. כלומר גיליון רפואי לביש שמשמש כמערכת תיעוד דיגיטלית ואינטואיטיבית. המטרה היא שהדיווח והזעקת העזרה או הפינוי יבוצעו באופן אוטומטי במקביל לתיעוד הטיפול שבוצע, כך שהצוות המטפל יוכל להתרכז בעזרה לפצוע, ולא בהשלמת פערי מידע בזמן יקר.

     

    באמצעות הצמדת טלפון נייד או טאבלט לצמיד שעונד החייל נשלחות הודעות מיידיות המכילות את התיעוד הרפואי של הפצוע, החל מזהותו (שם, מספר אישי), סוג הטיפול שקיבל וקובץ המדדים הפיזיולוגיים שלו (לחץ דם, דופק, רוויית חמצן). כך אפשר יהיה לנהל טוב יותר את פינוי הפצועים לפי חומרת מצבם.

     

    בנוסף, כאשר המטפל מתעד באמצעות הצמיד את סוג הטיפול הרפואי שהוא מבצע, נפתחת למטפל אפליקציית הדרכה המכווינה אותו לגבי דגשים חשובים על אופן ואיכות הטיפול. אב הטיפוס כבר קיים, ובחיל הרפואה מעריכים כי בשנים הבאות יהפוך לאביזר שיונפק לחיילים אוטומטית.

     

    זרוע היבשה | רחפני פאנטום– 3 וצור

    זיהוי סכנות וחילוץ נפגעים

     

    רחפני פאנטום– 3 וצור
    רחפני פאנטום– 3 וצור

     

    מפקדי גדודים בצבא כבר נהנים מיכולותיו של מזל"ט "רוכב שמיים" של אלביט, והשנה מתחיל להיכנס לשירות דגם מתקדם שלו עבור מפקדי החטיבות, רוכב שמיים 20. ועכשיו, זרוע היבשה גם מקדמת את השימוש ברחפנים. אלה זולים וזמינים יותר, ויכולים לסייע בסריקת תאי שטח וביצוע תצפיות.

    בינתיים הרחפן הנפוץ בשימוש כיום בצה"ל הוא הפאנטום־3 האזרחי המופעל באמצעות אפליקציית ניווט מיוחדת, כאשר בחטיבה הטכנולוגית של זרוע היבשה עובדים כיום גם על פיתוח רחפן צה"לי ייחודי, "צור". המטרה: נשיאת אמצעי תצפית מיוחדים ואספקה.

    השימוש ברחפנים מפחית את הסיכון לפגיעה בלוחמים, מכיוון שהוא מצמצם את הצורך בסריקות רגליות, ולכן הוא מיועד לשימוש כוחות חי"ר. השנה אף סיימו לראשונה בצה"ל מספר חיילים את הכשרת ה"רחפניסט" — הכשרה מיוחדת וראשונה מסוגה, שמסמיכה והופכת אותם למפעילי הרחפנים המבצעיים החדשים של צה"ל.

    בעתיד ייתכן שלכל פלוגת או מחלקת לוחמים יהיה רחפן פעיל משלה לשימוש בשדה הקרב. גם בפיקוד העורף בוחנים שימוש ברחפנים לצורך חילוץ. מדובר ברעיון הנמצא בשלבי פיתוח ראשוניים בלבד. בעולם כבר קיימים רחפנים שהוכיחו את יכולתם לשאת בבת אחת שני בני אדם.

     

     


    פרסום ראשון: 20.04.17 , 16:38