סליחה ששכחנו אתכם
הצלמת דפנה בן־נון החליטה להעלות למודעות את ההזנחה הכלכלית והשכחה שמהם סובלים ניצולי השואה. בפרויקט מיוחד צילמה אמנים ואנשי תקשורת כמו מיקי חיימוביץ', אלי פיניש, דביר בנדק וישראל אהרוני כשעל זרועם כתובה המילה "סליחה". "הממשלה לדורותיה חייבת לבקש סליחה מהניצולים", אומר פיניש, "אנחנו רק הנציגים שמעלים את המודעות"
רגע לפני שיהיה באמת מאוחר מדי, החליטה הצלמת דפנה בן־נון שהגיע הזמן לבקש סליחה מניצולי השואה שעדיין חיים בינינו על ההזנחה והשכחה שהפכו למנת חלקם, ופנתה לעשרות אמנים ואנשי ציבור בבקשה להצטרף לפרויקט הסליחה שלה. 24 מהם נרתמו לפרויקט הצילומים המרגש, בהם מיקי חיימוביץ', אלי פיניש, צחי הלוי, דביר בנדק, ישראל אהרוני, רן שריג, עינת שרוף, יונה אליאן, ששי קשת ומיקי קם. כולם צולמו כשעל זרועם כתובה המילה "סליחה". "יצרתי את הפרויקט מתוך ייאוש ותסכול", אומרת בן־נון. "כל כך הרבה ניצולי שואה הלכו לעולמם מבלי שקיבלו את מה שמגיע להם. אני מרגישה שמגיעה להם ולניצולים שעדיין בחיים התנצלות".
אל בן־נון הצטרפו עמותת "אביב" המסייעת לניצולים במיצוי זכויותיהם, וצוות עוזרים שנרתמו לפרויקט בהתנדבות. כל הצילומים נעשו בשחור־לבן. "הקונספט היה להוציא את הניצולים מהצללים אל האור", היא מדגישה. "זה לא הידוענים שמתנצלים, אנחנו כחברה וכמדינה צריכים להתנצל בפניהם".
"הממשלה לדורותיה היא זו שצריכה לבקש סליחה מניצולי השואה על היחס אליהם לאורך השנים, על הקצאת הכספים הלא נכונה ועל הטיפול הכושל", אומר אלי פיניש. "אנחנו רק הנציגים שמעלים את המודעות. לא מספיק רק להגיד סליחה. צריך להזכיר שיש ניצולים שעדיין חיים בינינו ולא מקבלים את הזכויות שמגיעות להם. כולם נזכרים לזעוק לפני יום השואה, אבל האחריות שלנו היא לדאוג לניצולים לאורך כל השנה".
"יותר משאנחנו צריכים לבקש סליחה מהניצולים, אנו צריכים לבקש סליחה מעצמנו, על שאנחנו צריכים לקבל את סליחתם", אומרת מיקי קם. "בזכותם אנחנו יכולים להפוך לאנשים חומלים, נדיבים וטובים יותר ולהבטיח ששואה כזאת לא תישנה".
בן־נון מצלמת ברחבי העולם בעלי חיים בסכנת הכחדה ומעבירה הרצאות להעלאת המודעות לנושא. ב־2011 זכה צילום לווייתני בלוגה שלה בתחרות של ה"נשיונל ג'אוגרפיק", ושנה מאוחר יותר נבחר צילום פינגווין קיסר שלה לייצג את התערוכה הגדולה של המגזין בסיאול. הפעם התגייסה לפרויקט חברתי שקשור לאנשים. "מי שהצטרף עשה זאת מכל הלב", היא אומרת. "היו גם כאלה שאמרו לי, 'מה לי ולניצולי שואה? כאב לי מאוד לשמוע את זה. גם לי אין ניצולי שואה במשפחה, אבל זה לא אומר שניצולי שואה לא קשורים אליי. אם אין לך קשישים במשפחה זה אומר שהתעללות בקשישים לא מעניינת אותך?! אם אין לך ילדים זה אומר שלא צריך להיות לך אכפת שיש מקומות שבהם מתעללים בילדים?! החברה שלנו מאבדת את הרגישות שלה וזה מעציב אותי".
*****
עוזר צלם: מוטי וגמן | עוזרת הפקה: גלי חנן | איפור: סבינה רפאל, שירן נטשה רוסק, עידית רון-פרופטה, ליאו בן-דוד | מוזיקה לסרטון: איתמר גרוס | עיבוד תמונות: עומרי דדון