ידיעות אחרונות
הכי מטוקבקות
    צילום : ידיעות אחרונות
    7 לילות • 24.04.2017
    משפחתולוגיה
    'זה רק סוף העולם' של הכוכב הצעיר קסבייה דולאן יפצל את המבקרים והצופים
    בנימין טוביאס

    לכולנו יש זיכרון ממפגש משפחתי שהשתבש, התגלגל לריב היסטרי והותיר את כל בני המשפחה מצולקים. הבמאי־כוכב הקנדי קסבייה דולאן - שבגיל 28 עומד עם רזומה מעורר קנאה של שישה סרטים מלאים מאחוריו, וגם הקליפ ל'Hello' של אדל – נהנה לצלול לתוך הרעל הזה.

     

    התחושה לרגעים ב'זה רק סוף העולם' היא שדולאן צפה בכל הסרטים הישראליים שמתרחשים בארוחת חג או בשבעה, ואז עשה את גרסת הפי אלף. הוא מספר על צעיר הומו (גספר אוליאל) שחוזר למשפחתו אחרי 12 שנה של נתק, כדי לבשר להם שהוא גוסס. כל אחד שרוט יותר מהשני: האמא המטורללת (נטלי ביי), האח הגדול הבריון (וינסנט קאסל, 'בלתי הפיך'), אשתו הפגיעה והשקטה (מריון קוטיאר המצוינת) ואחותו הקטנה והאבודה (ליה סיידו מ'כחול הוא הצבע החם ביותר'). במשך שעה וחצי, שאמורה פחות או יותר לחפוף את זמן המפגש בסרט, הם מטיחים זה בזה את כל ההאשמות האפשריות, פוצעים, כואבים וגם משלימים לפעמים.

     

     

     

    אפשר להבין למה סרטו החדש של דולאן זכה בפרס השני בקאן אבל גם פיצל מנגד את המבקרים והצופים. חלקם ממש לא סבלו את הסרט ההיסטרי והצעקני במכוון הזה. דולאן הוא תמיד במאי שזורח במצבים של מלודרמה והיסטריה משפחתית, כמו ב'מאמי' הגאוני מלפני שנתיים, ולא סתם הוא מושווה לאלמודובר.

     

    אבל דווקא בסרט הראשון שלו שבו מככבים כוכבים מקצועיים מהשורה הראשונה של הקולנוע הצרפתי, וגם בסרטו היחיד שמבוסס על מחזה שלא הוא כתב, יש תחושה של חוסר עידון וליטוש. במובנים רבים, זה מרגיש כמו צעד אחורה מבחינתו - לקולנוע אלים, בוסרי וראשוני יותר.

     

    לדעתי זה בדיוק מה שהופך את 'זה רק סוף העולם' לסרט מרתק, וכזה שבכמה סצנות מצליח לגרום לקוצר נשימה אצל הצופים מרוב כאב ואכזריות. מומלץ, גם אם לא לכל אחד.

     


    פרסום ראשון: 24.04.17 , 22:48