דמיינו לכם ערימות גדולות של קנאביס ירוק ועשרות ידיים מיומנות שגוזמות את הפרחים. מפרידות בין הפרחים לגבעולים ולעלים. דמיינו ריח חזק וירוק נישא באוויר ועובדים בחלוקים לבנים מחייכים. ברקע בוקעת מהרדיו מוסיקה נעימה. המראה סוריאליסטי במיוחד כשמגלים שהעובדים האלו הם לא צעירים עם ראסטות אחרי טיול בהודו שמבקשים לחסוך כסף לטיול הבא, אלא דווקא פנסיונרים מיושבים בדעתם, שרובם, כך הם מספרים, מעולם לא ניסו לעשן מהצמח הירוק מימיהם.
עובד אחר חושף: "אני עובד פה שנתיים, בהתחלה חשבתי שמעשנים את העלים — כאן למדתי שאת העלים זורקים לפח ורק את הפרחים מעשנים. אני יודע שזה מקל על הכאבים של המון חולים, היום יש פחות פחד לנסות את החומר הזה כשיש כאבים רציניים".
"העבודה עוברת מהר מאוד", מספר אחד הגמלאים האחרים. "אני מגיע בשעה שבע, לא מזיז את הידיים וכבר השעה אחת ונגמר היום". ועובדת אחרת מוסיפה שהפכה ליעד מבוקש לפניות ולבקשות מאז שהחלה לעבוד בחווה: "היום הרבה אנשים רוצים לנסות, המודעות כבר יותר קיימת ואנשים הרבה פעמים מבקשים תעזרי לי, תגידי לי איך להשיג, מה עושים אנשים שרוצים לנסות ואני תמיד מאחלת לעצמי שאני לא אצטרך לנסות את זה. אבל זה בפירוש לפי עדות של אנשים יותר טוב מכל תרופה אחרת לשיכוך כאבים".
שקשוקה בראש טוב
חוות שיח מעסיקה 15 גמלאים וגמלאיות. "זו חווה חקלאית שמגדלת נכון להיום 13 זנים פעילים של צמח הקנאביס לצרכים רפואיים", אומרת אחת המנהלות. "הפנסיונרים עובדים בשלב הקיטום. הם בעצם קוטמים את הראש של הצמח מהגבעול. זו עבודה שצריך בשבילה מיומנות מיוחדת כי הראש של הקנאביס נמצא בחלק מאוד פנימי של הצמח וכדי לא לפגוע בו צריך לדעת איך לגזום. זה חלק מאוד עדין, והעבודה של הקיטום היא עבודה עדינה — כמו שעוטפים קרמבו. זו עבודה מאוד עדינה ומאוד ספציפית ולכל זן יש סוג קיטום שונה. כמובן שהפנסיונרים צריכים גם לוודא שהצמח טרי ובריא, כמו בהרבה מקצועות חקלאיים. הפנסיונרים עובדים בכל פעם על זן אחר ואחרי הקיטום הם מעבירים אותו לשלב הייבוש והאחסנה".
הם יושבים סביב השולחן וגוזמים. העבודה עצמה נראית מונוטונית, "אבל יש גם את ההוויי של החווה עצמה. כל יום בעשר אנחנו מתיישבים לאכול ארוחת בוקר משותפת. כולם מפסיקים את העבודה, לא משנה אם זה במחלקה הביולוגית שמפתחת זנים חדשים או במחלקות אחרות. אחד החברים מבשל חביתות או שקשוקה, עושים סלטים מביאים לחמים וגבינות ואוכלים יחד. יש כאן אווירה מאוד טובה ונעימה".
הקנאביס הרפואי שמיוצר בחווה נועד למטופלים שיש להם רישיון בתוקף ממשרד הבריאות. "יש מנעד מאוד רחב של התוויה לקנאביס רפואי. היום יש מטופלים עם סרטן, נפגעי תאונות, חולי פרקינסון, סובלים מפוסט־טראומה, ניוון שרירים, יש טיפול גם בשמן שמופק מקנאביס לילדים אוטיסטים, ואפילו מסייעים איתו למשתקמים מהתמכרות לאלכוהול ולסמים קשים.
"כשאנשים מגיעים אלינו אנחנו רק בודקים שהם מחזיקים ברישיון ומה המינון שמגיע להם — כמה הם צריכים לצרוך בחודש — ואנחנו נותנים להם אספקה חודשית. אנחנו לא יודעים ממה הם סובלים ואנחנו לא שואלים. מטופל חדש מגיע ומקבל ערכת התנסות שבה יש שניים־שלושה גרמים מכל פורמולה וכך הוא יכול להתנסות ולבדוק מה המינון והזן שמשפיע עליו הכי טוב".
נהנים כפליים
בין הפנסיונרים אפשר למצוא גם את אסתי ארדון בת ה־76. "אני עובדת כאן כבר שש שנים. זאת בעצם עבודה חקלאית והיא מאוד כיפית, אני אוהבת את העבודה הזאת. יש ימים שאנחנו עובדים גם שמונה שעות ביום, כל העובדים כבר חברים ואנחנו מאוד סומכים אחד על השני. כולם ישראלים, הצעירים והמבוגרים עובדים יחד וזה מאוד יפה. אנשים לא מגיעים לכאן כי אין להם מה לאכול — הם באים כי נעים לנו יחד ואנחנו עובדים בכיף".
אהרון ציגן בן 72 עובד מזה שלוש שנים וחצי בחווה. "ממש כיף לעבוד פה", הוא אומר. "אנחנו כל הזמן מדברים בינינו, תאמיני לי שאדם בן 72 יש לו הרבה מה לספר. זה ממש סוג של פרלמנט על. מנהלים את העולם, את המדינה, את החווה ואת החיים של כולם. תעסוקה בגילנו זה כיף, יש לך למה לקום בבוקר ואחרי הצהריים עוד נשארות שעות לזמן פרטי. אני לא מתקן את העולם אבל אם אני עושה משהו שגם עוזר למישהו זו עבודה שגורמת לך ליהנות כפליים".
בתחילת חודש יוני יתקיים בישראל הכנס המדעי־טכנולוגי Cann10. מדובר באירוע בינלאומי בראשות פרופ' רפאל משולם, חתן פרס ישראל ומחשובי החוקרים בתחום הקנאביס הרפואי, שנערך זו השנה השנייה. בכנס צפויים להשתתף מאות רופאים, חוקרים, אגרונומים, חברות טכנולוגיה ויזמי היי־טק בענף הישראלי והעולמי. הכנס יתמקד בתחום הקנאביס הרפואי.
שי אברהם, בעלים שותף בחוות שיח, ויועץ לכנס Cann10: "התופעה שגמלאים עובדים בחווה לגידול קנאביס לא הייתה מתרחשת פעם. השינוי הזה הוא מהפכה של ממש בסטיגמה שנוצרה סביב צמח הקנאביס, וזה המון בזכות התקשורת. בכנס Cann10 ייערך מושב שנקרא 'שינויים בסטטוס הקנאביס הרפואי — השפעות על החברה ועל בריאות הציבור' ובו ידובר על השינוי התודעתי שנוצר בשנים האחרונות בתפיסת הציבור את הצמח הרפואי מסם מסוכן לצמח מרפא. היום אנשים מבינים שהשד אינו כזה נורא כפי שסברו בעבר".
