רביעי 21 בנובמבר 2018
בפייסבוקבטוויטרבאינסטגרם
נגישות
ידיעות אחרונות
הכי מטוקבקות
    מיינפיק אלכס פישמן
    המוסף לשבת • 27.04.2017
    עידן ארגמן
    נדב ארגמן אוהב לרוץ, ולא רק על מתקן הכושר במטה השב"כ. מיד עם מינויו לראש השירות, לפני שנה בדיוק, הוא הציג את "תוכנית 5 הנקודות" שנחשפת כאן לראשונה. מאז הספיק להקים שלושה אגפים חדשים, להחליף שבעה בכירים בדרגות מקבילות לאלוף, להיפגש עם שמונה מנהלים של ארגוני ביון זרים, וגם לסכל לא מעט פיגועים. האם כל זה יעמוד בקרוב למבחן בעזה? בשב"כ מעריכים שאפשר למנוע את הפיצוץ
    אלכס פישמן

    מעט מאוד השתנה בסדר היום של נדב ארגמן מאז מינויו לראש השב"כ. בכל יום, בשש בבוקר, הוא רץ במשך שעה במתקן הכושר של מטה השב"כ. זו השעה שלו, לבד, עם המחשבות. וככל שהוא מעלה את דרגות הקושי, כך המחשבות והרעיונות רצים מהר יותר.

    ארגמן עם נתניהו. אחד מתפקידיו החשובים הוא להמליץ מתי לתקוף ומתי מוטב להבליג
    ארגמן עם נתניהו. אחד מתפקידיו החשובים הוא להמליץ מתי לתקוף ומתי מוטב להבליג

     

    ארגמן, הסוגר בימים אלה שנה ראשונה לכהונתו, בא לתפקיד ראש השב"כ עם תוכנית סדורה, מפורטת. מעט מאוד מנהלים מגיעים לתפקיד בכיר כזה עם תוכנית כה מורכבת, ומצליחים לממש אותה במינימום זעזועים. ברגע שנודע לו שהוא מועמד לתפקיד ראש שירות ביטחון כללי הוא העלה על הנייר מחשבות ורעיונות שצבר משך שנים ארוכות, התייעץ עם גורמים בתוך השב"כ ומחוצה לו וגיבש את תוכנית חמש הנקודות שלו, שאותה הציג כבר בשבוע הראשון שלו בתפקיד בפני שכבת המנהלים של השירות, מרמת ראש ענף ומעלה. שנה חלפה, וטביעות האצבע שלו מורגשות בכל פינה. אין פלא שהוא נהנה מכל רגע בתפקיד, וגם לא מסתיר את זה.

     

    בתוך שנה הקים ארגמן שלושה אגפים חדשים והספיק להחליף שבעה ראשי אגפים, מנהלים בדרגה מקבילה לאלוף. למעשה, הוא בנה לעצמו מטה חדש הבנוי מאנשים שבחר אישית לעבוד איתם. טוענים כלפיו ששניים מתוך שלושת ראשי האגפים הקרובים אליו ביותר, אלה שמנהלים את הארגון ביום־יום, לא צמחו בשורות המגזר הערבי בשב"כ, ממנו יצאו באופן מסורתי ראשי שב"כ לדורותיהם, אלא מאגף המבצעים. ארגמן ספג ביקורת דומה בעצמו, שכן גם הוא צמח באגף המבצעים – מתפקיד לוחם מן השורה ועד לראש אגף המבצעים - והטיעון הזה נשלף כנגדו כאשר מונה לתפקיד. היום, אחרי שנה בתפקיד, הוא יכול בשקט להשיב למקטרגים: בחרתי את האנשים הטובים ביותר מליבת העשייה של הארגון. או בלשון פחות דיפלומטית: תפסיקו לבלבל לי את המוח.

     

    ברוח זו, כל הבכירים בשב"כ פונים אליו בשמו הפרטי: נדב. לא אדוני, לא המנהל, לא הבוס, לא ראש שירות. אגב, גם שכבת תתי־האלופים באמ"ן, רובה ככולה, מגיעה בשנים האחרונות מקרב אנשי המבצעים ביחידות המיוחדות. אולי משום שארגוני הביון מתמקדים יותר ויותר במבצעים ובטכנולוגיות, שכן הם אלה המנהלים למעשה את מה שמכונה מב"מ (המלחמה שבין המלחמות): הלחימה החשאית היומיומית, מול ההתפשטות האיראנית באזור ומול הג'יהאד העולמי.

     

    נדב ארגמן שבר את שרידי המחיצות עם אמ"ן ועם המוסד, מה שמביא היום לתוצאות טובות יותר במבצעי סיכול טרור וריגול בזירות רחוקות. יש בתוך השב"כ מי שמצביעים על זה כהישג החשוב ביותר שלו בשנה הראשונה לכהונתו. ארגמן עצמו הספיק השנה לפגוש, אישית, לפנות שמונה ראשי ארגוני ביון ידידותיים בעולם, בהם ראש ה־FBI האמריקאי, ראש ה־MI 6 הבריטי ועוד. היכולת לקיים שיתופי פעולה אינטימיים עם שירותי ביטחון פנים בעולם – בעידן הג'יהאד העולמי וההתמודדות עם מלחמת הסייבר – היא נכס אסטרטגי בפני עצמו.

     

    מסר למשוחררי עסקת שליט

     

    אבל עם כל ההערכה לשינויים הארגוניים, השב"כ נבחן, לפני הכל, על פי התוצאות היומיומיות. למרות שחמאס, על פי הגדרת שב"כ, נמצא במצוקה האסטרטגית הקשה ביותר מאז הקמתו, זה לא מנע ממנו להכפיל ולשלש בשנה האחרונה את מאמציו להוציא מהגדה פיגועים נגד ישראל. חמאס מנסה לרכוב על אינתיפאדת הבודדים ולעודד אותה, לצד הקמתם והפעלתם של תאי טרור מסודרים בגדה. למרות חידוש קשריה הדיפלומטיים עם ישראל, טורקיה ממשיכה לתמוך בטרור החמאסי המתארח על אדמתה. מכל עבר יוצאות פקודות, זורמים כספים, מוברחים אמצעי לחימה, מגויסים פעילים. אבל למרות כל המאמץ הזה הצליח חמאס להוציא אל הפועל בשנת 2016 רק אחוז אחד (!) מתוך שלל התוכניות שלו להוצאת פיגועים מהגדה. חלק לא מבוטל  מתוך כ־350  פיגועים משמעותיים שסוכלו בשנה שעברה היו פיגועי חמאס. השב"כ עצר 114 חוליות של החמאס הצבאי בגדה, מספר כמעט כפול בהשוואה ל־2015.

     

    מאחרי המספרים היבשים האלה הללו מסתתרים סיכולים של 16 פיגועי התאבדות בתחנות הסעה ובמרכזי ערים בישראל, בהן חיפה וירושלים, וסיכול של 16 תוכניות קונקרטיות לחטיפת חיילים ואזרחים ישראלים. מדובר במגה־פיגועים, ולא רק של חמאס. בספטמבר 2016 סיכל השב"כ תוכנית של הג'יהאד האיסלאמי ברצועה לפוצץ אולם שמחות בדרום הארץ באמצעות שוהים בלתי חוקיים, שחלקם עבדו באותו אולם. החוליה כבר שכרה דירה בישראל, גם כדי לארגן פיגוע מיקוח הכולל חטיפת חייל.

     

    סביר להניח שגם ההתרעות על פיגועים בגבול מצרים מגיעות מהשב"כ, האחראי מאז 2011 על סיכול פיגועים מסיני, כולל כאלה של גורמי דאעש, הממשיכים לשתף פעולה עם חמאס בתחום המבצעי. במהלך חג הפסח נסגר מעבר טאבה. זה קרה מיד אחרי חיסולו של איש מפקדת הגדה המערבית של חמאס בעזה, מאזן פוקהא. ראש השב"כ הזהיר אז בוועדת החוץ והביטחון שיש צפי להגברת היקף הפיגועים במהלך החג, כחלק מן המאמץ של החמאס לנקום את מותו. אם אכן יש לישראל יד ורגל בפרשייה הזו, אז מישהו ביקש להבהיר לאותה קבוצה של פחות מעשרה פעילים, משוחררי עסקת שליט, המנהלים מהרצועה את טרור חמאס בגדה, שמוטב להם להוריד פרופיל בפעילות הטרור, כי יש לזה מחירים אישיים.

     

    עוד סיבוב של מלחמה עם חמאס בקיץ, או אפילו התפרצות אלימה בגדה, הם לא כורח המציאות. להפך. בשב"כ דווקא מאמינים שאפשר להמשיך לנהל ולהכיל את הסכסוך מבלי להביא לפיצוץ ומבלי לחייב את הצבא להיכנס שוב לתוך הרצועה, בכל הכוח, ללא תכלית ברורה. ההערכה היא שאם ישראל, הבונה היום את המכשול מול הרצועה, תעשה זאת בפרופיל נמוך ככל האפשר, יש סבירות גבוהה שחמאס לא יראה בבניית החומה התת־קרקעית עילה לסיבוב נוסף. בכך מאמינים, אגב, לא רק בצמרת השב"כ, אלא גם בצמרת צה"ל.

     

    התחזיות הקודרות הנשמעות היום סביב בניית המכשול, ומנבאות מלחמה מעבר לפינה, מזכירות במידה רבה את המניפולציות וההפחדות סביב איום המנהרות. במפגשים שהוא מקיים עם הדרג המדיני ועם דרגים מקצועיים מקבילים לו שב ראש השב"כ ארגמן וחוזר על המנטרה: בצוק איתן הכרנו את המנהרות וגם היום אנחנו מכירים את המנהרות. לשיטתו, המנהרות לא היו אף פעם בעיה אסטרטגית, והן לא מהוות בעיה אסטרטגית גם היום. מבחינת השב"כ, הדיוק בהגדרת האיום הוא לא רק עניין של סמנטיקה. אם המנהרות מוגדרות כאיום אסטרטגי, כי אז סדר העדיפויות של כל גופי הביטחון צריך להשתנות. והן לא.

     

    הגדרות מדויקות של האיומים מאפשרות גם מדידה נכונה של הטמפרטורות ברצועה בכל רגע נתון. דרגות הנפיצות והחום הבוקעות מהאזור הזה הן אלה הקובעות, בין השאר, את רמת הפעילות של צה"ל: מתי להפציץ בעוצמה גדולה ומתי אפשר להסתפק בפחות כדי שלא להדליק בעירה. זה לא מקרי שעל רקטה אחת הנופלת בשטח ישראל מגיבים באש גדולה, ועל ירי אחר מגיבים באופן סמלי. השב"כ, לצורך העניין, הוא המדחום. השב"כ, יחד עם אמ"ן, מופקד על יצירת תמונת המודיעין ברצועה. הטמפרטורה נמדדת מדי יום. האמנות של ראש השב"כ היא לומר לדרג הצבאי והמדיני מתי ואיפה אפשר וצריך להכות בחמאס כדי לשחוק את כוחו, ומתי מוטב להבליג כדי לא להגיע לנקודת הרתיחה. זה אחד המבחנים הגדולים של ראש השב"כ, ונראה שבמבחן הזה ארגמן עמד עד כה בהצלחה.

     

    הסוכן עם מעיל הגשם

     

    בכנס מקצועי שנערך לאחרונה בארה"ב אמר ראש ה־FBI שהאיום המרכזי על גופי הביון המסכל בעולם המערבי הם הג'יהאד העולמי והריגול הרוסי והסיני. אין שום סיבה להניח שהאיומים האלה מדלגים על ישראל. בנוסף פועל מול ישראל הריגול האיראני על שלוחותיו, כולל חיזבאללה, וקיים גם איום הריגול ממדינות ערב.

     

    הריגול היום הוא עניין הרבה פחות רומנטי מכפי שהיה פעם. הסוכן עם מעיל הגשם המצלם מסמכים בחשאי נשאר בסרטי הקולנוע. הריגול, כמו כל עולם המידע, עבר כבר מזמן אל העולם המקביל, הווירטואלי. כשהרוסים מנהלים מבצע איסופי נגד גורם כלשהו במזרח התיכון, מדובר במבצע חוצה יבשות. מבצע ריגול כזה יכול להתחיל בסנט־פטרסבורג, שם נמצאים מרכזי הסייבר הגדולים של הריגול הצבאי הרוסי (GRU) ושל שירות הביון הכללי הרוסי (FSB), חוצה את תחנות ההאזנה הרוסיות בסוריה, עובר דרך ספינות ביון רוסיות בים התיכון, ומשלב סוכנים במדינה שבה נאסף המודיעין. כדי לסכל מבצע ריגול ברמה שכזו נדרש שיתוף פעולה בין השב"כ, אמ"ן, המוסד הפרוס בחו"ל, ארה"ב ומדינות במערב ובמזרח אירופה. הימים שבהם כל ארגון ביון בישראל שמר לעצמו את היכולות ואת המידע שברשותו חלפו מן העולם, ממש כפי  ששיתוף הפעולה עם מוסדות ביון זרים הפך לכורח המציאות. כדי למנוע מתקפת סייבר לא מספיק שאתה נמצא בתוך יחידה צבאית או בתוך המתקן האסטרטגי שעליו אתה מגן. אתה צריך לבלום את המתקפה כך שלא תחדור בכלל לתחומי ישראל. את זה אפשר לבצע בהצלחה רק במבצעים הכוללים שיתוף פעולה עם מדינות נוספות.

     

    עסקי סיכול הריגול של השב"כ כיום לא דומים, אפילו לא מזכירים, את מה שנעשה בתחום לפני פחות מ־20 שנה. המונח "סיכול משולב" – כלומר, בשיתוף ארגונים ומדינות זרות – לא נולד בתקופת נדב ארגמן. אבל הכל היה תלוי באופיו של ראש השב"כ ובמדיניות שקבע באותה עת. אצל ארגמן זה הפך להיות חלק מתורת הלחימה של השב"כ. היום, כשנאבקים בהברחות אמצעי לחימה לרצועת עזה, מקיימים אמ"ן, המוסד ושב"כ ישיבות קבועות כדי להוציא אל הפועל מבצעים משותפים שאליהם מביא כל אחד את היתרון היחסי שלו. כשאמ"ן מגייס, למשל, את יכולות הסייבר של יחידת האיסוף 8200 לטובת מבצע של השב"כ, סיכוייו של מבצע כזה להצליח מזנקים במאות אחוזים. זה מה שקורה גם בוועדות משותפות לשב"כ, אמ"ן והמוסד, העוסקות בפיקוח על העברת כספים לשטחים ובמלחמה בג'יהאד העולמי. בדיונים האלה משולבת גם המשטרה, העוסקת באזרחי ישראל הנופלים בפח שטומן להם העולם האפל הזה. ב־2016 נעצרו 29 פעילי דאעש בירושלים. לצורך השוואה, ב־2015 נעצרו רק שלושה ואילו השנה, עד אמצע מארס, כבר נעצרו 11 פעילי דאעש תושבי ירושלים, נושאי תעודות זהות כחולות. בקרב ערביי ישראל בתחומי הקו הירוק נעצרו בשנה שעברה 140 אזרחים ישראלים על פעילות טרור, 36 מתוכם בגין פעילות במסגרת דאעש. השנה, עד אמצע מארס, כבר נעצרו 13 ערבים ישראלים בחשד לפעילות טרור. מחציתם קשורים לדאעש. היום משרתים בשורות דאעש בעיראק ובסוריה 25 ערבים ישראלים. כדי להגיע אל הג'יהאד העולמי צריך לעיתים "לשבת" על מסגד בבירה אירופית שבו מתגייסים המתנדבים לדאעש. יעיל יותר לעשות זאת בשיתוף פעולה עם ארגון ביון מקומי.

     

    בשנה האחרונה הפיל הג'יהאד העולמי ארבעה מטוסי נוסעים ברחבי העולם, כולל המטוס הרוסי בסיני. לאור האיום הזה, ובעקבות מדיניות השמיים הפתוחים והזינוק האדיר במספר הטיסות לישראל וממנה, מתכוון ארגמן לשים דגש מיוחד על תחום אבטחת התעופה האזרחית, ואף יוזם הקמת רשות אבטחה לאומית למטוסים.

     

    שובו של הש"ב

     

    זרוע סיכול הריגול של השב"כ הגיעה לשיא פעילותה ועוצמתה בתקופת גלי העלייה הגדולים מהגוש המזרחי בשנות ה־70 ובשנות ה־90. נדב ארגמן החליט להעמיק את יכולות סיכול הריגול נוכח תמונת המצב הבינלאומית העדכנית והתעצמות יכולות איסוף המידע של סוכנויות ביון בעולם, הנשענות על טכנולוגיות מתקדמות. הוא מתכנן בין השאר להגדיל את האגף העוסק בסיכול ריגול וחתרנות מדינית ולצרף אליו את כל הגופים העוסקים בסיכול ריגול, כולל ריגול איראני וערבי, שנמצאו עד כה במסגרות אחרות בשב"כ. כל אנשי סיכול הריגול יעבדו תחת קורת גג אחת, עם תורת לחימה אחת. לחובבי הנוסטלגיה הביטחונית: האגף הזה הוא מעין שחזור של הש"ב המקורי, שהוקם בראשית 1949 ויעודו המרכזי היה סיכול ריגול וחתרנות מדינית, בעיקר מהגוש המזרחי, לצד סיכול התארגנויות פוליטיות מקומיות שנחשדו בחתירה תחת אושיות החברה הישראלית. ב־1967 עבר הדגש לסיכול טרור פלסטיני והש"ב הפך לשב"כ.

    מודעות דרושים באתר השב"כ. תנאים מועדפים
    מודעות דרושים באתר השב"כ. תנאים מועדפים

     

    העצמת יכולות של השב"כ בסיכול הריגול נמצאת רק במקום השני בתוכנית חמש הנקודות של ארגמן. במקום הראשון עומדת העצמת הטכנולוגיות ויכולות הסייבר של הארגון. כרבע מעובדי השב"כ היום הם אנשי מקצוע בתחומי הטכנולוגיה. הם עוסקים בסייבר, ב"סיגנט" (האזנות מסוגים שונים), בניהול מבצעים טכנולוגיים ועוד. ארגמן החליט לחבר את אגף הסיגנט והסייבר עם האגף שעסק בטכנולוגיות וליצור אגף גדול אחד – אגף הטכנולוגיות למבצעים וסייבר. כל האנשים המסומנים כ"טכנולוגים" מטופלים היום, מקצועית ואישית, על ידי גורם אחד. האגף הזה מסוגל לייצר באופן אוטונומי, ללא תלות בגורמים אחרים בשב"כ, מעגל מבצעי־טכנולוגי: החל מחקר תקשורת ואיסוף מודיעין באמצעים טכנולוגיים וכלה בתקיפה. כלומר, סיכול האיום באמצעים טכנולוגיים.

     

    באגף החדש, ובאגף אחר המשמש כבית התוכנה של המערכות הממוחשבות בשב"כ, יושבים מיטב המוחות הטכנולוגיים. חלקם מועסקים בחוזים מיוחדים ובתנאים מיוחדים כבר מיום הגיוס, ובלבד שיישארו בארגון ולא ייחטפו על ידי חברות ההיי־טק.

     

    אגב, בראש אגף הטכנולוגיה למבצעים וסייבר עומד היום קצין בכיר לשעבר בצה"ל, שעד לאחרונה שימש כמפקד יחידה מרכזית באמ"ן בתחום הטכנולוגיה העילית ועבר לשרת בשב"כ. עוד עדות לשבירת החומות הבין־ארגוניות. מעבר של אנשים בין שב"כ, המוסד וצה"ל הוא כבר לא תופעה נדירה. לפעמים הם מושאלים לתקופה, לפעמים הם עוברים לצמיתות. המעבר הזה בין הארגונים הוא חלק מהסעיף הרביעי בתוכנית העבודה של ארגמן, העוסקת בהידוק שיתוף הפעולה בין הארגונים.

     

    למבצעים הטכנולוגיים – של השב"כ ושל צה"ל – היה משקל מכריע בהנמכת גובה הלהבות של גל פיגועי הבודדים, שתפס את ישראל ב־2015 חסרת אונים, מול טרור שאין לו התרעה מודיעינית. הלחימה ברשת הפכה את הקערה על פיה. שם המשחק היום הוא סמ"ת - סיכול מתקפי. זהו עוד עיקרון בתורת הלחימה של השב"כ: להגיע אל פוטנציאל האיום לפני שהוא התפרץ, לדעת הכל על האויב, להכיר את דפוסי ההתנהגות שלו, לדעת מתי הם משתנים – ולתקוף אותו לפני שיצא לדרך. מדובר בטכנולוגיות מוכרות בארגוני ביון גדולים במדינות המפותחות. הטכנולוגיות הללו מסובכות דיין כשמדובר במעקב אחר בודדים, קל וחומר כאשר מדובר במאות אלפי פוסטים מאיימים המזינים את הרשת. החוכמה היא לדעת למיין את הר המידע העצום הזה, לאתר את הגורמים המסוכנים יותר, לעקוב אחריהם ולהגיע אליהם בזמן.

     

    חלק מהטכנולוגיות ניתנות לרכישה בשוק החופשי, אבל ארגוני ביון שומרים לעצמם את הפיתוחים היחודיים ולא ששים לחלוק אותם גם עם קולגות. היכולות האלה משיקות למה שמכונה "בינה מלאכותית": תוכנה היודעת לנתח את ההתנהגות של החשוד. כל מצגת של חברת אבטחה העוסקת בסייבר מתחילה ונגמרת באמירה שקשה מאוד להימלט מעינו הפקוחה של ה"אח הגדול". ואכן, המערכות המתקדמות הללו, המופעלות למשל על ידי הביון האמריקאי, מתכתבות עם כלל מאגרי המידע והחיישנים הנמצאים במרחב הקיברנטי וסורקות כל מה שמשדר או משאיר חתימה אלקטרונית: מצלמות, תנועות בנקאיות, סלולר, רשתות חברתיות ועוד. היכולת להתיך את כל המידע העצום הזה לפרופיל התנהגות של אדם אחד הופכת את האיסוף המודיעיני בעשור האחרון לשונה בתכלית מעולם איסוף המידע שהכרנו בעבר הלא רחוק.

     

    האם "מדינת הסטארט־אפ", ישראל, שולטת בטכנולוגיות הללו? עובדה היא שבשנה שעברה הצליח השב"כ, בזכות שיפור טכנולוגי ושכלול השיטות המבצעיות, לאתר 2,200 מפגעים בודדים פוטנציאלים, מרביתם נערים ללא עבר ביטחוני. חלק מהם זכו לשיחות אזהרה בהשתתפות ההורים, כמה מאות נעצרו, ומאז נרשמה ירידה הדרגתית בפיגועי הבודדים. אלא שהטכנולוגיות הללו לא פותחו עבור המפגע הבודד. הן נוצרו כדי להתמודד עם ארגוני ביון או טרור עוינים ושם נרשמים ההישגים הדרמטיים, שלא מותירים אחריהם טביעות אצבע.

     

    אגב, למרות הקפיצה בהיקף פיגועי הבודדים ב־2015 וב־2016, שאמורה הייתה להתסיס את הגורמים הקיצוניים במגזר היהודי, יש ירידה מהותית בהיקף הטרור היהודי: מ־16 פיגועים ב־2015 לשניים ב־2016 ואפס פיגועים במהלך 2017. השינוי בתקנות אחרי רצח המשפחה בדומא, שאיפשר חקירת פיגועים שנעשו על ידי יהודים באותן שיטות שבהן נחקרים מחבלים ערבים, יצר הרתעה וחולל את השינוי.

     

    הסעיף השלישי בתוכנית העבודה של ארגמן מתייחס ל"הון האנושי" של הארגון. במסגרתו הוקם אגף חדש, המשלב את אגף ההדרכה עם גוף אחר במטה השב"כ שעסק בכתיבת תורת הלחימה של הארגון. לצד העובדה שהאגף החדש מחבר בין התפיסה המבצעית של השב"כ להדרכה, ארגמן רואה בו מכשיר שיקבע את "תו התקן" המקצועי של כל איש שב"כ. המטרה היא לשמור את הרמה המקצועית ברף מסוים, שניתן למדוד אותו. זה יחייב את אנשי המקצוע של השב"כ לצאת לקורסים ולעבור השתלמויות. מי שלא יעמוד במבחני התקן לא יקודם או שיסיים את שירותו.

     

    בימים הקרובים אמור האגף החדש להציג בפני ארגמן תוכנית לשדרוג המקצוע הבסיסי בשב"כ – אותו רכז שטח החי את השטח ומפעיל מקורות – ולהכשיר אותו לעשות שימוש נרחב יותר ביכולות הטכנולוגיות הנבנות סביבו. יש לכך חשיבות עליונה כאשר מדובר באזורים שצה"ל לא שולט בהם, כמו עזה או סיני.

     

    אן–בי–איי לתוך הלילה

     

    השינויים הארגוניים הללו מקצרים למעשה את מוטת השליטה של נדב ארגמן בארגון. בדיונים סביב השולחן שלו יושבים פחות שני ראשי אגפים. על פי תפיסת עולמו, ריכוז תחומים תחת אגפים יעודיים מאפשר גמישות נוכח תמורות טכנולוגיות עתידיות ושינויים באיומים שקשה לחזות אותם היום. ההיערכות הארגונית הזו מובילה לסעיף החמישי: תוכנית העבודה הרב־שנתית של השב"כ, המתחילה ב־2018 ואמורה להסתיים ב־2023. התוכנית מנסה להעריך אילו סוגי טכנולוגיות ואיומים נפגוש בחמש השנים הקרובות. איך, למשל, תיראה הרשות הפלסטינית. המנעד הוא קיצוני: מתהליך מדיני ועד קריסת הרשות. או כיצד ייראו חילופי השלטון ברמאללה: האם מאבק הירושה יוביל לכאוס צבאי, או שיתבצעו חילופין סמי־דמוקרטיים שיובילו את ממשיכי דרכו של אבו־מאזן לשלטון? והאם עזה מתעצמת ויוצאת למערכה נגד ישראל, או שעזה המתעצמת דווקא מרסנת את עצמה מול ישראל? האם יחיא סינוואר הופך למנהיג פוליטי, או מוביל לחידוש הטרור? השב"כ צריך לתת מענה לכל אחד מן המצבים הללו, ולספק לצבא הערכות ומידע להתמודדות מולם.

     

    יש כאן אינסוף משתנים המעמידים בפני השב"כ אתגרים ומחייבים אותו לגמישות ארגונית שתאפשר לו להתאים את עצמו במהירות לכל שינוי. את התשתית הארגונית לגמישות הזו כבר הניח ארגמן בשנה הראשונה לכהונתו. במסגרת תוכנית החומש שלו יגדל השב"כ אחרי קיפאון של ארבע שנים. עוד אנשי טכנולוגיה, אבל גם עוד חוקרים במגזר ה"יומינט", שהוא ליבו הפועם של השב"כ.

     

    בסוף היום, כשהוא חוזר לביתו ומתקשה להירדם, ארגמן שומר לעצמו תענוג פרטי שרכש ככל הנראה במהלך שירותו בארה"ב כראש מוקד האבטחה בצפון אמריקה. הוא משוגע על משחקי האן־בי־איי, המשודרים עמוק אל תוך הלילה. כמה שעות, ושוב חוזרים אל מכשיר הריצה.

     

    fishmanalex1@gmail.com

     


    פרסום ראשון: 27.04.17 , 17:31