אב אלוף

"בקורס לא סיפרתי שאבא שלי אלוף", אומרת בכר, "מלבד מי שהיה איתי בחדר, אנשים לא ידעו. גם למפקדים שלי לא סיפרתי. אני תמיד אומרת, 'אימא שלי עובדת סוציאלית, אבא בצבא'. כל הזמן אמרתי, 'רק שלא יעלו על זה'. לא בגלל שאני מתביישת. אני הכי גאה בעולם. אבל לפעמים, כשבא איזה מח"ט, טופח לך על השכם ואומר, 'הו, את הבת של בכר', זה מרגיש קצת לא נעים. לפני הטקס השבעתי את אבא שלי לא להגיד עליי מילה. הוא נאם והוא באמת לא אמר כלום. גם כשעבר בין הצוערים הוא חלף על פניי, כאילו בחיים לא נפגשנו. אני ביקשתי, והוא מאוד כיבד את זה".

מיד אחר כך עלה לשאת דברים מי שהיה באותה תקופה מפקד בה"ד 1, אבי גיל. "אבי גיל אמר ככה", משחזרת שירה, "'בין הצוערות נמצאת שירה, בתו של האלוף יוסי בכר'. הרגשתי כמו אגרוף בבטן. כולם הסתכלו עליי. זה היה רגע כזה, בין גאווה למבוכה".

סמל ראשון אוריה גולן, בנו של סגן הרמטכ"ל יאיר גולן: "כמעט חצי מהטירונות שלי העברתי בלי שיידעו מי אבא שלי. סיפרתי רק כשהרגשתי שהחבר'ה סביבי מכירים אותי, בלי שהדבר הראשון שהם יודעים עליי זה שאבא שלי סגן הרמטכ"ל. כששואלים אותי כאלה שלא יודעים, אני אומר רק 'אבא בצבא'. אם שואלים מה הוא עושה, אני אומר 'קצין'. איפה? בקריה. איפה בקריה? בסוף מגלים שהוא סגן הרמטכ"ל".

אורי זמיר, טוראי, הבן של אייל זמיר: "אני עשיתי את הטעות הזאת בשיחה האישית שלי עם המ"מ בטירונות. הוא שאל 'מה אבא שלך עושה?' ולאט־לאט עלה על זה שאבא שלי הוא מפקד פיקוד דרום. מאז אני אומר רק 'אבא שלי בגופי הביטחון'. למדתי להתחמק. לא ככה אתה רוצה שיכירו אותך. עם המפקדים שלי אף פעם לא דיברתי על זה. גם כשידעו וגם כשלא ידעו".

הם הילדים של פורום מטכ"ל, אלופי המטה הכללי של צה"ל. אומרים שהחיילים הם כמו הילדים של המפקדים שלהם, אלא שהפעם מדובר בילדים אמיתיים, כאלה שהמפקדים הביאו מהבית.

שלושה בנים ושתי בנות: סמ"ר אוריה, מפקד טנק בחטיבה 7 של השריון, בנו של סגן הרמטכ"ל האלוף יאיר גולן; אורי, טוראי בשלב האימון המתקדם בשריון (חטיבה 7), בנו של מפקד פיקוד הדרום, האלוף אייל זמיר; טוראי אופק, גם הוא משתייך לחטיבה 7 בשריון, בנו של האלוף תמיר היימן, מפקד המכללות ומפקד הגיס הצפוני; אביב, טירונית במסגרת קורס פרמדיקים, בתו של מפקד זרוע היבשה, האלוף קובי ברק; וסגן שירה, קצינת חינוך בבה"ד 1, בתו של האלוף יוסי בכר.

כינסנו אותם לרגל יום העצמאות ה־69 למדינה. כמו האבות האלופים, גם ילדיהם לא ששים לדבר. ובכל זאת, הם הסכימו להיחשף מפני שחשוב להם להעביר מסר, לספר על החיים המורכבים של אנשי הצבא, על המחיר האישי שמשלמים הם ובני משפחותיהם, וגם לחשוף משהו מהפן האנושי שמאחורי המפקד והתפקיד. "כולנו חשופים לכל מיני דברים שנאמרים על הצבא", אומרת שירה. "שוכחים שמאחורי כל מפקד יש הרבה הקרבה, תחושת שליחות, סיכון חיים של כל אחד מהם בתקופות שונות. גם ציונות, בלי ציניות. מבחינתנו אלה לא סתם מילים".

הראיון המלא - מחר בגיליון יום העצמאות ובאפליקציית ידיעות אחרונות