שישי 16 בנובמבר 2018
בפייסבוקבטוויטרבאינסטגרם
נגישות
ידיעות אחרונות
הכי מטוקבקות
    Jonathan Bloom
    מגזין חג • 30.04.2017
    "אין מקום טוב יותר בעולם ממדינת ישראל"
    הוא אחד מממציאי הרכב האוטונומי, אבל מעדיף לרכוב על אופנוע ספורט. הוא אחד המיליארדרים הגדולים במדינה, אבל את ילדיו הוא מעודד ללמוד ולעבוד במלצרות. ואין לו שום כוונה לנוח על זרי הדפנה, עד שיפצח את הדבר הבא: אינטליגנציה מלאכותית. פרופסור אמנון שעשוע, שידליק הערב משואה בהר הרצל, מדבר על פוליטיקה, כסף, חלומות, ועל מה הילדים שלכם צריכים ללמוד בבית הספר כדי להצליח
    אריאלה רינגל הופמן, אודי עציון | צילום: יונתן בלום

    צריך להתאמץ כדי למצוא את הבניין של מובילאיי באזור התעשייה הר חוצבים שבסמוך לרמות, ברחוב שכולו מבני היי־טק, שלפחות מבחוץ — יש אומרים שגם בפנים — נראה כאילו אותה רוח ארכיטקטונית נחה על הבונים. מה קרה לשלט, אנחנו שואלים את פרופסור אמנון שעשוע (57), האיש שיזם והקים את החברה שנמכרה זה עתה ב־15.3 מיליארד דולר, נגמר הכסף? "אנחנו צנועים", הוא אומר, משפט שעוד יחזור וייאמר כמה פעמים במהלך הראיון, "זאת ירושלים. ירושלים זו דרך ארץ, זו צניעות, ואני אומר את זה כמי שהיה במאה מדינות, וגר לפחות בחמש מהן".

     

    בין השאר גר בדירת מרתף בניו־יורק. "עבדתי אז ביחידת המחקר של IBM, המלגה שקיבלתי מימנה רק את שכר דירה, והמשכורת שקיבלתי שם החזיקה אותנו. אני זוכר שהבן הבכור שלנו נמרוד היה אז בן שנה, וסבל מדלקות אוזניים כל שני וחמישי, והיינו צריכים לתת לו אנטיביוטיקה שהייתה מאוד יקרה, מה גם שרק לי היה ביטוח בריאות. וכך, כל פעם שהוא חלה הלב שלי התכווץ שהנה עוד פעם צריך להוציא 80 דולר".

     

    "נהג אנושי, גם מיומן ואחראי, שולח מסרונים". שעשוע (במרכז) באירוע השקת רכב אוטונומי של ב-מ-וו צילום: גטי
    "נהג אנושי, גם מיומן ואחראי, שולח מסרונים". שעשוע (במרכז) באירוע השקת רכב אוטונומי של ב-מ-וו צילום: גטי

     

    ועכשיו קנית, יחד עם השותף שלך, זיו אבירם, כל אחד דירות במאה מיליון שקל בתל־אביב, אנחנו אומרים לו, או זה לפחות מה שהיה כתוב בעיתונים. לוקח לו כמה שניות לענות. "מי כמוכם יודע שלא צריך להאמין לכל מה שכתוב בעיתונים", הוא אומר, ספק ברצינות, ספק בצחוק. ובכל זאת, אנחנו אומרים, "אני לא רוצה להיכנס לזה", הוא אומר, "ולעצם העניין, אין לי שום כוונה לעזוב את ירושלים".

     

    העלייה האמריקאית לישראל

     

     

    חברת מובילאיי הוקמה ב־1999 על ידי שעשוע ואבירם. ב־2007 החלו יצרני המכוניות וולוו וג'נרל מוטורס למכור רכבים עם המערכת שפיתחה החברה, מערכת שידעה כבר אז להתריע על קרבה מסוכנת לרכב מלפנים ועל סטייה מנתיב. ב־2014 הונפקה מובילאיי בנאסד"ק לפי שווי של חמישה מיליארד דולר, ולפני חודשיים סיכמה אינטל האמריקאית על רכישתה תמורת סכום עתק, שכמותו לא היה במקומותינו, של 15.3 מיליארד דולר.

     

    הקשר בין החברה מירושלים וענקית השבבים האמריקאית נוצר כשהשתיים החלו לעבוד ביחד עם ב־מ־וו על פרויקט הרכב האוטונומי. זה לקח כמה פגישות עד שמנכ"ל אינטל בריאן קרזניץ' הציע לרכוש את מובילאיי. "זה לא ממש הפתיע", אומר שעשוע, "זה אמנם לא היה משהו שכיוונו אליו אבל ברגע שההצעה הונחה על השולחן יכולנו לזהות את היתרון האסטרטגי הטמון בה. כסף, צריך לזכור, היה לנו. זיו ואני היינו אנשים עשירים גם לפני העסקה, וכך גם הרבה עובדים במובילאיי. ב־2016 מכרנו מערכות ב־360 מיליון דולר והרווחנו 180 מיליון דולר. אבל הבנו שהחיבור עם חברת ענק יעניק דחיפה אדירה לפרויקט ויאפשר לממש אותו מהר יותר".

     

    ואיך נקבע המחיר? מתמקחים על עוד מאה מיליון דולר, פחות מאה מיליון?

     

    "לא. קביעת המחיר למעשה הייתה פשוטה: אינטל הסכימה לשלם, כמקובל במקרים כאלה, את מחיר השוק של מובילאיי פלוס פרמיה. וזה המספר המדהים, ששווי השוק של החברה לפני העסקה היה כ־11 מיליארד דולר".

     

    יכולתם להצליח גם בלי אינטל.

     

    "יכולנו, נכון, אבל העולם מסוכן, ויש הרבה מאוד איומים. אז התמודדנו יפה עם האיומים האלה עד לעסקה, ובמובן מסוים היינו המלך על הגבעה, אבל אסור להיות שאנן. מה שעשינו בעצם היה להחליף 200 אלף בעלי מניות בבעל מניות אחד, שהסכים למה שהיה חשוב לנו, להשאיר את הטכנולוגיה הזו בארץ, עם העובדים שלנו, ואם יהיה צורך לייבא עובדים מאמריקה לעבוד כאן".

     

    מהנדסים אמריקאים יעשו "עלייה"?

     

    "יהיה רילוקיישן. חלק יבואו לישראל, חלק יגיעו לאתרים בגרמניה ולמקומות אחרים".

     

    עובדי אינטל, שבוודאי חשופים לתקשורת שמדווחת על כל פיגוע כאן, יסכימו להגיע לירושלים?

     

    "עוד לא הגענו לנקודה הזאת, אבל אני חושב שהרבה אנשים היו רוצים לבוא לכאן. ובכל מקרה, לא יכריחו אף אחד".

     

    ועדיין יש איזו תחושת חמיצות נוכח העסקה, שהנה עוד חברה ישראלית מצליחה נמכרת לזרים.

     

    "עוד לפני העסקה טענתי שאקזיט זה דבר ראוי. אתה מכניס גורמי חוץ לישראל, גורמים שמחויבים להמשך הפיתוח והעסקת עובדים. מדובר בהשקעות אדירות שנותנות לנו המון כוח, תוך הפיכת ישראל למרכז ייצור חשוב מאוד של אינטל. זה הרבה יותר משמעותי מהמצב שבו היינו ממשיכים להיות חברה ציבורית".

     

    המחשב לא מסמס בנהיגה

     

    אינטל אכן קיבלה את הדרישה שמובילאיי תנהל את פעילותה מירושלים, ומובילאיי, חברה שמעסיקה היום כ־700 עובדים, צפויה לגדול משמעותית ולהעסיק, בתוך ארבע שנים, כ־4,000 איש. החברה תעבור לקמפוס חדש שנבנה לא הרחק מהמטה הנוכחי שלה. רק שעכשיו יש לשעשוע, בניסוח שלו, יציקה על הראש.

     

    "ישראל היא מקום מדהים, ואין לה מה להתבייש מול עמק הסיליקון. אבל יש כמה דברים שאנחנו עדיין צריכים להתקדם בהם, והאצת תהליכי התכנון, האישור והבנייה הוא אחד מהם. בניו־יורק מרימים בניין של 50 קומות בשנה וחצי, אצלנו הקמת הקמפוס תיקח לפחות ארבע שנים, וזה כשכולם רוצים לעזור לנו".

     

    לא רק אלפי עובדים חדשים יגיעו לבירה, גם עשרות מכוניות ניסוי אוטונומיות עתידות לשייט בירושלים שנבחרה להיות עיר מבחן. "כדי לבדוק רכבים אוטונומיים צריך לנסוע בעיר והיו לנו שלוש סיבות טובות לבחור בירושלים: הראשונה, שזה קרוב למובילאיי, השנייה, שהעיר אינה שטוחה ומישורית, יש בה עליות ומורדות, והסיבה השלישית היא שהנהגים הירושלמים הם אגרסיביים, ורכב אוטונומי צריך לדעת להתמודד עם סוג כזה של נהגים".

     

    למרות תאונות שאירעו בשנים האחרונות לרכבי ניסוי אוטונומיים של גוגל ואובר, שעשוע מרגיע. "בכל רכב ניסויי יישב נהג אנושי מיומן שיוכל לקחת את השליטה לידיו. נהג מיומן ולא טרמפיסט".

     

    בארה"ב עוררה רעש גדול תאונה שהתרחשה בשנה שעברה. מכונית טסלה חשמלית התנגשה במשאית, בזמן שנסעה במצב של נהג אוטונומי שאמור היה לזהות את הסכנה ולבלום. הנהג האנושי, שצפה בסרט באותו רגע, נהרג. מובילאיי סיפקה את המצלמה ואת שבב ניתוח התמונה שלה למכונית והתאונה איימה לפגוע במוניטין שלה. "חקירה של הרשויות בארה"ב קבעה שהתאונה התרחשה בסיטואציה שהמערכת עבדה מצוין, ונכשלה רק בסיטואציה שלא תוכננה להתמודד איתה — רכב שמגיע מהצד. הרשויות גם קבעו שטסלה הזהירה את הנהגים והנחתה אותם להיות ערניים ולקחת שליטה על הרכב במצב חירום, והטילו את האחריות לתאונה על הנהג. "זאת הייתה מסקנה פורצת דרך", אומר שעשוע, "הרגולטור הבין שמדובר בטכנולוגיה מצילת חיים, נוכח הסטטיסטיקה האומרת שב־90 אחוז מהתאונות הנהג אשם, וראוי להמשיך את הניסויים".

     

    בעקבות התאונה טסלה הפסיקה לרכוש מכם את המערכת, ורמזה שהיא גרמה לתאונה.

     

    "הגירושים בינינו היו מכוערים, החלפנו הצהרות פומביות ומאז לא מדברים על זה".

     

    הרכב האוטונומי אמור לצאת למכירה ב־2021, אך פעילות מסחרית שלו צפויה כבר ב־2019, בעיקר בארה"ב, בתחילה כמונית לא מאוישת, "במוניות כמו אובר יש תמריץ כלכלי גדול לעבור לנהיגה אוטונומית כי עלות הנהג היא כ־50% מעלות ההפעלה של הרכב". בשלב הבא היצרנים יציעו ללקוחות להוסיף יכולות אוטונומיות לרכב חדש תמורת תוספת של אלפי דולרים. "זה יהיה יקר בתחילה עבור רכב משפחתי, אבל לא עבור דגמי יוקרה ופאר".

     

    חשבנו שזה קורה כבר מחר.

     

    "אז זהו, שלא. האינטליגנציה המלאכותית שאנחנו זקוקים לה כדי לבנות רכב אוטונומי היא כל כך מורכבת שהמחשבים של היום לא יודעים לתמוך בה. הפער בין מה שמחשב יודע לעשות על הכביש לבין מה שהנהג האנושי יודע הוא עדיין גדול, בעיקר בניתוח מצבים".

     

    למה נהג ממוחשב יעשה פחות תאונות מנהג אנושי?

     

    "נהג אנושי, גם מיומן ואחראי, מתעייף, דעתו מוסחת, הוא חולם בהקיץ, שולח מסרונים. נהג אנושי יכול לקום בבוקר עצבני, וכל אלו, נרצה או לא, משפיעים על איכות הנהיגה. מחשב חף לגמרי מכל זה. עובד לפי החוקים שתוכנתו לו".

     

    ועדיין לנהג האנושי יש יכולת להבין מצבים מאוד מורכבים.

     

    "נכון, וזאת הסיבה שמדברים על 2021".

     

    למה לו פוליטיקה

     

    הערב, פרופסור אמנון שעשוע יהיה אחד מ־12 מדליקי המשואות. את הבקשה שלו, לצרף את זיו אבירם, שותף לחברה, שותף לדרך, חבר לחיים, דחתה הוועדה. "הסבירו לי שבכל טקס יכולים להיות רק שני זוגות והרשימה כבר סגורה", הוא אומר. הוא לא היה מרוצה מזה, אבל הוא ידליק את המשואה לבד וידבר בשם שניהם. ולא, החשיפה שלה הוא זוכה לא תשנה את תוכניותיו העתידיות. ואם אנחנו מתכוונים לפוליטיקה אז הוא ממש לא שם.

     

    אתה לא רואה את עצמך בפוליטיקה, כמו אחרים שהצליחו בעסקים, עשו הון ונכנסו לזירה הזאת?

     

    "יש משהו מאוד מאכזב בהקשר הזה. אתה מסתכל על אנשים חכמים, ונגיד, לצורך הדיון, שאני נמנה עימם, ומגלה שכל האנשים החכמים הם חכמים בתחום מאוד צר. וככל שהם טובים יותר בתחום, התחום נעשה צר יותר. ואז, כשאתה לוקח אדם שהוא טוב, טוב מאוד אפילו בתחומו, ומעביר אותו לתחום אחר ואתה מתפלא והמום ומתוסכל כשהוא מאכזב אותך, ואתה אומר לעצמך, וואו, זה היה ראש השב"כ? זה היה נשיא האוניברסיטה? אין לי שום יתרון במערכת הפוליטית, אבל אני טוב במה שאני עושה. אז עכשיו יש את מובילאיי ואורקם ויהיו עוד חברות, והעולם הזה מלא אתגרים שתהיה להם השפעה גדולה על החברה, אז למה לי להיות בפוליטיקה".

     

    אתה חבר מפלגה? מזוהה פוליטית?

     

    "לא, וזה לא משום שאין לי דעה. אני חושב שאדם שמאות אנשים עובדים תחתיו לא ראוי שיהיה מזוהה פוליטית. אם אזדהה עם אחד הצדדים של המפה הפוליטית, מה יחשוב עובד שלי שנמצא בצד השני של המפה? שאולי אני לא אקדם אותו בגלל זה?"

     

    זה לגמרי לגיטימי לאדם שתהיה לו אג'נדה פוליטית גלויה.

     

    "אדם צריך להחליט מה הוא רוצה לעשות בחיים. האם הוא כרגע מנהל את החברה שלו? האם הוא רוצה להצליח ולהשיג את המטרות שהציב בפניו, שדורשות אחדות וסולידריות בין העובדים, או שהוא רוצה להצהיר הצהרות".

     

    אתה איש עשיר, אתה תורם לפוליטיקאים?

     

    "לא, יותר מעניין אותי לתרום לעשייה חברתית".

     

    לדוגמה?

     

    "עסקת אינטל צריכה להיסגר. זה ייקח עוד כחצי שנה וברגע שהעסקה תיסגר אנחנו מתכננים להקים קרן מאוד גדולה לעניינים חברתיים ורווחה. אנחנו תורמים הרבה כבר היום לבתי חולים, לאוניברסיטאות, לקידום מיעוטים במסגרת עמותה הנקראת 'כוכבי המדבר' שמקדמת נערים מהמגזר הבדואי לסיים את הלימודים התיכוניים ולהמשיך ללימודים אקדמיים. תורמים לקידום תעסוקה של חרדים בתחום ההיי־טק. רציתי לעשות עוד משהו, ולא להסתפק בגיוס עובדים חרדים. עם זאת אני רוצה להבהיר, מובילאיי היא לא חברה פילנתרופית ולא נגייס חרדים לעבודה רק בגלל שהם חרדים. ההכלה של המגזר החרדי והערבי צריכה להיות משימה לאומית, לא משימה של חברה כזו או אחרת".

     

    אתה מוטרד מהעובדה שזה לא נעשה?

     

    "אולי יש מי שמצפה מאדם כמוני להגיד כמה אני מודאג ואיך צריך לעשות ככה או אחרת, אבל אני חושב שמדינת ישראל היא הדבר הכי טוב שיש. ביקרתי במאה ארצות ואין מקום טוב יותר ממדינת ישראל. בכל מובן. האנשים, הסולידריות, הכישרון, הסטודנטים, העובדים. בעמק הסיליקון, רק בטופ של הטופ, אולי תמצא אנשים כמו שיש כאן. אני מעדיף לראות את מחצית הכוס המלאה, שלדעתי היא 90 אחוז כוס מלאה. גם אם יש עוד מה לעשות ולתקן ולשפר".

     

    האמא היהודייה ביקשה שנשאל מה צריך הילד ללמוד בבית ספר כדי לעבוד בעתיד במובילאיי.

     

    "חמש יחידות מתמטיקה, פיזיקה, מקצועות ריאליים שהם העתיד. במיוחד מדעי המחשב. אם מסתכלים קדימה, איך ייראה העתיד, אז הכל סובב סביב תוכנה שמגדירה את האוטומציה".

     

    צריך ללמד תכנות כמו שמלמדים קריאה וכתיבה בכיתה א'?

     

    "ללמוד קידוד זה ללמוד מיומנות בסיסית. זה לא רק הצד המכני, זו החשיבה האלגוריתמית. היום כשמלמדים בבית ספר מחשבים, מלמדים איך להשתמש בפאוור פוינט. זה לא מקדם אף אחד".

     

    דיברת על זה עם בנט? עם מישהו ממשרד החינוך?

     

    "לא, ואני לא חושב שאני אומר כאן משהו חדשני. ידוע שתוכנה זה העתיד, שהמחשב יכול להחליף כל דבר שהוא רוטיני. גם לכתוב מאמר שמסכם את מה שקרה בשוק ההון באותו יום. יש הרבה עבודות, אגב, שאנחנו חושבים שיישארו לנצח, אבל הן ייעשו על ידי מחשבים. ניהול חשבונות, שירות לקוחות. סוכני נסיעות כבר עכשיו נכחדים. וגם עיתונאים לצערי".

     

    מחשב יביע את דעתו על ההתנהלות המדינית של נתניהו?

     

    "בהחלט. העורך יקבע את הרף וייצא מאמר שיתאים לרוח העיתון. נגדו או בעדו. עיתונאות תעבור מהפכה, כמו שהיא כבר עוברת מהפרינט לדיגיטל".

     

    כאבא עודדת את הילדים ללמוד תוכנה.

     

    "אני לא מעודד. הבן הבכור למד מדעי המחשב באוניברסיטה העברית והיום הוא עובד בחברת סטארט־אפ בסייבר, הבת לומדת פסיכולוגיה וחינוך, והבן הצעיר בצבא בתחום המחשבים".

     

    למה הם צריכים בכלל ללמוד, או לעבוד, עם אבא מיליארדר? שיעשו חיים, הם והנכדים שלך והנינים ובני הנינים.

     

    "כי כסף יכול להיות משחית. הילדים שלנו בונים את עתידם לבד. יום אחד הם יירשו מאיתנו מה שיירשו אבל היום הם עובדים במה שצריך, כולל במלצרות, או בעבודה למען הקהילה, כדי לממן את שכר הדירה או את האוטו. אם הם רוצים הם יכולים לקחת לפעמים את האוטו שלי, אבל אם הם רוצים אוטו לעצמם שיממנו בעצמם".

     

    זה מביך אותך שמתייחסים לעובדה שאתה מיליארדר?

     

    "ודאי שזה גורם אי־נוחות. יש תחושה של משחק סכום אפס, שאנשים אומרים, 'הוא עשיר אז זה על חשבוני', וזה נמצא באוויר, מתמצתים את האדם לפי חשבון הבנק שלו".

     

    שעשוע מעיד על עצמו שהוא אופטימיסט, אומר שאי־אפשר להיות יזם בלי להיות אופטימיסט, בלי להאמין שהסיכויים גדולים מהסיכונים.

     

    אז מה בכל זאת מדאיג אותך במציאות הישראלית?

     

    "דבר אחד שלא מדברים עליו: אנחנו היום אוכלוסייה של שמונה מיליון איש, היינו בקלות יכולים להיות 15 מיליון איש אם חוקי הגיור שלנו היו מאפשרים את זה. מדינה עם כלכלה צומחת וחזקה כמו שלנו הייתה יכולה לקלוט הרבה מאוד מהגרי עבודה שהיו רוצים לבוא אלינו ומה שהיה צריך זה רק חמש שנים של גיור קל ומהיר. שכל מי שרוצה להיות יהודי שיהיה יהודי. העלייה הרוסית הצילה אותנו כשהיינו ארבעה מיליון איש ונכנסו עוד מיליון עם יכולות והשכלה. אז תארו לכם שהיום היינו קולטים חמישה או שבעה מיליון איש כאלה".

     

    ואיפה תשים את כל המיליונים? בשטחים?

     

    "בנגב. למספרים יש כוח. יש גבול להשפעה של שמונה מיליון איש על המערכת הגיאו־פוליטית. 15 מיליון זה כבר סיפור אחר".

     

    רוכב במהירות חוקית

     

    שעשוע הוא אמנם אחד המדענים המובילים בעולם בתחום הראייה הממוחשבת ומנביאי מהפכת הרכב האוטונומי, אבל כלי הרכב המועדף עליו הוא הדבר הכי רחוק מרכב כזה: בכל יום שאינו גשום הוא מגיע למשרד באחד משני אופנועי הספורט שלו, ב־מ־וו HP4 ודוקאטי פניגאלה. ויש גם KTM390 לטיולי שטח.

     

    "בימי שישי אני יוצא לרכוב עם חברים באופני שטח, מאוד משתדל לשמר את זה וחוזר מנסיעות עבודה בימי חמישי בערב בשביל זה. אבל במשך השבוע, אופנוע זה הרכב שלי. אני מאוד נהנה מזה ולא סובל פקקי תנועה".

     

    אתה לא חושש מסטטיסטיקת התאונות באופנועים כבדים?

     

    "תאונות יכולות לקרות בכל מצב, לא רק ברכיבה באופנוע. אקראיות זה משהו שסובב אותנו כל הזמן. הכל יכול לקרות".

     

    צריך הרבה משמעת כשרוכבים על כלים כאלה מהירים.

     

    "אתה יכול לרכוב במהירות חוקית ועדיין מאוד ליהנות. אם אתה נוסע מאוד מהר אתה מסכן את עצמך. צריך ללמוד איך לנסוע על אופנוע ואתה לא לומד את זה בבית ספר לנהיגה. רכיבה נכונה היא כזאת שעשויה להיראות למתבונן מהצד כמו איזה קאמיקזה, אבל העיקרון הוא שאני צריך להיות מהיר יותר מהתנועה שמסביבי, כדי להקטין את סכנת ההתנגשות. אם אתנהג כמו מכונית, לא אשרוד הרבה שנים. אני אף פעם לא נוסע עם מכשיר קשר, טלפון - אתה צריך להיות מרוכז בשביל להבין מה נהגים עושים".

     

    שעשוע לא עוצר גם אחרי העסקה עם אינטל, וכבר חושב על החברות הבאות ועל תחום האינטליגנציה המלאכותית. "אני מאמין שלא ירחק היום שתהיה תוכנה שתקרא מאמר ותבין אותו כמו אדם מקצועי. בתחום שלי יש 20 מאמרים ביום ואתה לא יכול לקרוא ולתפוס הכל. תוכנה תוכל לעשות את זה ותוכל להציע לי כיווני מחקר. אני מאמין שזה אפשרי וארצה לפתח כזו תוכנה. אין לי זמן כרגע אבל מאמין שנגיע לזה בעוד כמה שנים".

     

    הרבה אנשים שראו "שליחות קטלנית" מפחדים מאינטליגנציה מלאכותית.

     

    "אני לא רוצה להגיד את המילה בולשיט, אבל אין לזה בסיס. אינטליגנציה מלאכותית, אם הצלחת ליצור אותה, זו בעיה שאם פתרת אותה פתרת את כל שאר הבעיות. נניח שהיה מגיע חוצן ממאדים, היינו באים ואומרים לו יש לנו סרטן, איידס והוא פותר לנו הכל. העשור הקרוב הולך להיות מאוד משמעותי בתחום הזה, נגיע לקפיצות מדרגה מאוד גבוהות. לא בטוח שניצור אינטליגנציה מלאכותית שלמה ומלאה, אבל נוכל לעשות התקדמות שתשפיע על הכלכלה".

     

    בינתיים שעשוע ואבירם בדרך לפצח את המחשוב הלביש: הגביע הקדוש שמחכה למי שיצליח לשלב מחשבים ומצלמות בצורה יעילה בסביבה שלנו, משימה שגוגל גלאס נכשל בה. "אורקם" קוראים לחברה שהם כבר מריצים כמה שנים, ומשתמשת בניתוח תמונה דיגיטלי כדי לסייע לכבדי ראייה ואף לעיוורים. מצלמה שממוקמת על המשקפיים, צופה לכיוון שאליו מסתכל המשתמש, יכולה להקריא לו שלטי דרך, תוויות מוצרים בסופרמרקט, ולזהות פרצופים. המערכת כבר נמכרת, ובחודשים הקרובים תשיק אורקם מוצר נוסף לסובלים מפרוספוגנוזיה (חוסר היכולת לזהות פרצופים), שמורכב ממצלמה הממוקמת על דש הבגד ומחשב שנישא על הגוף.

     

    "יש קבוצה די גדולה באוכלוסייה, 2.5 אחוז, שיש להם פגם בזיהוי פרצופים. המכשיר הזה על הבגד נועד לסייע להם. אבל הוא גם יוכל לסייע לכל מי שצריך לזהות הרבה פרצופים, בכנסים מקצועיים. כל פרצוף שכבר נמצא בזיכרון המערכת, היא תאמר לו את שמו באוזנייה. לי למשל אירוע חברה זה הדבר הכי קשה, כולם מכירים אותי ואני מכיר רק חלק מהעובדים".

     

    אורקם יכולה גם להיות משהו גדול כמו מובילאיי?

     

    "אני חושב שכן. כרגע הערך העיקרי הוא לאנשים עם מוגבלות, אנחנו משיקים מוצרים חדשים ומקטינים את הגודל של המכשיר הקלאסי של החברה לאנשים עם מגבלות ראייה. 2018 יכולה להיות מתאימה לצאת לתהליך של הנפקה. בהמשך נגיע עם אורקם למוצר שהוא נגיש לכל בני האדם, טכנולוגיה לבישה לכל אחד. עוזר אישי, משהו שיושב עליך בצורה לא בולטת מדי, מתקשר לך עם הנייד וכל הזמן צופה. זה עוד עין, עוד מוח".

     


    פרסום ראשון: 30.04.17 , 14:53