"חשתי שגג הבית דולף, נכשלתי בניסיון לתקנו והחלטתי לעזוב". כך כתב תא"ל אלי בן־מאיר, מי שהיה ראש חטיבת המחקר באגף המודיעין של צה"ל, בפוסט שהעלה לפייסבוק ובו התייחס לראשונה לנסיבות פרישתו מהתפקיד שטילטלה את הצבא לפני כשנה.

תא"ל בן־מאיר שימש בתפקידו האחרון "המעריך הלאומי", התפקיד מספר 2 באמ"ן ואחד התפקידים המרכזיים והחשובים ביותר בצה"ל כולו. בעבר הוא שימש קצין מודיעין חטיבתי, קמ"ן אוגדה וקצין המודיעין של פיקוד הדרום. בהמשך שירת כנספח המודיעין בארה"ב וכקצין מודיעין ראשי, עד שמונה לתפקיד ראש חטיבת המחקר בקיץ 2015. אולם זמן קצר אחרי המינוי התגלעו חילוקי דעות קשים בינו לבין ראש אמ"ן, אלוף הרצי הלוי, סביב נושאים מקצועיים בליבת העשייה המודיעינית, ובהם הקצאת המשאבים למשימות השונות. את הפערים בין השניים אפשר להגדיר כדרמטיים.

הלוי ובן־מאיר נפגשו כמה פעמים בניסיון לגשר על הפערים, וגם הרמטכ"ל, רב־אלוף גדי איזנקוט, ניסה להתערב ולמנוע את המשבר ואת התפטרותו של הקצין המוערך. כשקצין בתפקיד כל כך מרכזי בוחר להניח את המפתחות ולעזוב בטריקת דלת, זו מכה קשה גם למפקדו הישיר, הלוי, וגם לרמטכ"ל.

למרות הניסיונות של אמ"ן לשדר עסקים כרגיל, הפרישה של בן־מאיר טילטלה את הארגון ופגעה במעמדו של העומד בראשו, שמאז מנסה לייצב את המערכת אך נתקל בביקורת על כך שהוא בוחר לקדם קצינים מיחידות מיוחדות על פני קציני מחקר ואנשי מודיעין קלאסיים.

לפני יומיים, כאמור, ביומו הראשון כאזרח, התבטא בן־מאיר לראשונה בנושא כשכתב בפייסבוק: "היום אני משתחרר אחרי כמעט 30 שנות שירות בחיל המודיעין. חיל שהיה ביתי השני, ולרוב הראשון במרבית התקופה — עד ממש לקראת סופה — שבה חשתי שגג הבית דולף, נכשלתי בניסיון לתקנו והחלטתי לעזוב". בן־מאיר לא פירט, אבל אפשר להעריך שבעתיד הוא יוסיף פרטים, וגם אם חלקם יהיו מסווגים, ניתן אולי יהיה להבין מה התרחש בין כותלי האגף החשאי.