yed300250
הכי מטוקבקות
    צילום : ידיעות אחרונות
    7 לילות • 03.05.2017
    מה הכי מפחיד אותי? שהתהליכים שאני מזהה כאן יימשכו ונידרדר למשטר דיקטטורי
    רז שכניק

    מיקי חיימוביץ', נשואה ואם לשניים, נולדה בשנת 1962 וגדלה בת"א. למדה בתיכון חדש. שירתה בצה"ל בבה"ד 12 ואחרי השירות למדה באוניברסיטת תל־אביב. את תפקידה הראשון בתקשורת עשתה בערוץ הראשון, כתחקירנית. ב־1990 הגישה את החדשות המקומיות של הכבלים ובהמשך הצטרפה לחברת החדשות של ערוץ 2 עם הקמתה ב־1993. ב־2002 עברה להגיש את חדשות 10 לצד יעקב אילון, עד 2011. מגישה בימים אלה את תוכנית התחקירים 'המערכת' בזכיינית ערוץ 2 רשת.

     

    איזו עצה היית נותנת למיקי בת ה־16 ?

     

    "אמא ואבא יודעים דבר או שניים. וכדאי להקשיב להם. חשבתי שאני יודעת יותר טוב מהם, זו הייתה תקופה שדור ההורים היה מאוד שונה, גלותי יותר, והייתה התרחקות ומחשבה שהם לא ממש יכולים להבין אותי. בדיעבד ברור לי שהיה להם כל כך הרבה לתת לי, תרבותית וערכית, רק הייתי צריכה להיות פחות ביקורתית כלפיהם. וגם, זה ממש לא נורא שהיפה של השכבה לא מסתכל עלייך. את תגיעי הרבה יותר רחוק ממנו".

     

    מה החופשה הכי גרועה שהייתה לך?

     

    "בחופשה הראשונה שלי עם אלי בקפריסין, החלקנו עם הקטנוע. לא קרה משהו רציני, שריטה קטנה וכמעט בלתי נראית, אבל בעלת חברת ההשכרה צרחה עלינו כמו משוגעת, ברחנו משם וחשבנו שלעולם לא נוכל לחזור יותר לאי".

     

    מתי היית הכי מאושרת?

     

    "אין רגע כזה אחד, החיים מורכבים מאוסף ענק של רגעים על כל הספקטרום הרגשי. נהוג לומר רגעי הלידה של הילדים או החתונה אבל דווקא האירועים האלה היו מלווים בכל כך הרבה סטרס שקשה לתאר אותם כאושר מוחלט. אני מאושרת כשאני מצליחה להשיג משהו שעבדתי עליו קשה, כמו הרגע שבו סיימתי בפעם הראשונה טריאתלון. הייתי מאושרת לא מזמן כשחגגנו ארבע שנים ל'מיטלס מאנדיי' עם כל השותפים".

     

    מאיזה הרגל היית רוצה להיפטר?

     

    "לאכול את העור שמסביב לציפורניים ולשחק עם השיער כל הזמן".

     

    מה מפחיד אותך?

     

    "באישי - הכי בנאלי - שיקרה משהו לילדים שלי. בלאומי - שהתהליכים שאני מזהה כאן יימשכו ונידרדר למשטר דיקטטורי של פחד, רדיפה ושלילת חופש הביטוי".

     

    מתי היית הכי קרובה למוות?

     

    "בחודש שעבר הרגשתי די קרובה. פיספסנו טיסת קונקשן באיסטנבול בדרך לצילומים באמסטרדם. האפשרות היחידה הייתה לדהור לשדה התעופה השני, כדי לנסות להספיק לעלות על טיסה משם. הרגשתי כמו ב'מירוץ למיליון', נכנסנו למונית וצעקנו לו פאסט־פאסט. הוא דהר ב־180 קמ"ש בגשם ושלג, הייתי בטוחה שנמות שם, אבל הגענו בזמן".

     

    מהי ההחמצה הגדולה של חייך?

     

    "שאבא שלי לא איתנו בשנים האחרונות, רואה את הילדים שגדלו. אבי היה חובב בעלי חיים גדול וירשתי את זה ממנו, אבל כרומני טוב הוא גם מאוד אהב בשר. הרבה פעמים אני תוהה אם היה משנה משהו בהרגלי התזונה שלו לו היה יודע את מה שאני יודעת היום על תעשיית הבשר".

     

    אם הייתה לך מכונת זמן, לאן היית חוזרת?

     

    "לימים שלפני קום המדינה. אני מקנאה באנשים שהיו שותפים לחלום ולחזון וחוו את ההתרגשות של הימים ההם, את התקווה. כשהייתי ילדה בצופים עשו לנו שורת פעולות שדימו חברות במחתרת. חשבתי אז שלו הייתי בחיים באותה תקופה הייתי בוודאי באצ"ל או בלח"י".

     

    מה הרגע הכי מביך שהיה לך?

     

    "הרגע שנכנס כבר לפנתיאון של הטלוויזיה, התקפת הצחוק הבלתי נשלטת באולפן ביום הראשון של המלחמה בעיראק".

     

    מי צריך לבקש ממך סליחה ולמה?

     

    "כשעברתי מחדשות 2 ל־10 היה קולגה שדיבר עליי בישיבת מערכת בצורה ממש מבזה. אין לי עניין להגיד מי זה, הוא יודע".

     

    ממי את צריכה לבקש סליחה ולמה?

     

    "מאמא שלי, שאני לא עומדת בציפיות שלה ולא מבלה מספיק זמן איתה".

     

    מה הדבר היחיד שחסר לך כדי לשפר את איכות חייך?

     

    "שטח אחסון במטבח".

     

    את מי היית מזמינה לארוחת החלומות שלך? 

     

    "יצחק בשביס זינגר, ג'ונתן ספרן פויר, פול מקרטני, ג'יימס קמרון וליאונרדו די קפריו. היינו חושבים יחד מה עושים כדי לצמצם את הסבל של בעלי החיים ואיך מצילים את כדור הארץ מיושביו שהורסים אותו".

     

    מה ההורים שלך אף פעם לא הבינו לגבייך?

     

    "שזה לא יעזור להגיד לי לעשות משהו, ככל שאומרים לי יותר, כך גדל הסיכוי שלא אעשה זאת".

     

    מה הדבר הכי גרוע שכתבו עלייך או אמרו לך?

     

    "לא זוכרת את הניסוח המדויק, אבל רוגל אלפר כתב עליי פעם שאין לי מה לעשות בטלוויזיה. שי גולדן כתב פעם טור שלם ונבזי במיוחד רק כי עשיתי פוני וזה הדליק אצלו איזה רצון לערוך ניתוח אופי שלם שלי. לימים שי ואני עבדנו יחד, בהתחלה היה לי קשה, אבל ככל שהכרנו התקרבנו, כמובן שזה עבר נשכח ונסלח והיום אני אוהבת אותו. הניסיון איתו הביא לכך שאני מתייחסת היום בשוויון נפש לביקורת קטלנית, אני יודעת שזו רק דעה של אדם אחד, שברוב המקרים ממש לא מכיר אותי".

     

    מה ההישג הכי גדול שלך לדעתך?

     

    "כשבחרו אותי להגיש את המהדורה לצד יעקב אילון היה לי ברור שאתעקש על כך שהחלוקה תהיה שוויונית כיוון שעד אז בערוץ הראשון זה לא היה כך. הייתי האישה הראשונה בטלוויזיה הישראלית שפתחה מהדורה מרכזית ומהבחינה הזו הייתי פורצת דרך. אני גם רואה הישג בכך שאחרי שעזבתי את החדשות הצלחתי להמציא את עצמי מחדש ב'מיטלס מאנדיי' ובתוכנית 'המערכת'".

     

    מה מדאיג אותך לפני השינה?

     

    "הבן שלי השתחרר עכשיו וזה אומר שבשלוש השנים האחרונות זה מה שהטריד אותי כשהלכתי לישון, במיוחד אם ידעתי שהוא בשטח או בשמירות. זה לא אומר שכשהוא בבית ויוצא עם חברים אני הולכת לישון בכיף. זה השלב בחיים שבו מתגעגעים לזמנים שהם היו הולכים בשמונה למיטה. בדרך כלל, גם לפני ימי צילום ל'מערכת', אני מוטרדת ממה שמחכה, אם נצליח לצלם את הכל בימים מורכבים, אם נצליח לספר את הסיפור ולהגיע אל האנשים".

     

    איזה שיר ישמיעו בלוויה שלך?

     

    "'שקט' שכתבה יונה וולך, יובל מסנר הלחין ושרה להקת בלאגן".

     

    באיזה מילה את משתמשת יותר מדי?

     

    "בעצם".

     

    מה הדבר האחרון שחיפשת בגוגל?

     

    "המסלול לטפס ברגל על הר השולחן בקייפטאון".

     

    מה הג'וב הכי גרוע שהיה לך?

     

    "שליחה על קטנוע עבור רשות הדואר. זה היה בקיץ אחד ופשוט מצאתי את עצמי שטופת זיעה כל היום. שיעשעתי את עצמי בבחירת המשרד הכי יפה בעיר".

     

    איזה סדרה כולם צריכים לראות כרגע?

     

    "'החיים עצמם'".

     

    מה התספורת הכי גרועה שהייתה לך אי פעם?

     

    "בהשראת 'דלתות מסתובבות' עם גווינית' פאלטרו, אימצתי את התספורת הקצרה שלה מהסרט. היא אולי הייתה יפה, אבל בלתי אפשרית לתחזוק. עברתי לגור במספרה".

     

    הגילטי פלז'ר שלך?

     

    "אני יודעת שלא מומלץ קמח לבן אבל אין כמו באגט טרי".

     

    מתי בכית לאחרונה?

     

    "כשראיתי סרטון של חוות החופש שבו נראה איחוד בין שתי טליות שניצלו משחיטה ולא הסכימו לאכול, לבין אמא שלהם שנמצאה והובאה מאוחר יותר. הפעיות של הטליות והלחץ של האמא היו כל כך אנושיים והיוו דוגמה כל כך מוחשית לאמהוּּת שפשוט אי־אפשר היה שלא לבכות. בכיתי מהתרגשות מהרגע הזה אבל גם על כל אותם עגלים וטלאים ואפרוחים שלא זוכים בכלל למגע של אמא ובעיקר על האמהות האלה שממליטות ופרי בטנן נלקח מהן תוך דקות בגלל הדרך שבה מתנהלת תעשיית החלב".

     

    מה הדבר שהכי משגע אותך כרגע?

     

    "שבכל סרט כמעט שאנחנו עושים ב'מערכת', אנחנו מגיעים למסקנה שיש כאן שרשרת של כשלים שמה שמאחד אותם זה חוסר התכנון לטווח הארוך. חוסר היכולת ליצר כאן המשכיות שלטונית, העובדה שיש כאן תחלופה מאוד גדולה של שרים במשרדים גורמת לכך שבנושאים שמחייבים הקצאת משאבים ותקציבים לטווח רחוק זה לא קורה".

     

    ספרי לנו סוד בבקשה.

     

    "עוד אין לי שערות לבנות, זה גנטי, תודה אבא".

     

    מי האיש או המושג שמייצג את שנת 2017 בעינייך?

     

    "'פייק ניוז' ומי שהמציא אותו".

     

    האם חווית אי פעם חוויה על־טבעית?

     

    "כשהייתי באפריקה בשמורת האריות הלבנים, מי שהקימה את המקום דיברה הרבה על הכוחות שהם מעבירים למי שפוגש אותם. עם כל כמה שהטלתי ספק אני מרגישה ביחס אחר מצד חיות כלפיי מאז. השיא היה כשהייתי באפריקה בנסיעה נוספת אחרי, השותפים שלי כבר צחקו עליי שאני מזמנת את החיות המיוחדות, כי הצלחנו לראות את כולן, כולל נמר שפשוט קפץ פתאום מהשיחים והתיישב מול הג'יפ שלנו".

     

    מה היה ממוצע הגלידה שלך אחרי פרידות?

     

    "החולשה שלי היא לחם".

     

    מיילי סיירוס או ג'סטין ביבר?

     

    "ברור שמיילי סיירוס, טבעונית ומוכשרת".

     

    מה הבדיחה הכי גרועה שסיפרת בפומבי?

     

    "אלופה בלהרוס בדיחות, אז לא מספרת".

     

    מה הדבר שאת הכי שונאת בעצמך?

     

    "שיש לי נטייה להתרכז במה שלא טוב. לראות את הצדדים השליליים. למשל הרבה פעמים אחרי שסרט ערוך אני רק חושבת על כל החומר שנשאר בחוץ, במקום להיות מאושרת מהתוצאה וממה שהצלחנו להכניס ולהעביר".

     

    באיזה ריאליטי היית מסכימה להשתתף?

     

    "היחיד שלפעמים מדגדג לי להשתתף בו זה 'המירוץ למליון' אבל בטח אצטרך לאכול בו חיה אז זה כנראה לא יקרה".

     


    פרסום ראשון: 03.05.17 , 07:16
    yed660100