להיות איתו

לא מתמודד עם התשובה הזו.

"בר הייתה אמורה לשחק תפקיד ראשי בסדרה אחרת. זו כבר לא הסדרה הזאת. היא עזבה בשלב הליהוק, שלושה חודשים לפני הצילומים. היינו בהקמה".

ואיך היא הסבירה את זה?

"הסיבה הרשמית שיצאה החוצה מאמא שלה היייתה ש'לוחות הזמנים לא מסתדרים'".

אהה.

צוחק: "זו הסיבה הרשמית".

מה עבר לך בראש?

"אני יכול לתת לך משפט אחד ובזה נסיים?"

לא מבטיח.

"תשמע, היום בדיעבד אני מבין שזה הדבר הכי טוב שקרה לי, אבל אני לא אסלח לה על זה".

לא אמרת לי איך הרגשת.

"תבין מהמשפט, 'אני לא אסלח לה על זה'".

חטפת פה את הכאפה של החיים שלך.

"נכון".

אתה כותב את סדרת חייך סביב הדמות של בר רפאלי, והיא מבריזה לך ברגע האחרון.

"לאורך כל הכתיבה של הסדרה הדבר הזה ישב לי בראש, מה יהיה אם בסוף בר לא תעשה את זה. מאלף סיבות".

אז ידעת שיכול להיות שהיא תבריז?

"לא, כשאתה כותב על בן אדם חי וקיים, אתה פוחד. היא הייתה אז בשיא תהילתה. לא יודע מה הסיבות הפסיכולוגיות שעמדו מאחורי המחשבות שלי. אני יודע שכל הזמן חשבתי - מה יקרה אם מחר היא עוברת לגור בלוס־אנג'לס? ומה יהיה אם נופל עליה מסוק? ומה יהיה אם אלף ואחד דברים. שתבין, לדמות קראו בר רפאלי. ואז היא הודיעה שהיא לא עושה את זה ואני נשארתי עם סדרה ובמאי ושחקנים שכבר לוהקו. אביב אלוש כמעט לוהק, הילה סעדה לוהקה, כולם היו בתוך זה".

ובר השאירה אותך בהלם.

"מביך אותי אפילו להגיד את זה, כי אם היא קוראת את זה עכשיו היא לא תאמין למשפט הזה. זו הייתה אחת התקופות הקשות בחיים שלי. התמוטטות. משהו שהיא לא תבין לעולם זה שזה היה פרויקט חיי. זה עדיין פרויקט חיי, הסדרה הזאת, זה הדבר הכי חשוב שעשיתי בחיים".