גלקסיה של להיטים | פסקול "שומרי הגלקסיה 2"
זה לא פסקול שיתמודד על האוסקר, אבל הוא משופע בפיסות נוסטלגיה שכיף להאזין להן שוב ושוב
על מנת שפסקול של סרט יהיה יותר מאסופת שירים טובים, צריכים להתקיים כמה תנאים. הדרך הקלה היא לדאוג שכמה מסצנות המפתח ייראו חיוורות כשתצפו בהן ללא קול. שלא במפתיע, פסקולים שכאלה נולדים לרוב אצל במאים שהם גם עורכים מוזיקליים מצוינים, כמו קוונטין טרנטינו או דיוויד לינץ'. הדרך הקצת יותר מורכבת להרכבת פסקול נטול נפילות היא ללקט שירים שאי אפשר להישאר אדיש אליהם, בלי קשר לסצנה שהם נועדו לשרת. ג'יימס גאן, יוצר "שומרי הגלקסיה", סרט גיבורי־העל המפתיע לטובה מלפני שלוש שנים, עשה את זה אז. כעת, עם הפסקול לסרט ההמשך שעלה השבוע בארץ, הוא שוב פגע בול.
הידיעה שאתה עומד להאזין למשהו קצת אחר מתחילה מהעטיפה. מבין כל האמצעים להפצת המוזיקה לאורך השנים, הקסטה הייתה כנראה הגרועה ביותר. ועדיין, גאן יצר מיני־קמפיין בשבחה. זה המשיך לבאזז ברשת שהימר שהמדיה המושמצת (לרוב בצדק) עומדת בפני קאמבק. מגמה שמתחזקת כעת גם הודות לסדרה "13 סיבות". הדיבור סביב הסרט הראשון הפך את פס הקול שלו ללהיט מכירות. גם למיקס־טייפ המגניב (כך במקור) שמרכיב את פסקול "שומרי הגלקסיה 2" קשה לסרב. הוא לא רק נראה כמו האוסף שאבא שלכם הכין בקפידה לפני שלושים שנה, אלא גם נשמע כמוהו.
בין 14 הקטעים שמככבים כאן תמצאו כמה מהשירים הכי יפים שנכתבו בסבנטיז, ובכלל. הוא נפתח נפלא עם "Mr Blue Sky" של ELO ורק משתפר עם "The Chain" של פליטווד מק, "My Sweet Lord" של ג'ורג' האריסון ו־"Father and Sons" של קט סטיבנס. לצד פניני הרוק הרך האלו תגלו מחדש את הגרוב של פרלמנט ב־"Flash Light", גם יציאות חמודות כ־"Fox on the Run" של הרכב הגלאם סוויט, או את "Brandy" של לוקינג גלאס הנשכחים.
זה לא פסקול שיתמודד על האוסקר, אבל הוא משופע בפיסות נוסטלגיה שכיף להאזין להן שוב ושוב. ועד שתתחיל העבודה על הסרט השלישי, זה מה שאני מתכוון לעשות.
