שישי 16 בנובמבר 2018
בפייסבוקבטוויטרבאינסטגרם
נגישות
ידיעות אחרונות
הכי מטוקבקות
    יחימוביץ' בחניה שהיא מייעדת לעצמה. "מעולם לא שאפתי להיות עשירה. איך נהיה אצלנו מין דיל כזה, שאם אתה מנהיג אתה מנותק מקיום יומיומי רגיל?"
    המוסף לשבת • 04.05.2017
    "מבחינתי להיות יו"ר ההסתדרות זה כמו להיות ראש ממשלה"
    את ההחלטה להתמודד על תפקיד מנהיגת הפועלים קיבלה שלי יחימוביץ' אחרי שיחה לילית עם ילדיה. מאז הספיקה להתמודד עם קלטת נפיצה, תסבוכת משפטית ובעיקר חונטה גברית. "הופתעתי מעוצמת השוביניזם במרוץ להסתדרות. נשים, מבחינת הבניין הזה, צריכות ללכת לנעמת". רגע לפני סוף המרוץ היא תוקפת בחריפות את היו"ר המכהן, מפרגנת לגרוש שלה, נזכרת בבוס שלימד אותה שיעור לחיים ומסבירה למה מעולם לא היה לה מנקה
    אמירה לם | צילום: יובל חן

    "כשהייתי בת עשר הייתה לאבא שלי, שהיה פועל בניין, תאונת דרכים ובאו ממקום העבודה לבקר אותו", מספרת ח"כ שלי יחימוביץ'. "בהתחלה הגיעו שני קבלנים, אחר כך הגיעו לבקר שניים נוספים, פועלי בניין כמוהו, שנשרכו כל הדרך אלינו, לרעננה, באוטובוסים. אמא שלי הגישה גם לאלה וגם לאלה את הבונבוניירות העבשות שהיה נהוג אז להגיש. רק אחרי שכולם הלכו, התברר לה שהראשונים היו הקבלנים ואלה שבאו אחר כך היו פועלים. היא כעסה על אבא שלי: 'איך לא אמרת לי שאלו פועלים שנסחבו בשלושה אוטובוסים? לא הייתי נותנת להם את הבונבוניירות העלובות האלה. הייתי נותנת להם ארוחה של שלוש מנות'".

    מבחינתה של יחימוביץ', זה היה רגע מעצב. "שם הפנמתי שצריך לתת כבוד דווקא לדל ולחלש ולא לזה שכאילו, במירכאות כפולות ומכופלות, מגיע לו כבוד. כשהחלטתי להתמודד על תפקיד יו"ר ההסתדרות, הרגע הזה היה שם".

     

    לפני 11 שנים ליוויתי את צעדיה הראשונים של יחימוביץ' במפלגת העבודה, לאחר שנפרדה מהפריים־טיים של ערוץ 2 כמגישת "פגוש את העיתונות" ובעלת טור אישי במגזין "אולפן שישי". היא חרשה אז את הקיבוצים בצפון, ובאחד הלילות, כשלא מצאנו מקום ראוי לראיון, ישבנו במשך שעות ברגליים משוכלות על אחת המיטות בצימר קטן בעין־חרוד, כשהטייפ בינינו. היא הייתה בלתי אמצעית ומלאת הומור, תכונות שקיימות בה גם היום, רק שנוספו להן גם חשדנות ותחכום.

     

    בשבוע שעבר נפגשנו שוב לראיון. שאלתי אותה עד כמה השתנתה בשנים שחלפו מאז שזינקה למים הקרים של הפוליטיקה. "בעיקר החיים שלי השתנו", היא אומרת. "כשהייתי עיתונאית, חייתי בתחושה מסולפת שאני ממש עובדת קשה. היום זה נראה לי כמו קייטנה מתמשכת לעומת העשור שלי בפוליטיקה. אני זוכרת שאורי אורבך ז"ל, שהיה חבר מאוד טוב שלי עוד כשהיינו עיתונאים, התלבט איתי לפני שנכנס לפוליטיקה. אמרתי לו, 'אתה חייב להיכנס, אבל דע לך שאתה הולך להיות עבד'. אחרי כמה חודשים הוא אמר לי, 'עכשיו אני מבין למה התכוונת. להיות עיתונאי זה להיות תרנגולת שמטילה ביצה, אבל להיות פוליטיקאי זה להיות תרנגולת שנותנת את הבשר שלה'.

     

     
    "אם יו"ר ההסתדרות משלב ידיים עם שר האוצר בבחירות האלה, איזו מהפכה יכולה להיות כאן בהמשך? | צילום: אוהד צויגנברג
    "אם יו"ר ההסתדרות משלב ידיים עם שר האוצר בבחירות האלה, איזו מהפכה יכולה להיות כאן בהמשך? | צילום: אוהד צויגנברג

     

     

    "אין לך מושג כמה פעמים ביום המשפט הזה מהדהד בי. יש מסה מטורפת של כאב אנושי שזורם אליי כל הזמן. בעיות של אנשים שעומדים מול מערכות מיובשות ואטומות, ואני רוצה להושיט להם יד. אני ממש מרגישה שזה כל הזמן מכה בי, הגלים האלה".

     

    מהפכת דור ב'

    בכל שיחת טלפון עם יחימוביץ' עולים רעשים ברקע: רחש הדחת כלים, קולות עמומים של הזזת רהיטים, או סתם אוושת רוח, כשתפסתי אותה רוכבת על אופניים. היא אף פעם לא מתיישבת לשוחח בטלפון בנחת, עם כוס קפה ביד.

    "תוך כדי שיחות אני עושה את כל הדברים האחרים", מודה יחימוביץ'. "לפי השיחה שאני מקבלת אני בוחרת אם לעשות כלים, לגהץ או לטפל בעציצים. יש שר מאוד בכיר ומאוד טרחן, וכשהוא מתקשר אליי אני יודעת שיש לי זמן לעשות ספונג'ה בבית".

     

    אין לך מנקה?

    "לא. לא נעים לי שינקה לי מישהו שבאיזושהי צורה כאילו נגזר עליו לעשות את זה".

     

    בעוד שבועיים וחצי, ב־23.5, יכריע ציבור הפועלים בין יחימוביץ' לבין יו"ר ההסתדרות הנוכחי, אבי ניסנקורן. ההחלטה להתמודד לא הייתה פשוטה עבור מי שעמדה בעבר בראש מפלגת העבודה וזכתה בפריימריז האחרונים במקום הראשון עם תמיכה של יותר מ־80 אחוז מהמצביעים.

     

    "הייתה לי דילמה גדולה איפה להתמודד. מצד אחד הסיכוי שלי לנצח בפריימריז הקרובים של מפלגת העבודה יותר מגבוה, אבל מצד שני האופציה של ההסתדרות הייתה מונחת הרבה שנים איפשהו בחלק האחורי של הראש. שאלתי את עצמי איפה נמצאים הדברים שאני מאמינה בהם ואיפה אוכל לממש אותם בצורה הטובה ביותר, כיו"ר מפלגת העבודה או כיו"ר ההסתדרות, והיה בוקר מסוים שקמתי והבנתי שהתשובה פשוט מונחת שם".

     

    ספרי לי על הבוקר הזה.

    "זה היה אחרי שיחה ערב קודם לכן, כאן, בסלון, עם הילדים שלי - הבת רמה (21, קצינה בקבע), הבן גל (26, סטודנט ואיש היי־טק) ונועה, חברה שלו, שבעצם גרה אצלנו. הם חכמים ואידיאולוגים ואני תמיד מקשיבה להם. בערב ההוא שמנו את הכל על השולחן והם עזרו לי להתחבר למה שאני באמת רוצה. גל אמר לי, 'אמא, הרי זה מה שאת באמת רוצה לעשות. התפקיד הזה מנקז לתוכו את כל הדברים שאת מאמינה בהם'. יש רגע כזה שפתאום כל הפאזל מסתדר".

     

    זו בהחלט הייתה החלטה מפתיעה. היו שאמרו שעזבת את המגרש הפוליטי של הגדולים עבור המגרש של הקטנים.

    "אני לא רואה את זה ככה. נכנסתי לפוליטיקה כדי לצמצם פערים בין עוני ועושר, כדי שלא תהיה כאן שכבת־על של נסיכים ורוזנים, של בעלי הון, שכולם יראים מהם וסרים למרותם. מבחינתי להיות יו"ר ההסתדרות זה כמו להיות ראש ממשלה ולטפל בדברים שהם הכי יקרים לליבי, וזה חשוב בעיקר בעיתוי הזה".

     

    למה?

    "כי מתרחש משהו מאוד־מאוד דרמטי בכל עולם העבודה. מתרחשת מהפכה דורית. כל אלה שלא ספרו אותם ודילגו עליהם בהסכמים ולא דאגו לעתיד שלהם ולא נלחמו בשבילם, דור ב' ודור ג' ודור ד', עובדים בחוזים ועובדים זמניים, שלא לדבר על עובדי קבלן – הם הפכו להיות הרוב. כשאומרים 'עובדי חברת חשמל', 'עובדי הנמלים' או 'עובדי הרכבות' זה נראה כמו מקשה אחת, אבל יש פערים אדירים בתוך הקבוצות. לפעמים אדם שעובד באותה עבודה בדיוק, באותו עיסוק בדיוק, באותה מיומנות בדיוק, יכול להרוויח רבע מהאדם שעובד לידו, כי כל החוזים שנחתמו תמיד כללו רק את קבוצת דור א', בעוד שאת הדורות האחרים לא כללו בהסכמים והלכו להם על הראש.

     

    "ההסתדרות הנוכחית לא לוקחת על עצמה לטפל בטירוף הזה. גם בשבילי, שאני כל כך חיה את עולם העבודה, זה היה סוג של תדהמה לראות עד כמה האדמה רועדת במקומות האלה. כשנכנסתי למרוץ, חשבתי שרצוי מאוד שיגיעו להסתדרות הרבה מצביעים חדשים שמעולם לא הצביעו. עכשיו כל הסקרים והבדיקות היסודיות שאנחנו עושים מצביעים על כך שאני מנצחת גם במקומות העבודה שנחשבו המעוזים המסורתיים. ברוב מקומות העבודה דור ב' הפך למשמעותי ביותר והוא מרגיש שההסתדרות היום לא נותנת לו מענה".

     

     

    "אני אוהבת להיות חכמה על חזקים. כשנוחי דנקנר עמד למשפט, אמרתי שאסתפק בזה שהוא יגור בדירת שלושה חדרים, לא תהיה לו עוזרת" | צילום: אביגיל עוזי
    "אני אוהבת להיות חכמה על חזקים. כשנוחי דנקנר עמד למשפט, אמרתי שאסתפק בזה שהוא יגור בדירת שלושה חדרים, לא תהיה לו עוזרת" | צילום: אביגיל עוזי

     

    ההחלטה של יחימוביץ' להתמודד היא שגררה למעשה את ההסתדרות לבחירות. ניסנקורן היה בטוח שהדרך שלו לקדנציה שנייה סלולה ללא בחירות. הוא היה מרושת בקואליציה מקיר לקיר. יחימוביץ' החליטה להתמודד באמצעות סיעתו של ח"כ איתן כבל, לאחר שאיחרה את מועד ההרשמה להקמת סיעה עצמאית. כך נקלעה ההסתדרות לאחד הקרבות המרתקים והקשים שידעה.

     

    עד לא מכבר הייתה בינך לבין ניסנקורן ידידות גדולה. איך זה הידרדר לקמפיין ההשחרה הזה?

    "אכן, היינו ביחסים טובים, כמו שהיו לי לאורך כל השנים עם ראשי ההסתדרות. באיזשהו שלב גונבה לאוזניו של ניסנקורן שמועה, שבאותו שלב לא הייתה נכונה, שאולי אני אתמודד על ראשות ההסתדרות. לשאלתו אמרתי לו שיכול להיות שבעתיד אתמודד על התפקיד. התגובה שלו הייתה, 'אף אחד לא ייקח לי את זה'. פתאום הבנתי שיש כאן בעיה עמוקה מאוד של תפיסת דמוקרטיה.

     

    "מאותו רגע לא פסקו הניסיונות שלו למנוע את הבחירות. ניסנקורן ובני עיני (ראש סיעת "עוגן" בהסתדרות ואחיו של היו"ר לשעבר, עופר עיני, א"ל) ניסו לייצר קואליציה עם כל סיעות הבית כדי שלא יהיו בחירות. ההסכמים הקואליציוניים האלו, שעיקרם חלוקת ג'ובים, עלו להסתדרות כ־180 מיליון שקל. יש כאן חונטה מאוד קטנה שהשתלטה על המשאבים של העובדים, ששולטת בכל תפקידי הכלכלה, הכסף והנדל"ן בהסתדרות, וניסנקורן הוא עושה דברם. של מי ה־180 מיליון שקלים האלה? של פועלות במפעלי טקסטיל, של סייעות בגן.

     

    "התפקיד נתפס אצלם כמשהו שעובר בירושה, מגבר לגבר, כמו משפחת מלוכה. יש טקס הכתרה שבו גבר אחד בוחר את הבא אחריו. עצם הרעיון שאני אתמודד בצורה דמוקרטית על התפקיד נראתה מופרכת ובלתי נתפסת בעליל, ומהרגע שבו נושא ההתמודדות שלי עלה, הפכתי להיות פרסונה נון גרטה. כנסים שהייתי מוזמנת אליהם בוטלו פתאום באורח מסתורי, ועדים ועובדים קיבלו אזהרות ואיומים לא להגיע לכנסים שלי".

     

     
    עם פנחס עידן. "ההחלטה שלו לתמוך בי הייתה רגע אסטרטגי בקמפיין"
    עם פנחס עידן. "ההחלטה שלו לתמוך בי הייתה רגע אסטרטגי בקמפיין"

     

     

    גם ההתנהלות שלך גרמה להרמת גבה, בעיקר הקלטות של איתן כבל, בהן הכריז שיש ביניכם דיל לפיו הוא יתמוך בך בבחירות להסתדרות ואת תתמכי בו בפריימריז לראשות העבודה.

    "מעולם לא היה בינינו הסכם שלפיו אני אתמוך בו לראשות המפלגה. איתן ואני שמענו את ההקלטה יחד, אבל ככל שזה היה מביך, הבנתי מיד מה קרה שם: שני נוכלים בשליחותם הישירה של ניסנקורן ועיני פשוט ניסו להשתלט ולגזול מאיתן את הסיעה שהקים בזיעת אפיו, במו ידיו ותוך לקיחת הרבה סיכונים פוליטיים ואישיים. הוא היה בסערת רגשות באותה שיחה, בסיטואציה שבה היה מוכן להגיד להם כל דבר שירצו, ובלבד שלא ייגזל ממנו מה ששייך לו בדין. במצוקה שבה הוא היה נתון באותם רגעים נאמרו כל מיני דברים. אני לא חלק מאותה שיחה. אני לא אמרתי את הדברים. הוא באמת אמר את הדברים כדי להציל את הבית שלו. מבחינתי זה מאחורינו, ובוודאי שאני לא נוטרת לו על זה, אני אפילו מבינה לליבו. זה היה מבחן אולטימטיבי לשותפות בינינו וצלחנו אותו בעזרת הרבה אמון הדדי.

     

    "בדיעבד, איתן לא מתמודד על ראשות המפלגה, כך שכל הספקולציות קורסות, אם כי הוא פרלמנטר ופוליטיקאי מוכשר שבוודאי לא נופל בכישוריו מהמתמודדים האחרים. בנוסף, הערכאה השיפוטית שבדקה את התמודדותי במסגרת הסיעה של כבל קבעה שגם משפטית וגם מוסרית היא ראויה ותקינה לחלוטין. שותפות פוליטית וחברית עם איתן דווקא נבחנת בימים אלה, ויכול להיות שאנחנו נחליט ביחד במי נתמוך בבחירות לראשות העבודה".

     

    במי תתמכו?

    "אני לא מתכוונת לנקוט עמדה כרגע, בטח לא עד שיסתיימו הבחירות להסתדרות".

     

    מה את חושבת על זה שאף אישה לא מתמודדת על התפקיד?

    "ברור שזה מצער אותי. זה לא ייאמן איך אחרי כל ההתקדמות המשמעותית שהושגה, אנחנו מקבלים שוב שורה של גברים".

     

    חטא ללא כפרה

    יחסיה עם יו"ר המפלגה יצחק (בוז'י) הרצוג מורכבים, והם הוחרפו סביב התנגדותה לכניסה לממשלת אחדות. "הוצעו לו שני תיקים בכירים למפלגה של 24 מנדטים, תיק החוץ ותיק הכלכלה, שהיה אמור להיות שלי. כל היתר היו תיקים זניחים. עמדה על הפרק כניסה בתנאים מגוחכים ובעיקר – בלי שינוי קווי היסוד של הממשלה. כל אדם פוליטי, בטח אני, שאוהבת גם לבצע את השקפת עולמי ולא רק להגיד אותה, היה חושב שזה דבר מאוד מבזה. להיות שרה עם כיסא מעור הצבי, מאבטחים ונהג צמוד - זו לא סיבה מספיק טובה להיכנס לממשלה.

     

    "בדיעבד מתברר שגם אם הייתי תומכת בזה, ראש הממשלה ממילא הלך וסגר עם ליברמן מאחורי גבו של הרצוג. אחרי שהפסדתי בפריימריז דווקא התייצבתי לימינו של הרצוג, אבל הניסיון להיכנס לממשלה בכל מחיר גרם לשיבוש גדול בינינו".

     

    אמרת עליו שהוא ניסה לזחול לממשלה כמו כלבלב.

    "המילה כלב לא נאמרה. העליתי פוסט שהיה כתוב בו: 'זרקו לעברנו עצם גרומה, ובמקום לדחות אותה על הסף, כישכשנו בזנב'. אבל אין לי שום כוונה להתגולל עכשיו על הרצוג. הוא פוליטיקאי מספיק מצולק".

     

    את רואה את מפלגת העבודה מתאוששת מהמקום שבו היא נמצאת?

    "צריך לזכור שהליכוד, בקדנציה הראשונה שלי כחברת כנסת, ישב באופוזיציה עם 12 מנדטים והתאושש. זה קרה, בין היתר, כי לא הייתה להם אובססיה להיכנס לקואליציה. במפלגה שלי יש קבוצה מאוד־מאוד משובחת של אנשים אינטליגנטים. אני מאמינה במפלגות שיש להן עבר, הווה ועתיד, שיש להן היסטוריה דמוקרטית. לכן, בעניין הזה, הליכוד ומפלגת העבודה הן עדיין שתי מפלגות העוגן הרלוונטיות בעיניי".

     

     

    עם ניסנקורן. "לא ייאמן איך אנחנו מקבלים שוב שורה של גברים" | צילום: יריב כץ
    עם ניסנקורן. "לא ייאמן איך אנחנו מקבלים שוב שורה של גברים" | צילום: יריב כץ

     

    את מתכוונת, בניגוד למפלגה של לפיד ושל כחלון?

    "אני מסתייגת לחלוטין משיטת מפלגת השליט היחיד, גם כשמדובר באנשים שאני מחבבת. מפלגה פוליטית היא רעיון, תפיסת עולם, גוף בוחר עצום שיש לו תבונה קבוצתית. אני מעדיפה מחויבות של פוליטיקאי לבוחריו על פני מחויבות לאדם אחד שמינה אותו והוא תלוי בחסדיו. נכון שלפריימריז יש פגמים רבים, אבל אני מעדיפה פי כמה את הרעש של הדמוקרטיה מאשר את דממת הצייתנות לבוס".

     

    ניסנקורן טוען שאת פרלמנטרית טובה, אבל אין לך ניסיון בניהול ארגונים גדולים.

    "פתרתי אין־סוף משברים. היכולת שלי להשיג דברים ולהבקיע משימות כפוליטיקאית הוכחה שוב ושוב. יש לי ניסיון ביצועי גם מול ממשלה, גם מול כנסת, גם מול הציבור. הרי כבר לקחתי דברים והובלתי אותם עד לידי גמר, כמו את חוק שכר הבכירים. זו עבודת נמלים, זו חציבה: לשכנע, לכבוש לבבות, לעבוד מול הממשלה, מול הבנקים ומול גורמים מקצועיים. וזה רק חוק אחד מתוך 50 חוקים שהובלתי. מה זה אם לא ניהול? ואני כבר לא מדברת על זה שעמדתי בראש מפלגת העבודה והוצאתי אותה מחובות, ניקיתי אותה ממפקדי ארגזים, השארתי לבא אחריי ארגון מתפקד, בריא, נקי כפיים.

     

    "וניסנקורן, מה הוא עשה כל השנים האלו בהסתדרות? הוא יותר מובל ממוביל. המחויבות הראשונה שלו היא לעופר עיני, לשר האוצר, למעסיקים ולמנגנון. הוא נכנס לבעיות עומק רק כשיש משבר והכל בתקשורת. תראי מה קרה עם התאגיד. הוא לא היה נוגע בנושא הזה במקל של מטר אם לא היו היום בחירות.

     

    "ניסנקורן חתום על חטא שאין עליו כפרה בתחום יחסי העבודה. הוא שיתף פעולה באופן מלא עם כך שבפעם הראשונה בתולדות המדינה מקום עבודה נסגר, ואחר, עם אותן מטרות ממש, נפתח במקומו. קודם הפקיר את עובדי רשות השידור ואחר כך הפקיר את עובדי התאגיד. זה כתם שאי־אפשר למחות אותו, וזה דפוס קבוע: קודם נכנעים, אחר כך מנסים לנהל משא ומתן על השאריות. אני יכולה להתחייב בפנייך שלולא היו בחירות, קול דממה דקה היה עולה מהקומה החמישית בהסתדרות והוא לא היה נוגע בסיפור הזה גם היום.

     

    "חבל שלא הודעתי שאני מתמודדת להסתדרות לפני שלוש שנים. זה היה מזיז אותו קודם. פתאום, בתקופה האחרונה, נחתמו 15 הסכמים חדשים במשק, כשבכל השנים לפני כן נחתמו אחד או שניים.

     

    "תראי איזה הסכם נחתם עם המנופאים. יש לי איזו קרבה נפשית לכל הדבר הנורא הזה של הקטל בענף הבנייה, גם בגלל שאבא שלי היה פועל בניין וטפסן ובסוף הוא היה מנהל עבודה, ככה שראיתי את העולם הזה. כשאבא שלי כבר היה בבית אבות סיעודי, הייתי באה אליו ולוקחת אותו על כיסא גלגלים לסיור ברחוב. הייתי מעמידה את כיסא הגלגלים מול בניין בבנייה והוא היה מסתכל בסקרנות. הוא כבר היה חצי לא איתנו, אבל היה אומר: 'חרא של עבודה'. תמיד היו לו הערות כאלה.

     

    "כבר שנים יש תאונות רבות בענף המנופאים, ופתאום, בגלל שאני נכנסת להתמודדות, כל כך קל לחתום הסכם? למה זה לא קרה קודם? עם כל המעורבות שלי בנושאים חברתיים, חיכו לי הרבה הפתעות במרוץ הזה להסתדרות".

     

    ממה עוד הופתעת?

     

    "מעוצמת השוביניזם. הפכתי לסדין אדום, לא רק בגלל שאני מתמודדת, אלא גם מפני שאני אישה. מבחינת ניסנקורן וכל החונטה הגברית בהסתדרות, אישה שמתמודדת לתפקיד יו"ר ההסתדרות אחרי 97 שנים שיש שם רק גברים, זה בלתי נתפס. הרי נשים, על פי הבניין הזה, צריכות ללכת בכלל לנעמת. והם באמת תדרכו עיתונאים שאולי כדאי שאני אהיה יו"ר נעמת. זה השוביניזם הצרוף בהתגלמותו. בהסתדרות יש 30 מרחבים, וכל העומדים בראשם הם גברים. מהבחינה הזו, העולם שם קפא מלכת.

     

    "ביום האישה הבינלאומי ניסנקורן התחייב לטפל בפערים המגדריים בשכר. בוקר טוב אליהו! המהפכה הפמיניסטית קיימת כבר מאה שנים. אנחנו נלחמות על זה יום־יום ושעה־שעה. יו"ר ההסתדרות גילה את זה עכשיו, אחרי שלוש שנים שהוא יו"ר, לכבוד זה שקרה האסון ואישה מתמודדת לראשות ההסתדרות? לא הייתה חקיקה אחת בתקופתו לטובת נשים, וזה כשרוב חברות ההסתדרות הן נשים. אני המחוקקת היחידה שיזמה את חוק הארכת חופשת לידה ועשיתי את זה בלי ההסתדרות, שעיוורת לחצי מהעובדים במדינת ישראל".

     

    מה דעתך על היחסים הקרובים בין כחלון לניסנקורן?

     

    "זה מאוד בעייתי ששר אוצר ויו"ר ההסתדרות הולכים שלובי ידיים לבחירות להסתדרות. כחלון הקים את סיעת כולנו בתוך ההסתדרות, יותר נכון ניסנקורן הקים בשבילו. הוא הרי הקים למען כחלון סיעה פיקטיבית, יצר בשבילו בעצם מכשיר שבו הוא מעביר לו ג'ובים ומימון סיעתי. אם יו"ר ההסתדרות עושה את זה בשביל שר האוצר, אז איזה מהפכה יכולה להיות כאן בהמשך? איך אפשר להאמין אחר כך לכל מיני הצהרות שלו שתהיה מערכה, עיצומים, שהמשק ייצא לקרב כשיידרש? האוצר הוא הרי המעסיק מספר אחת. זה פשוט מעוות את כל הרעיון".

     

    כחלון ניסה להחזיר אל ניסקורן את פנחס עידן, יו"ר ועד עובדי רשות שדות התעופה, שעבר לתמוך בך.

     

    "זו התערבות פסולה ביותר. אין ספק שההחלטה של פנחס עידן לתמוך בי הייתה רגע אסטרטגי בקמפיין. גם בגלל שמדובר בראש ועד גדול וגם בגלל שהוא אהוד על מנהיגי עובדים אחרים. הוא בעצם שינה את התמונה במרוץ".

     

    זוגיות בלי זיופים

     

    כשהייתה בת 11, בשיעור תזונה, המורה שלה כתבה על הלוח את תפקידי האישה: בישול, תפירה, ניקיון. יחימוביץ' עזבה את הכיתה בטריקת דלת, והשאר היסטוריה. אבל את השיעור הכי גדול שלה בפמיניזם, היא אומרת, קיבלה דווקא מהעיתונאי שלום קיטל.

     

    "קיטל היה הרבה שנים הבוס שלי בקול ישראל. במלחמת המפרץ הראשונה היה איחוד של גל"צ וקול ישראל עם שידורים משותפים. זו הייתה פריחה מדהימה של הרדיו פתאום, כי אנשים ישבו עם רדיו בתוך הניילונים ומסכות האב"כ. אני הייתי אז בשמירת היריון עם גל והרגשתי נורא. הרגשתי שהקריירה שלי חולפת לנגד עיניי בתקופה כל כך דרמטית והיא לא תשוב לעולם. קיטל בא אליי הביתה ואמר לי, 'אני רוצה שתהיי רגועה עכשיו, את בן אדם מוכשר מאוד. תנוחי לך ותשכבי לך בשמירת ההיריון שלך, ואני מתחייב בפנייך שכשתחזרי יחכה לך משהו ממש טוב'.

     

    "זה היה שיעור בפמיניזם, שיישמתי במשך השנים עם נשים שעבדו אצלי. הרי תמיד יש לנשים את הרגע הזה שהן באות ואומרות בחשש לבוס שהן בהיריון, ואני מיד מתנפלת עליהן, מחבקת אותן ואומרת להן, 'איזה כיף, איזה יופי, תקבלו כל מה שאתן רוצות'".

     

     

    "כמה חודשים אחרי שנכנס לפוליטיקה אמר לי אורי אורבך ז"ל: 'להיות עיתונאי זה להיות תרנגולת שמטילה ביצה, אבל להיות פוליטיקאי זה להיות תרנגולת שנותנת את הבשר שלה'"
    "כמה חודשים אחרי שנכנס לפוליטיקה אמר לי אורי אורבך ז"ל: 'להיות עיתונאי זה להיות תרנגולת שמטילה ביצה, אבל להיות פוליטיקאי זה להיות תרנגולת שנותנת את הבשר שלה'"

     

    איזו עצה יש לך לאמהות שמתמרנות בין הבית לשוק העבודה התובעני?

    "זו שאלת מיליון הדולר, שעולה לא פעם בהרצאות שלי בפני צעירות, איך עומדים בכל הג'גלינג הזה. זה מאוד לא פמיניסטי להגיד, אבל בסוף נורא חשוב עם מי את חיה ומה באמת מידת החלוקה במטלות, באתגרים ובעומס המשפחתי והביתי.

    "אם נועם זיו, אבא של הילדים שלי, לא היה עומד לצידי, אני לא יכולתי להיות בפוליטיקה, ממש ככה. כשהתחלתי הילדים עוד היו קטנים יחסית, והוא פשוט נתן לי גיבוי מוחלט. זה היה כבר אחרי הגירושים.

    "יש לי הערכה רבה אליו. אנחנו בקשר הדוק, אוכלים ביחד ארוחות ימי שישי, עושים יחד את כל החגיגות, את ליל הסדר והחגים, עם ההורים שלו והורים שלי. זו מסגרת משפחתית בלי הפתולוגיות שמסביב, בלי עליות ומורדות, בלי זיופים. זה נורא כיף, ולילדים זה משמעותי, תחושת הביטחון הזו. אנחנו גם חולקים עולם תוכן משותף. הוא מומחה לתוכן טלוויזיוני וסדרות ושנינו אוהבים סיינס פיקשן, אז לימדנו את הילדים שלנו לאהוב סיינס פיקשן והם לימדו אותנו בחזרה לאהוב פנטזיה".

     

    התייעצת איתו לפני ההחלטה על ההתמודדות?

    "כן, הוא לגמרי בעניינים. הוא אפילו נבחר להיות ציר בוועידת מפלגת העבודה והוא בא בצייתנות לכל האספות. הוא חלק מהחיים שלי. על זה אמא שלי אומרת שצריך לדעת לא רק עם מי להתחתן, אלא גם ממי להתגרש".

     

    היא גרה בשכונת כרם התימנים בתל־אביב. בית מרוהט בצניעות, הרבה ספרים, מטבח פתוח, בלגן נעים של מקום שחיים בו. "אני חושבת שמנהיג אמיתי צריך לחיות בתוך עמו ולא כמה ספירות מעליו, חיים של בן אדם נורמלי. מה יהיה כל כך נורא אם המנהיגים שלנו יהיו מחוברים לחיי היומיום? גם אנגלה מרקל הולכת לקנות בסופר ולא נופלת שערה משערות ראשה. למה הפוליטיקאים שלנו לא יכולים לעשות קניות לפעמים? איך הפכנו לכאלה? מנהיגים, גם מימין וגם משמאל, חיו בעבר בבתים רגילים, בשכונות רגילות, עשו דברים של אנשים רגילים. איך נהיה פתאום מין דיל כזה, שאם אתה מנהיג אתה מנותק לחלוטין מקיום יומיומי רגיל?

     

    "וזה משפיע גם על תהליך קבלת ההחלטות. איך אתה יכול לדעת מה המשמעות של שכר מינימום, כששכר המינימום זה פחות מארוחה אחת במסעדה שאתה אוכל? בגלל זה אני בעד חקיקה שתחייב את חשיפת ההון האישי של נבחרי הציבור. שהציבור יראה מי האיש שמקצץ לו בקצבת הזקנה, מי האיש שהפך אותו עכשיו לעובד קבלן וכמה כסף יש לו בחשבון".

     

    במשך שנים נלחמת בטייקונים. אני מניחה שרווית נחת לראות את דנקנר על ספסל הנאשמים.

    "דווקא בתקופה שהוא כבר נשפט וישב על ספסל הנאשמים, אני הרפיתי. התעסקתי בנוחי דנקנר שנים לפני כן, כשהוא היה שליט היקום. ישבתי בוועדת הכלכלה והייתי היחידה שניסתה להצר את צעדיו כשהוא עשה כל מיני עסקאות ממונפות ומיזוגים בלתי אפשריים על חשבון הציבור. ניהלתי נגדו מערכה עניינית. כשהוא נשפט, בזתי במידה מסוימת לכל אלה שלא רק שלא היו איתי במאבקים, אלא הגנו עליו, רוממו אותו והתחנפו אליו, ופתאום השתתפו בחגיגה נגדו.

     

    "אני אוהבת להיות חכמה על חזקים, לא על חלשים. אנשים הם הכי מסוכנים והכי מזיקים כשהם בשיא העוצמה שלהם, כשאף אחד לא מעז לגעת בהם, כשהם מרגישים שהם יכולים לעשות מה שמתחשק להם. אז כשנוחי דנקנר עמד למשפט, לא הרגשתי שום סיפוק. אמרתי שאני אסתפק בזה שהוא יגור בדירת שלושה חדרים, לא תהיה לו עוזרת והוא יחיה חיים של אדם רגיל. זה נראה לי עונש הולם בהחלט".

     

     

    "אני מסתייגת משיטת מפלגת השליט היחיד, גם כשמדובר באנשים שאני מחבבת" | צילום: דנה קופל
    "אני מסתייגת משיטת מפלגת השליט היחיד, גם כשמדובר באנשים שאני מחבבת" | צילום: דנה קופל

     

    איזו משמעות יש לכסף בעינייך?

    "במובן האישי – שום משמעות. אני רוצה כמובן לפרנס בכבוד את משפחתי, אבל כסף פשוט לא מעניין אותי ומעולם לא הייתה לי שום שאיפה או רצון להיות עשירה. נדמה לי שעצם הבחירה שלי במסלול הנוכחי מעידה על זה, כי כטאלנט טלוויזיוני בערוץ 2, יחד עם עוד עיסוקים רבים ומכניסים שעשיתי אז, אפשר לומר שהרווחתי פי שלושה ממה שאני מרוויחה היום, וכמובן שאני לרגע לא טועה לחשוב שאני מרוויחה מעט.

     

    "כתפיסת עולם אני כן מייחסת חשיבות מאוד גדולה לחלוקת ההון והמשאבים בין בני האדם. זה בלתי נתפס ולא מוסרי בעיניי, וגם לא נכון לשום חברה אנושית, שיהיו בה מצד אחד אנשים עם עושר של רוזנים ומלכים ומצד שני מסה גדלה והולכת של מי שעובדים מאוד קשה ועוסקים בהישרדות ובניסיונות נואשים לגמור את החודש.

     

    "לעולם אני לא אשלים עם העובדה שהרגע שהכי מנבא את גורלו של אדם הוא רגע הלידה שלו - למי הוא נולד, באיזה מקום במדינה, מה הזהות שלו והאם הוא גבר או אישה. במידה רבה כמו שהעושר המופלג עובר מדור לדור, כך עובר גם העוני. זה מצב שאני מסרבת לחיות איתו ומנסה לשנות אותו כל הזמן. מהבחינה הזו המחשבות שלי נותרו עם הפועלים שהגיעו אלינו הביתה בשלושה אוטובוסים".

     


    פרסום ראשון: 04.05.17 , 19:00