חיים על כדורים

אוהבי הכדורגל האנגלי, ולא רק הם, הצטמררו בשבוע שעבר כאשר שמעו על מה שקרה לארון לנון (30) - פעם, אחד הכישרונות המסעירים במדינה. 

הקשר ההתקפי, כיום באברטון, נעצר ונלקח להסתכלות פסיכיאטרית לאחר שנעמד לצד כביש סואן. השוטרים שהוזעקו למקום שוחחו איתו במשך דקות ארוכות לפני שהשתלטו על המצב. מאוחר יותר פירסמה אברטון הודעה שלפיה לנון מקבל טיפול עבור מחלה הנובעת מלחץ.

הקיצוני המהיר, שייצג את אנגליה במונדיאלים של 2006 ו־2010 וביורו 2008, חווה נסיגה דרסטית. הוא איבד את מקומו באברטון ולא שיחק מאז פברואר. אין לדעת מה הייתה ההשפעה של הבעיות המקצועיות על מצבו, אם בכלל. אבל המקרה הצית מחדש את הדיון סביב הלחץ המופעל על כדורגלנים, והמודעות לבעיותיהם הנפשיות. בהקשר הזה, אי אפשר שלא להיזכר בטרגדיות של רוברט אנקה וגארי ספיד.

אנקה, השוער הגרמני של האנובר ששיחק בתחילת המילניום בברצלונה, התאבד ב־ 2009 בקפיצה מול רכבת. הוא סבל מדיכאון במשך שנים ולא הצליח להתגבר על מותה של בתו הקטנה. שנתיים מאוחר יותר נמצא ספיד, מנג'ר נבחרת וויילס, תלוי בביתו. אשתו סיפרה כי הלחץ בעבודתו, שחייבה אותו להיות רחוק מהבית, יצר מתח בחיי הנישואים. אחותו ואביו העידו כי סבל מדיכאון, שאותו ניסה להסתיר מהמשפחה.

מקרים נוספים לא הסתיימו, למרבה המזל, בהתאבדות. ב־2014, שנה אחרי שפרש, השליך עצמו קלארק קרלייל מול משאית. הבלם, ששיחק במדי ווטפורד וברנלי בפרמייר־ליג, ושימש כיו"ר ארגון השחקנים, נפצע אנושות. כשהצליח לחזור לאיתנו סיפר כי לאורך כל הקריירה התמודד עם דיכאון. חסוס נאבאס ממנצ'סטר סיטי עבר התקפי חרדה הקשורים לקשיים לעזוב את הסביבה המוכרת לו.

ובחזרה ללנון. חשוב לציין כי הוא הוקף מיד באהבה עצומה ובתמיכה מצד אנשי ספורט רבים. אוהדי טוטנהאם, קבוצתו לשעבר, שרו לכבודו במהלך הדרבי מול ווסטהאם, ואברטון הבהירה כי תעשה את כל הנדרש למענו. שחקן העבר של הקבוצה, אנדי ג'ונסון, הבטיח לתרום בשם לנון 10 פני עבור כל ציוץ שיקבל לעמותה לבריאות הנפש. הוא גייס יותר מ־11 אלף ליש"ט תוך יממה.

לצד האהבה, באנגליה שוב עלה לסדר היום הצורך לדבר על הקשיים של כדורגלנים. ארגון השחקנים הודיע כי קיבל 11 בקשות חדשות לעזרה מאז המקרה של לנון. מנג'ר ארסנל, ארסן ונגר, אמר: "אנשים נוטים שלא להעריך במלואה את עוצמת הלחץ בענף ואת הפחד שלא לעמוד בציפיות".

הפרשן וכוכב העבר של ליברפול, ג'יימי קראגר, כתב טור ב"דיילי מייל" בו סיפר על חוויותיו האישיות: "הלחץ השפיע על ההתנהגות שלי. התפרצתי על ילדיי והרגשתי מתוח בקביעות. היה קשה לדבר על זה עם המנג'רים, כי הם התמודדו עם לחץ משלהם, ולא רציתי לגרום להם להטיל ספק ביכולתי".

קרלייל, שפועל כיום למען חיזוק המודעות לבריאות הנפש, אמר: "הדברים היו שונים אילו רק הייתי מדבר, אבל בחדר ההלבשה אסור לך להראות כל סימן לחולשה".

זו בדיוק הנקודה: הפער הענק בין הדרך שבה נתפסים הכדורגלנים על המגרש לבין הסטיגמות על בריאות הנפש שעלולות לגרום להם להיראות פגיעים. הדבר המשמעותי ביותר כעת הוא שעולם הספורט על כל ענפיו יקבל את ההתמודדות עם בריאות הנפש כחלק משמעותי מהחיים המקצוענים – ולא, כפי שאמר קרלייל – כחולשה.

עוד בעולם. שאפקואנסה, הקבוצה שנמחקה כמעט כולה באסון המטוס בשנה שעברה ונבנתה מחדש, זכתה באליפות מחוז סנטה קטרינה בברזיל. באנגליה, צ'לסי פתחה פער של שבע נקודות מטוטנהאם אחרי 0:1 על מידלסברו, שהוריד את המפסידה ליגה.