זכייה בריאליטי גדול שולחת את המנצחים לכל מיני כיוונים, רובם ידועים מראש. תוכנית פאנל. מרתון השקות. ספת הפסיכולוג. אל מתחת לשמיכה. את אלכס מורוזוב, חצי הצמד המנצח של 'היפה והחנון 2', אלכס וליטל, היא שלחה לכיכר המדינה ומשם להתמכרות אמיתית לקניות. החוצן מטבריה שהפך לילד של כולנו מצא את עצמו בגיל 19 עם מאה אלף שקל בכיס כפרס מהתוכנית ואז גזר קופון בקמפיינים נשכחים, פה חברת ביטוח, שם אולם חתונות - הכסף זרם. אבל אז מורוזוב שהתעניין עד התוכנית בעיקר ברעיונות וידע התחיל לעשות שופינג וגילה שהוא לא מסוגל להפסיק. "נהייתי שופוהוליק", הוא נאנח. "זה היה בזמן הצבא והייתי צעיר ולא מנוסה וכשנופל עליך סכום כסף כזה אתה קצת משתגע - הוצאתי המון כסף על אוכל, על בתי קפה, ובעיקר על בגדים. המון בגדים".
מה הדבר הכי מיותר שקנית?
"קניתי בכיכר המדינה שלוש עניבות של ראלף לורן ככה סתם, לא בשביל ללבוש אותן, רק כי הן מצאו חן בעיניי. ושתי חליפות. אחר כך השמנתי אז אפילו לא לבשתי אותן. קניתי חולצות קצת קטנות כדי שיהיה לי כשאהיה רזה. קניתי נעליים במידה לא מתאימה רק בגלל שהן יפות".
אתה זוכר את התחושה תוך כדי בולמוס קנייה כזה?
"אתה רק מרגיש חזק את האדרנלין. זו תחושה טובה. שאתה מסוגל לעשות המון דברים".
כמה כסף להערכתך שרפת על קניות?
"עשרות אלפי שקלים".
ומתי קלטת שיש לך בעיה?
"קצת אחרי השחרור מצה"ל. נפל לי האסימון שחשבון הבנק שלי הוא לא מה שהיה פעם. מכרתי חלק מהבגדים. אחר כך הבנתי שדרך השופינג פיציתי על מה שעברתי בצבא".
אז מה עשית?
"היה לי משבר. תוך כדי הצבא למדתי סטיילינג אופנה. כשהשתחררתי חיפשתי עבודה דרך כל מיני סטייליסטים אבל לא יצא מזה שום דבר. זה היה נורא מתסכל. מצאתי את עצמי זרוק בבית של אמא בטבריה מול האינטרנט, בלי כסף. סבא וסבתא שלי גרים שם ולא היה קל. הם אנשים שלא מפרגנים. הם לא רצו שאני אשתתף בתוכנית ולא את הכיוון שבחרתי והם לא הסתירו את זה".
ומה עשית בחצי שנה הזאת?
כלום. זרוק על הספה. חושב איך הגעתי לפה. על הניהול הגרוע של הכסף. חצי שנה לא יצאתי מהבית".
מה הבנת שם?
"שביזבזתי הרבה מאוד כסף על כלום ושעכשיו אני צריך לחפש עבודה ואקח מה שייתנו".
ומה שנתנו זה מכתבים ומאפים. מורוזוב התבגר והתגבר ועובד כבר כמעט שנה במאפייה בבני־ברק. כל יום משמונה עד חמש וגם בימי שישי. הגיק האייקוני מהטלוויזיה לא קרא ספר כבר שנה. לפני שאפה, עבד בתור דוור ואהב את זה כי הכי מתאים לו לעבוד לבד. "ניומן?" הוא תוהה לגבי הדוור המיתולוגי מ'סיינפלד'. "זה לא אומר לי כלום. חשוב לי להדגיש שהעבודות האלה זה רק בשביל פרנסה, אני בכלל רוצה ללכת ללמוד עיצוב אופנה".
* * *
כיף לראות שהמציאות לא הצליחה להביס אותו לגמרי: לראיון הוא מגיע בחליפת שלושה חלקים, משקפים עגולים, פפיון, מקל הליכה וצילינדר, מוכיח שהוא עדיין אותו פרח קיר חיישני, כולל הדיבור שנע בין מנומנם לטרחני. החלום הנוכחי: ללמוד עיצוב אופנה וליישר שיניים, לאו דווקא בסדר הזה. בבית הקפה בגבעתיים, עיר מגוריו בשלוש השנים האחרונות, נדמה שאין אחד שלא מזהה אותו, כולל קריאות ביניים ממכוניות חולפות. בגלל שהטלפון שלו התקלקל, מורוזוב מסתובב תקופה עם דגם עתיק. "באביב 2015 מצאתי את הצילינדר הזה בשוק יד שנייה בדיזינגוף", הוא מפרש את הלוק החדש. "450 שקל. ומאז החלטתי שאני מתלבש כמו לפני מאה שנה. משקפיים עגולים. מקל הליכה. פפיון".
קז'ואל.
"אפשר להגיד. אני מתלבש ככה כשאני לא בעבודה ומזג האוויר מאפשר. גם עם שעון כיס".
ומה למדת בינתיים מהעבודה במאפייה?
"גיליתי שהסומסום לא נדבק לבורקסים סתם. צריך את הצהוב של הביצה".
שש שנים מאז הזכייה ההיא, מורוזוב נשאר דוגמה לליהוק מבריק ומשונה אבל גם מכמיר לב. הרוסי המשובלל מהפריפריה והמרוקאית עם הפה הגדול מבאר־שבע עשו מהעונה הזו ממתק. אבל עם כל הכבוד לסמדג'ה, מורוזוב הוא באמת תופעה נדירה וכולם זוכרים אותו גם אחרי שש שנים ומאות פליטי ריאליטי שעברו בסך.
"קודם כל אני אלכסיי", הוא גוער בי. "נהייתי אלכס רק בתוכנית. בגלל הריאליטי אני דמות מצחיקה ולא בן אדם בשביל אנשים. לא מתייחסים אליי ברצינות".
נחמד לך שעדיין מזהים אותך?
"זה לא תמיד נעים".
מתי כן ומתי לא?
"אם ניגש אליי מישהו ומבקש בנימוס להצטלם אני בדרך כלל מסכים. כמובן שהיו מקרים קיצוניים - ישבתי בתחנת אוטובוס ומגיע גבר בן 50, לא חשדתי בו. ואז פתאום הוא צועק, 'אלכס! תצטלם עם הילדה!' כמו רס"ר בצבא. אז עניתי, 'אדוני, אני לא עובד אצלך, אני לא מצטלם'. 'מה זאת אומרת אתה לא מצטלם יא בן ****!' בקיצור דפק כמה קללות, אני דפקתי כמה קללות בחזרה וזהו. קרה גם שברחתי מאנשים. פעם בקניון הגיעו מולי 30 ילדים בצעקות ומצאתי מחסה בבית קפה. המלצרים פשוט עצרו את הילדים".
מה הרגשת?
"לחץ. פחד. ומה שהכי מפריע לי זה לא הילדים אלא שמסתכלים עליי ורואים אדם שבורח מקבוצה של ילדים".
מאחד הפפראצי דווקא לא ברחת אלא קרעת לו את החולצה.
"לא בדיוק. תפסתי אותו בחולצה ודחפתי אותו. אני מרגיש מושפל כשמצלמים אותי בלי רשות".
דווקא מי שליהק אותך, מורן מרציאנו, התראיין פה ואמר שאתה הליהוק היחיד שהוא לא שלם איתו בדיעבד: "זה ליהוק שעשה חסד אדיר עם התוכנית ואיתי, אבל עשה רע לבנאדם. פגשתי אותו ונראה לי שהוא לא עיכל את ההצלחה בצורה טובה בכלל. מה שקרה עם אלכס? קשה לי. זה קרע לי את הלב. אבל למדתי מזה".
"יכול להיות שהוא פגש אותי לא במצב טוב כל כך. מעבר לזה אני אדם שלא מדבר ומחייך הרבה. לפעמים אני נראה יותר מדי רציני, זה לא אומר שאני בדיכאון".
אין רגעים שאתה מתחרט על החוויה?
לא. התוכנית עשתה לי די טוב בחיים. נהייתי יותר אסרטיבי. לפני זה היה לי הבית של אמא והפנימייה וזהו. לא ידעתי מה קורה בישראל".
אז אתה יותר אסרטיבי. זה עוזר עם בחורות?
"לא".
הייתה לך חברה מאז התוכנית?
"לא".
ניסית? יצאת לדייטים?
"לא בדיוק ניסיתי כי תמיד היו לי כל מיני סיבות למה לא. קודם הצבא. אחרי זה המשבר. אחר כך העבודה. עכשיו קשה לי לחשוב על דייט. אני חוזר מהעבודה ומה שאני רוצה זה לאכול ולנוח".
אלכס, אתה בן 26!
"כן, כן, אני מודע לזה שבישראל יש אובססיה גדולה מאוד לעניין של דייטים וחתונה וילדים. יש צורה מאוד מסוימת שלאנשים כאן מותר לחיות את חייהם. עדיין, אני רוצה לנסות להיות בזוגיות".
איזו אישה אתה מחפש?
"אני מופנם ולכן אני רוצה מישהי מוחצנת. ליברלית. פמיניסטית. אולי גם טבעונית, למרות שאני די פתוח. המראה החיצוני לא קריטי אבל חשוב לי חוש הומור ושתדבר הרבה. מישהי שתצחיק אותי. למשל אלמוג שור. סטנדאפיסטית. היא גם אנרגטית ואוהבת לדבר. וטבעונית. ומתלבשת יוצא דופן. מאוד צבעוני. אני לא מכיר אותה אישית, אבל הייתי שמח לפגוש אותה".
ובניגוד למצבך בתוכנית, היום אינך בתול.
"נכון. עשיתי סקס רק פעם אחת בחיים שלי. בגיל 19. קצת אחרי התוכנית".
וזה מוצלח כמו שאומרים?
"זה לא היה מוצלח כמו שחשבתי אבל עדיין אפשר להגיד שלמדתי משהו. (נאנח) אנשים אוהבים להגדיר אותי כתמים אבל מדובר רק בסטריאוטיפ".
* * *
ואם יש מישהי שמבינה בסטריאוטיפים ויודעת להשתמש בהם לטובתה זו סמדג'ה, החלק הנשי והמבעבע בזוגיות הטלוויזיונית ההיא. בשולחן לידנו מתלחשים שהנה שיר אלמליח, אבל סמדג'ה בכלל לא שמה לב. היא עסוקה בלעשות רעש. מצחיקה. פיקחית. מדברת הרבה ומהר. ובעיקר לא פראיירית בכלל. "מה יגידו שלא אמרו?" היא מפרשנת את ניתוח הגדלת החזה השני שביצעה לאחרונה. "'הערסית עשתה ציצים'? 'שטחית'? לא נכנסת לטוקבק הזה בכלל".
כיום היא גרה בפתח־תקווה עם בן זוגה יונתן סמואלוב, ויהלי, בנה מהכדורגלן לשעבר והמסתבך התמידי ראובן עובד. עובדת כעוזרת מנכ"ל בחברת ייעוץ וקידום מכירות, ובמקביל עושה יח"צ לעסקים קטנים בפייסבוק. "אני ואלכס לא נפגשנו חצי שנה. אני עדיין מאוד אוהבת אותו. ואני חושבת שהתוכנית עשתה לו רק טוב", היא מגוננת על החצי השני.
"הוא גדל בלי אחים. משפחה רוסית־רוסית. סבא וסבתא קג"ב. אין לו אחים. לא הכניסו אותו לגן אף פעם. אם לא התוכנית הוא עדיין היה עובר התעללויות. כי לא רק שהוא מוזר רצח, הוא מוזר עמדתי! מוזר מנומק! ועוד גדל בטבריה. אמרתי לו, 'איך שרדת?' הם הכי קולולו שם! והוא גר בשכונה של השכונה".
ואת?
"הייתי ילדה ערסית מבאר־שבע, סבבה? בחיים לא התחלתי מכות, אבל אם מישהי הרביצה לי החזרתי מכל הלב, ועם נוכחות. הייתי גם מאוד מצומצמת - לא ידעתי שיש הרבה מעבר לשכונה. כשהתחברתי עם בנות מהמרכז בתוכנית, הרגשתי שונה: אני לא אלך עם נשוי, אני לא אלך עם גבר כפול בגיל שלו ממני. וכאן? זה טריוויאלי שיש לך ספונסר. את מוזרה אם את מסרבת לדבר כזה. וזה לא שאני משחקת אותה תמימה".
אלא?
"אמרתי לך: אני מבאר־שבע. גם כשצילצלו להזמין אותי לאודישן לתוכנית זה היה סינית מבחינתי. הייתי הכי שלוכית. בדיוק התחלתי לימודי פסיכולוגיה באוניברסיטה הפתוחה, רציתי להיות עובדת סוציאלית. אבל התקשרו, שמעתי חופש באורכידאה ובאתי. כולן הגיעו עם שמלמלות, יש שמש, מוציאות שמן תינוקות - אני באתי עם ג'ינס. זה לא היה החלום שלי. זה היה החלום שלהן. לא ידעתי מה זה מצלמות. אחרי שלוש שעות שם כבר רבתי עם אחת הבנות".
ומה קרה לך? את היית אחד ההימורים הבטוחים למי שיכולה להמשיך להתקדם בטלוויזיה.
"אני מאמינה שזה עוד יקרה. אחרי שזכיתי לא הבנתי בכלל מה קורה. בואי, היום, אם אני זוכה בריאליטי אני יודעת איך מתנהלים, איפה צריך להרים את האף".
למה?
"כי לפעמים העם שבוחר בך לא רוצה שאת תהיי כמוהם. הוא רוצה להעריץ אותך! והיה לי לא נעים. הייתי נחמדה לכולם. הייתי צריכה להיות פחות נגישה".
ערוץ 10 לא רצה למנף את הפופולריות שלך?
"הם יצאו סתומים. מאוד התבאסתי על ערוץ 10. נכון שאין הנחתום מעיד, אבל אני יודעת להתבטא. לא נתנו לי שום הזדמנות להיכנס לתוכנית, לפאנל. וואלה, זכיתי אצלכם בריאליטי. אבל הטיימינג היה חרא ואמרו שאין שום דבר כרגע. גם לא התערבבתי עם המפורסמים, רק עם אנשי ההפקה. כי עם מי יותר כיף, עם אלה שמשחקים אותה ושופוני, או עם אלו שבאמת נהנים וסבבה להם וצוחקים על הכל ומבינים בהכל? ולא דיברו אליי כל הסטלות החריפות שאנשים יושבים בבניינים ומריצים שורות".
זה גם משהו שהפתיע אותך?
"הייתי בשוק! שמעי, הלכתי למועדון, באה אליי מישהי ואומרת לי, 'איך אני אהבתי אותך! בואי איתי לשירותים'. אמרתי יאללה, כמו אמה באר־שבעית, חשבתי אולי היא רוצה שאני אשמור לה, באלוהים! ואז היא אומרת לי, 'בואי כנסי' ועל הניאגרה היא מסדרת קריסטל... אמרתי לה, 'לא, לא'. אני יוצאת מהשירותים והיא אומרת לכל מי שבחוץ, 'היא לא'. אמרתי, 'כולם פה בתור לזה?!' זה קטע מפגר".
לגיל 29 היא הגיעה מצוידת ביהלי בן השלוש, בנו של ראובן עובד שהיה כישרון עצום והפך לשחקן כדורגל נידח ששמו נקשר בעיקר לבדיחות על שווארמה והסתבכויות עם החוק.
"תראי איך הכל מתחבר", היא צוחקת. "היה לאלכס יומולדת ולקחתי טרמפ מבאר־שבע לתל־אביב, ככה הכרתי את ראובן. לא ידעתי לאן אני נכנסת. תראי איזה טיפשה - הייתי צריכה לעשות כולה גוגל. לא שאלתי את השאלות הנכונות וכששאלתי, התשובות כבר לא היו רלוונטיות. והייתי צריכה להתמודד עם ההשלכות".
מהשלכה אחת אפילו סמדג'ה לא הייתה יכולה להתעלם: היריון לא מתוכנן למרות שלקחה פוסטינור. "ובחודש שישי נפרדנו טוטאל לוס. אמרתי, ליטל, תפרשי. את מדמיינת חלום שאין לו תפיסה במציאות. זה לא יקרה. עם הגבר הזה את לא תצרי משפחתיות. הוא עסוק בבלגנים. כל הזמן חירטט אותי".
במה?
"בקטע של עבודה. של כסף. בהיריון גיליתי שיציבות הכי חשובה לי. והוא לא היה שם. בסוף עזבתי וזה נגמר. הוא היה בלידה. אמרתי מה, את כמו הזנזונות האלו חסרות האחריות? יש כאן אבא. כמובן שגם שם רבנו. שרדנו עוד שבוע ויומיים אחרי הברית".
ומתי תבעת ממנו מזונות?
"לא רציתי לתבוע אבל כולם אמרו לי, 'ליטל זה הכסף של הילד שלך. זה לא קשור אלייך'".
בשנה שעברה טענה נגדו בת הזוג הנוכחית, אחות של ענבל אור, שהוא אלים.
"הם מתאימים. אמרתי לו ביציאה מבית המשפט שהם זיווג משמיים: זאת גונבת זקנים והוא גונב תינוקות".
הוא לא הרים עלייך יד?
"הוא לא יכול להרים עליי יד. הייתי מכפכפת אותו. אין חיה כזאת. הוא כן קילל. מלא".
לאחרונה הוא גם נעצר אחרי שמצאו אותו בבית עם חומר שנחשד כאל־אס־די. הפתיע אותך?
"לא. הוא התערבב עם האנשים הלא־נכונים. זה סיפור חייו. אבל תביני שיומיים לפני זה הוצאתי לו צו הרחקה! הוא הגיע לדיון שלנו בבית משפט באזיקים".
רגע, רגע. למה צו ההרחקה?
"הוא הגיע פתאום לגן של הילד. ויומיים אחרי זה הוא נעצר. יהלי ראה אותו ארבע פעמים בכל שלוש השנים שלו. הוא לא רצה להיות מעורב אז הוא לקח מעצמו את הזכות לתפקד כאבא. יהלי זה הדבר הכי חשוב לי בעולם, אז אז אני אתן אותו לאדם שאני לא סומכת עליו? ולא בקטע מניאקי. אני באמת חושבת שלא אכפת לו מהילד. כיום אני מאחלת לו רק טוב, כי אני מקווה שלילד שלי יהיה איתו קשר חיובי".
ומה מסבירים ליהלי כשהוא שואל איפה אבא?
"הוא לא שואל. הוא קורא לבן זוג שלי אבא".
אחרי הפרידה מעובד, סמדג'ה מצאה את עצמה רווקה פלוס ילד. ואם זה לא מספיק קשה, היא גרה אז בבית הוריה. היא השלימה עם הקושי והתחילה ליהנות ממה שיש. ואז היא הכירה את כפיר אסולין, ישראל שחי במיאמי. כמו תמיד אצל סמדג'ה דבר הוביל לדבר שהוביל לאירוסים אחרי ארבעה חודשי היכרות. סמדג'ה הצהירה שהיא עוזבת את הארץ כדי לחיות במיאמי, אבל ביטלה הכל ברגע האחרון.
"זה היה נורא רומנטי. ניהלנו קשר מרחוק ואת טועמת רק את הדבש. התארסנו. וכשהיינו באותו מקום יחד - בחיים האמיתיים - זה לא היה אותו הדבר, בלשון המעטה. הוא הקטין אותי. גיליתי שזה לא הגבר שאני רוצה להיות איתו. טוב שהיה וטוב שנגמר".
והבן זוג החדש?
"יונתן. קטע, כי גם אבא שלי הוא יונתן והשם השני של יהלי זה יונתן. הוא מדהים. הכרנו דרך פייסבוק. הוא פנה אליי, אחד מיני רבים, אבל לו בחרתי לענות. כמעט שנה אנחנו יחד, הוא רחוק מכל מה שהכרתי. יש בו דרך ארץ וכבוד ואכפתיות. והוא אבא מדהים, הוא מגדל את הילדה שלו והוא אבא לכל דבר ליהלי. אפילו אמא שלי שקוראת בקלפים פתחה לי בטארוט ואמרה שאני בתקופה טובה".
מה היית רוצה שיקרה לך עכשיו?
"הייתי רוצה עוד ילד אחד לפחות, פשוט כדי לקיים את הפרו ורבו. הרי בעולם הזה כל אחד מנסה להיות הכי מצליח ואין לזה סוף: לא ליופי, לא לכסף ולא להצלחה. זה אומר שאנשים כאלה אף פעם לא יהיו מסופקים. אז נכון, כשיש לי יום רע אני מקללת כמו כל האנשים (חושבת רגע) אולי קצת יותר, אבל אני בתהליך להיות שמחה בחלקי. כרגע אני לא רצה אחרי כלום. וזה אחלה".
