yed300250
הכי מטוקבקות
    צילום: יונתן בלום
    7 ימים • 10.05.2017
    רק רוצה לשרוד
    מעיין אדם, מי שהייתה הדוברת הפרובוקטיבית של שרת התרבות והספורט, מירי רגב, חושפת בראיון גלוי את אחורי הקלעים של העבודה האינטנסיבית עם הבוסית לשעבר, ומגלה למה החליטה לפרוש בשיא. רגע לפני שהיא כובשת את הפריים–טיים בביקיני זעיר, בריאליטי "הישרדות", הצעירה האמביציוזית מדברת גם על התמוטטות נישואיה, הניסיון להצטרף לאליטה, השמועות על רומן עם המדליסט האולימפי אורי ששון, והקשר בין הבריתות על האי לטקטיקות מעולם הפוליטיקה הישראלית
    אלון הדר | צילום: יונתן בלום

    מעיין אדם מצביעה על המרפסת הפורחת בביתה בפתח־תקווה ומנסה להסביר למה החליטה לעזוב את משרת הדוברת המדוברת של שרת התרבות והספורט, מירי רגב. "הכל נבל שם באותה תקופה, היה לי מת בעיניים. גם בעלי לשעבר עזב את הבית אחרי שנתיים של נישואים. לא השקיתי עציצים ולא את הזוגיות. התאהבתי בעבודה שלי. אחותי סיימה טירונות וקורס מ"כיות — ולא הגעתי לטקסי הסיום. חברות שלי ילדו ולא ביקרתי אותן. כל החיים שלי היו על הולד. בסוף הבנתי שסדרי העדיפויות שלי מעוותים. אמרתי: תעצרו את הקרוסלה, אני רוצה לרדת. לא רוצה להגיע לגיל 40 או 50 בלי משפחה".

     

    צילום: תומי מרפז

    צילום: תומי מרפז

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

    חמשת הדברים שמעיין השורדת תצטרך להשאיר בבית | צילום: תומי מרפז

     

    ואיך השרה רגב הגיבה להחלטה?

     

    ״היא הבינה ואמרה לי: 'אנחנו עוד ניפגש'. תבין, אני חייתי ונשמתי אותה. עניתי לה גם במקלחת, עניתי לה בסיטואציות שהשתיקה יפה להן".

     

    במעבר חד, ואולי לא ממש, אדם (30) עזבה את מלחמות ההישרדות הפוליטית לטובת העונה החדשה של הריאליטי "הישרדות". "קיבלתי את ההצעה מ'הישרדות' כשהייתי על הסאפ, בים, בדיוק בתקופה שבה ניסיתי להבין מה קורה איתי. בשנה אחת עם מירי עברתי מה שדובר פוליטי לא עושה בעשר שנים. אמרתי להפקה: עזבו אותי, אני רוצה רק לנסוע לאי בודד בלי טלפון, ואז אמרו לי: אבל זה מה שאנחנו מציעים לך. כשחשבתי על זה, הבנתי שהפורמט של 'הישרדות' מאוד מתאים לי. זה כמו לשחק בלוח שחמט ענקי".

     

    אדם. "כשלא מאמינים בי, אני עושה הכל כדי להצליח"
    אדם. "כשלא מאמינים בי, אני עושה הכל כדי להצליח"

     

    אפרופו שחמט, כדוברת לשעבר, מי ששולטת בכל מילה מאחורי הקלעים, לא היה לך קשה להפוך לכלי בידי העורכים בריאליטי, שיכולים לבצע מניפולציות על המשתתפים?

     

    "רציתי את התואר 'שורדת'. הוא מאוד ראוי בעיניי. ידעתי גם שיש פה סיכון גדול, שאני עלולה להרוס במו ידיי את הקריירה שלי. אני עדיין פוחדת פחד מוות שתווית הריאליטי תמנע ממני תפקידים רציניים בשנים הבאות. התייעצתי כמובן גם עם מירי, שהתרגשה ואמרה: זה מאוד מתאים לך".

     

    הדרישה להתרוצץ על האי בביקיני לא הרתיעה אותך?

     

    "אני לא הולכת להתנצל על הגזרה שלי. אני יודעת שמנסים תמיד להכניס נשים לתבנית: או חכמה או נראית טוב. אני רוצה להאמין שאני גם וגם. אבל יפתיע אותי שעם הפה הגדול שלי, מה שיזכרו ממני יהיה הביקיני".

     

    אדם (ראשונה משמאל) ושגיא ברייטנר (ראשון מימין)  ב"הישרדות".  רומן על האי
    אדם (ראשונה משמאל) ושגיא ברייטנר (ראשון מימין) ב"הישרדות". רומן על האי

     

    בלי מסכות ועקבים

     

    מכנסת ישראל, בחליפה מחויטת, לאי אקזוטי בפיליפינים, בביקיני — קשה לחשוב על מסלול מפתיע יותר. אבל כשהנשיא המכהן של ארה"ב הוא מנחה תוכנית ריאליטי לשעבר, כנראה שהכל כבר אפשרי. ב"הישרדות", שתעלה לאוויר ב־20 במאי ברשת (ותשודר בימי רביעי ושבת, ב־21.00), מסומנת אדם כבר לפי הפרומואים כמי שתמשוך אש, כולל רומן עם מתמודד אחר, שגיא ברייטנר, דוגמן, כוכב ילדים ואמן ביטבוקס.

     

    אדם מוצאת היגיון בשיגעון. "יש המון נקודות דמיון בין ריאליטי לפוליטיקה: האסטרטגיה, החשיבה עשרה מהלכים קדימה, היכולת לתעל אנשים. אתה לא יכול להיות פוליטיקאי טוב אם אין לך דרך ברורה — זיגזג זה הסוף שלך. יישמתי את זה גם על האי, בלי קפיצה בין בריתות".

     

    אילו עצות קיבלת מהשרה רגב?

     

    אורי ששון. "לא היה כלום"
    אורי ששון. "לא היה כלום"

     

    "אסטרטגית העל הזו אמרה לי: 'מעיין, אל תשכחי שאת טובה, חכמה, מסוגלת', ואתה לא מבין באיזה עוצמות זה הכה בי שם. כשאתה משתקף בעיניים של אחרים, אתה יכול להאמין לדימוי שלך בעיניהם וזה מחליש. אחרי שאמרו לי שם דברים כמו 'את המצאת את הרוע', המשפט של מירי חזר אליי. לקחתי נשימה ונזכרתי מי אני. אנשים לא מגדירים אותי, התוכנית לא מגדירה אותי וגם בגד הים לא מגדיר אותי. רק אני מגדירה את עצמי".

     

    ואיך את הגדרת את עצמך?

     

    "על האי ראיתי את עצמי לראשונה בלי מסכות, בלי עקבים, בלי איפור. יש שם שעות שבהן אתה חופר בעצמך, אתה חייב לגייס תעצומות נפש מול אנשים שבהגדרה הם אויבים שלך, ואין לך טלפון תומך מאמא ואבא ואין את מירי שתעוץ לי עצה. הגורל זימן לי את זה בדיוק בזמן, בתקופה שבה אין לי בעל, עבודה או ילדים, כשאני שוב לבד".

     

    אז מה הלאה מבחינה מקצועית?

     

    עם מירי רגב. "נדלקתי עליה"
    עם מירי רגב. "נדלקתי עליה"

     

    "קיבלתי הצעות מטורפות מהשוק הפרטי. בהרבה חברות שנקלעו למשברים מבינים שעשיתי קילומטראז' בתחום, אבל זה לא מעניין אותי. אני גם לא רואה את עצמי חוזרת לפוליטיקה בינתיים. כרגע התקשורת מושכת אותי. הבנתי שהיא יכולה לחולל שינוי. ראיתי איזה מהפכות כבר התחילו משאילתות של כתבים".

     

    ומה עם הזוגיות שמצאת על האי?

     

    "לפני שיצאתי לצילומים, אחי אמר לי: 'תעופי על עצמך, אל תחשבי עלינו, רק דבר אחד: שאף אחד לא ייגע בך'. לא מילאתי את הבקשה שלו. גם אני לא רציתי את זה בהתחלה, רומן רק מסיח את הדעת, זו נקודת תורפה. התאהבות משבשת אסטרטגיות. אני גם לא יודעת אם איהנה מהחשיפה הגדולה שצפויה לי או אסבול. כמו שאני מכירה את עצמי, או שיהיה לי קיץ כיפי — או שלא אצא מהבית".

     

    והזוגיות מחוץ לאי?

     

    "אני לבד מבחירה. מאז שהתגרשתי שום דבר לא נתפס. אולי לא הייתי יכולה להכיל זוגיות, טעמו של החופש כל כך יקר לי, ואני חוששת לאבד אותו שוב. התמכרתי לעצמאות שלי. יש לי צי של חברים, משפחה הכי קרובה בעולם, אין חלל ריק. אני נהנית לישון באלכסון. לאחר כל קשר אני מנתחת עם אמא והחברות איפה טעיתי. מתברר שיש בשוק חוקים שנכתבו אחרי שהתחתנתי ולא הכרתי. למשל מה שהווטסאפ עשה למערכות יחסים: ענית באיחור, ענית יותר מדי, ענית אחרי ששלחו לך אימוג'י של לב. זו שפה חדשה. אמא שלי טוענת שאני מרתיעה גברים. לפעמים המבט שלי יכול לגרום לאנשים לקפוא במקומם. אולי אלו ההצהרות שלי, שאני הולכת לטרוף את החיים. אולי הגברים חוששים שלא אהיה בבית ואגדל את הילדים, אבל אפשר גם וגם".

     

    על גירושיה, בגיל 28, היא לא מרחיבה את הדיבור. "היו לנו בעיות, כמו בכל מערכת יחסים, אבל לא הקדשתי זמן וקשב כדי לפתור אותן", היא מודה היום. "ההזנחה שלי פירקה את הזוגיות. אני מתביישת להגיד שהיא הייתה פחות חשובה לי מהקריירה, אבל זו האמת. אני מאמינה שהכל לטובה, שכל מה שלמדתי בתקופה הזו יהפוך אותי לבת זוג טובה יותר. אנחנו ביחסים טובים עכשיו, זה נגמר הכי יפה שיש, אני עד היום מבקשת מאמא שלו מתכונים לפעמים".

     

    קשה למצוא גבר שיכול להתמודד עם אישה חזקה?

     

    "אני מאמינה שיש גברים בעולם שיכולים להתמודד עם בחורה דעתנית, לתת לה את החופש וגם לשמור אותה קרוב. גברים שאפתנים, בוגרים, עם ראשי יצירתי שעף לשמיים ורגליים שנטועות בקרקע. עוד עשר שנים אתה רואה אותי עם עוד עשרה ילדים שמתרוצצים בבית".

     

    מה היה עם המדליסט האולימפי, הג'ודאי אורי ששון. פורסם שהיה ביניכם קשר?

     

    "לא היה בינינו כלום".

     

    הנקמה המושלמת

     

    אדם, הבכורה מבין שלושה אחים, נולדה בנהריה. אביה עלה מבואנוס־איירס, אמה ילידת הארץ ממוצא רומני, והם הקימו יחד חברת כוח אדם מצליחה. "גדלתי בבית שבו בלטו החינוך לערכים ואהבת הארץ. אין שביל בארץ שלא טיילנו בו, אין פרח שלא הרחנו. אח שלי משרת ביחידה מובחרת. הוא עבר פציעה קשה במהלך השירות, ואחריה שיקום של שנה וחצי, וחזר לקרבי. אחותי מסיימת קורס קצינות ותשובץ בגבעתי".

     

    למרות זאת, אדם מרדה מגיל צעיר. "בעטתי בכל המסגרות. גם בבית ניהלתי מאבקי כוח. האמנתי לתדמית שלי — הרגשתי מופרעת, חריגה, בעייתית".

     

    לקראת גיל ההתבגרות התערערו היחסים בין הוריה. "בבית היו שקט מוחלט, מתח ומועקה. השקט הזה עד היום מכניס אותי לחרדה, כמו סימן למוות. כשהם החליטו להפריד כוחות — נשארתי עם אבא ששכר דירה בקיבוץ בצפון. הייתי אז בת 15 והיחסים שלי עם אמא לא היו טובים, כל יום היה בינינו פיצוץ. אני הייתי אז בשיא מרד הנעורים, והיא בדיוק סעדה את אביה החולה, שהיא אהבה אהבת נפש".

     

    בגיל 17 עברה שוב טלטלה, כשאביה עבר לגור עם בת זוג חדשה, אמא לשלושה ילדים. "אחרי שורה של פיצוצים באתי יום אחד הביתה, ואבא שלי אמר רק: 'קחי את הדברים שלך, את לא גרה כאן יותר'. אני זוכרת שלא הזלתי אפילו דמעה אחת, שמרתי על פני פוקר, אבל בפנים בערתי. נשמתי עמוק כדי לא להתפרק. בתוך רבע שעה כל החיים שלי היו בשקית של זבל. יצאתי מהבית וראיתי את כולם יושבים בחוץ ואוכלים פיצה. הרגשתי דחויה ומושפלת. אבא שלי היה האיש הכי משמעותי בחיי והרגשתי שהוא ויתר עליי".

     

    נשמע כואב.

     

    "הוא יתום ומעולם לא חווה אהבה. אני מבינה עכשיו שמבחינתו, הוא עשה את הכי טוב שהוא יכול. הוא חשב שאני מידרדרת ורצה לנער אותי".

     

    לא היה לה קל לשרוד לבדה, בגיל 17. "אני זוכרת שפתחתי את השקיות וראיתי שאין לי אפילו תחתונים. לא ידעתי מאיפה מתחילים, עם מי מדברים. אמא שלי, שבאותה תקופה לא שמרתי איתה על קשר, התקשרה אחרי כמה ימים, וסיפרתי לה מה קרה. נפגשנו והתחבקנו הכי חזק בעולם, אבל לא יכולתי לישון בבית הקטן שלה. הגירושים הפכו משפחה אמידה לשני בוגרים שבקושי מתקיימים כלכלית. אמא שלי הציעה שאשכור חדר מסבתא שלי, שהשכירה כמה חדרים בנהריה".

     

    אדם למדה להסתדר בכוחות עצמה. "עבדתי קשה, עשיתי משמרות לילה בבר עד הבוקר, ואז הלכתי לעבוד בבית קפה. לא לקחתי שקל מאף אחד, אבל הפכתי למאושרת באדם. אף אחד לא אמר לי מה לעשות. הבנתי שכסף הוא המפתח לעצמאות. היום, גם אם אתחתן עם ביליונר, לא אפסיק לעבוד עד יום מותי".

     

    לאחר שנת שירות בגרעין תיאטרון ואמנות, שבמהלכה הפכה "מנערה מתבגרת אגואיסטית לבעלת מודעות סביבתית וחברתית", התגייסה לחיל החימוש. "ואז אמא סיפרה לי שאבא שלי אמר לה שהוא פחד שאשב כל השירות בכלא. אמרתי לעצמי, איך הוא יכול לומר משפט כזה. איזה כלא?! אני אהיה טייסת. לא אהיה יותר הכבשה השחורה. אצעד בראש העדר. זאת תהיה הנקמה שלי! כשלא מאמינים בי, אני עושה הכל כדי להצליח. המנגנון הזה מפעיל אותי עד היום".

     

    וזה עבד: לטקס סיום קורס הקצינות הגיע גם אביה, לאחר נתק ארוך, והודה, היא מספרת, עד כמה טעה. הפגישה הובילה לתהליך שיקום של היחסים, והיום, היא מספרת, הוריה הם החברים הטובים ביותר שלה. "בדיעבד אני מעריכה אותם מאוד, הם בנו לנו עמוד שדרה חוליה אחרי חוליה. לא ויתרו לנו", היא אומרת.

     

    הכלים האלו, כך היא מעידה, עזרו לה בשירות. "הייתי הבחורה היחידה בגדוד, לפעמים פחדתי נורא, אבל אף אחד לא ידע מזה. לא רציתי להתבכיין ליד כל הגברים. סגרתי גם הרבה שבתות בבסיס, בדרך כלל כי לא היה לי כסף לאכול בבית".

     

    לאחר שנתיים כקצינה בחיל החימוש, סימנה את המטרה הבאה: דובר צה"ל. "ראיתי מולי אליטה ורציתי להשתייך אליה. בגדוד הסתכלו עליי בקטע של רחמים. קצת פתטי שמי שמגרזת נגמ"שים רוצה להגיע ליחידה הכי יוקרתית בצה"ל".

     

    אדם התעלמה מהמבטים, ולאחר כמה חודשים השיגה פגישה אצל דובר צה"ל דאז, אבי בניהו. "בחתונה שלי לא התרגשתי ככה", היא מספרת. "רעדו לי הרגליים פיזית, לא נשמתי. הכנתי במשך שבוע נאום. לאחר כמה שבועות הוא התקשר אליי והזמין אותי להיות קצינת מטה".

     

    ואיך האליטה קיבלה את קצינת החימוש?

     

    "הייתי חריגה ושונה. השפה שלי הייתה שונה, המניירות שלי היו עממיות, ותמיד היה מישהו שדאג להזכיר לי שאני דרג ב' — אבל בניהו היה השריון שלי, הוא שמר עליי. גם למדתי ממנו המון, ראיתי איך הוא מקבל החלטות, מה מניע אותו. שתיתי בצימאון את ההתנהלות שלו".

     

    עם עזיבת בניהו מונתה לראש לשכתו של הדובר החדש, יואב (פולי) מרדכי. "התפקיד הכי מאמלל שעשיתי בחיים — קפה, כיבודים. לאחר שנתיים כאלו ניסיתי להתקדם ונחסמתי. אז גם הרגשתי שיש פער בין היכולת שלי לבין איך שתופסים אותי והחלטתי להשתחרר".

     

    שיר השכונה

     

    משם נכנסה לזירת הדוברות הפוליטית, תחילה אצל שאול מופז, אז יו"ר קדימה. המוטיבציה, גם הפעם, היא מספרת, הייתה להוכיח שהיא מסוגלת. "רציתי שהחבר'ה עם המבטים המתנשאים בדובר צה"ל יאכלו את הכובע. הייתי מלאת אמביציה. שוב חזר מוטיב הנקמה. אחר כך גם התאהבתי במופז עד כלות, הוא אוהב את המדינה יותר מאשר את עצמו".

     

    כשמופז אותת כי ברצונו לעזוב את החיים הפוליטיים, כבר סימנה את היעד הבא. "שלחתי למירי צבא של ממליצים. סימסתי לה בעצמי, אבל היא ניפנפה אותי. הרבה זמן לקח לי להגיע לראיון אצלה ולהתקבל לעבודה".

     

    למה דווקא רגב?

     

    ״כי ראיתי ראיון איתה בטלוויזיה ונדלקתי. היא אמרה שם חצי בבכי: 'אומרים שאני שכונה, אבל למה שכונה זה דבר רע? למה בזים לזה?' אני אמנם לא גדלתי בשכונה, אבל זה נגע בי".

     

    מה חיבר אותך לזה?

     

    "מגיל מאוד צעיר אני רודפת צדק ואמת וזוכרת את עצמי חברה של הילדה שכל בית הספר עשה עליה חרם. כשחבורה של בנים עמדה וירקה עליה — הגנתי עליה בגופי. בשנת השירות שלי ראיתי את ההבדל בין שכונת מורשה לשכונות הווילות של רמת־השרון. הפערים החברתיים במדינה תמיד הפריעו לי. אבסורד לחשוב שאני צריכה להיות מזרחית בשביל זה".

     

    לתפקיד נכנסה עם שק של חששות. "אנשים אמרו לי, תצאי משם מצולקת, דוברים לא מחזיקים אצלה מעמד. היא בעצמה דוברת, אף אחד לא מגיע לקרסוליים שלה".

     

    מהר מאוד הבינה את חוקי המשחק. "מירי לא צריכה יסמנים. אם הייתי אומרת לה: כן מירי, בסדר גמור מירי — בתוך שבוע הייתי בבית. התווכחתי שם עד אובדן הכרה. היא צריכה לשמוע דברים שהיא לא חשבה עליהם. האנשים הקרובים אליה הם אלה שאומרים לה, 'לא, את טועה'. בהכנה למסיבות עיתונאים, למשל, שאלתי אותה את השאלות הכי מכוערות. אותנו לא הפתיעו".

     

    טוענים שהפרובוקציה התורנית שלה מחושבת בדקדקנות.

     

    "חומות שנשברות עושות רעש, בלגן, לכלוך — וזה לא נעים. אבל הן חייבות להישבר. זו לא פרובוקציה לשם פרובוקציה".

     

    לא?

     

    "מירי חכמה כמו שד. הדבר האחרון שאתה צריך לעשות מול אויב הוא לזלזל בו. ובשמאל הרדיקלי עושים את זה פעם אחרי פעם ונופלים בפח, כי הם לא בוחנים את הנושאים בצורה עניינית".

     

    איך את מסבירה את זה?

     

    "הנה, כשהוצאתי ידיעה על הכפלת תקציב התרבות במגזר הערבי. שנים הוא לא עודכן. שמעת על זה? כלום. אבל כשהוצאתי הודעה עם כותרת: 'מימון מוסדות תרבות יותנה בהופעות באיו"ש' — בום. מהדורות חדשות, כותרות בעיתונים. אז אל תאשים אותי כדוברת שאני משתמשת בכלים שונים כדי שהציבור ישמע. זה התפקיד שלי. רוצים רייטינג — קבלו רייטינג".

     

    ואדם בהחלט לא ויתרה על אף הזדמנות לקבל כותרת. "יום אחד קיבלתי פוש מאתר חדשות על תוכנית בגלי צה"ל שמוקדשת למחמוד דרוויש. זה נראה לי מוזר. התקשרתי לגלי צה"ל להבין למה התכוון המשורר. ככל שהם גימגמו, והם גימגמו, הבנתי שעליתי על משהו. התוכנית הייתה אמורה להיות משודרת במסגרת סדרה על טקסטים ישראליים קנוניים. עם מחמוד דרוויש הפלסטיני! אמרתי: קלאסה מירי. גלי צה"ל היא לא תחנת שידור פרטית, היא ממומנת מכספי הציבור. הכנתי לבד את ההודעה, אני הרי מכירה את השפה שלה מתוך שינה, יודעת לדבר מירי רגבית. היא אמרה לי כל הכבוד ואישרה לי להוציא את ההודעה, ואז מפקד גל"צ הוזמן לבירור".

     

    זה היה רק הפרומו לסערה הגדולה שהתחוללה בעקבות היציאה המדוברת של רגב באמצע טקס פרסי אופיר, האוסקר הישראלי, ב־2016, כשתאמר נפאר ויוסי צברי עלו לבמה. "מירי דווקא הכינה נאום מרגש, חגיגי, אוהב. אבל אז הגענו וישבנו בחדר ההלבשה עם המנחה גורי אלפי, הגבר שבגברים, שאמר לי: את יודעת שיש שיר של דרוויש? אמרתי: לא!"

     

    אבל היו פרסומים מוקדמים בתקשורת שנפאר יבצע את השיר.

     

    "נראה לך שמירי מתעדכנת מהתקשורת? בליין־אפ האחרון שהיא קיבלה מאנשי האקדמיה לא היה לזה זכר. באותו הרגע הרמתי את כל ההפקה על הרגליים, עד שהבנתי מה הולך להיות — ביצוע משותף של נפאר וצברי של השיר 'אני לא פוליטי', עם שורה של דרוויש. הבנתי ששמו לה מלכודת. כל מכובדי תעשיית הקולנוע אמרו לה: מירי, כפרה עלייך, זה רק הבית הראשון, שטויות, בבקשה, אל תעשי עניין".

     

    אז למה היא החליטה כן לעשות עניין?

     

    "ראיתי איך היא נקרעת, במיוחד בגלל האחים אדרי, מבכירי תעשיית הקולנוע בארץ, שמאוד יקרים לה. ביקשתי מכל המכובדים דקה לבד עם השרה. נשענו על הקיר, הכי קרוב אחת לשנייה, ואמרתי לה: את יודעת שאת לא יכולה לשבת שם. יש לה עיניים יוקדות, שרופה על העיניים שלה, היא הסתכלה עליי ואמרה: נכון, אבל צריך שהכל יהיה מכובד. אמרתי לה, את לא עושה פרובוקציה, את פשוט לא רוצה להיות קהל לשירים שלו".

     

    וזה היה האות לבלגן. לאחר שנטשה את האולם, שבה רגב ונשאה נאום נגד תעשיית הקולנוע שמפלה לטענתה בין מזרחים לאשכנזים, בין מרכז לפריפריה. דברים שגרמו לשחקן רועי אסף לעלות על הבמה ולהתקומם. הטקס תויג כמבזה ורגב ספגה ריקושטים מכל כיוון. "היא שינתה את הנאום בעקבות מה שקרה", מסנגרת אדם. "מי ביצע את השיר עם נפאר? צברי. אתה יודע איזה מונולוג הוא כתב וביצע בטלוויזיה לפני כן? 'תרשמירי', שיר מחאה חתרני נגדה שמבוסס על השיר של דרוויש. בעיניי, זה מעשה מכוער, ניסיון להכניס לה אצבע בעין. אז הם מצפים שהיא תשב יפה מול זה?! זו פרובוקציה?! זה שאפו למירי ולדוברת שלה שעלו ברגע האחרון על כל המריחות שלהם".

     

    אחרי העבודה הצמודה איתה, את יכולה להסביר מה בעצם מניע אותה?

     

    "ראית איך תקפו אותה לאחרונה בפתח מסעדה ליד המשפחה שלה? אתה חושב שנעים לה שבעלה והבנות קוראים את מה שנכתב עליה בפייסבוק? אתה טועה בענק! הייתי איתה ברגעים הכי אינטימיים והכי קשים, וכמה שהיא נראית לך פוקר פייס, מתחת לשריון ולקוצים ולעור של הפיל יש לב ענקי ורגיש שנפגע. אבל היא אישה, ולכן היא לא יכולה להחצין את הפגיעות. היא לא יכולה להיות מה שמכונה 'נקבה'. והיא משלמת מחיר, מחיר בלתי נסבל. אני זוכרת שראיתי אותה עומדת בוועידת 'הארץ' מול כל הצווחות נגדה מהקהל ואמרתי לעצמי: איך היא עומדת ככה, זקופה?"

     

    היא מדברת גם בשמך?

     

    "אני לא הצבעתי ליכוד, אבל יש המון נושאים שהיא מעלה לסדר היום, ללא קשר לעמדה הפוליטית שלי, שאי־אפשר שלא להתחבר אליהם. היא הרי הייתה יכולה לשבת על הכיסא שלה, ללכת לפרימיירות וזהו. תאמין לי, אף אחד לא היה שם לב שהיא לא עושה כלום. אבל במקום לשלוח פקידים ומנכ"לים היא בעצמה מקדמת נושאים עקרוניים. צועקת, דופקת על השולחן אם צריך. ככה יום ולילה. וזה מצליח לה. כשראיתי את זה אמרתי לעצמי, גם אם מירי תגיד לי לקפוץ מהגג, אני אקפוץ". •

     

    alonihadar@hotmail.com

     

     


    פרסום ראשון: 10.05.17 , 12:13
    yed660100