בונד ליום אחד
רונן ברגמן ויאנה סופוביץ' לקחו את האוטו של 007 והרגישו ליום אחד כמו ג'יימס בונד ונערתו
בעולם אידיאלי, שבו שום דבר שמודפס בשמנו לא יכול לשמש נגדנו בחקירה ובבית המשפט — היינו יכולים לחשוף את המספרים שנרשמו במד המהירות ביום חמישי לפני שבועיים (עם הספרות 3 ו־2, לאו דווקא מהצד הימני), ולתאר את הסלאלומים בכבישי הגדה, החארקות, ההחלקות והפרצופים התמהים של הנהגים שאכלו אבק מאחורינו. אבל עד אז, לא נוכל להסגיר את כל הפרטים על היום המסעיר שבילינו באסטון מרטין — רכב הדגל של המרגל המפורסם בעולם.
1. הפרארי של האויב
רונן: הכל התחיל כשאודי עציון, עורך הרכב של "ידיעות אחרונות" שמע שהאסטון מרטין מדגם ונקוויש — היחידה מסוגה בישראל — פנויה להובלה והתקשר. "נו, זאת המכונית המפורסמת של ג'יימס בונד, ואתה הרי מומחה במרגלים".
מיד נזכרתי בשיחה עם ראש המוסד לשעבר, מאיר דגן ז"ל, שלא ממש חיבב עיתונאים: "אם בכל עיתונאי מסתתר סופר מתוסכל", אמר לי בלעג, "הרי שבתוך כל אלה שכותבים עלינו (על המודיעין הישראלי — י"ס ור"ב) וחושבים שהם מבינים משהו, מסתתר מרגל מתוסכל. אני כבר מזמן הבנתי איך אפשר לקנות אתכם — לתת לכל עיתונאי קורס מודיעין בסיסי במוסד ואתם בכיס שלנו". מה נאמר? דגן, אדם בעל רגישות לנפשם של אנשים, לא בהכרח טעה.
מאחר שאין לי ממש סיכוי להצטרף למוסד, אפילו לא לעשות מילואים בשק"ם של המדרשה — קיבלתי לפחות את ההזדמנות לנהוג ברכב הכי מזוהה עם המקצוע השני העתיק ביותר בעולם. ואם כבר להפוך ל"מרגל ליום אחד" יעני — למה לא לבקש מהאישה שהכי מזכירה לי את נערת ג'יימס בונד (והשמועות הן שכמה שירותי ביון באמת ביקשו את שירותיה) להצטרף לנסיעה. לשמחתי — יאנה סופוביץ' הסכימה.
יאנה: האמת היא שתמיד תהיתי איך זה שמפיקי הסדרה עוד לא הבינו שאין להם צורך להמשיך לחפש את נערת ג'יימס בונד הבאה, כי היא כאן, מתחת לאף, חיה את חייה בתל־אביב! אני בטוחה שלא הייתי היחידה. אין כמעט אישה בעולם שלא ראתה את עצמה בעיני רוחה כפאם פאטאל מניפולטיבית ומהממת, סקסית, יפה וחכמה, שכל גבר נופל לרגליה — כמו נערת ג'יימס בונד. ממש כמו שאני מאמינה שאין גבר שלא רצה להיות ג'יימס בונד, לפחות לכמה ימים.
כידוע, שני הסמלים המובהקים ביותר של הסדרה שכתב איאן פלמינג הם הנערה שאיש לא יכול לעמוד בפני הסקס־אפיל שלה, זולת אולי ג'יימס בונד עצמו, והמכונית שלא ניתן לעמוד בפני הביצועים שלה — הלוא היא האסטון מרטין המפורסמת.
כשמקלידים אסטון מרטין בגוגל, הרובוט משלים מיד את שם המרגל המפורסם — ג'יימס בונד. זאת למרות שהיא הפכה למכונית הרשמית של 007 רק בסרט השלישי בסדרה, "גולדפינגר". פלמינג אגב ציוות במקור את הסוכן בעל הרישיון להרוג לדגם DB3, אבל החברה בדיוק הוציאה לשוק את ה־DB5 המשופר והמפיקים דרשו את האבטיפוס. בחברה עיקמו תחילה פרצוף, אבל נכנעו ללחץ. הם לא הצטערו. לא רק שאסטון מרטין כיכבה מאז בעוד 11 סרטים בסדרה המצליחה ביותר בתולדות הקולנוע, אלא שמרגע יציאתו של "גולדפינגר" לאקרנים, נרשמה עלייה חדה במכירות. כולם רצו להיות, להיראות ולנהוג כמו שון קונרי.
בסרט הבא, "כדור הרעם" (ששמו שימש השראה לשם הקוד הסודי למבצע אנטבה), השתמש בונד באותה מכונית, אבל הפעם בתוספת שכלולים מבית היוצר של Q, הממציא הגאון של צעצועי המרגלים — כולם נראים היום ילדותיים משהו, ובראשם תותח אחורי עם קליבר מכובד. בהמשך נוספו גם צילינדרים למנוע, דוקרנים במכסי הצמיגים, כיסא מפלט אלגנטי ומערכות בקרה ומעקב.
האסטון מרטין מדגם ונקוויש, שבה נהגנו, הוצגה לראשונה בסוכנויות היוקרה ובמקביל בסרט "למות ביום אחר" מ־2002, בכיכובו של פירס ברוסנן. שם, לקולה של מדונה, הוא מפתה בעזרת האסטון מרטין את האלי ברי ונוקם ברעים שהחזיקו אותו בשבי הצפון־קוריאני הנורא.
בסרט הבא בסדרה, "קאזינו רויאל", עם דניאל קרייג, נשבר שיא הפעלולים — שבע פעמים מתהפכת האסטון מרטין עד שהיא מתרסקת סופית. ה־DB10, שבו נוסע דניאל קרייג ב"ספקטר", נבנה במיוחד עבור הסרט. אבל אולי בהשראתו, נפלה בחלקנו הזכות לבלות כעת עם הוונקויש, אחרי שבעלי הרכב (שמו שמור במערכת) החליט שנמאס לו והוא מחליף אותו ל־DB11 החדשה, לפי טעמו של 007.
הכתבה המלאה - ביום שישי במוסף "7 ימים" ובאפליקציית ידיעות אחרונות
לפנייה לכתב/ת 
