המונפורט מתייבש בגלל סכסוך על תעריף המים

מה שאמור היה להיות אטרקציה מושכת בגליל, נמצא בסכנת התייבשות • הסיבה: רשות המים דורשת מעיריית מעלות תעריף מלא של מים שפירים עבור מילוי האגם, במקום תעריף מוזל • הפער: מיליון ש' בשנה

מים עכורים: אחת האטרקציות התיירותיות הבולטות של הגליל העליון וישראל בכלל, אגם המונפורט במעלות תרשיחא, עומד בפני סכנת התייבשות רגע לפני הקיץ, בגלל מחלוקת על מיליון שקל בין רשות המים ורשות הטבע והגנים, לבין עיריית מעלות־תרשיחא והמועצה האזורית מעלה יוסף. האחרונות דורשות שמילוי האגם ייעשה במים בתעריף המוגדר "שמירה על ערכי טבע ונוף" ולא בתעריף מלא של "מים שפירים".

 

זה היה החלום האירופי בישראל: לגור על שפת אגם שהועתק מאגם קסיס שבדרום צרפת. בעיריית מעלות־תרשיחא כבר שיווקו את החלום הזה שתפס ברגע: הרשות המקומית התחייבה להשקיע 120 מיליון שקל בהפיכת אגם מונפורט למרכז תיירות ענק, שיכלול מתחמי מסחר, בילוי ומשרדים, 700 חדרי מלון ו־1,700 דירות ליד האגם. עוד 12 מיליון יושקעו בבניית רחוב מפלים אקולוגי עם 150 מכולות לאמנות ופנאי, חווה חקלאית ופארק אקסטרים. 

 

מעתירה שהוגשה בימים האחרונים לבית המשפט המחוזי בחיפה מתברר כי מחלוקת כספית בין שלמה בוחבוט ראש עיריית מעלות־תרשיחא ושמעון גואטה ראש המועצה האזורית מעלה יוסף, לבין רשות המים הביאה לייבוש אגם המונפורט. באחרונה נראים איי פלסטיק (המכונים "לוויתנים" בפי אנשי המקום) שצפים מקרקעית האגם ומבצבצים מעל פני המים. את העותרים מייצג עו"ד גידי פרישטיק.

 

לטענת העותרות אגם המונפורט, ששטחו כ־52 דונמים ונמצא בליבו של פארק המונפורט, מהווה פנינת טבע ונוף ייחודית וכדי לשמרו יש להזרים אליו מים מעת לעת. האגם פתוח לקהל הרחב ללא תשלום והוא מושך אליו מדי שנה את תושבי מעלות־תרשיחא והסביבה וכן מבקרים רבים מכל רחבי הארץ.

 

אי באגם מונפורט | צילום: שלמה שרביט
אי באגם מונפורט | צילום: שלמה שרביט

 

 

לדברי העותרות, רשות המים מסרבת מזה זמן לספק לאגם מים בתעריף "מים לחקלאות" או בתעריף "מים המיועדים לשמירה על ערכי טבע ונוף", בהתאם לחוק המים (סעיף 34). לפי הגדרה זו, יינתן תעריף מופחת עבור המים למילוי האגם. תחת זו קבעה רשות המים, במסגרת הרפורמה במים משנת 2010, כי מילוי האגם יעשה בתעריף מים שפירים העומד כיום על כ־9.1 שקלים לקוב בתוספת מע"מ, וזאת בניגוד לתעריף שהיה נהוג עד אז של 2.81 שקלים לקוב. כתוצאה מכך, בחלק מחודשי השנה מפלס האגם יורד ומגיע לכ־60 ס"מ בלבד. מהעתירה עולה כי אם יידרשו לשלם את התעריף המלא, מדובר בהוצאה של יותר ממיליון שקל לעונה, והן אינן יכולות לעמוד בה.

 

בעבר נבחנו חלופות למילוי האגם אך הן נפסלו על ידי גורמי התכנון ומשרד הבריאות מטעמים שונים. יודגש כי איטום קרקעית האגם מקודם על ידי העותרות ואולם מדובר בפתרון חלקי בלבד.

 

המגעים בין העותרות ובין רשות המים בעניין גובה התעריף נמשכים מאז 2014. מנכ"ל רשות הטבע והגנים שאול גולדשטיין, הודיע לראשי הרשויות במכתב מפברואר השנה, כי "הכללים הנהוגים כיום הם שמים לטבע הם רק באתרים טבעיים ולא באתרים מלאכותיים". העותרות טוענות כי החלטת רשות המים בעניין אגם המונפורט היא בלתי סבירה, בלתי מידתית ושרירותית עד כדי אפליה.

 

מרשות המים נמסר בתגובה: "השימוש במים בפארק אגם המונפורט נעשה במסגרת הפעילות הציבורית של הרשויות המקומיות לטובת תושבי האזור. פעילות זו זכאית ליהנות כיום מתעריף מים מופחת אשר ניתן לרשויות המקומיות עבור השימושים הציבוריים, כפי שנעשה במקומות רבים ברחבי הארץ. עיריית מעלות והמועצה האזורית מעלה יוסף הגישה ערר כנגד רשות המים ובו דרישה לסווג את כמות המים המוקצית למילוי אגם המונפורט כהקצאה שנועדה להביא לשיקום ערכי טבע ונוף, וזאת לצורך קבלת תעריף מופחת אף יותר לתשלום על המים. עמדת רשות המים היא כי מילוי אגם מלאכותי אינו תואם את המטרה של שיקום ערכי טבע ונוף כפי שנקבעה בחוק. מים בסיווג זה מוקצים היום לצורך שיקום מקורות מים טבעיים שנפגעו, והשבת זרימה לטבע במקום שבו הייתה קיימת בעבר. בוודאי לאחר ארבעת שנות הבצורת באזור הצפון והידלדלות מדאיגה של שפיעת המעיינות והנחלים בו".

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים