הקהילה החרדית הפסידה את הקרב על השבת. שבת בישראל 2017 מתאפיינת במרכזי קניות פתוחים, במסעדות ובתי קפה מלאים, באירועי תרבות תוססים, במשחקי כדורגל המוניים. בשליש מהמדינה קיימת גם תחבורה ציבורית.
הקהילה החרדית הפסידה בקרב על השבת משום שפתחה בו, התעקשה להמשיך בו ולא הייתה מוכנה לפשרות, כפי שאינה מוכנה גם היום. והישראלים, עם קשה עורף, לא סובלים כפייה, במיוחד לא מצד מיעוט הנחשב למנוכר מהמדינה הציונית. אף חוק לא חייב את היהודים בישראל לקבוע מזוזה בדלת, ו־98% קובעים אותה. אף חוק לא חייב ברית מילה לתינוק, וכמעט כל ההורים, כולל חילוניים גמורים, יעשו את הברית מטעמים כאלה ואחרים. אין איסור חוקי על תנועת מכוניות ביום הכיפורים, אך הכבישים ריקים. לעומת זאת, איסור חוקי על הצגת חמץ בפסח מופר בפרהסיה. שליטה חרדית בחוקי אישות הובילה מאות אלפי ישראלים לטקס חתונה רפורמי ו/או להתחתן בניכר ולהירשם אחר כך במשרד הפנים כנשואים.
כפייה, מתברר, פוגעת ומכשילה שמירת מסורת מרצון.
לפני שנה נקרתה בדרכה של הקהילה החרדית הזדמנות של פעם בדור: הצעת חוק שבת המאפשרת הן לשמור על הצביון של יום מנוחה יהודי והן להקל על פעילות (מוגבלת) של מסחר ושירותים בו. בהצעת החקיקה משתקפת בעיקר תפיסת עולמו של ח״כ פרופ׳ מנואל טרכטנברג, כפי שהתבטאה במחקרים ובהמלצות שגובשו עוד לפני כעשור במועצה הכלכלית במשרד ראש הממשלה, כשטרכטנברג עמד בראשה. השיתוף בינו לבין חברות וחה"כ אלעזר שטרן, רחל עזריה ומיקי זוהר הוליד הצעת חוק יוצאת דופן בהיגיון, באיזון, בשיקול ובהתחשבות שלה. ״בכוונת החוק״, אומר טרכטנברג, ״להסדיר את השבת בלי כפייה, להשתמש בתמריצים ולהישען על מכנה משותף רחב״.
לפי ההצעה, שנחשפה ב״ידיעות אחרונות״ כבר ביוני אשתקד, מי שמעוניין לערוך קניות בשבת עדיין יוכל למצוא את הקניונים הפתוחים. מי שמעוניין במקומות בילוי, לא יתאכזב. לרשויות המקומיות יינתן היתר להנהיג קווי תחבורה ציבורית, כולל בערבי שבת. אך הכל במידה, בריסון, בלי חילול שבת דווקאי, בלי להכעיס. סביר שלפחות 80% מהישראלים תומכים בהצעה.
אף על פי כן, ההצעה לא זכתה – גם בתחילת החודש – לאישור ועדת השרים לחקיקה, מנימוקים קואליציוניים. אף שבפועל החומה החרדית השומרת כביכול על השבת נפלה מזמן, בלחץ הציבור הרחב הממסד החרדי המסוגר והחרד לכוחו הפוליטי דבק בהתנגדותו לכל פשרה. בכך הוא גוזר סוף מהיר ועצוב למה שעדיין נותר מקדושת השבת.
