שבת 30 במאי 2020
בפייסבוקבטוויטרבאינסטגרם
נגישות
הכי מטוקבקות
    חדשות • 14.05.2017
    "הפוליגרף לא טועה, אבל המפעילים עלולים לטעות"
    רותם אליזרע

    בזמן שמתחוללת סערה סביב הצעת החוק שעלולה לאלץ את קציני החקירות במשטרה לעבור בדיקת פוליגרף, המומחים עצמם חלוקים לגבי מידת יעילות הבדיקה הנפוצה.

     

    "בדיקת פוליגרף היא בדיקה של תגובות פיזיולוגיות של הגוף. מודדים את הנשימה, הזיעה ומליחות בדם ודופק של הנבדק", מסביר אלון לאופמן, דובר איגוד הפוליגרף הממוחשב. "הבדיקה מאוד מהימנה. זה כמו שמחשב לא עושה טעות — כך הפוליגרף לא עושה טעות. אבל ייתכן שמי שתיפעל את המכשיר עשה טעות". לדבריו, בארה"ב הבדיקה נחשבת אמינה ברמה של 80 עד 90 אחוז. "אני שומע כל יום אנשים שאומרים שהם יכולים לשקר לפוליגרף ולרמות את המכשיר אבל זה ממש לא נכון", הוא טוען. "היום יש חיישנים שיכולים לשלוט בכל תזוזה וניד בגוף. הטכנולוגיה התפתחה ויש הרבה מאוד אמצעים שעוזרים לנו בבדיקה שנועדו לסכל כל ניסיון לפגוע בבדיקה".

     

    כיום מונהגות שתי בדיקות — בדיקות על רקע חשד ובדיקות טרום קבלה לעבודה. בדיקות על רקע חשד מבוצעות כאשר מתעורר חשד כלשהו ורוצים לבדוק האם מישהו דובר אמת. בדיקות טרום קבלה לעבודה נועדו להעניק למעסיק העתידי תמונת מצב לפני שהוא מקבל אדם למקום העבודה: "בשנים האחרונות אנחנו רואים יותר ויותר עלייה ברמת הביקוש בשני סוגי הבדיקות".

     

    בניגוד לסברה הרווחת, בדיקת הפוליגרף מיועדת גם לאנשים שייתכן שסובלים מלחץ יתר מטבעם. "כל מי שמגיע לבדיקה הוא לחוץ וחושש", מספר לאופמן. "אין בדיקה מרגע לרגע — חייבים לתת התראה מוקדמת, לאפשר לנבדק לישון בלילה שלפני". הוא גם מספר שבודקים מקצועיים יודעים "לבודד את אלמנט ההתרגשות" ומנהיגים בדיקה מקדימה שבה מתבקש הנבדק באופן יזום לשקר "כדי לאפס את המכשיר".

     

    עם זאת, הבדיקה לא תמיד קבילה בכל בתי־המשפט. "יש הרבה שופטים שמבקשים משני הצדדים — במקרה ששניהם מסכימים — ללכת לבדיקות פוליגרף. הרבה פעמים בתי־דין רבניים ואזרחיים עושים בבדיקה שימוש, ואני מקווה שבעתיד לאור ההצלחה שלה יאמצו אותה יותר", אומר לאופמן, אף שגם הוא מודה: התשובות לא תמיד חד־משמעיות. "ברגע שיש לנו ספק לדבר אי־אמיתה — אעדיף להקל ואטען שהאדם לא משקר, ולא להפך".

     


    פרסום ראשון: 14.05.17 , 23:55