שני 19 בנובמבר 2018
בפייסבוקבטוויטרבאינסטגרם
נגישות
ידיעות אחרונות
הכי מטוקבקות
    מפקד מג"ב, ניצב קובי שבתאי, בבסיס מג"ב, השבוע. "אנחנו מתחקרים גם מקרה שבו כוחותינו ירו ופעלו כנדרש"
    7 ימים • 17.05.2017
    מפקד מג"ב, ניצב קובי שבתאי, אתה מרגיש בשטח את "אפקט אזריה?" יש אפקט כזה: אבא של לוחם, שניטרל מחבל עם סכין, שאל אותי עם הבן שלו צריך עו"ד, הצטמררתי"
    אחרי שנה וחצי כמפקד מג"ב, ניצב קובי שבתאי (52) מדבר בראיון מקיף ראשון על הריקושטים של פרשת אלאור אזריה, על הלקחים שהופקו מהפינויים של אום אל־חיראן ועמונה, ומסביר למה מבחינתו נשים יכולות לעשות כל תפקיד. כן, גם להיות מסתערבות
    שוש מולא | צילומים: אילן ספירא

    במהלך הראיון עם מפקד מג"ב, ניצב קובי שבתאי, לוחמים שלו הרגו בשער שכם מחבלת שניסתה לדקור שוטרים. זה קרה בשעות הערב ביום ראשון שעבר. שבתאי מתאפק שלא לזנק מכיסאו. "אני עם אוזן אחת איתך ואוזן שנייה על האירוע", הוא חצי מתנצל על "הפרעת האקשן" שמשתלטת עליו. היום הוא כמעט שנה וחצי בתפקיד. מאחוריו קריירה גדושה בפעולות, שבמהלכן נפצע ובגינן הוא הקצין היחיד במשטרה שזכה בעיטור המופת וגם בעיטור האומץ. אבל הדחף שלו לחבור ללוחמים בשטח לא נמוג.

     

    "השאלה הראשונה ששאלתי היא אם הירי על החשודה (פאטמה חג'יג'י – ש"מ) היה מידתי ובוצע בהתאם להוראות הפתיחה באש", הוא מספר. "כי גם מקרה שבו כוחותינו ירו ופעלו כנדרש — אנחנו מתחקרים".

     

    למה? יש "אפקט אזריה" שמורגש בשטח?

     

    "יש אפקט כזה, אבל הוא מורגש יותר מצד הוריהם של הלוחמים", מגלה שבתאי בראיון מקיף ראשון שהוא מעניק מאז נכנס לתפקידו. "לפני חודשיים לוחמים שלי ניטרלו מחבל שדקר אותם באורח בינוני בראש ובגפיים, בשער האריות בירושלים. הוא התנוסס לגובה שני מטרים ותקף אותם בשתי סכינים שלופות. הם פעלו היטב, בצורה הרואית. אבל מה שהטריד אותי זה שאביו של אחד מהם בא אליי ושאל אם הוא צריך לקחת עורך דין לבן שלו, שכמעט נהרג שם. להגיד לך שלא הצטמררתי? הצטמררתי. זה אפקט אזריה. אמרתי לו שמבחינתי, חוץ מתעודת הערכה, הבן שלו לא צריך שום דבר".

     

    "זה כבר הפך לאטרקציה ובילוי לסוף השבוע". על הפגנות השמאל בבילעין ובנעלין
    "זה כבר הפך לאטרקציה ובילוי לסוף השבוע". על הפגנות השמאל בבילעין ובנעלין

     

    פרשת אזריה נחשבת לקו שבר מבחינתכם?

     

    "אין לי ספק שהאירוע הזה יצר טלטלה ציבורית וארגונית והדברים התחילו להתערבב. אני מסנן את עובדות האירוע עצמו ומתייחס רק לתפקוד המבצעי של הלוחם בשטח, בלי רעשי הרקע. האירוע חריג וגרם לכולנו לתהות מה היה שם ומה לא היה. בכל מקרה, מבחינתנו ברור מאוד מה מותר ומה אסור".

     

    הלוחמים היו מבולבלים אחרי האירוע?

     

    "לא. אבל האירוע עצמו היה מבלבל. השיח התקשורתי יצר פה הד. אבל מבחינתנו זה לא שינה הרבה. לי, למפקדים וללוחמים הוראות הפתיחה באש ברורות לחלוטין".

     

    על הפיגוע ליד שער שכם שבו נהרגה  רש"ט הדר כהן ז"ל: "כל מי שראה את הסרטון של הדר מבין שהיא הגיבה ברמה גבוהה, שלא הייתה מביישת אף לוחם.
    על הפיגוע ליד שער שכם שבו נהרגה רש"ט הדר כהן ז"ל: "כל מי שראה את הסרטון של הדר מבין שהיא הגיבה ברמה גבוהה, שלא הייתה מביישת אף לוחם.

     

    יש מסקנות בעקבות האירוע? רענון נהלים?

     

    "כתוצאה מהאירוע הזה היה חידוד של פקודות ורענון הנהלים. וכן, דיברנו עליו. לא היו הדחקה ולא טאטוא. הצגנו את האירוע עד לרמת אחרון השוטרים, עם כל ההשלכות שלו. בוצעו שיחות עם כולם. הלוחמים התעניינו יותר בנושא הגיבוי ופחות התמקדו בעובדות".

     

    אם חלילה לוחם שלך ייקלע לאותו מצב, תתייצב לימינו או לצד המערכת?

     

    "הסבירות שאירוע כזה יקרה קיימת. אם חלילה הוא יקרה, קודם כל נלמד אותו על בוריו, לפני שנצא בהצהרות ובהכרזות. אם יתברר שלוחם שלי פעל לפי הפקודות והנהלים, הוא יקבל ממני גיבוי מלא. אבל אם תתגלה חריגה, יהיה צריך לבחון מה גרם לה".

     

    על פינוי עמונה: "אי־אפשר להשוות בין שני האירועים"
    על פינוי עמונה: "אי־אפשר להשוות בין שני האירועים"

     

     

    1. השילוב: אדרנלין ובגרות

     

    את אהבתו לכוחות הביטחון ולמדינה ינק שבתאי (52), נשוי ואב לשלושה, מאביו שהיה איש מחתרת בעיראק. הוא נולד וגדל באשקלון. בגיל 12 וחצי כבר היה קלע בגדנ"ע, בצבא שירת בצנחנים ובהמשך פיקד על יחידת המסתערבים בעזה, היה מפקד בית הספר ללוחמה בטרור של מג"ב, ולאורך 25 שנות קריירה פיקד ברצף על 12 יחידות במשטרה הירוקה והכחולה.

     

    ביולי 94', בשבת האחרונה שלו כמפקד יחידת המסתערבים, אחרי שישראל נפרדה מרצועת עזה, עלו על מחסום ארז כ־4,500 פלסטינים, שניסו לעשות לינץ' בלוחמים שנלכדו בעמדה. עם שלושה מלוחמיו, שבתאי השתלט על ההמון וחילץ אותם משם. לאחר מכן הסתער ההמון על מנהל חניון האוטובוסים שנקלע למקום. שבתאי זינק על מכסה מנוע הטנדר שלו כדי להצילו וחטף כדור בכתף משוטר פלסטיני. הוא השיב אש, פגע בשוטר, ובמקום להתאשפז חזר לזירה ושם פגע בִמחבל, רגע לפני שזה השליך בקבוק תבערה על הרמטכ"ל אהוד ברק, בזמן ששוחח עם המח"ט. על כל אלה זכה בעיטור המופת.

     

    על פינוי  אום אל־חיראן:  "אלמלא תקרית הדריסה, ספק אם מישהו היה שומע על האירוע הזה, למעט כותרת קטנה"
    על פינוי אום אל־חיראן: "אלמלא תקרית הדריסה, ספק אם מישהו היה שומע על האירוע הזה, למעט כותרת קטנה"

     

    ב־2003, כקצין אג"ם של מג"ב בצפון, שבתאי קיבל את עיטור הגבורה, על אירוע שבו נפצע במרדף אחרי מחבלים שחדרו ליישוב גדיש ורצחו את אלי ביטון ז"ל, סייר הביטחון של המועצה האזורית גלבוע. בתפקידו האחרון הוא היה תת־ניצב במשטרה הכחולה, משם הוזנק בפברואר אשתקד לתפקיד מפקד מג"ב. מיד כשנכנס לתפקיד שמע על זובור שעשו למג"בניק והעיף מהיחידה את כל שרשרת הפיקוד שלה.

     

    מה קרה שם?

     

    "הכניסו לוחם למקלחת, נעלו אותו, פגעו בו עם שוקר חשמלי ועוד התעללויות. 11 לוחמים היו מעורבים, וכולם טופלו משמעתית. הדחתי את כל המפקדים, מרמת המג"ד ועד המ"פ והסמ"פ".

     

    מג"ב הפך לחיִל מאוד מבוקש. אתה לא חושש שיתגייסו אליו מראש צעירים שמחפשים בלגן ואקשן?

     

     

    על אפקט אזריה: "הוא מורגש יותר מצד הוריהם של הלוחמים"
    על אפקט אזריה: "הוא מורגש יותר מצד הוריהם של הלוחמים"

     

    "אדרנלין קיים אצל כל מתגייס, השאלה איך שולטים בו. במג"ב 50 אחוז מהלוחמים הם אנשי קבע בני 35־25, ואני יודע לשלב את המינון עם הבגרות המקצועית שלהם. לוחם שמזהים אצלו נטייה קיצונית – מודח. מג"ב הפך לחוד החנית בכל הקשור לביטחון הפנים של ישראל. אין אח ורע למגוון המתח המבצעי שהלוחמים נחשפים אליו מדי יום. חבר'ה שמחפשים את המימוש העצמי המיידי מוצאים אותו אצלנו".

     

    עודף החיכוך עם האוכלוסייה לא גורם לכך שהאצבע קלה על ההדק?

     

    "אנחנו משתדלים שלוחמים לא יישארו הרבה זמן בתפקידים שהם בליבת החיכוך. בחברון וגם בירושלים, לוחם יכול לעבור יחידה אחרי שנה. השילוב בין חבר'ה צעירים לבוגרים, עם ניסיון ושיקול דעת, עובד היטב. איש קבע לא יעשה שטויות, כי זה המקצוע שלו והפרנסה שלו ורוב אנשי הקבע נמצאים פה מתוך שליחות. כמפקדים, חלק מתפקידנו לשחרר להם את הלחץ ולשם כך אנחנו מקיימים סדנת חוסן, שתפקידה לבדוק מה ההשלכות של התפקוד היומיומי וכל לוחם מחויב לעבור אותה".

     

    במסגרת החיכוך נפגעים גם קטינים. לפי דוח "בצלם", מוחיי א־דין טאבח'י, ילד בן עשר מא־ראם, נהרג ביולי אשתקד מירי כדור גומי בעקבות ידוי אבנים על ג'יפ מג"ב.

     

    אזריה
    אזריה

     

     "חד־משמעית לא ידוע לי על ילדים שנהרגו כתוצאה מירי שלנו. ולגבי האירוע שציינת, בוצעה בדיקה מקיפה והוא התברר כלא אמיתי".

     

    כלומר, הדיווח לא נכון?

     

    "ביום האירוע לא היה ירי חי ולא בכדורי גומי. בהתחלה טענו שהילד נפטר כתוצאה מפגיעה של רסיסי רימון הלם. כשהסבירו שאין דבר כזה, הם שינו את גרסתם לכדור גומי, שכלל לא נעשה בו שימוש באותו יום. המשפחה סירבה לנתיחת הגופה. אנחנו לא מסתתרים מאחורי שום דבר. יש אירוע, אז מגיבים בהתאם לחוק. אם היה מקרה כזה, לא היו עוברים עליו בשתיקה. אבל זה לא היה ולא נברא".

     

    כלומר, מג"ב הוא חיִל מוסרי?

     

    ניצב שבתאי עם לוחמים. "אנחנו משתדלים שהם לא יישארו הרבה זמן בתפקידים שהם בליבת החיכוך"
    ניצב שבתאי עם לוחמים. "אנחנו משתדלים שהם לא יישארו הרבה זמן בתפקידים שהם בליבת החיכוך"

     

    "כן. מג"ב הוא אכן חיל מוסרי, ערכי ומקצועי. עובדתית, ב־2005 נפתחו 490 תיקים של מח"ש נגד לוחמים שלנו; ב־2016 — רק 130".

     

    2. הקושי: גם בזירה התקשורתית

     

    לנוכח המצב הביטחוני עולה שאלת המחיר הנפשי, שמשלמים לוחמים המוצבים בנקודות החיכוך הנפיצות ונתקלים במקרים לא פשוטים, כמו שקרה למשל באפריל, כשחולת סרטן מעזה נתפסה במחסום עם אמל"ח.

     

    שבתאי: "לפני שלוחם מוצב בשטח אנחנו מציידים אותו בארגז כלים להתמודדות. המחיר הנפשי יותר נמוך כשעושים לך הכנה מנטלית, לעומת מי שנחשף לאירוע כזה בפעם הראשונה ויכול לחטוף שוק, שיביא אותו לקיפאון".

     

    במקרה של רש"ט הדר כהן ז"ל, שנרצחה בפיגוע ליד שער שכם בפברואר אשתקד, נשמעה ביקורת על שהוצבה — חודשיים בלבד אחרי שסיימה טירונות – בשער שכם. באמת טעיתם?

     

    "האירוע תפס אותי יומיים לפני כניסתי לתפקיד מפקד מג"ב. הייתה עלינו ביקורת וקיבלנו את חלקה. אנחנו יודעים באיזה שלב מותר לנו להפעיל את הטירונים שלנו. הדר לא הייתה שם לבד, אלא עם מערך שלם שפרוס בקטע הזה, שכלל שוטרים ברמת מיומנות גבוהה ביותר וכוחות תגבור. אחרי ניתוח מעמיק של המקרה, אני מחלק את תשובתי לשני חלקים: במבחן התוצאה – כל מי שראה את הסרטון של הדר ז"ל, את צורת התגובה שלה ואת ההתמודדות עם האירוע – מבין שהיא הגיבה ברמה גבוהה, שלא הייתה מביישת אף לוחם לוט"ר. היא חטפה את הכדור, כי לא היינו ערוכים לתרחיש עם מפגע נוסף שהפתיע את הכוח מאחור. זה קרה תוך כדי לחימה, כשכל הקשב של קבוצת הלוחמים היה ממוקד במחבלים שמולם".

     

    תסביר.

     

    "צוות שראה שני חשודים על ספסל ביקש שיבדקו אותם. הלוחם הוותיק שהוביל את המשימה ירד יחד עם הלוחמת רווית מור, בעוד הדר מגבה אותם מאחור עם לוחמת נוספת. המחבל הראשון שהוציא את המקלע שלו נורה על ידי הלוחם הוותיק. כשהמחבל השני שלף סכין והחל לדקור את רווית, הדר שהבחינה בכך ירתה עליו ירי ממוקד, עם הלוחמת שלידה. אבל עמד מאחוריהן מחבל שלישי, שבא בריצה וירה בהדר ממרחק של מטר וחצי".

     

    והמסקנות?

     

    "כחלק מהאירוע אנחנו מחלקים היום גזרות ל־360 מעלות. וזה כבר הוכיח את עצמו בשטח. אחרי חודש היה תדריך בעיר העתיקה. הצבנו עליו כוח אבטחה שזיהה מחבל שניסה לפגוע בהם מהצד וניטרל אותו".

     

    שדה הקרב מתנהל היום גם בזירה התקשורתית. איך מתמודדים?

     

    "עובדתית, תנאי העבודה שלנו שונים בסביבה רוויה תקשורתית. אני חסיד גדול של תיעוד, עוד משירותי כמפקד המסתערבים בעזה. גם כמפקד מרחב שומרון הקפדתי שכל שוטר שני שלי יישא מצלמה לתיעוד ההתנהלות המשטרתית. הבעיה היא לעיתים עריכה מגמתית, של הפלסטינים וארגוני השמאל, כדי לייצר הד תקשורתי או הון פוליטי, עריכה שמציגה תמונה מעוותת של המציאות. אנחנו לא חפים מתקלות ומטעויות, אבל כשאנחנו באים עם העובדות, זה כבר לא אייטם. בכל מקרה, אף מצלמה לא תמנע מאיתנו לפעול".

     

     

    3. הפינויים: עמונה ואום אל־חיראן

     

    השנה הנוכחית החלה בסערה. בינואר ביצעה יחידת מתפ"א (מפקדת תיאום ואכיפה) של משטרת מחוז דרום, בסיוע כוח תגבור של מג"ב, הריסת מבנים בכפר הבדואי אום אל־חיראן בנגב. פחות מחודש לאחר מכן בוצע הפינוי של עמונה.

     

    שוטרים רבים איבטחו את האירוע באום אל־חיראן. בסופו של דבר דרס רכב שבו נהג תושב הכפר יעקוב מוסא אבו אל־קיעאן את רס"ב ארז (עמדי) לוי, שנהרג, ושוטר נוסף שנפצע באורח קל. אבו אל־קיעאן נורה למוות על ידי שוטרים אחרים, מיד לאחר הפגיעה. נסיבות האירוע, הנחקרות עד היום במח"ש, שנויות במחלוקת. המשטרה הודיעה שמדובר בפיגוע דריסה וגורמים בה סבורים כך עד היום. מנגד הועלתה טענה שהנהג נפגע מירי, ואז איבד שליטה על רכבו ופגע בשוטרים בשגגה. מה שעורר סערה היה הכרזתם של המפכ"ל והשר לביטחון פנים באותו היום, כי מדובר בפיגוע והנהג קשור לארגון דאעש.

     

    בדיעבד, היה נכון להגיע לכפר באישון לילה עם כוח גדול וכמויות של נשק במצב כה נפיץ?

     

    "אלמלא תקרית הדריסה, ספק אם מישהו היה שומע על האירוע הזה, למעט כותרת קטנה. מדובר בפעילות שגרתית של הריסת מבנים בלתי חוקיים. בוצעה הערכת מצב לגבי אום אל־חיראן. אני חלק מהארגון, וההחלטה הסופית היא של הספ"כ (סגל פיקוד כללי). לרוב ההריסות שביצעתי בתפקידיי בעבר הגעתי באישון לילה, כדי למנוע חיכוך עם התושבים בבוקר, כשכולם יוצאים לעבודה. למה אני צריך להתעמת? הם הרי לא יבואו ויזרקו עלינו אורז".

     

    לא היה כדאי להתאפק עם ההצהרות או להתנצל?

     

    "השר לא התנצל. הוא אמר שאם יימצא שהייתה פה טעות, הוא יתנצל. מח"ש לא סיימה עדיין את החקירה, ואנחנו לא מתייחסים להדלפות מגמתיות בתקשורת".

     

    מה יש לך להגיד למשפחתו של אבו אל־קיעאן?

     

    "אני משתתף בצערן של שתי המשפחות, שיקיריהן קיפחו את חייהם. אף אחד לא התחיל את היום שלו במטרה שלא לחזור בשלום, וזה בטוח לגבי השוטר לוי ז"ל, שהייתי בעבר מפקדו במג"ב".

     

    ורק שבועיים אחר כך פיניתם את עמונה בשיא העדינות והרגישות...

     

    "אי־אפשר להשוות בין שני האירועים. באום אל־חיראן זאת הייתה פעילות שגרתית של הריסת מבנים בלתי חוקיים, לעומת האירוע בעמונה שכלל פינוי של 30 משפחות מיישוב שבגלל רגישותו, קיבל תשומת לב ברמה לאומית. בעמונה הייתה מעורבות של כלל הגורמים ומקבלי ההחלטות לגבי הדרך שבה יבוצע הפינוי".

     

    עובדתית, בעמונה הותקפו ונפצעו 42 שוטרים – ולא יריתם ירייה אחת.

     

    "בעמונה לא ירו עלינו. שוטרים שם נפגעו מאלה, ממוט ומחומרים ששפכו עליהם. גם אירוע שמבחינת הערכת המצב חושבים שהולך להיות רגוע ושקט עלול להסלים. בהתחלה חלק מהתושבים הביעו מחאה פסיבית. בהמשך זה התפתח לאירוע שלווה באלימות נגד שוטרים והתגובה הייתה בהתאם. בוצעו מעצרים והייתה הפעלת כוח סביר. עובדתית, ההתנגדות הוסרה והמבנים פונו. כשאני מנתח את שני האירועים, אין שספק שפינוי עמונה שונה, גם כי מדובר בפינוי של יישוב שלם וגם כי רוב האוכלוסייה הייתה מודעת לפינוי והביעה בסופו של דבר מוכנות והסכמה".

     

    באום אל־חיראן ובעמונה – היית נוהג אחרת?

     

    "אני מגיע עם תפיסה מסוימת, המבוססת על הערכת מצב והמשמעויות הנלוות לפעילות.

     

    "מספר הפצועים שהיה לי בפינויים במגזר הערבי והיהודי לאורך הקריירה הוא אפסי. פצוע אחד לא היה לי כשפיניתי את כל שטחי A, כי באנו לשם בהונאה ובטקטיקה. באנו חזקים ברמה שאם יהיה אירוע – לא כדאי להתעמת איתנו. היו לי פינויים גם ביצהר, איתמר, אלון מורה וחוות גלעד. ביצהר אפילו חיכו לנו עם ערימות אבנים ומסמרים וחפרו בורות בתעלות ובצירים המובילים ליישוב ברמה שרכב לא יכול לעבור".

     

    לוחם מג"ב באמת סירב פקודה בעמונה?

     

    "הלוחם היה בעבר תלמיד ישיבה וכשהוא פגש שם את חבריו, היה לו מפח נפש. הוא הלך לצד ובכה. המפקד שלו בא וחיבק אותו, הוריד אותו למדרון האחורי, וכל הקהל עודד אותו שם. הוא היה במצוקה, וזה אנושי. אחרי שהלוחם נרגע, הוא חזר למשימה ולא סירב פקודה".

     

    ייתכן שבעתיד תיאלצו לפנות עוד יישובים. מה תעשה אם יהיו סירובי פקודה?

     

    "אם אוכל למנוע משוטר שלי קונפליקט רגשי, אשתדל לבוא לקראתו, כמו שלא אשים שוטר ממוצא אתיופי לפזר הפגנה של בני העדה. אני לא נכנס לפעילות של פינוי או הפגנה, או לכל פעולה מורכבת, בלי הכנה מנטלית ללוחמים המשתתפים באותו האירוע".

     

    יש נוהל מיוחד לפיזור הפגנות השמאל בבילעין או בנעלין?

     

    "זה כבר הפך לאטרקציה ובילוי לסוף השבוע. הריטואל קבוע: הם מפגינים, יש קצת גז ומכת"ז (מכונות להתזת מים), וכל אחד הולך לדרכו. יהודי, ערבי, שמאלן פרובוקטור או ימני קיצוני – כולם אצלי מקבלים את אותו יחס. המטרה בכל מקרה היא לסיים כל אירוע עם אפס נפגעים".

     

     

    4. התוכנית: שתי יחידות חדשות

     

    שבתאי מספר שהוא מתכוון להפוך את מג"ב ליחידה עצמאית – "כפופה למפכ"ל אבל עם יכולות עצמאיות ומקצה שיפורים של מיצוי הכוח, התייעלות מבצעית ושימוש בטכנולוגיות. אני רוצה חייל שיהיה קל כפרפר ויעקוץ כמו דבורה".

     

    שזה אומר?

     

    "באישור המפכ"ל מוקמות היום במג"ב שתי יחידות חדשות. הראשונה היא חטיבה טקטית למאבק בפשיעה המורכבת והחמורה, שתכיל כמה יחידות מבצעיות, תטפל בהפרות סדר ותיתן מענה לאיומי החדירה לישראל בשטחים. היא תפעל בתחומי ההיטמעות, ההסוואה, האיסוף הקרבי והלחימה בשטח בנוי ופתוח.

     

    "עוד יחידה מיוחדת ומסווגת תעסוק בתחום סיכול ופענוח פשעים ועבירות חמורות. היחידה תקנה למג"ב יכולות בתחום הסייבר, המודיעין והטכנולוגיה ותחזק את יכולתנו בהתמודדות עם הפשיעה במגזר החקלאי ובסיכול טרור. החיל הולך לעצמאות בתחום הזה".

     

    מה בעניין קידום נשים והמתח המגדרי?

     

    "לפי סקרים שבוצעו, 61 אחוז מהציבור בעד להרחיב את גיוס הנשים לתפקיד לחימה במג"ב. בגלל קיצור השירות ללוחמים, אנחנו משלימים את הפער עם לוחמות. יש מתח מגדרי, אבל ברגע שקובעים כללי התנהגות בלי פשרות – אפשר למנוע בעיות".

     

    אישה תשיר בטקסים שלכם?

     

    "יש לנו שלוש סולניות בלהקת מג"ב, מלוות בשני סולנים, בהם בן גדסי (בנו של הזמר אבנר גדסי – ש"מ). אני מאמין שלוחמות יכולת לבצע כל תפקיד".

     

    כולל מסתערבות?

     

    "אמרתי כל תפקיד! יש לנו קצינה בכירה בדרגת ניצב־משנה, יש רפ"קית ויש מ"מיות".

     

    מפקדת למג"ב תהיה פעם?

     

    "אני לא פוסל אפשרות כזאת ולא פוסל אישה גם לתפקיד המפכ"ל".

     

    ואתה חושב על התפקיד?

     

    "כרגע אני נהנה ממה שאני עושה. זה לא עומד על הפרק". •

     

     

    shosh-m@yedioth.co.il

     

     


    פרסום ראשון: 17.05.17 , 01:37