מפתח החלליות שהלך לשחק עם רובוטים
לאנדרס גרזה נמאס שלוקחות 8 שנים עד שכל פיתוח יוצא לאור, אז הוא עזב את נאס"א והתחיל לתכנן רובוטים: כזה שמספר בדיחות, כזה שרודף אחרי הילדים ואחד שאפילו מנגן בפסנתר • הרובוטים מיועדים להרכבה עצמית על ידי הילד, מה שיזכיר לכם את הגלגול הראשון שלהם — ה"מכאנו" שאולי היה לכם (או לאבא שלכם) בבית
המשחק האהוב ביותר על אנדרס גרזה (39) בילדותו היה הרובוט "אומניבוט", של חברת הצעצועים היפנית "טומי". "אהבתי שאפשר לגרום לו ללכת מחדר לחדר, להעיר אותי בבוקר, להביא לי את ארוחת הבוקר. זו הייתה אחת החוויות המעצימות של ילדותי", הוא מסביר. גרזה המיר קריירה במעבדות נאס"א לטובת עולם הצעצועים.
היום אחראי גרזה על החטיבה המתקדמת ביותר בתכנות רובוטי־משחק, חטיבת "מכאנו" בחברת "ספינמסטר" — חברת הצעצועים הרביעית בגודלה בעולם. גרזה נחשב לגאון בתחומו, צעצועים שתכנן ב"הסברו", "מאטל" וב"ספינמאסטר" זכו לשורה של פרסים, וגם הוא עצמו זכה יותר מפעם אחת בתואר "ממציא השנה" בזכות פיתוחיו.
גרזה תכנן 14 רובוטים במסגרת החטיבה, ומספר דומה בדרך. לפגישה שלנו הוא מביא רובוט "עכביש" שיודע להתיז מים על הילדים. אחר, Mecano 2.0 XL, יכול לשחק איתך טריוויה, לשוחח, לחקות את תנועותיך, לנגן בפסנתר ואפילו אוצר בזיכרונו למעלה מ־5,000 משפטים, הכל בתשע שפות. בארץ עובדים גם על העברית. השבוע הגיע לביקור בישראל כדי להרצות במסגרת כנס הצעצועים בשנקר From Rags To Apps, המאיר את השורשים הרעיוניים, החזון ותהליכי הפיתוח והעיצוב המובילים ליצירת צעצועים חדשים. נפגשנו איתו לראיון על רובוטים, תכנון ועיצוב משחקים, אחרי לילה נטול שינה שארבע שעות ממנו הקדיש להרכבת חמישה רובוטים "כוכבים" שתכנן, שנכחו גם הם בפגישה. ילד ממוצע יזדקק ליותר מ־13 שעות כדי להרכיבם.
מה צריך ממציא צעצועים כדי להצליח?
"יכולת לשלוט בעולמות הרבים והמגוונים שקשורים בצעצועים. הוא זקוק לכישורים טובים בהנדסה וטכנולוגיה, יכולת לחזות מה צפוי לקרות בעוד שנה־שנתיים, להסתכל על סביבתו ועל חומרים ולראות דברים שאנשים אחרים לא רואים, וגם אומץ לשנות דברים ולחשוב מחוץ לקופסה".
מה לגבי הצורך להבין ילדים?
"בוודאי שהנושא חיוני. אני, למשל, אוהב להעמיד את הצעצוע שאני מתכנן לבחינת ילדים בשלב הראשוני ביותר שאפשר. אני בונה אבטיפוס גולמי ונותן לילדים להתנסות. לאחרונה הגיעה בתי בת הארבע לשלב שכבר אוכל להשתמש גם בה".
ממאדים לצעצועים
את הקריירה המקצועית שלו התחיל גרזה רחוק מעולם הצעצועים. לימודי פיזיקה באוניברסיטה ועבודה במשך חמש שנים בנאס"א. "התחלתי בצוות הפיתוח של חללית רובוטית שהייתה אמורה לנחות על מאדים ולאסוף נתונים. המשימה שהייתה אמורה להימשך חצי שנה נמשכה שלוש שנים, נכשלה והופסקה", הוא מספר. אחרי הכישלון עבר למחלקה אחרת בנאס"א שגם לא נחלה הצלחה, ואז עזב והחל ללמוד עיצוב עם התמחות בתחום הצעצועים ב־F.I.T, קולג' לעיצוב בלוס־אנג'לס.
למה לעזוב חברה יוקרתית כמו נאס"א ולעבור לתחום הצעצועים? נשמע כמו ירידה בדרגה.
"ראיתי שנאס"א היא ארגון שפועל באיטיות, נדרשות 8־10 שנים כדי לפתח פרויקט, ורציתי משהו מהיר יותר. אני אוהב את ליווי המוצר מהתכנון עד להשלמה, בשילוב רוח ההרפתקאה. תחום הצעצועים מאתגר וכיפי, והוא משלב עולמות של עיצוב, המצאה, טכנולוגיה ומכניקה".
עם סיום לימודיו החל גרזה לעצב צעצועים בסטודיו ביתי, עבר לחברת צעצועים קטנה יחסית, "ToyQuest", וממנה לענקיות הצעצועים "הסברו" ו"מאטל", שבה בילה כמעט ארבע שנים. אז הוא נקטף ל"ספינמאסטר" על ידי מי שעומד היום בראש מחלקת העיצוב של יצרנית הצעצועים הידועה בחדשנותה, שזכר את סקרנותו להיבטים הטכנולוגיים ולרובוטיקה של צעצועים. ב"ספינמאסטר" הוא נמצא כבר שבע שנים.
הזכויות שייכות לחברות? לא מתסכל?
"אני עובד החברה, ואין לי זכויות יוצרים על המוצרים שאני מפתח. תמלוגים אנחנו משלמים לממציאים חיצוניים בלבד, ואנחנו עובדים עם לא מעט כאלו. במסגרת ביקורי בישראל אפגש עם כ־30 ממציאים, ולחלקם יש סיכוי להיות מעורבים בספינמאסטר. לפעמים כשצעצוע שהמצאת הופך ללהיט ואתה לא זוכה בתמלוגים יש תסכול מסוים, אבל תמיד קיימת שביעות הרצון מהעובדה שפיתחת מוצר מצליח".
התפנית בעבודתו של גרזה התחוללה ב־2012 כאשר ספינמאסטר רכשה את "מכאנו", שהתמקדה במשחקי הרכבה קלאסיים מ־1898, והכניסה אותה לעולם הרובוטים לצד הקווים הוותיקים. "היסטורית, משחקי רובוטים פונים בעיקר לבנים עם עניין במדעים וטכנולוגיה", אומר גרזה. "המטרה שלנו היא להנגיש את עולם הרובוטיקה לכל הילדים באמצעות הפשטת מנגנוני ההפעלה או עיצוב בצורה ובצבעים שידברו גם לבנות".
אלו רובוטים שיכולים להשמיע מוזיקה, לרקוד, לדבר ולהילחם אחד בשני ונמכרים בהצלחה גם ברשתות הענק של וולמארט וטויס אר אס, והם מיועדים לבנייה על ידי הילדים. "אחרי שייצרנו קו לגיל 8 ומעלה, הגיל הטיפוסי, יצאנו עם קווים של רובוטים קומפקטיים יותר, במחירים זולים יותר (40 דולר לעומת 400 דולר, ש.ח.) שמיועדים לגילאי 5 פלוס", הוא אומר. הרובוטים של מכאנו אמנם מצויים באוניברסיטאות בישראל, אבל לחנויות הצעצועים יגיעו רק בספטמבר (הקטנים) והגדולים באפריל 2018.
מה הדבר הקשה ביותר בעיצוב רובוטים?
"להבטיח שהמוצר יהיה בטוח בשימוש ועמיד. השקנו ב־2016 רובוט גדול ומתקדם, אחרי שנתיים עבודה על הפיתוח. הוא אמנם יודע לנגן בפסנתר, אבל לא יודע לרדת במדרגות. עם זאת, אם ייפול מהמדרגות לא ייפגע".
מה מתקדם בו?
"הוא מכיל לא פחות מ־10 מנועים פנימיים, שמונה מתוכם חכמים. את הרובוט הראשון הגדול שייצרנו ציידנו בתכונה של חיקוי תנועות הילד. זה לא עבד כל כך טוב וביטלנו אותה, אך נמשיך לעבוד עליה. אנחנו גם עובדים על שיפור הממשק בין סלולרי לרובוט. היום כבר אפשר לתכנן את המוצרים באמצעות אפליקציות מהסלולרי. מקס, הרובוט שנחשב לחברתי והמתוחכם ביותר שלנו, ידע גם לספר בדיחות. ספיידר מצויד בבלוטות', מצטיין בתנועה מיוחדת של התקדמות, יכול לרדוף אחרי הילדים, לשחק איתם ולהתיז עליהם מים".
היו גם כישלונות?
"בהחלט, ויותר מאחד. דינוזאור בשם 'קראנצ'ר' שתכננתי ב'מטאל' היה אמור לתקן כשלים במוצר מקביל קודם של החברה. הוא היה משופר משמעותית בביצועים וגם זול, אבל נכשל במכירות. לדעתי כי לא הביא חוויה ונראוּת חדשות למשתמשים. למדתי מכך שבצעצועים אנשים מחפשים משהו שלא ראו קודם. צריך להפתיע אותם. עוד מוצר שכשל ב'ספינמאסטר' היה גם הוא דינוזאור מקו המוצרים של 'מכאנו'. הביקורות היו מצוינות, המכירות גרועות. בניתוח התברר שהייתה בעיה בגילאי קהל היעד. המוצר יועד לגילאי 8 ומעלה בגלל מורכבות הבנייה, אבל התברר שמשחקים בדינוזאורים מדברים בעיקר לגילאי 5־6, והגדולים לא התלהבו מהרעיון לבנות דינוזאור שלא יהפוך לצעצוע למשחק".
לצד העבודה על עוד ועוד דגמים חדשים, האתגר של גרזה לדבריו הוא כניסה לשוק החינוך. "השקנו רובוט מדהים, שילדים אוהבים, ויש לו פוטנציאל להשתלב במערכת החינוך ולשמש ככלי ללימוד תכנות רובוטי, תוך עבודה בקבוצות ועידוד שיתוף פעולה בין ילדים", הוא מסביר. "השלב הבא שאנו עובדים עליו הוא רובוטים שיעבדו בסביבת ענן, מצוידים בווי־פיי. אני מקווה שיותר ויותר צעצועים מחוץ לעולם המובהק של הרובוטים יאמצו את הטכנולוגיות שאנחנו מכניסים לעולם הרובוטים".
כל הילדים יכולים להתחבר לרובוטים?
"לכל צעצוע יש משהו מעניין ומיוחד משלו, הרובוטים הם צעצועים שמיועדים לילדים שאוהבים התנסות בעולם הטכנולוגי. ילדים בקבוצות שפיתחו את ההיבט החברתי שלהם, יצרו דברים שאני לא האמנתי שאפשריים. קבוצה בת שלושה ילדים יצרה משורת מנועים רובוט בצורת נחש זוחל. קבוצה אחרת יצרה רובוט המסוגל להתהפך!"
וילדים לא מבקשים ממך לייצר רובוט שיכין במקום את שיעורי הבית?
"בהחלט כן. זה אפשרי. תלוי בשיעורי הבית. זה עולם העתיד".
