{ }
שבת 07 בדצמבר 2019
בפייסבוקבטוויטרבאינסטגרם
נגישות
ידיעות אחרונות
הכי מטוקבקות
    בנייה בהתנחלות כרם רעים, השבוע. המינהל האזרחי הוציא צווי הריסה ל־ 57 מבנים בלתי חוקיים, אבל הם לא נאכפו | צילום: יריב כץ
    המוסף לשבת • 18.05.2017
    הפשרת היישוב
    זה נראה כמו יישוב, מתנהל כמו יישוב, מופיע כיישוב עצמאי במסמכי המועצה האזורית, ונמצא על גבעה מבודדת כמעט קילומטר מהיישוב הקרוב ביותר. אבל באופן רשמי מוגדרת כרם רעים כשכונה בהתנחלות טלמון שבחבל בנימין, והשיטה הזאת עובדת מצוין בעוד עשרות נקודות בשטחים
    עודד שלום, אלישע בן־קימון צילום: יריב כץ

    דרך סלולה וצרה מובילה אל כרם רעים. משני צידיה עצי אלון וחרוב ובהמשך חולפים על פני כרם ענבים הנטוע על מדרון לא תלול. זו נקודת התיישבות חדשה יחסית במערב בנימין שבשטחים, שמכריזה על עצמה מול המינהל האזרחי ומוסדות המדינה כעל שכונה חדשה של ההתנחלות טלמון הנמצאת כמה קילומטרים מכאן, אך בפועל, בשטח, מתנהלת כיישוב עצמאי, התנחלות לכל דבר ועניין. סוג של קריצת עין שכולם קורצים כאן אחד לשני ונועדה לאפשר למקום לחמוק מתחת לרדאר של הקהילייה הבינלאומית, המתנגדת להקמת התנחלויות חדשות.

     

    רואה. "כרם רעים תוסדר ובא לציון גואל" | צילום: טל שחר
    רואה. "כרם רעים תוסדר ובא לציון גואל" | צילום: טל שחר

     

    הגענו קצת אחרי השעה חמש לפנות ערב ובמרכז היישוב, בגינת המשחקים הקטנה, על פיסת הדשא שנשתלה לרווחת התושבים, ישבו שש אמהות וסביבן התרוצצו ילדים בגילים שונים. ספרנו 15 זאטוטים, כולל תינוקות ששכבו על ברכי אמותיהם, אבל יכול להיות שפיספסנו ילד אחד או שניים. שתי נדנדות עץ ושתי מגלשות צבעוניות, מתקן זחילה המחבר ביניהן וספסל מתחת לעץ זית הופכים את הגינה הציבורית הקטנה למקום נעים ושלו, המהווה נקודת מפגש לקהילה הקטנה שהתנחלה בגבעה הזו. תושבים אחרים ישבו בחצרות הקרוואנים שהוצבו שורות־שורות בצמידות זה לזה על ידי אמנה, תנועת ההתיישבות של מועצת יש"ע. השמש עשתה דרכה מטה, ובאוויר הנעים הם ישבו והשגיחו על ילדיהם הקטנים שהילכו יחפים אל מול הנוף היפהפה הנשקף מכל עבר.

     

    אך לא לעד מתכוונים התושבים בכרם רעים לגור בצפיפות. בכניסה למקום עומדים שלדי בתים הנמצאים בשלבים מתקדמים של בנייה. העבודות כאן החלו לפני קצת פחות משנה והופסקו מתוקף צו בג"ץ בעקבות עתירה של תנועת "שלום עכשיו", הטוענת כי מדובר בבנייה לא חוקית ללא ההיתרים המתבקשים. העתירה אף מבקשת מבית המשפט העליון להורות למינהל האזרחי לממש את צווי ההריסה שהוא עצמו הוציא למבנים. כך שאתר הבנייה הגדול עומד בינתיים שומם, התושבים ממתינים לפסיקת בית המשפט, ועד אז הם חיים את חייהם על הגבעה הקטנה בקרוואנים.

     

    ביקורו של טראמפ בישראל בשבוע הבא לא צפוי כנראה להביא לחידוש המשא ומתן בין ישראל לפלסטינים. אולם הנשיא האמריקאי הבהיר כבר לפני שלושה חודשים לראש הממשלה נתניהו שהוא מצפה ממנו לרסן את הבנייה בהתנחלויות, וגורמים בממשל החדש בוושינגטון הבהירו כי על ישראל להימנע ככל האפשר מבנייה בשטחים על מנת לאפשר לנשיא להתניע את תהליך השלום.

     

     

     

    כך שבאופן רשמי מרסנת הממשלה את עצמה בכל הקשור לבנייה ביהודה ושומרון והקמת התנחלויות חדשות. אך בפועל, הבנייה בהתנחלויות נמשכת. התנחלויות חדשות מוקמות בשטח למרות שהן לא מוכרזות רשמית כיישובים, בשיטה שהשתרשה והפכה לדרך הלא פורמלית שבה גדל ומתפרס מפעל ההתנחלות בשטחים.

     

    בין חרד"לים לליברלים

    על השיטה ניתן ללמוד באמצעות סיפורו של כרם רעים, הנמצא בגוש דולב־טלמונים שבמועצה האזורית מטה בנימין. תחילה, בראשית שנות ה־80, הוקמה באזור זה ההתנחלות דולב. אחריה קמה נחליאל, ובראשית שנות ה־90 הוקמה טלמון. טלמון עצמה הביאה לעולם את נריה, שבשמה הפורמלי נקראת טלמון ב', ואחריה את חרשה, שכמו נריה נחשבת לשכונה של טלמון באופן רשמי, אולם בפועל היא יישוב עצמאי אוטונומי. כרם רעים היא האחרונה בסדרת הטלמונים לעת עתה.

     

    חגית עופרן, חברת צוות מעקב התנחלויות ב"שלום עכשיו", אומרת שהקרוואנים הראשונים הוצבו במקום בספטמבר 2012. תחילה נקרא המקום בשם נחלי טל, אך כעבור שלוש שנים שונה שמו לכרם רעים. "מכיוון שהקמת התנחלות חדשה בשטחים דורשת החלטת ממשלה, מה שנקרא דרג מדיני, אז המתנחלים מצאו פטנט בדמות מאחזים לא מורשים", מסבירה עופרן. "עולים על השטח, שמים כמה קרוואנים ומאכלסים אותם במשפחות, ולאט־לאט מניחים תשתיות ומסדירים את המקום. הם תמיד בוכים שישנה הקפאה של בנייה, אבל בשטח תמיד תראה בנייה. זה הצליח להם לא רע בעשרות מאחזים לא חוקיים, שהפכו בפועל ליישובים לכל דבר ועניין. כרם רעים זו התנחלות חדשה שקמה מאפס בתקופה שלכאורה לא מקימים בה התנחלויות חדשות, ובהקמה שלה מעורבות המועצה האזורית מטה בנימין ואמנה, שאמורות לפעול רק על פי החוק".

     

     
    גם לפי שלט ההכוונה מדובר ביישוב לכל דבר | צילום: יריב כץ
    גם לפי שלט ההכוונה מדובר ביישוב לכל דבר | צילום: יריב כץ

     

     

    תוכנית מתאר מפורטת מספר 235/10, שכותרתה "טלמון – שכונת 'נחלי טל'", הוצגה במינהל האזרחי בפברואר 2013. ב־9 במאי אותה שנה אושרה התוכנית על ידי שר הביטחון דאז, משה (בוגי) יעלון, אישור שאיפשר להמשיך בתהליכים התכנוניים. כמובן שהתוכנית אושרה מתוך הבנה שמדובר בסך הכל בשכונה המתווספת ליישוב קיים. מתכנן התוכנית, האדריכל יהושע שחר, הציג אותה בפני ועדת המשנה להתיישבות במינהל האזרחי באוגוסט 2013 במילים הבאות: "מדובר בשכונה צפונית של גוש טלמונים מצפון לנריה".

     

    ראש המועצה האזורית מטה בנימין, אבי רואה, מכהן גם כראש מועצת יש"ע. לדבריו, האזור שבו הוקם כרם רעים מבוקש למגורים. "נריה זה יישוב שתושביו הם מהזרם החרד"לי וגם כך פוטנציאל הבנייה בו מוצה כמעט כולו. החבר'ה של כרם רעים הם צעירים מהזרם המרכזי בציבור הדתי־לאומי, אנשים פתוחים, יותר ליברלים. הם באו וביקשו להקים יישוב חדש. השטח שלהם יושב על אדמות מדינה, שטח שהוקצה לנריה על ידי החטיבה להתיישבות. כיוון שיש את הקרקע הזו ממילא ויש את החבר'ה האלה עם האופי הייחודי שלהם ולא נכון לערבב אותם בנריה, הוחלט לתת להם את המשבצת הזו".

     

    יותר מ–300 משפחות

    עלינו לנריה, שעל השלט המכוון אליה כתוב טלמון ב', אולם בכניסה אליה מוצב שלט מאיר עיניים: "נריה – הבית שתמיד רצינו", כך שברור שנכנסת ליישוב ולא לשכונה. לפי אריאל ונגרובר, תושב המקום וחבר מזכירות היישוב, חיות כאן יותר מ־300 משפחות. על היישוב החדש הנצפה מנריה אומר ונגרובר: "כשהגיעו החבר'ה של כרם רעים החלטנו ביישוב יחד עם אמנה להקצות את השטח לטובת הקמת יישוב חדש, שונה מאיתנו".

     

    את השאלה למה נריה מוכרת רשמית כשכונה אבל בפועל מתנהלת כיישוב עצמאי, ונגרובר אומר שצריך להפנות לממשלה. "ההתנהלות הזו הושפעה מלחצים מדיניים שהפעילו האמריקאים והאירופאים על ממשלות ישראל. חלק מהפתרונות היצירתיים שנדרשנו להמציא זה להקים שכונות שבעצם מתפקדות כיישובים אוטונומיים. לא צריך לקבל סמל של משרד הפנים ולקבל הכרה רשמית כיישוב כדי להרגיש יישוב. מבחינתי אני גר ביישוב נפרד לגמרי מטלמון, זה שני מקומות שונים".

     

    בתעודת הזהות שלך איפה רשום שאתה גר?

    "אני רשום כתושב טלמון. האם ההתנהלות של המדינה בעניין ההתיישבות פה היא הגיונית? ממש לא. וברור לנו שהרשויות מודעות לגמרי להתנהלות בשטח, עובדה שיש פה התיישבות".

     

    המציאות הזו של יישוב בכסות של שכונה מבלבלת אפילו את ראש המועצה רואה. לעיתים הוא מכנה את כרם רעים "שכונה" ולעיתים "יישוב". בניירת הרשמית היוצאת מהמועצה מופיעה רשימת היישובים של המועצה בתחתית הדף. נריה, חרשה וכרם רעים מופיעות בה כיישובים לכל דבר. גם עדי עד, אחיה, אש קודש, זית רענן, תל ציון, מצפה כרמים וגבעת הרואה, כולם מאחזים שהוקמו שלא כחוק או שכונות שנבנו סמוך ליישובים קיימים, מופיעים ברשימה הזו כיישובים עצמאיים.

     

    "מבחינתי כראש מועצה", אומר רואה, "זה לא משנה יישוב או שכונה, העיקר שתהיה במקומות הללו התיישבות, שיהיו שם בתים, שיגורו בהם אנשים. המשימה העיקרית שלנו היא התיישבות, פה זה לא גבעתיים. מבחינתי כל מקום שמוגדר כאדמות מדינה ונמסר בהרשאה לאחד היישובים, צריך ליישב אותו. כראש המערכת זה לא מעניין אותי אם קוראים לזה שכונה או יישוב".

     

    ב־24 באפריל 2014 נחתמה מגילת יסוד לשכונה א' בכרם רעים, בטקס שנערך לכבוד הנחת אבן היסוד לשכונת הקבע הראשונה. בנוסח המגילה מצוין כי השכונה החדשה אמורה למנות ע"ז יחידות דיור ושטחים ציבוריים (77) ובהמשך נכתב: "אנו החתומים מטה מתחייבים להשתדל לעשות כל שביכולתנו להאיץ ולדחוף את הקמת השכונה על מרכיביה הקהילתיים והפיזיים, הציבוריים והפרטיים, בפרק הזמן הקצר ביותר". בסופה של מגילת היסוד חתמו ארבעה: שר הבינוי והשיכון דאז, אורי אריאל, מזכ"ל אמנה, זאב חבר זמביש, ראש המועצה האזורית אבי רואה, וכן ועד האגודה השיתופית, שאז עדיין נקראה "נחלי טל".

     

    ארבעה חודשים קודם לכן, בחודש ינואר אותה שנה, הגישה עמותת "במקום" התנגדות למינהל האזרחי לתוכניות המתאר של כרם רעים. האדריכל אלון כהן־ליפשיץ, שחתום על ההתנגדות מטעם העמותה, אומר כי "כוונת התוכנית הייתה, בין השאר, להכשיר בנייה לא חוקית שנעשתה במקום".

     

    לפי כהן־ליפשיץ, התוכנית לא מיישמת את הערך התכנוני של "צמידות דופן": "כשבונים שכונה חדשה מקפידים שהיא תהיה קרובה לאזור בנוי קיים שפשוט למשוך ממנו תשתיות של מים, ביוב וחשמל. במקרה הזה, העיקרון של צמידות דופן לא קיים. היישוב החדש מוקם במרחק של כמעט 800 מטר מהבתים האחרונים בנריה, ולמעלה מקילומטר מטלמון. טענו גם שאם רוצים לבנות שכונה חדשה בטלמון, אז בתחום היישוב הבנוי קיימות לכך עתודות קרקע. אבל מצד אחד הם טוענים בתוכנית שזו שכונה, ומצד שני קיימים בתוכנית 106 דונם המיועדים לשטחים ציבוריים, מוסדות ציבור, חינוך, בתי כנסת ומקווה. אתה לא מקצה שטח ציבורי כזה גדול כשאתה מקים שכונה בהתנחלות קטנה. יש פה את כל הסממנים של יישוב, אבל במסמכים ובתוכניות זה נקרא שכונה כדי לא להסתכסך עם האמריקאים".

     

    יותר משלוש שנים שכבה ההתנגדות של "במקום" במינהל האזרחי. במארס האחרון הגישה "שלום עכשיו" עתירה לבג"ץ על הבנייה בכרם רעים. בין הגורמים אליהם מכוונת העתירה נמצא ראש המועצה רואה, שלפי טענת "שלום עכשיו" לא רק שאינו אוכף את חוקי הבנייה במקום, אלא אף מעביר ליישוב כספים מקופת המועצה. בנוסף מופנה הבג"ץ כנגד המינהל האזרחי.

     

    בתגובה לעתירה אישר משרד הביטחון כי בין השנים 2014־2016 מסרו אנשי המינהל האזרחי צווי הריסה ל־57 מבנים בלתי חוקיים חדשים שהוקמו על אדמות המדינה שעליהם מוקמת כרם רעים. "אכיפתם ומימושם של צווים אלו, בדומה לצווים נוספים המונפקים על ידי המינהל האזרחי בדין הפרות דיני תכנון ובנייה, יתבצע בהתאם לסדרי עדיפויות ובכפוף לאילוצים מבצעיים", נכתב בתגובתו של עו"ד ערן בן־ארי מהמחלקה המשפטית של משרד הביטחון.

    רואה טוען כי אינו יכול לבצע אכיפה במקום, ומפנה אצבע למינהל האזרחי שזה תפקידו. "אבל אני כן מתקצב את המקום כי חיים שם אנשים ויש ילדים וצריך שם גן וצריך ביטחון".

     

    אבל זה מקום שעדיין לא קיבל היתרים ונחשב לא חוקי. 

    "הוא יהיה חוקי. בג"ץ ביקש מהמדינה תשובות והמדינה תודיע שהיא מתכוונת להסדיר את העניין ובג"ץ יקצה לכך זמן, ובזמן הזה כרם רעים תוסדר ובא לציון גואל".

     

    עד שהעניין יוסדר, החבר'ה הצעירים בכרם רעים יגורו בקרוואנים. שלדי הבתים שלהם עומדים כרגע עירומים, אבל הם בטוחים שהעבודות יחודשו בזמן הקרוב. ברחוב התאנה בנריה, הרחוב שבו מתגורר ונגרובר, ספרנו ביום שלישי השבוע 16 בתים בשלבי בנייה כאלה ואחרים. "כרגע בכל היישוב יש 40 בתים שנמצאים בבנייה", אומר ונגרובר. "הביקוש לגור פה הוא גדול. רק ב־2016 פנו אלינו 70 משפחות. 45 הגיעו לסיור בנריה ובקיץ קלטנו 30 מתוכן. כרגע הן גרות בשכונת הקרוואנים עד שהבתים שלהם ייבנו. כבר כמה שנים שאנחנו קולטים כל קיץ 30 משפחות חדשות ליישוב".

     

    לא רוצים לגנוב סוסים

    40 דקות נסיעה משם, במדרשה בעופרה, עדיין יושבים מפוני המאחז עמונה ומחכים שבניית היישוב שלהם תחל. בסוף חודש מארס האחרון החליטה הממשלה להקים להם יישוב חדש בשטחים, החלטה שהוגדרה "היסטורית", שכן ממשלת ישראל לא קיבלה החלטה כזו יותר מ־20 שנה. לפחות לא באופן רשמי. אביחי בוארון, ראש ועד הפעולה של המאחז, אומר שאנשי עמונה רצו להקים יישוב חדש אבל הפעם חוקי, בלי קיצורי דרך. "היינו כל כך מאושרים שסוף־סוף הממשלה החליטה על הקמת יישוב בצורה חוקית ומסודרת. אף אחד לא רוצה לגנוב סוסים".

     

    לדבריו, המצב הקיים יוצר מציאות לא בריאה. "מצד אחד, סדר היום המדיני חונק את הבנייה. מצד שני, קיים גידול באוכלוסייה ורצון של אנשים להגיע מבחוץ ולגור כאן. הסיטואציה הזו מייצרת מחנק והמחנק הזה מייצר אי־ודאות וכך נוצרים פתרונות מאולצים של בוא נביא קרוואן אחד ואחריו עוד אחד, ואם יש קרוואנים ומשפחות שגרות כאן אז למה של נבנה בתי אבן, ואחרי שבונים רצים אחרי האישורים בדיעבד. בינתיים אנחנו מחכים שהיישוב שלנו יוקם על פי החלטת הממשלה, אבל אם נראה שהדברים לא זזים, נעלה עצמאית לשטח שאושר ליישוב שלנו". ¿

    odeds@yedioth.co.il

     

     

     


    פרסום ראשון: 18.05.17 , 17:57
    ידיעות אחרונות