ההתחלה החדשה של אביבה
אביבה פיבקו שקלה בנעוריה 149 קילו. במהלך השנים היא הורידה ממשקלה וחשבה שמצבה הגופני תקין. אולם בדיקות שערכה במסגרת התוכנית "RESTART" בערוץ 10 גילו את המחיר ששילם גופה על שנים של הרעבה עצמית, עישון ואפס פעילות גופנית. עכשיו היא מספרת על המהפך שעברה
היא יפה, מטופחת, במשקל תקין, איפור מושלם וכולה "זועקת בריאות". ולכן אנשים רבים שצפו בשבוע שעבר של סדרת הריאליטי החדשה "RESTART" (ימי שלישי, 21:00, ערוץ 10) תהו מה עושה אביבה פיבקו (49) בתוכנית שמתיימרת לגמול את משתתפיה מהרגלים גרועים ולהעלות אותם על מסלול של חיים בריאים, פעילים ונכונים. "זו בדיוק הבעיה שלי", אומרת פיבקו. "אין עליי עודף משקל, אני נראית מיליון דולר, אבל בפנים, בתוך הגוף שלי, אני פח. אין הגדרה מדויקת יותר".
פיבקו נשואה לאורן, שצעיר ממנה ב־13 שנים. לזוג אין ילדים. היא התפרסמה בריאליטי "מאסטר שף", שם הרשימה עם בישול אירופי מוקפד, שכלל שימוש בחומרי גלם משובחים, לצד הגשה אסתטית מעוררת התפעלות. לפנתיאון התוכנית היא נכנסה בזכות ביצת הפברז'ה המוזהבת שיצרה. "בעקבות 'מאסטר שף' הגיעו אליי פניות רבות להשתתף בתוכניות טלוויזיה, אבל לכולן סירבתי כי יש משהו במצלמות שהופך אותי לנבוכה ומסויגת. לא בא לי לעבור שוב את הקושי הזה וגם לא חיפשתי שינוי או פרסום. טוב לי מאוד בהפקת האירועים שאני עושה. זו אני ואלה חיי", היא אומרת.
אז מה שבר את התנגדותך וגרם לך להשתתף ב־"RESTART"?
"לא היה פשוט לשבור אותי כי לא הבנתי בהתחלה מה ייצא לי מהתוכנית. הרי לא הייתי שמנה. אבל מה ששיכנע אותי בסופו של דבר היה הפן הבריאותי, שכלל פעילות גופנית – דבר שמעולם לא עשיתי".
פיבקו, ילידת שווייץ, היא בת למשפחה בעלת גנטיקה מובהקת של השמנה. כדי להילחם בזה כולם עסקו תמיד בספורט. חוץ ממנה. "אני הייתי עד התוכנית הזאת בטטה מוצהרת", היא מודה.
בגיל 20 היא עשתה עלייה. בישראל היא נישאה נישואי בוסר שהסתיימו בגירושים, ולימים התחתנה עם אורן.
עד גיל שמונה היא הייתה ילדה רזה, אלא שאז התייתמה מאמה ופיצתה את עצמה, לדבריה, באכילה רגשית. "רק בדיעבד אני מסתכלת על אביבה הילדה ויודעת לזהות את הצורך הנורא שהיה לה באוכל. אכלתי הכל, המון וכל הזמן ועליתי בהתמדה, עד שבגיל 18 רשמתי משקל שיא: 149 קילו".
לא הבחנת בהשמנה המתפתחת?
"לא התעסקתי בה. איך לא? לא יודעת, אבל זו עובדה. הטריגר לעשות שינוי ולרזות בא בפתאומיות. הסתכלתי על עצמי במראה ונבהלתי. ואז, מול המראה, ידעתי שאם בשנייה הזו אני לא מתחילה בדיאטה, הלך עליי, לעולם אשאר שמנה".
הצלחת לעמוד במשימה הזו? לא פשוט לרזות.
"בהחלט. אני אדם אתגרי ולוקחת את כל האחריות על ההחלטות שלי. מה שלשמחתי עזר זו הנטייה שלי להתחיל בקטנה ומשם להמריא. ניסיתי כל דיאטה. בראשונה הפחתתי עשרה קילו, נעצרתי, עברתי לבאה, ירדתי עוד חמישה, וכך הלאה. לאט־לאט, במשך שבע שנים, הורדתי בהדרגה ובקצב שלי משהו כמו 70 קילו, מה שחייב מאוחר יותר ניתוח להסרת עודפי עור בטניים והרמת שדיים".
נצמדת לתזונה בריאה ולפעילות גופנית מומלצת?
"אז זהו, שממש־ממש לא. מזון בריאות מעולם לא דיבר אליי, אז עם השנים פשוט הפסקתי לאכול. חייתי על חפיסת סיגריות, בקבוקי קולה זירו משפחתיים וקפה. איתם העברתי את היום, ובערב, כשכבר הייתי מכניסה מזון מוצק לפה, זה היה קרואסון עם חמאה וריבה. אכלתי הכי לא בריא שאפשר להעלות על הדעת, וכשהרגשתי נפילות סוכר תקעתי מתוק בלי חשבון – למרות שאורן ירד עליי כל השנים שאפסיק לחיות ככה, לעשן, לא לאכול ולעבוד מסביב לשעון בלי שעות שינה מספקות".
אבל כל זה לא באמת שינה אצלך עד התוכנית. מה קרה שם?
"כמו כל יתר 11 המשתתפים בתוכנית נשלחתי לבצע בדיקות דם רוטיניות בקופה. למחרת התקשרה אליי רופאת המשפחה שלי, שאפילו את השם שלה לא הכרתי, וביקשה, מה זה ביקשה, ממש דרשה, שאגיע בדחיפות למרפאה. שם היא חשפה בפניי את תוצאות הבדיקות שעברתי. נדהמתי. לא היה ערך אחד בתוך הסוגריים. בכל אחד מהמדדים הייתי בחסר או ביתר מטורפים. ואז הרופאה הסתכלה עליי ואמרה: 'אביבה, את עוד צעירה, אלה בדיקות של קשישה חולה ומוזנחת בריאותית. אם לא תקחי את עצמך בידיים, ההשלכות תהיינה דרמטיות'. קפאתי. לא הבנתי עד אז איזה נזק בריאותי גרמתי לעצמי".
ואז מתחיל שלב ב' בתוכנית: צוות מומחים "תופר" לך תוכנית הבראה. יישמת אותה בקלות?
"הגעתי למעבדה שמלווה את התוכנית, ועל פי שקלול הנתונים שלי עלה שהפער בין הגיל הכרונולוגי שלי לבין הגיל הפיזיולוגי הוא רב שנים. האתגר היה לצמצם את הפער ואולי לבטל אותו כליל. האתגר היומרני הזה כלל פעילות גופנית מסיבית, ומזה חששתי. כבר הוכחתי לעצמי שאני מעולה בירידה במשקל ובאימוץ גישות אכילה שונות, אבל מה לי, הבטטה, ולפעילות גופנית? בטח שנבהלתי".
אבל לא ויתרת.
"כבר ציינתי שאני טובה בהצבת מטלות ובביצוען. שם אני טוטאלית. זה אולי החינוך השווייצרי, שלימד אותי שלא עושים כלום בחצי קלאץ'. או הכל או כלום. ואת זה הבאתי איתי לתוכנית. כבר מההתחלה הצמידו לי מאמן כושר שקרע לי את הצורה ובמקביל גם הדליק אותי כמה זה ישפר את ההרגשה שלי. לא היה קשה להיכנע לו. ומשם דבר הביא דבר. ככל שדבקתי בביצוע פעילות גופנית עצימה הבנתי שאני חייבת לתדלק את הגוף באוכל. לאט, בהדרגה, התחלתי, כן, אני, אביבה, להקפיד על מזון פחות או יותר מאוזן ובריא, שכלל בורגול, ירקות, אורז מלא. התחלתי להפחית את צריכת הקולה, ואני, שכל חיי לא יכולתי לשתות מים, נצמדתי אליהם ממש באדיקות".
בפני המצלמות לא קשה לשמור על הישגים. מה קרה כשהן כבו?
"התוכנית כללה חיבור לחיישנים וניטור מדדים שונים כמו לחץ דם, ערכי הסוכר וכו' בזמן ביצוע פעילות גופנית. מצאתי את עצמי מתאמנת וכל כך גאה בתוצאות שהראו המכשירים. במקביל, באמצעות החיבור לחיישנים, יכלו המאמן ויתר המומחים לצפות באימון בזמן אמת ולתקן אם צריך".
מרבית המשתתפים השתמשו גם בייעוץ של פסיכולוג, שהיה חלק מהצוות. למה סירבת?
"במהלך חיי הבוגרים היית בטיפולים פסיכולוגיים, שלימדו אותי הכל על עצמי, כך שלתוכנית הגעתי מטופלת וברורה לעצמי לגמרי, מה גם שלא הרגיש לי נכון להיחשף בפני כל עם ישראל. בחרתי להגיע לשינוי דרך הגוף ולא הנפש. כפי שניתן יהיה לראות – הצלחתי שחבל על הזמן".
ד"ר חורש דור חיים, פיזיולוג קליני, מייסד ומנהל מכון 02 בהדסה הר הצופים והמנהל המקצועי של "RESTART", מסכם: "אנחנו יודעים בני כמה אנחנו אבל אנחנו לא יודעים בן כמה הגוף שלנו. בתוכנית נחשף הפער העצום בין השניים. במהלך שישה חודשים קיבלו המשתתפים הזדמנות להיעזר במומחים מתחומים שונים לשם ביצוע תיקון ושינוי באורח החיים המזיק שסיגלו לעצמם. לשם כך הותאמה לכל אחד תוכנית פעולה ממוחשבת. זוהי בעצם רפואת העתיד". •
לפנייה לכתב/ת 
