העובדות שמתחת לאף
ניתוחים פלסטיים לשינוי האף הם מהשכיחים ברפואה האסתטית, ועם זאת יכולים להיות מהמסובכים שבהם. מהם החידושים בתחום, מה חושבים על כך הרופאים, ואיך תדעו מה מתאים לכם?
האף, המתנוסס במרכז הפנים, העסיק מאז ומתמיד את אידיאל היופי האנושי. המצרים הקדמונים העדיפו אותו ארוך וקרוב יחסית לשפה, היוונים פיסלו אותו ישר וחטוב, הרומאים העדיפו אף נשרי כסמל לנחרצות ושליטה, ואילו כוכבות שנות ה־60 בהוליווד העריצו אפים קטנים וסולדים.
את העובדה המשמחת שהאף שבו חנן אותנו הטבע הוא לאו דווקא זה שילווה אותנו כל החיים למדנו כבר מזמן. שינוי צורת האף, מהסרת גבנון מעצבן או הרמה קלה של הקצה ועד להפיכתו של פגע בשרני במרכז הפנים למודל מעוצב בסגנון יווני, הוא כבר שנים רק עניין של החלטה ושל תקציב. עם זאת, ניתוחי האף עשויים להיות גם מהמסובכים מבין הניתוחים האסטטיים. "הניתוח הפלסטי באף הוא המורכב ביותר לביצוע, משום שבמרחב קטן ביותר המנתח מתמודד עם מבחר גדול של רקמות שונות – שרירים, סחוסים, עצמות וריריות – וכדי להשיג תוצאות טובות נדרש דיוק רב", אומר ד"ר הראל מרקוס, מומחה לכירורגיה פלסטית המתמחה בניתוחי אף.
תיאום ציפיות
השלב החשוב ביותר אחרי ההחלטה על שינוי האף הוא פגישת היכרות וייעוץ, שמטרתה להפגיש לא רק בין הרופא למטופל אלא גם לתאם ציפיות מהניתוח ותוצאותיו. שינוי מבנה האף בשיטות הניתוח הקלאסיות יכול להתבצע בדרכים רבות, שכל אחת מהן מחייבת התערבות כירורגית שונה. בעזרת הניתוח אפשר להסיר גבנון, להצר את האף, לקצר אותו, ליישר או לטפל במחיצת האף, להקטין ולהצר את היקף הנחיריים, ועוד. לעיתים קרובות מתקנים בניתוח יותר מפרמטר אחד. בפגישת הייעוץ הרופא יתעניין בסיבות שהביאו את המטופל להחלטה על הניתוח, יבצע בדיקה מקפת של האף כדי להחליט על סוג הניתוח שיבוצע, יסביר למטופל את השלבים הכרוכים בו ויכין אותו להשלכות, לתופעות הלוואי האפשריות ולתקופת ההחלמה. רוב הרופאים המבצעים ניתוחי אף משתמשים היום בהדמיות מחשב, המאפשרות למטופל להתרשם מראש מהתוצאה הצפויה מהניתוח.
לעומת ניתוחים אסתטיים אחרים, כמו אלה שנועדו להצערת המראה, גיל המטופלים בניתוחי אף יכול להיות צעיר מאוד. למעשה, אפשר לבצע את הניתוח בגיל שבו הסתיימה צמיחת העצמות, 16 אצל נערות ו־17 לנערים. תוצאותיו של הניתוח מחזיקות מעמד לכל החיים ומחירו עשוי לנוע בין 10,000 ל־45,000 שקל.
סוגי הניתוחים
שתי השיטות הבסיסיות הנהוגות בניתוחים הקלאסיים המסורתיים לעיצוב האף הן הסגורה (Endonasal/Closed Rhinoplasty) והפתוחה (Open Rhinoplasty).
בשיטה הסגורה, שהייתה השיטה הראשונה שבה בוצעו ניתוחי האף והיא גם המקובלת ביותר היום, התהליך מבוצע דרך חתכים פנימיים ברירית האף, בתוך הנחיריים, ללא חשיפת האנטומיה הפנימית של האף. היתרון בה כפול: השיטה מאפשרת להעריך מיד, תוך כדי הניתוח, את התוצאה האסתטית והיא גם אינה מותירה צלקות חיצוניות.
השיטה הפתוחה מיושמת בדרך כלל בניתוחים מורכבים יותר, כמו תיקון של קצה האף או במקרים שבהם נדרשות תפירות והשתלת סחוסים. זו השיטה המקובלת גם לתיקון ניתוח קודם, שהניב תוצאות לא מוצלחות. בטכניקה זו נעשים חתכים חיצוניים החושפים את המבנה האנטומי של האף ומאפשרים למנתח גישה נוחה יותר לכל חלקיו. חסרונה של השיטה באי־היכולת להעריך מיד את תוצאות הניתוח ובצלקת החיצונית הקטנה שהיא מותירה.
ההרדמה
ניתוחי האף הקלאסיים יכולים להתבצע בהרדמה מקומית או כללית, אף כי רוב המנתחים מעדיפים הרדמה כללית. "הסיבה שאני מעדיף לבצע את הניתוח בהרדמה כללית היא שרק כך ניתן להבטיח בוודאות מוחלטת שקט ואי־תזוזה של המנותח", אומר ד"ר מרקוס. "קשה לנבא מראש את התגובה של כל מטופל להרדמה מקומית ויש כאלה שמרגישים את הניתוח, הניסור והשבירה של העצמות והסחוסים, ותגובותיהם מפריעות למנתח בעבודתו".
תופעות לוואי וההחלמה
בתום הניתוח, נחבש האף בסד פלסטי (המכונה "גבס"). אל תוך הנחיריים מוחדרים טמפונים העשויים מחומר שמתמוסס מאליו, שמטרתם להפחית את הדימום תוך לחץ מבוקר. הטמפונים נפלטים מהגוף אחרי כמה ימים.
מיד לאחר הניתוח נדרשת התאוששות של 5־4 שעות תוך כדי מעקב במרפאה. ביומיים הראשונים צפוי דימום מהנחיריים, שאותו ניתן לעצור בפדים רפואיים.
תהליך ההחלמה מהניתוח מלווה בהופעת שטפי דם, בבצקות ובנפיחות סביב האף, העיניים והלחיים, תופעות שמגיעות לשיאן יומיים־שלושה אחרי הניתוח. בגלל הבצקות קיים קושי לנשום דרך האף, שפוחת בהדרגה בשבועות שאחרי הניתוח.
אחרי שבוע מוסר ה"גבס", ובשלב זה הנפיחויות ושטפי הדם כמעט שאינם נראים עוד לעין כך שהמטופל יכול לחזור לפעילות שגרתית בלי להרגיש מבוכה. כ־90 אחוז מהנפיחויות באזור האף נעלמות אחרי חודש ואת התוצאה הסופית של הניתוח ניתן להעריך אחרי כשנה, כשהן נעלמות לחלוטין.
תהליך ההחלמה אינו מלווה בכאבים רבים, ואם מופיעים כאלה תרופות מדף לשיכוך כאבים עוזרות ברוב המקרים.
מה חדש
על אף שניתוחי האף הקלאסיים מתבצעים כבר עשרות שנים, התחום אינו שוקט על שמריו. "הדבר החם בעולם ניתוחי האף היום הוא מכשיר ה־PIEZO, שבעזרתו ניתן לחתוך עצמות בלי לפגוע ברקמות אחרות שסביבן", מסביר ד"ר מרקוס, שחזר מכנס שבו הוצגו החידושים האחרונים בתחום. המכשיר, שמחליף למעשה את הפטיש והאזמל, היה בשימוש עד היום ברפואת השיניים ושימש לחיתוך העצמות להשתלות שיניים. "המכשיר הזה עושה את הניתוח הרבה יותר ידידותי למנתח ולמטופל. הוא מאפשר דיוק בביצוע, החלמה רגועה יותר ללא נפיחויות וסימנים כחולים שאפיינו את ניתוחי האף", מסביר ד"ר מרקוס. "והעיקר, הוא מאפשר לבצע את הניתוח בהרדמה מקומית, משום שהמטופל לא שומע את שבירת העצמות והניסור, כמו בשימוש בפטיש ובאזמל, והוא רגוע יותר".
טכניקות חדשות נוספות נוגעות לשיטות הדמיה מתקדמות של הניתוח ותוצאותיו. "היום אנחנו מתייחסים יותר להדגמות תלת־ממד, שייתנו למטופלים מושג טוב יותר על הניתוח ותוצאותיו", אומר פרופ' אייל וינקלר, מומחה בכירורגיה פלסטית ובעל הטור "לא רואים עלייך" במוסף זה, שצפה בחידושים בכנס השנתי של הכירורגיה הקוסמטית שנערך בניו־יורק. "ההדמיה התלת־ממדית לא תהיה רק על המסך, אלא גם כתוצר של מדפסת תלת־ממד".
חידוש נוסף בתחום שאותו צופה פרופ' וינקלר בניתוחי האף הוא מתן תשומת לב יתרה להרחבה של דרכי האוורור והנשימה תוך שימוש בטכניקות השתלה מתקדמות. "השתלת סחוסים עצמיים היא דרך יעילה המנוצלת על ידי מנתחים פלסטיים מיומנים גם לתיקון ניתוחי אף לא מוצלחים".
במקום ניתוח למשוך בחוט
הדרישה לשינוי צורת האף והחשש מפני תופעות הלוואי המלוות את הניתוחים הפלסטיים הקלאסיים הביאו לחיפוש אחר אלטרנטיבות פחות פולשניות לניתוחים המסורתיים.
אחת מהן היא שיטה שאותה מיישם ד"ר אברהם לוי, מומחה בכירורגיה פלסטית ואסתטטית, עושה שימוש בחוטים בלתי מתכלים (מסוג אפטוס) המוחדרים מתחת לעור. חוטים אלה, הכוללים זיזים חד־כיווניים ומשמשים בעיקר למתיחת פנים, מאפשרים, לדברי ד"ר לוי, להרים את קצה האף, לשנות את זוויתו, להצר נחיריים ועוד. התהליך קצר, מבוצע בהרדמה מקומית בלבד, אינו מלווה בשטפי דם ובבצקות ומאפשר חזרה מיידית לפעילות.
הן פרופ' וינקלר והן ד"ר מרקוס מטילים ספק ביעילותה של השיטה. "התוצאות של טיפול בחוטים לא יכולות להחזיק מעמד לטווח ארוך", מזהיר ד"ר מרקוס. "שימוש בחוטים מיוחדים לעיצוב האף תוך כדי ניתוח הוא תהליך שאני מיישם בהצלחה ויש מאחוריי כבר עקומת לימוד ארוכה", הוא מוסיף. "אבל חוטים בלבד – אין לדעתי סיכוי שזה יחזיק מעמד".
פרופסור וינקלר מתנגד נחרצות: "החוטים לאף לא רק שלא יועילו אלא יש חשש שיגרמו נזק. עיצוב האף מבוסס על שינוי השלד הגרמי והתמיכה הסחוסית. ניתן להגיע לרמה גבוהה ביותר של עיצוב על ידי תפרים פנימיים אבל לא ניתן 'להרים' את האף בחוטים. לדעתי זהו גימיק ותו לא".
עיצוב בחומרי מילוי
ד"ר סנדרין סבאן, מומחית לרפואה אסתטית בצרפת, הוזמנה לאחרונה לארץ על ידי חברת אלפאמדיקס להדגים בפני רופאים את השיטה שפיתחה לתיקון מראה האף על ידי הזרקה של חומרי מילוי. "ההליך מבוצע בתוך 30 דקות, ללא הרדמה כללית או מקומית", מסבירה ד"ר סבאן, שבין מטופליה נמנים מיטב הידוענים של צרפת. "מדובר בהזרקה של חומרי מילוי על בסיס חומצה היאלורונית (כמו סטילאג') מתחת לעור ועיצוב מחדש של האף. התהליך מתאים לעיצוב מחדש של אף שטוח, אף שקצהו נפול או אף גבנוני", היא מוסיפה. התוצאה מחזיקה מעמד בין שנה לשנתיים ולאחר מכן אפשר לחזור על ההזרקה. החזרה לשגרה מיידית, תופעות הלוואי נדירות ומזעריות ואין כאבים. "עם זאת", מוסיפה ד"ר סבאן, "ההזרקה אינה יכולה לתקן כל צורת אף, כמו למשל הקטנה של אף גדול, ויש להביא בחשבון את העובדה שהחומר נספג, האפקט זמני, ויש לחזור על הטיפול, אם רוצים, אחרי כשנתיים".
"בהחלט ניתן לבצע הזרקת חומרי מילוי על גשר האף ולתקן באופן זמני עיוותים קלים במבנה הגרמי", מסכים פרופ' וינקלר עם שיטתה של סבאן. "אבל חשוב להבהיר, שתיקון קבוע של עיוותים אלה יכול להתבצע רק בניתוח". •
לפנייה לכתב/ת 
