חיית לילה

לאלונה קמחי יש זיכרונות נפלאים מ"לילה של פילוסופיה" שנערך בשנה שעברה בתל־אביב, אירוע שבו פילוסופים מגרמניה, צרפת וישראל ישבו יחד ושוחחו על נושאים ברומם של חיינו, כשהקהל מוזמן לשמוע, לשאול ולהפנים. "זה נתן תחושה של שפיות ונורמליות בעיר הזאת ובכל האקלים של המדינה", נזכרת קמחי. "פתאום באו אנשים מכל מיני מקומות, לאו דווקא מהבועה התל־אביבית אלא גם מהפריפריה, והייתה כמות מטורפת של פילוסופים שהגיעו לחגיגה של חשיבה ושל דיבור והאזנה, וכל זה בלילה נעים של חודש מאי. זה היה פשוט מכשף". אז השנה היא עושה את זה שוב. במפגש משולש שתקיים הלילה (20:55 ב־Meet in Place, רוטשילד 8 ת"א) עם הפרופסור לסוציולוגיה ג'יזל ספירו מהאקדמיה למדעים וסוציולוגיה בפריז, והסופרת גילה לוסטיגר (ילידת פרנקפורט שחיה בפריז וספרה "ספירת מלאי" יצא בעברית) יתקיים שיח תחת הכותרת "שפת האחר". קמחי עצמה לא גיבשה עדיין את תרומתה המרכזית לדיון. "כנראה שאדבר על כתיבה בשפה שהיא לא שפת אם שלי", אומרת מי שעלתה לישראל מאוקראינה כשהייתה בת שש.

וזה רק נושא אחד מתוך רבים שיעלו בלילה הלבן של הפילוסופיה שיתקיים הלילה בתשעה מוקדים בלב העיר. עשרים פילוסופים צרפתים, גרמנים, פולנים ושישים אנשי רוח ישראלים שמזמינים את הציבור, חינם אין כסף, לבוא ולשמוע אותם מדברים, מתווכחים, חושבים ושואלים שאלות בנושאים כמו המזרחיות כחלק מהלאומנות, עקרונות מוסר ופוליטיקה, עליית הימין הקיצוני והפופוליזם באירופה, קשר בין דת והכחשת אלימות נגד נשים, הפילוסופיה של הטכנולוגיה. רשימה חלקית ביותר.

העיסוק בפילוסופיה טהורה נראה קצת כמו מותרות של מדינות כמו שווייץ וניו־זילנד.

"אני לא רואה את זה ככה בכלל. זה שיח שלא מנותק כלל מהכאן ועכשיו, גם אם הוא לא מתעסק ישירות בפוליטיקה אל בפילוסופיה. זה אירוע שפותח צוהר להיפתח ולהסתכל על מה שסובב אותנו בעיניים חדשות, להרחיב את הפריזמה, בלי להתיימר לפתור את הבעיות של מדינת ישראל, אלא לראות את הדברים בצורה רחבה יותר, לנתח תחושות שמעלות אי־נחת עמום, ואולי אפילו לעזור לעצמנו לראות איך עובדים מנגנונים של כוח, ואיפה הם מתעתעים בנו בלי שנרגיש", היא אומרת.

"אנחנו באמת מדינה קטנה, קשת יום ומוקפת אויבים, אבל להציג את החיים שלנו סביב הנושא הזה בלבד – תוך הפחדה מתמדת שגורמת לאנשים לעסוק כל הזמן בסכנות ובמלחמה — זה גם סוג של הסחת דעת, שמונע כל אפשרות להיפתח, להסתקרן, לחדד את המחשבה ולגלות דרכים נוספות להסתכל על העולם ועל המציאות".

המציאות הפרטית של קמחי בימים אלה מתמקדת בהסתגלות לתואר החדש "אמא של חייל", לאחר שעילי, בנם היחיד שלה ושל יזהר אשדות, התגייס לחיל החימוש. זה בהחלט ציון דרך, היא אומרת. "בהתחלה בכיתי כל הזמן, והייתי מפוצצת בקלישאות מחשבה על הגעגועים לקול הצעדים שלו בדרך למקרר, וכמה מהר חלף הזמן ונגמרה הילדות", היא נזכרת. עכשיו היא כבר רגועה יותר, מתרגלת ל"תחנה בחיים שמציינת איך הזמן עובר, ומאוד גאה בילד".

וכן, היא גם כותבת ספר חדש, אבל מעדיפה לא להרחיב עליו את הדיבור, "כי הנושא משתנה כל הזמן", היא אומרת. "זה הולך להיות ספר שמתעסק בתשוקה ליצור את האמנות המושלמת, עד כמה שזה בלתי אפשרי".

מתי נמצא אותו בחנויות?

"מקווה שבתוך שנה, אבל זה בטח ייקח יותר", קמחי מתחברת למציאות. "כבר למדתי שכל מה שמתכננים לוקח יותר זמן. בדיוק כמו בשיפוץ. את רואה תוך כדי העבודה עוד דבר ועוד דבר שאת רוצה לשפר. ההבדל הוא שהתוספות בשיפוץ עולות כסף ומרוששות אותך, אבל בכתיבה או בלימוד פילוסופיה, זה חינם וזה נפלא ואפשר להמשיך להעמיק ולרדת לפרטים".

כדי שהחיים לא יפגעו בקצב העבודה שקבעה לעצמה, היא מתרחקת מהפייסבוק בימים אלה. "כי זה פשוט ממכר בצורה מטורפת, וגורם לי לעסוק בניהול חיי חברה פעילים גם אם אני לא זזה מהבית".

אם לא היו כל הסחות הדעת האלה, היא אומרת, "הייתי כותבת כל הזמן. זאת הייתה הפנטזיה שלי פעם". אבל החיים מתרחשים בכל זאת. "יש בן שהתגייס, וזה העסיק אותי מאוד, יש דברים שקורים כל הזמן מסביב, כי החיים מעניינים. לפעמים מעניינים מדי".

כמו עכשיו, כשהיא מפסיקה לדבר פילוסופיה וספרות ורצה למטבח לטגן שניצלים. "הילד חוזר הביתה לשבת", היא מסבירה.

אירוע "לילה של פילוסופיה" יתקיים הערב מ־19:30 ועד השעות הקטנות במגוון אתרים בת"א כמו המכון הצרפתי, מסעדת הקנטינה, במוזיאון נחום גוטמן ועוד.

ועוד 5 אירועים שווים הלילה

1. שיחה בין א.ב. יהושע ליוסי סוכרי בנושא כיצד הצטרפו המזרחים לזעקותיה מחרישות הכל של הלאומנות.

2. שיחה בין ד"ר רפאל זגורי־אורלי וניר ברעם בנושא למה בעצם אנחנו לא מדברים על העתיד שלנו.

3. שיחה עם מרטין סיל (באנגלית) על מהי מחשבה פואטית.

4. שיחה בין פרופסור אבי אלקיים, קציעה אלון וד"ר זהבה ברקני־סמוכה בנושא בואה של המזרחיות אל מרכז הישראליות.

5. שיחה עם דונסיין גראו (אנגלית) על מדוע המוזיאון משמעותי עבורנו.