שני 19 בנובמבר 2018
בפייסבוקבטוויטרבאינסטגרם
נגישות
ידיעות אחרונות
הכי מטוקבקות
    Yuval Chen
    24 שעות • 24.05.2017
    "אבי הטחול הגשים לי שני חלומות: להיות פושע ולהיות שחקן"
    שלומי קוריאט גדל בשכונת מצוקה שבה הכוכבים שהילדים העריצו היו עבריינים. כמו אבי הטחול, רק על באמת. בראיון גלוי הוא מדבר על הדרך הארוכה שעבר מילד שהתחביב העיקרי שלו היה ללכת מכות — עד להצלחה הגדולה היום. עכשיו הוא מעביר הרצאות לבני נוער בסיכון ומלמד אותם מניסיונו איך להאמין בעצמם. הערב מצפה לו דילמה אמיתית מול השלט: שתי הסדרות בכיכובו, "שנות השמונים" ו"החברים של נאור", ישודרו באותה השעה בערוץ 2 ובערוץ 10
    איתי אילנאי

    בסיום ההרצאות שהוא מעניק לבני נוער בסיכון משאיר שלומי קוריאט כמה דקות לשאלות. "תמיד זה מתחיל בחקירה, האם 'הבורר' חוזרת ומתי", מחייך קוריאט, מי שגילם בסדרה המצליחה את דמותו של אבי הטחול. "אבל אחרי שאנחנו מכסים את השטח הזה פתאום השאלות מתחילות להיות יותר עמוקות. ברגע שאתה נותן לבנאדם שמולך הזדמנות לפתוח איזה פצע, דברים משתחררים".

     

    תן דוגמה.

     

    "באחת ההרצאות, בפני חיילים בודדים, בחור אחד הרים את היד ואמר שאין לו חלומות, שהוא אבוד. זה וואחד תיק שהוא הפיל עליי. אמרתי לו, 'בוא רגע נוציא את כל הקשיים החוצה מהמשוואה. נגיד שיש לך את כל הכסף שבעולם — מה היית רוצה לעשות?'. הוא ענה נורא מהר — 'מוזיקה'. התברר שהוא מתעסק במוזיקה, שיש לו להקה שקצת מתקשה להתרומם, ולאט־לאט אתה מגלה שלבנאדם יש חלום והוא פשוט נורא מפחד ללכת אחריו. ופחד הורג חלומות".

     

    קוריאט יודע דבר או שניים על חלומות ועל הפחדים שהורגים אותם. כמי שגדל באחת השכונות היותר קשות של יבנה, מקום שבו המודלים לחיקוי היו דמויות מסוגו של אבי הטחול, הרצון שלו להפוך לשחקן לא היה מובן מאליו. העובדה שגם הגשים את החלום הזה בגדול, למרות כל המכשולים שבדרך, היא כבר הישג מרשים. במפגשים האינטימיים שהוא עורך בתקופה האחרונה עם בני נוער בסיכון, חיילים בודדים, ואפילו נערים ממוסדות עבריינים, הוא מספר בכנות על הדרך הארוכה שעבר מהילד האלים בשכונה, זה שהבריז מבית הספר כדי ללכת מכות ולשחק כדורגל, ועד לשחקן העסוק שהוא היום. "חשוב לי להבהיר", הוא אומר. "אני לא מרצה מיומן. אני פשוט מדבר מהלב. יש משהו בזה שמגיע מישהו שבני הנוער מכירים ואוהבים מהטלוויזיה ומדבר איתם בגובה העיניים, כמו חבר".

     

    כדורגל או מכות

    גם אתם מכירים את שלומי קוריאט, ואולי אפילו אוהבים אותו מהטלוויזיה. האיש שפרץ לחיינו עם שלישיית פרוזאק (לצד יובל סמו ואופיר לובל), הפך לדמות מוכרת בכל בית לאחר שכיכב ב"הבורר". מאז עשה מגוון תפקידים בטלוויזיה, בתיאטרון ובקולנוע, שהוכיחו שוב את יכולותיו כקומיקאי, אבל גם חשפו אותו כשחקן דרמטי מוכשר (למשל, הסרט "תפוחים מן המדבר").

     

    אבל מה שאתם לא יודעים זה איך קוריאט הגיע למקום שבו הוא נמצא היום. אלו בדיוק החומרים שמהם בנויה ההרצאה מעוררת ההשראה שלו, שמנסה להוכיח שאין דבר העומד בפני החלום. "אני מוצא סיפוק נורא גדול בעובדה שאני יכול להשפיע", הוא אומר. "בסופו של יום בני נוער מסתכלים עלינו, האנשים שנמצאים במדיה, ויש לנו מחויבות. חשוב לי להעניק להם משהו שלי לא הייתה הזכות לקבל".

     

    ההרצאות שלו דרך סוכנות המרצים "ידע במדיה" התחילו במקרה. "זה לא שקמתי בוקר אחד ואמרתי שאני חייב להעביר הרצאות לבני נוער כי אני חושב שאני אדיר", אומר קוריאט. "זה התחיל מזה שהזמינו אותי להרצות לתלמידים במגמת תקשורת. דיברתי קצת על העשייה שלי ועל הרקע שלי, ואז שמתי לב שמה שהכי עניין אותם זו הדרך שעשיתי".

     

    והדרך הייתה ארוכה. אם קוריאט רצה להיות שחקן של משהו בילדותו, זה להיות שחקן כדורגל. "כילד מה שעניין אותי זה כדורגל, או מכות, או שניהם", הוא אומר. "התחביבים שלי היו להיות ברחוב, להסתובב בחבורות ולהבריז מלימודים".

     

    למזלו, הוריו זיהו את הכישרון שלו, ובגיל 13 רשמה אותו אמו לחוג תיאטרון. "היתרון בחוג הזה הוא שהייתי הבן היחיד בקבוצה של 16 בנות", הוא נזכר בערגה. "זה יתרון משמעותי כי לא היו לבנות אפשרויות בחירה. זה מה יש, ועם זה תתמודדו. ובוא נגיד שלא הייתי הדבר הכי יפה בעולם אז".

     

    קוריאט לא התלהב מהחוג רק בגלל הבחורות. "מצאתי שפה שהיא לא אלימות", הוא מסביר. "קודם, אם משהו לא היה מוצא חן בעיני, לא היה הרבה מה לדבר - שתי כאפות ונגמר הסיפור. אבל עכשיו פתאום אנשים רצו לשמוע מה יש לי להגיד, כי הייתי המצחיקן של החבר'ה. זה חיזק לי את הביטחון העצמי, כי עד אז הרגשתי מקופח, לא שייך, ושאני לא נראה טוב. ודווקא שם, בתיאטרון, פתאום דברים התחילו לקרות".

     

    וככה, מתוך בימת החובבים ביבנה, צמח לו החלום. "אני לא אשכח את היום שבו עמדתי על הבמה. עשינו את ההצגה 'החולה המדומה' ואחריה אני משתחווה ומרים את הראש, ורואה את אימא שלי קורנת מאושר. זו תמונה שחרוטה לי בראש, כי אז אמרתי לעצמי שזה מה שאני הולך לעשות בחיים, להיות שחקן".

     

    מנצחים את הסטיגמה

    ואז התחיל בלגן מסוג אחר. "כשהבנתי שאני רוצה להיות שחקן, גם הבנתי שהפער בין המציאות שאני נמצא בה לבין החלום שלי גדול מאוד. אני בא משכונה שהייתה בה סטיגמה על מי שבוחר להתעסק באמנות. בוא נגיד בלשון עדינה שהוא נתפס כבעל נטיות נשיות. מעבר לזה היה העניין הכלכלי. לא באתי מבית עשיר, ולא פשוט לממן לימודי משחק. במיוחד כשאתה הגדול מבין שלושה אחים, ואבא שלך כבר אחרי ארבעה ניתוחי לב פתוח. זה הופך את המציאות למורכבת יותר, כי אתה צריך להיות בבית ולעזור".

     

    למרות שהסיכויים היו נגדו, קוריאט התקבל לבית הספר לאמנויות תלמה ילין. הוא היה צריך לעזוב את הבית ולהתגורר עם סבתו, אישה בת 80 שעלתה ממרוקו ולא דיברה מילה בעברית, אבל כל זה לא מנע ממנו להמשיך לנוע קדימה. גם אנשים בסביבתו שניסו למשוך אותו לאחור רק דירבנו אותו הלאה.

     

    ההמשך ידוע. לימודים בבית הספר למשחק בית צבי, שלישיית פרוזאק, הופעות באולם צוותא והפריצה בטלוויזיה, אצל דודו טופז ואדיר מילר. "פתאום אנחנו מופיעים באולמות ענקיים, ויש קהל מעריצים, ואתה מתחיל להרוויח כסף. אתה מרגיש שהדרך שעשית מתחילה להשתלם לך".

     

    ואז מגיע אבי הטחול.

     

    "עשיתי עוד הרבה דברים קודם, אבל פתאום זה הגיע וטרף את הקלפים. ב'הבורר' הגשמתי שני חלומות: אחד, להיות פושע, שזה מה שאתה רואה בילדות סביבך, והשני, החלום האמיתי, להיות שחקן מצליח. עברו כבר חמש שנים מאז שהסדרה ירדה ועדיין שואלים אותי מתי היא חוזרת. זה משהו שאני גאה בו מאוד, אבל האמת היא שכבר קצת מאסתי בשאלה הזאת".

     

    אם זה לא עובד, זה מוות

    בימים אלה אפשר לראות את קוריאט בשתי סדרות קומיות: "החברים של נאור" בערוץ 10 ו"שנות השמונים", שחזרה השבוע לעונה שלישית, ב"רשת". לאחרונה עלה שמו של נאור ציון לכותרות בהקשר לא מחמיא, סביב טענות בת זוגו לשעבר, מיכל הקטנה, כי היכה אותה. "אני לא יודע את הפרטים", ממהר קוריאט להשיב. "אני מכיר כל אחד מהם בנפרד וזה לא תפקידי לדבר. אני מעריך ואוהב את שניהם באותה מידה. שכל אחד יחיה את חייו באושר".

     

    זאת לא הפעם הראשונה שעולות טענות לגבי הפתיל הקצר של ציון.

     

    "שים את עצמך במקומו: אתה מביים סדרה, אתה כתבת אותה, אתה משחק בתפקיד הראשי ובסופו של דבר גם תערוך את הסדרה. אתה עושה כל דבר אפשרי, ומתישהו תקרוס. מתישהו אולי גם תתעצבן. אבל מפה להפוך אותו למפלצת, אני לא יכול להגיד שהייתי עד לדברים האלה".

     

    יכול להיות שזה יוצא בבית, על בת הזוג?

     

    "אני לא יודע. אני לא בת הזוג שלו, ואני מעדיף לא להיכנס למקומות האלה. כל אחד חי את חייו ואני לא מתעסק ברכילות".

     

    על צילומי "שנות השמונים" של שלום אסייג קוריאט דווקא שמח לדבר. "נורא נהניתי בצילומים, כי זה החזיר אותי לימים של השכונה. היה בזה משהו מגניב וקסום".

     

    מעבר לטלוויזיה תוכלו עכשיו לראות את קוריאט גם על מסך הקולנוע, בקומדיה "מסע הטבעת", לצד עמית פרקש, דובל'ה גליקמן וטוביה צפיר. בקיץ יעלה סרט נוסף לכל המשפחה בכיכובו, בו ישחק לצד ירון ברלד, ובסוף השנה אמור לצאת סרט שביים אריה לובצקי, דרמה העוסקת בהטרדות מיניות, בה קוריאט מגלם חוקר משטרה.

     

    ואם זה לא מספיק, רבים מהערבים של קוריאט מוקדשים למופע הסטנד־אפ שלו. "זה הבייבי האמיתי שלי", הוא אומר. "אני לבד על הבמה ועושה את הדבר הכי קשה שאמן יכול לעשות — להצחיק אנשים. כי אם זה לא עובד, זה מוות".

     

    במופע מדבר קוריאט בין היתר על חיי הבורגנות, אותם למד להכיר מקרוב: הוא בן 41, נשוי באושר ואב לשלושה ילדים, ומתגורר בפתח־תקווה. "מה שהופך סטנד־אפ לדבר טוב זו העובדה שאנשים יכולים להזדהות איתך, ושאתה מזדהה עם החומרים שלך. אז אני מדבר על דברים שקרובים אליי — זוגיות, ילדים, הריונות, וכמובן גם על 'הבורר'".

     

    אחרי כל זה, מה החלום שלך היום?

     

    "להצליח מעבר לים. תראה את גל גדות, היא באמת עשתה את הבלתי נתפס. הכרנו בסדרה 'בובות' וישבתי איתה בחדר ביום שבו קיבלה את הבשורה על התפקיד הראשון ב'מהיר ועצבני'. מה שיפה ומיוחד בה, מעבר להצלחה, הוא שהיא יודעת לשמור גם על התא המשפחתי שלה וגם על מי שהיא, והיא בנאדם עם רגליים על הקרקע".

     

    אז אתה חולם להיות גל גדות?

     

    "בכל מובן". •

     

     

    שלומי קוריאט יככב הערב על המסך בשני ערוצים במקביל: בפרק הפתיחה הכפול של "שנות ה־80" (21:00, רשת, ערוץ 2) ו"החברים של נאור" (21:00 בערוץ 10)

     


    פרסום ראשון: 24.05.17 , 22:12