"הרגשתי כמו ילדה מפוחדת. כאילו אומרת לעצמי: הם עוד מעט יקלטו את הבלוף"

"בימים האחרונים אני צובטת את עצמי הרבה, תופסת את עצמי ואומרת: וואלה, זה אמיתי. זאת תחושה הזויה. אמרתי לירון, בעלי: מצד אחד אני מרגישה שאני מבינה מה קורה ובאמת מתרגשת כשמדברים על הסרט, אבל מצד שני אני בתחושת כאילו, רגע, זה באמת קורה?", מספרת גל גדות בראיון מיוחד למוסף "7 ימים" שיתפרסם ביום שישי הקרוב.

זאת שעת בוקר מוקדמת מחוץ לאולפני וורנר בלוס־אנג'לס, והתכונה רבה. 76 שנה אחרי שנולדה בחוברות קומיקס, גיבורת־העל האייקונית וונדר וומן מגיעה סוף־סוף אל המסך הגדול כדמות ראשית בגילומה של גדות, בסרט שבו הושקעו יותר מ־150 מיליון דולר.

גדות מתראיינת בעמידה. הגב שלה, מתברר, לא עמד בעומס ומקשה עליה לבצע פעולה פשוטה כמו לשבת. "אם היה לי זמן הייתי כבר מזמן הולכת לכירופרקט, אבל אתה רואה איפה אני נמצאת. מאז שליהקו אותי לתפקיד היו לי כמעט שלוש שנים לתת לזה לשקוע. בגלל שזה היה פרויקט כל כך סגור, סודי, שעברנו מסרט לסרט – מ'באטמן נגד סופרמן', ל'וונדר וומן', ל'ליגת הצדק' — אני מניחה שבעוד שנתיים מהיום אני אבין מה עבר עליי. רק עכשיו אנחנו מתחילים לשתף את העולם בסרט הזה. עד עכשיו היה הפרומו".

איזו התמודדות הביאה השנה האחרונה?

גל גדות עם כוכבי "וונדר וומן" כריס פיין וקוני נילסן | צילום: איי־פי

"בזמן שעבר בין 'באטמן נגד סופרמן' לתחילת הצילומים של 'וונדר וומן', הרגשתי כמו ילדה מפוחדת שמסתכלת על האוורסט ואין לה מושג מה עושים. כאילו אני אומרת לעצמי, הם עוד מעט יקלטו את הבלוף. איך הם נותנים לי עכשיו את התפקיד הזה, על הכתפיים שלי?!"

ואיך מרגיעים את הקולות האלה?

"פשוט נתתי את כל כולי. שמתי את כל מה שאני מסוגלת לתת על הצלחת".

"וונדר וומן" בכיכובה של גדות מצדיק את הסופרלטיבים שנקשרו בו. הוא מהנה, סוחף, מצחיק, וגדות מקיימת את ההבטחה העצומה שנתלתה בה, כשנשלפה מאלמוניותה היחסית היישר לליגת־העל של הוליווד. גדות נרגשת מההזדמנות לנסח אמירה ברורה על נשיות חזקה. "זה לא שאני רוצה להיות מודל לחיקוי", היא אומרת, "אבל אם יש לי את האפשרות לעשות את זה, אני שמחה על ההזדמנות החשובה הזאת. כשבנים מתבגרים, יש להם את סופרמן ובאטמן וספיידרמן ואת מי לא, להעריץ אותם. אבל עד היום לא הייתה לנו דמות נשית חזקה לשאת אליה עיניים. זה כל כך חשוב שסוף־סוף תהיה לנו דמות כזאת. כולם מדברים על יותר נשים בפוליטיקה. אתה לא יכול לקדם נשים בלי לחנך לזה.

"כשרק ניגשנו לתסריט חשבנו, טוב, כולם מפחדים מהמילה פמיניזם. זה מושג שמעורר הרבה אמוציות ואנטגוניזם. אני רואה חברות שלי שאומרות: אני שוביניסטית. מה זאת אומרת שוביניסטית, סתומה?! אנחנו פה כי היו פמיניסטיות לפנינו שנלחמו עבורנו, שנוכל לעבוד ולהצביע ולקחת גלולות. פמיניזם זה החופש להיות מי שאת רוצה להיות. וזה מה שוונדר וומן מייצגת".

היציאה של וונדר וומן בבתי הקולנוע מגיעה סמוך ללידת בתה הקטנה מאיה, אחות לאלמה. "זה כמו שתי לידות! ממש! בגלל זה נשבר לי הגב. אני בשיא ההתרגשות מהקטנטונת שלי ובשיא ההתרגשות מהסרט. אני באובר־עוררות של התרגשויות".

תישארו באל־איי עכשיו?

"נכון לעכשיו אנחנו כאן. יש בית גם כאן וגם בארץ. ישראל היא תמיד הבית שלי, אבל כרגע יש לנו יותר מה לעשות פה. קשה לי המרחק, אבל בתקופה כל כך עמוסה, לפחות הגעגועים לא מעיקים עליי, אבל בטח שיש געגוע".

יוצרי קולנוע ישראלים איבדו את הצ'אנס שלהם לעבוד איתך?

"מה פתאום. אם התפקיד יהיה טוב, אני אשמח. נורא מוזר שבארץ עשיתי בקושי שלושה תפקידים לפני שהתחלתי לעבוד כאן. זה לא דומה לשום דבר אחר, כשאתה יכול לשחק בשפה שלך".

ראית את עצמך בשלטי פרוסמת בטיימס סקוור? 

"אז מה? אבל אחרי שהסרט יירד, יהיה תלוי שם מישהו אחר. אז אני נהנית מזה כל עוד אני יכולה – עד כמה שאני יכולה – ויאללה נקסט. חושבים כבר על הדבר הבא".

אפשר לסגור שאת הראיון הבא נעשה באוסקר?

"וואו. הלוואי. אני לא יודעת, אבל זה יכול להיות נחמד".

את הראיון המלא תוכלו לקרוא בשישי הקרוב המוסף "7ימים" ובאפליקציה של "ידיעות אחרונות"